קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב–2011
[מס' מ/363; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ועל סדר-היום עומדת הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב–2011, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – והפנסיה – חבר הכנסת חיים כץ. אנחנו נצביע על ההצעה כולל לוח התיקונים. לא לא, קודם אתה תסביר. קודם תסביר. אני אנהל את ההצבעה הזאת. בהצבעה הזאת אינני משתתף כי אני מקוזז. מרגע זה אני מקוזז. אבל אני אנהל. ואחרי זה מי בא? מי מחליף אותי? אורלי, אורלי תחליף אותי אחרי ההצעה הזאת. אדוני מכובדי יושב-ראש העבודה, הרווחה והבריאות והפנסיה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה. ועדת העבודה והרווחה העבירה בחקיקה כ-90 חוקים, בערך 90 חוקים. זה החוק השני שאני עומד פה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כמה מהם שלך ושל שלי?
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
הרבה. זה החוק השני שאני עומד ומציג פה עם חולצה לבנה. פעם אחת זה היה חוק אלמנות צה"ל, שיוכלו לקבל את הגמלה אם הן מתחתנות, והפעם השנייה – החוק של אכיפת דיני עבודה.
החוק הזה הוא הצעת חוק ממשלתית שהגיעה לשולחננו כהסכמה של המעסיקים, ההסתדרות והממשלה. קיבלנו הצעת חוק מחוררת לחלוטין, שבאה ליצור שני מצבים של עובדים: עובדי קבלן במגזר הפרטי ועובדי קבלן במגזר הציבורי. במגזר הציבורי יהיו עובדי קבלן סוג ב', ובמגזר הפרטי אולי סוג א'. והשינוי הדרמטי בהצעת החוק היה שלום שמחון; שלום, השינוי הדרמטי בהצעת החוק היה כשאתה נכנסת לתפקידך כשר התמ"ת, ואתה באת ואמרת לי: לא, אני נגד קביעה שאלה שעובדים במדינה הם סוג ב'.
עד אז האוצר עמד על שלו, ואמר: אנחנו פטורים מהכול – לא הקשבת כשאמרתי: 90 חוקים, הצעת חוק שנייה עם חולצה לבנה, יום חג. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק דרמטי. הוא יביא סוף, לדעתי, לניצול עובדי הקבלן במדינת ישראל. הוא לא מושלם. תהיה בו הסתייגות אחר כך של דב חנין, אבל החוק הזה – שנתיים וחצי של עבודה, אין הסתייגויות, לא של האוצר ולא של התמ"ת. נערכו בו דיונים מאות שעות. מאות שעות, ואיך שהוא נגמר, אני אומר לך: בשבילי, כמי שבא לפה להתעסק בדיני עבודה, בשמירה על זכויות עובדים וגמלאים – יום חג. לא מושלם, אבל יום חג. אתה שותף לא קטן לזה, ועל זה אני מכיר לך תודה.
אני מבין שאני צריך להקריא את כל מה שכתבו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא יכול להעביר את זה לפרוטוקול, אלא אם כן תאמר את זה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא, לא, אז אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא יכול, אין פרוצדורה כזאת. מה שאתה רוצה שייכנס לפרוטוקול, אתה צריך לומר – – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
הצעת חוק ממשלתית זו – תראה, עבדתי עליה כל כך הרבה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – כל כך הרבה לב, כל כך הרבה נשמה, כל כך הרבה מעורבות, אז אני אקריא אותה, ייקח לי, לא יודע כמה, אקריא אותה.
הצעת חוק ממשלתית זו הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה בראשית שנת 2008, פרי של הסכמות בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. מאז הוחל עליה, לפני כשנתיים וחצי, דין רציפות, קיימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מספר רב של ישיבות בעניינה והכניסה בה תיקונים בנושאים חשובים. חלקם היוו במשך זמן רב סלעי מחלוקת, ורק לאחרונה עלה בידי להגיע להסכמות שאפשרו להביא בפניכם את הצעת החוק הזאת, וזה לא מעט בתמיכתו של שר התמ"ת, חבר הכנסת שלום שמחון.
בהצעת החוק המונחת בפניכם שני עניינים מרכזיים: האחד, הפעלת מנגנון של עיצומים כספיים במסגרת אכיפת דיני העבודה, והשני – אחריותו של מזמין השירות לשמירת זכויותיהם של עובדי הקבלן המועסקים אצלו. בנוסף, מוסדרת לגבי עניינים אלה אחריות מנהל כללי בתאגיד וברשות ציבורית, נקבעו הגבלות על התקשרויות של גופים ציבוריים עם מי שהורשע או הוטלו עליו עיצומים כספיים בתחומים אלה, וכן נקבעו הוראות לעניין בדיקות תקופתיות על-ידי בודק שכר מוסמך, כפי שאפרט.
א. מנגנון העיצומים הכספיים – לא, אני יש לי זמן.
רוני בר-און (קדימה):
אני רוצה להשתתף – – –
קריאה:
יאללה, חיים.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תשמע, אם אתה רוצה להשתתף, בערך – רבע שעה. תשמע, אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לחוק זה יש שני מסתייגים של חמש הסתייגויות, לכן זה 25 דקות. כמו כן, יש שניים שביקשו את רשות הדיבור, חבר הכנסת פרץ וחברת הכנסת ליה שמטוב, ולכן ההצבעה לאחר שיסיים יושב-ראש הוועדה ויספר על כל דיוני הוועדה לפרטי פרטים, שכן חוק זה ראוי לכך – אנחנו נקיים את הדיון ולאחר מכן נצביע. מי שלא רוצה להצביע, יכול להגיש לי מכתב התפטרות. בתוך 48 שעות יבוא מחליפו ויצביע במקומו.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אוקיי. א. מנגנון של עיצומים כספיים. מנגנון העיצום הכספי מיועד למנוע את ההכבדה הכרוכה בהליך הפלילי מבחינת העומס על בתי-המשפט ונטל הראיות שיש להביא, ומאידך גיסא מאפשר להימנע מהכתם המוסרי של עבירה פלילית. העיצום הכספי יוטל בידי הממונה, שהוא מפקח עבודה בכיר שמונה לכך, שנוכח כי מעביד הפר הוראות חיקוקים המנויות בתוספת השנייה לחוק. אלה הוראות הקבועות היום כעבירות פליליות בדיני עבודה, אך נוספו להן גם הוראות של צווי הרחבה בעניין פנסיה, שזה יהיה המנגנון הראשון שיופעל לאכיפתן. העיצום הכספי מוטל רק לאחר שנמסרת הודעה מראש על הטלתו וניתנת זכות טיעון. על הטלת עיצום כספי ניתן לערור לוועדת ערר שמוקמת בחוק זה, ועל החלטתה ניתן לערער לבית-הדין האזורי לעבודה, ואם ניתנה רשות לכך – גם לבית-הדין הארצי. בתי-הדין יפעילו ביקורת שיפוטית על תקינות ההחלטה המינהלית של ועדת הערר. כדי להבטיח שקיפות לעניין פעולת הממונה, יפורסם דבר הטלת עיצום כספי באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.
לפי הצעת החוק, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על מנהל כללי בתאגיד שהוא מעביד והפר הוראה שבתוספת השנייה, אם המנהל הכללי לא הוכיח כי עשה כל שניתן למניעת ההפרה, ואולם סכום העיצום הכספי שיוטל עליו מופחת מאוד. סכום העיצום הכספי אינו ניתן לשיפוי או לתשלום בידי אחר ואין לבטח מפני הטלתו.
הצעת חוק זו מאפשרת לממונה להמיר את הטלת העיצום הכספי במתן התראה מינהלית, בהתאם לנהלים של השר שיאשר היועץ המשפטי לממשלה. התראה זו תאפשר למעבידים לתקן את הטעון תיקון, ואולם אם המעביד אינו מפסיק את ההפרה למרות ההתראה, יוטל עליו העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת, ואם הוא חוזר על אותה הפרה בתוך תקופה של שנתיים, יוטל עליו עיצום כספי בסכום כפול בשל הפרה חוזרת. גם הליכי ההתראה המינהלית נתונים לערר ולערעור.
אחריות מזמין שירות – הצעת החוק המונחת בפניכם כוללת מספר כלים להטלת אחריות על מזמין שירות לשמירת זכויות עובדים של קבלן המועסקים אצלו – בתחומים של ניקיון, שמירה ואבטחה והסעדה, שקבועים בתוספת הראשונה. אחריותו של מזמין השירות היא משנית לחובתו של הקבלן כמעבידם של העובדים, ואינה נובעת מקיומם של יחסי עובד ומעביד. בשל כך היא חלה לגבי מספר הפרות מצומצם יותר שנקבעו בתוספת השלישית, והיא תלויה בהודעה למזמין בדבר קיומה של הפרה וכן ניתנו לגבי כל אחד מהמקרים למזמין השירות שפועל בתום לב הגנות או אפשרויות להימנע מהחיוב.
עיצום כספי על מזמין שירות – אם הוטל על קבלן עיצום כספי בשל הפרה בתוספת השלישית, רשאי הממונה להתרות במזמין השירות שאצלו מועסקים העובדים של הקבלן על ההפרה, ואם בתוך 30 ימים לא תתוקן ההפרה או לא יבוטל בתום לב החוזה שבין המזמין לקבלן ותחולט הערובה שנתן הקבלן, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בשל אותה הפרה גם על מזמין השירות. אפשרות זו מותנית בתנאים של מספר העובדים ומשך השירות, אלא אם כן המזמין חתם על חוזה שאינו מבטיח עלות שכר מינימלית, ששווה לפחות לערך שעת עבודה, כפי שנקבע בתקנות.
במקביל למתן ההתראה למזמין השירות, ניתן להתרות גם במנהל הכללי של תאגיד, שהוא מזמין שירות, שעליו לפקח על ביצוע התיקון או ביטול החוזה וחילוט הערובה, ואם הדבר לא נעשה והוא לא עשה כל שניתן למילוי חובתו, תחול על המנהל הכללי אחריות פלילית.
אחריות אזרחית של מזמין שירות – הצעת החוק מאפשרת לעובד לתבוע את מזמין השירות בתביעה אזרחית, אם בתקופת ההעסקה אצלו נפגעו זכויותיו לפי ההוראות שבתוספת השלישית או ההוראות בצווי הרחבה בעניינים מסוימים, ובהם פנסיה, הבראה ודמי נסיעה.
אפשרות התביעה האזרחית הותנתה, ראשית, במתן הודעה למזמין על קיומה של הפרה, לפני הגשת תביעה נגדו. הודעה כזאת יכולה להימסר בידי מפקח עבודה, או שתימסר בידי העובד הודעה למזמין הן על קיום ההפרה והן על כך שדרש מהקבלן בכתב למלא את החובה. ההודעה מטעם העובד יכולה להימסר גם בידי ארגון העובדים היציג שהעובד חבר בו, או בידי ארגון העוסק בקידום זכויות עובדים אם העובד הסכים לכך. גם פה היה קרב גדול של כל חברות העובדים על זה שהן לא יוכלו, אלא רק ארגונים יציגים, ואמרנו: כל העמותות שבאות להגן על זכויות העובדים יוכלו להגיש את התלונות. על מזמין השירות מוטלת בהצעת החוק חובה לקבוע אצלו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא רק ארגונים יציגים?
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא, גם עמותות ששומרות, עמותות לזכויות אזרח וכן הלאה וכן הלאה. אני אומר לך, הצעת חוק מהפכנית, מהפכנית.
על מזמין השירות מוטלת בהצעת החוק חובה לקבוע אצלו דרך למסירת הודעה של עובדי קבלן על פגיעה בזכויותיהם ולהודיע לעובדי הקבלן על דרך זו, ואם לא עשה כן, לא יחול התנאי של מסירת הודעה על אפשרות התביעה כלפיו.
תנאים נוספים שיש להוכיח כי מתקיימים לצורך אחריות מזמין השירות הם כי השירות ניתן בידי ארבעה עובדים לפחות ובמשך שישה חודשים לפחות באופן קבוע ורציף. תנאים נוספים אלה לא יחולו אם החוזה שחתם המזמין עם הקבלן אינו מבטיח עלות שכר מינימלית ששווה לפחות לערך שעת עבודה כפי שנקבע בתקנות.
הקביעה של מרכיבי השכר וערך שעת העבודה בתקנות תשקף את הזכויות המגיעות מכוח חוקים וצווי הרחבה לכל סוג של שירות, ותתעדכן באופן אוטומטי עם עדכון בחוק או בצו הרחבה. אציין כי צריך יהיה להראות כי בניכוי כל המרכיבים האחרים של התשלום בין מזמין השירות לקבלן, כולל מרכיב רווח – אין יותר מרכיב הפסד, הוא צריך להראות שהוא מרוויח מהחוזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת אומרת, לא יהיה לנו את הסיפור של גברת מועלם.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא יהיה. – – – כולל מרכיב רווח, משולם בפועל תשלום בעד ערך שעה מספק לעובדים – שכן כפי שנקבע כבר בפסיקה, חוזה שאינו מבטיח רווח כלשהו משמעו פגיעה בזכויות העובדים המועסקים על-פיו. הממשלה התחייבה לקבוע תקנות ראשונות לעניין ערך שעת עבודה בתוך תשעה חודשים ממועד פרסום החוק והוועדה תוודא שכך אומנם ייעשה.
למזמין השירות יעמדו הגנות מספר בפני התביעה האזרחית כלפיו – למעט במקרה שהחוזה שחתם עם המזמין אינו מבטיח עלות שכר מינימלית שווה לפחות לערך שעת עבודה כפי שנקבע בתקנות. ההגנות האפשריות הן שההפרה תוקנה במלואה, או שהמזמין הסתמך על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך שהעידו על היעדר הפרות, או במקרה שהבדיקות האמורות העידו על הפרות – עשה כל שניתן במסגרת הכלים הנתונים לו מול הקבלן, כגון חילוט הערובה, הפעלת קנסות שקבועים בחוזה או אף תביעה משפטית, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר אף פעל לביטול החוזה.
יש לציין שהאפשרות להגיש תביעה לפי הצעת החוק אינה שוללת מעובד שהחל לעבוד כעובד של קבלן לתבוע את מזמין השירות שאצלו הועסק בטענה כי בפועל יחסי ההעסקה היו יחסי עובד ומעביד, או שהיתה העבדה במשותף וטענות כגון אלה שעל בסיסן ניתנה פסיקה בעבר כנגד מזמין השירות – ובלבד שאכן התקיימו התנאים והנסיבות המיוחדים לכך.
תקופת ההתיישנות של התביעה כנגד המזמין מתחילה להימנות החל מיום ההפרה כנגד הקבלן. לעומת זאת החיוב בפיצויי הלנה כלפי המזמין יימנה רק מתום המועד האחרון שבו היה עליו לפעול בהתאם להודעה על הפרה.
אחריות פלילית של מזמין השירות – לגבי הפרות מסוימות בחוק הגנת השכר, חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית וחוק עבודת הנוער, ניתן יהיה גם להגיש כתב אישום כנגד המזמין שלא פיקח על מניעת אותן עבירות בידי הקבלן. זאת, לאחר שנמסרה לו הודעה על ההפרה, ובלבד שהוגש כבר כנגד הקבלן כתב אישום על ההפרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה חוק של הממשלה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כן. שמע, ירקנו דם, חולצה לבנה. שמע, הם רצו סוג א', סוג ב' – חולצה לבנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמע, הממשלה סוציאל-דמוקרטית, מה אני אגיד לך.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
למזמין יעמדו הגנות אם עשה כל שניתן למלא את חובת הפיקוח – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר יותר טוב, חנין, אני מוכרח לומר לך, כשאני פה אז אני שומע, זאת אומרת, אין לי דבר אחר לעשות, אז אני שומע, יכול לקרוא, יכול לכתוב, לא, אני שומע, אני מוכרח לומר.
עמיר פרץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, שר התמ"ת נמצא שם כסוס טרויאני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע, בסדר, אבל שמע, הוא בא ממקום טוב, אבל איפה שהוא נמצא גם טוב.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אחרי הצעת החוק הזאת אני לא מבין מה הסיפור של עובדי הקבלן וההסתדרות.
למזמין יעמדו הגנות אם עשה ככל שניתן למלא את חובת הפיקוח, או אם העבירה תוקנה במלואה; או אם הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך שהעידו על היעדר הפרות; או שכאשר הבדיקות האמורות העידו על הפרות – עשה כל שניתן במסגרת הכלים הנתונים לו מול הקבלן, כגון חילוט ערובה, הפעלת קנסות שקבועים בחוזה או אף תביעה משפטית, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר אף פעל לביטול החוזה.
חתימת חוזה שאינו מבטיח עלות שכר מינימלית – בנוסף עמדה הוועדה על כך שמזמין שירות שחתם עם קבלן על חוזה שאינו מבטיח עלות שכר מינימלית, לפי הבדיקה שהזכרתי קודם, יישא בעבירה פלילית בשל עצם החתימה על חוזה שכזה. המנהל הכללי של תאגיד שהוא מזמין שירות יישא גם הוא באחריות פלילית לכך.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם דבר זה יחול מייד לאחר שהחוק ייכנס לתוקפו?
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כן.
עמיר פרץ (העבודה):
תשעה חודשים.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תשעה חודשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברגע זה כל מעסיקי עובדי קבלן עוברים לפי – – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
נכון. לא יהיו חתימות חוזי הפסד, כל חשב יצטרך להבין על מה הוא חותם.
היו"ר ראובן ריבלין:
וכל קבלן שיעסיק – – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
חכה, יש לו גם הקטע שלו. כל קבלן שיחתום, ונגיע לזה, שלוש שנים לא יוכל להשתתף במכרזים של המדינה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אצביע באהבה על חוק זה, אני אצטרך לקבל רק אישור ממך, כי אני מקוזז עם מישהו מסיעתך כדי שאני אוכל להצביע בעד החוק הזה. בסדר.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גם הוא יצביע בעד החוק, למרות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לכן אני אומר.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גם הוא יצביע בשביל החוק.
אחריות מנהל כללי ברשות ציבורית – כבר בראשית הדיונים בוועדה נחשפה העובדה שהכלים שמציעה הצעת החוק כפי שהונחה אינם ישימים כנגד המדינה כשהיא פועלת כמעביד או כמזמין שירות, שכן בפועל לא מופעלים אכיפה פלילית ועיצומים כספיים כלפי המדינה. הדבר בעייתי במיוחד לאור נתונים בדבר היות המדינה מעסיקה כמזמינת שירות עובדים רבים בתחומי ניקיון, שמירה ואבטחה והסעדה. סירובה של הממשלה לתיקונים שהציעה הוועדה בעניין זה עיכב מאוד את הדיונים בהצעת החוק, ורק לאחרונה הסכימה הממשלה להוראות שיקבעו אחריות על עובד אחראי ברשות ציבורית. בהתאם לכך הצעת החוק קובעת כי ניתן יהיה להעמיד לדין פלילי, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, את המנהל הכללי של משרד ממשלתי או יחידת סמך שאינה תאגיד, בשל הפרת חובתו לפקח על מניעת הפרות ועבירות, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן למילוי חובתו, במקרים אלה: – –
היו"ר ראובן ריבלין:
המנהל הכללי של משרד או מזכיר הכנסת.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כן. חולצה לבנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
גם אצלנו יש היום עובדי קבלן שאנחנו מחויבים שהם יעמדו – החוזה שלנו אתם כמובן מחייב אותם בכל אותם תנאים.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אם הם לא יקבלו, טוב, זה אנחנו נענה אחר כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חנין.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – 1. במקרה של הפרות בידי מעביד – בכפוף לכך שקיבל התראה ולא פעל לתיקון ההפרה במועד שנקבע בהתראה; 2. במקרה של הפרות בידי מזמין השירות – בכפוף לכך שקיבל התראה ולא פעל לתיקון ההפרה או לביטול החוזה ולחילוט ערובה; 3. בשל חתימת חוזה שאינו מבטיח עלות שכר מינימלית ששווה לפחות לערך שעת עבודה כפי שנקבע בתקנות. עבירות אלה יהוו גם עבירות משמעת.
תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים – נושא נוסף שעליו עמדה הוועדה מתחילת הדיונים היה: חובת גופים ציבוריים להימנע מהתקשרות עם קבלני שירות שהפירו זכויות העובדים. בהצעת החוק המונחת בפניכם נקבע כי לגבי השירותים המנויים בתוספת הראשונה – שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה, יחול איסור ההתקשרות במשך שלוש שנים כשיהיו שתי הרשעות או יותר בשל כל הוראה מההוראות שבתוספת השלישית, או אם בשלוש השנים שקדמו להתקשרות הוטלו עיצומים כספיים בשל שש הפרות כאלה על קבלן השירות. זאת אומרת, אם יש לו שישה עובדים והוא עשה הפרה, הוא גמר את הסיפור שלו.
יחד עם זאת, אם אישר משרד התמ"ת שהעיצום הכספי הוטל בשל כמה הפרות שהופרו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משולם לו שכר – כדוגמת שכר חודש עבודה שבו גם לא שולם לו שכר מינימום וגם לא הועברו ניכויים ליעדם – תיחשב ההפרה כאחת לעניין מניין זה.
בנוסף, תוקן גם חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם באופן שמבהיר כי האיסור להתקשר עם קבלן שירות שאינו מורשה, שייכנס לתוקף בתחילת ינואר הקרוב, יחול גם על המדינה בהתקשרויותיה. גם זה היה קרב לא קטן – שנתיים וחצי.
בודק שכר מוסמך – הצעת החוק מסמיכה לקבוע בתקנות הוראות לעניין בעלי המקצוע או בעלי התארים האקדמיים שיוכלו לקבל תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך, בהתחשב בתחומי הידע הרלוונטיים, וכן מסמיכה לקבוע הוראות בדבר הכשרה ובחינות שיהיה עליהם לעמוד בהן. כן נקבעה בהצעת החוק הוראה בדבר ניגוד עניינים. כמו כן הצעת החוק מסמיכה לקבוע בתקנות את אופן עריכת הבדיקות התקופתיות, היקפן ותדירותן.
הממשלה התחייבה להביא לאישור הוועדה תקנות ראשונות בדבר הבדיקות התקופתיות בתוך 12 חודשים מפרסומו של החוק. כהוראת שעה נקבע כי במשך 18 חודשים מיום התחילה יוכל מזמין השירות להסתמך על בדיקה של רואה-חשבון במדגם של 10% לפחות מהעובדים, בתדירות של תשעה חודשים לפחות, וזאת אך ורק לעניין ההגנה שלפיה במקרה של גילוי הפרה פעל ככל יכולתו לתיקונה, ואם לא הצליח בכך ביטל את החוזה. לעומת זאת, ההוראה לא תחול לעניין ההגנה של אישור בודק שכר מוסמך בדבר היעדר הפרות. אדגיש שהוראת השעה הזאת נקבעה בלא שהוצגו נתונים לגבי הכישורים, המדגם והתכיפות הנדרשים, ולא תשמש בעתיד בסיס לקביעת התנאים לבדיקות התקופתיות של בודק שכר מוסמך.
לסיכום, המטרה של הגברת האכיפה של דיני עבודה, שלה מיועדת הצעת חוק זו, לא תוכל להיות מוגשמת אם הממשלה עצמה לא תקדיש אמצעים מתאימים לכך, לא תפעל בחובתה להתקין תקנות ולא תגביר את היקף כוחות הפיקוח שיאפשרו לה לעשות שימוש בכלים הרבים שניתנים בידה בהצעת החוק הזאת. הוועדה תעקוב אחרי פעולות הממשלה בנושא הזה כדי להבטיח שהחקיקה אינה משמשת כעלה תאנה למחדל אכיפת דיני העבודה.
להצעת החוק הזאת הוגשה הסתייגות – אני ידעתי על הסתייגות אחת, של דב חנין, שמבקש שהמזמין יקבל את העובדים כעובדים בפועל. אני אענה לו אחר כך, אבל – גם אני רוצה שהעובדים של המזמין יהיו עובדים בפועל, אבל אנחנו לא יכולים לגמור את כל העניינים ביום אחד.
אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה – של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ובמיוחד לעורכת-הדין נועה בן-שבת, שעבדה ימים ולילות, ואם אני אומר נועה בן-שבת אז אני רוצה – מה שלא מקובל פה – להודות גם ליועצת המשפטית של התמ"ת, דבי אליעזר.
היו"ר ראובן ריבלין:
מדוע לא מקובל? מי שמגיע לו – מקובל, למה לא?
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
דבי אליעזר, שגם הקדישה מזמנה, ממרצה, והיתה אסרטיבית ויצירתית, והם עשו עבודה גדולה. לצוות הוועדה – המנהלת וילמה מאור, למזכירות הוועדה – מעיין, אתי וענת; לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק.
אני פונה אליכם, חברי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בנוסח שאישרה הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
עמיר פרץ (העבודה):
יישר כוח.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה על עבודה, ולכל העושים במלאכה – מנהלת הוועדה והיועצים המשפטיים, באמת עבודה יפה שמביאה כבוד גדול לכנסת, על הליכי החקיקה ועומק החקיקה, באמת, תבואו על הברכה, כולם.
אני עכשיו נותן את רשות הדיבור לראשון המסתייגים, חבר הכנסת חנין. יש לו שלוש הסתייגויות. חבר הכנסת ברכה – אינו נוכח, לכן הסתייגויותיו לא תישמענה, ואחרי חבר הכנסת חנין, חבר הכנסת חנא סוייד – הוא נמצא, כן? ואחריו – חבר הכנסת פרץ וחברת הכנסת ליה שמטוב. בבקשה, אדוני – – –
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת סוייד לא ינמק.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת סוייד לא ינמק. יש לך 15 דקות, אבל הואיל וחבריך לא מנמקים אני נותן לך שתי דקות תוספת, ומייד, ואני כבר נותן לך את זה על – בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאת הדברים שלי בהצעת החוק הזאת – אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה, את הדברים שלי בהצעת החוק הזאת אני רוצה לפתוח בברכה לך, ולומר לך שבצדק הגעת היום בחולצה לבנה, לחוק הזה. אני יודע שאתה לא מרבה לבוא בחולצה לבנה, אבל טוב שבאת – – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
זו הצעת חוק שנייה.
דב חנין (חד"ש):
טוב שבאת היום עם חולצה לבנה, מגיע לחוק הזה ומגיע לך.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת התחילה בהצעת חוק ממשלתית שאנחנו הצבענו נגדה, ואנחנו הצבענו נגדה כי, כפי שהסביר יושב-ראש הוועדה, רבים היו החורים מהמילוי בהצעת החוק הממשלתית. ואכן, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, נעשתה פה עבודה מקיפה, יסודית, רצינית ומעמיקה, עם הרבה מאוד מאבקים, שבחלקם הגדול גם אנחנו השתתפנו, והתוצאה שונה לחלוטין מהצעת החוק הממשלתית שהובאה בפני הכנסת.
אם לספר את הסיפור ההיסטורי מראשיתו, הצעת החוק הממשלתית הזאת בעצם נולדה כתגובה על הצעת חוק פרטית – הצעת חוק פרטית שאנחנו קידמנו בכנסת הקודמת, להטלת אחריות המזמין, על מזמין השירות, חוק חשוב שאני מייד אסביר את ההיגיון שלו. במענה על הצעת החוק הפרטית הזאת הממשלה נאלצה להגיש הצעת חוק משלה, כפי שאני אמרתי, הצעת חוק שנתנה פתרון בכאילו, בכמעט, בבערך ובלא מספיק, ואנחנו היום מגיעים לדיון בהשלמה של החקיקה, שכפי שאמרתי, שונה לחלוטין מהצעת החוק הבעייתית שהממשלה הביאה בפני הכנסת לפני שנתיים.
עמיתי חברי הכנסת, החוק עוסק בסוגיה קריטית, סוגיית האכיפה, ויש שני תחומים שבהם האכיפה של חוקים חלשה במיוחד, לצערי. התחום האחד – דיני העבודה, שבו אנחנו עוסקים היום, התחום השני – החוקים הסביבתיים. ואני מרגיש היום, מבחינות מסוימות, השלמת מעגל, כי מעשה שעשינו בתחום הסביבתי, בחקיקת חוק האכיפה הסביבתית – סמכויות של פקחי הרשויות המקומיות, בכנסת היוצאת, בחקיקת חוק האכיפה הסביבתית – סמכויות פקחים של המדינה, בכנסת הנוכחית, שתי הצעות חוק שהיתה לי הזכות להיות היוזם שלהן – אנחנו התקדמנו צעד משמעותי לכיוון של אכיפה אמיתית של החוקים הסביבתיים.
היום אנחנו מתקדמים צעד משמעותי בתחום הבעייתי והחלש של אכיפת דיני העבודה. אני רוצה לציין במיוחד שמנגנון שאנחנו הנהגנו בחקיקה הישראלית לראשונה, בחקיקה הסביבתית, והוא המנגנון של העיצומים הכספיים המינהליים, מוצא לעצמו הפעם ביטוי גם בחוק האכיפה של דיני העבודה. המנגנון הזה, של העיצומים הכספיים, הוא מנגנון נכון, הוא מנגנון יעיל, הוא מנגנון אפקטיבי, של הרתעה, של סוג של ענישה. מה שהתחלנו בחוק המזהם משלם ובחוק אוויר נקי מגיע היום לביטוי גם בחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה.
עמיתי חברי הכנסת, עיקר הוויכוח שהיה בחוק הזה נוגע בפרק של אחריות המזמין. הפרק של אחריות המזמין הוא מרכז ההתמודדות עם התופעה הבעייתית והמסוכנת של העסקה לא ישירה, העסקת עַבדי קבלן. המחקרים שקיימים בארץ מראים לנו שישראל מחזיקה בשיא עולמי במספרם של עובדי הקבלן, ומדוע? כי מאוד נוח, קל, פשוט ומשתלם להעסיק עובדים בהעסקה לא ישירה, להעסיק עובדי קבלן. מחקרים מראים שעובדי קבלן מקבלים שכר נמוך יותר, מקבלים תנאים פחות טובים, ולכן מעסיקים בצורה הזאת.
זה נוח למזמין השירות, כי במקום לשאת באחריות לזכויות, לשכר, לתנאים של העובדים באופן מלא, הוא משתחרר מחלק מהאחריות שלו ומגלגל אותה על קבלן השירות. זאת הסיבה שהמערכת הזאת נעשתה כל כך פופולרית. זה פשוט משתלם. ועם המנגנון הזה, עם המנגנון הכלכלי הזה, שהעסקה לא ישירה היא משתלמת, בא להתמודד הפרק של אחריות המזמין. הרעיון המרכזי של הפרק הזה אומר: מזמין השירות אחראי לכל חבות של המעביד כלפי העובד. בדיוק כמו הקבלן. ברגע שהמזמין יודע שהוא אחראי לכל חבות של המעביד כלפי העובד, ממילא כבר אין לו אותו אינטרס בהעסקה לא ישירה. לכן, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה ובצדק, עצם העברת החוק הזה היא מכה אמיתית להעסקה לא ישירה בישראל.
בהצעת החוק אנחנו שמחים לראות הרבה מאוד מנגנונים והצעות שנלחמנו עליהם לאורך הדיונים בחוקים האלה, גם בקדנציה הנוכחית וגם בקדנציה הקודמת. אנחנו שמחים לראות שאותה רשת רחבה של חריגים שנועדה לאפשר למזמין השירות להשתחרר מאחריותו ולהתחמק מאחריותו כלפי העובדים מאוד צומצמה, וטוב שכך. זה היה נושא גדול שבמחלוקת בינינו לבין הצעת החוק הממשלתית. גם דרכי האכיפה שוכללו – לא רק אכיפה באמצעות המדינה, לא רק אכיפה באמצעות ההסתדרות, לא רק אכיפה באמצעות העובד עצמו, אלא גם אכיפה באמצעות ארגונים, עמותות, שעניינם בהגנת עובדים ועובדי קבלן.
היינו שמחים לראות בחוק כמה דברים נוספים, שאני מניח שחקיקה עתידית תשלים אותם. אנחנו חושבים למשל שפיצויי העובדים מהקנסות צריכים להגיע לקרן ייעודית שתשמש לפיצוי העובדים. היינו רוצים שהאחריות האישית לא תוטל רק על המנכ"ל, אלא גם על חשב וגם על היועץ המשפטי. היינו רוצים שהארגונים הלא-ממשלתיים – העמותות והארגונים שעוסקים בהגנת העובדים – יוכלו בכל מקרה לפנות למזמין השירות ולהודיע לו על הפרת הזכויות.
אבל עיקרה של ההסתייגות שלנו, אדוני יושב-ראש הוועדה, אינו עוסק בהעברת עובדי הקבלן להעסקה ישירה; היינו רוצים את זה. עיקרה של ההסתייגות שלנו הוא ההרחבה של המנגנונים הטובים שנמצאים בחוק, מעבר לרשימה שבתוספת הראשונה, לכלל עובדי הקבלן בישראל. בנושא זה אני רוצה, ברשותכם, להרחיב.
החוק הוא באמת חוק טוב, אבל בסופו של דבר החוק הזה יחול על שלושה תחומים, תחומים שהם תחומים בעייתיים, תחומים שבהם יש הפרה קשה מאוד של זכויות עובדים. החוק יחול על שלושת התחומים הבאים: שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות. אנחנו רוצים שהזכויות וההגנות שבחוק יחולו על כלל עובדי הקבלן בישראל. אם החוק היום יוצר מנגנון שאומר שהתחולה היא על שלושת התחומים האלה ושר התמ"ת יוכל להרחיב – אנחנו מציעים מנגנון הפוך: החוק יחול על כלל עובדי הקבלן בישראל, ושר התמ"ת, באישור ועדת העבודה, הרווחה הבריאות והפנסיה של הכנסת, יוכל לצמצם. זאת אומרת, בעצם אנחנו מציעים החלה אוניברסלית של החוק הזה על כלל עובדי הקבלן.
מה ההנמקה, עמיתי חברי הכנסת? ההנמקה היא פשוטה: התופעה הזאת של עבדות קבלן הפכה להיות מכת מדינה לא רק בתחומים הקלאסיים – לא רק בתחומים של הסעדה, לא רק בתחומים של אבטחה, לא רק בתחומים של שמירה, לא רק בתחומים של ניקיון – בכל תחומי העבודה בישראל היום עובדים עובדי קבלן. יש רופאים שהם עובדי קבלן. יש – גברתי היושבת-ראש, את מכירה את זה היטב היטב, כי את מעורבת במאבק בתחום הזה – אחיות שהן עובדות קבלן, אחיות בריאות הציבור.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אחיות בית-ספר, למי שלא יודע.
דב חנין (חד"ש):
אחיות בית-הספר. אחיות בית-הספר היום הן עובדות קבלן במדינת ישראל. היום, בחוק הזה, אם תתקבל ההסתייגות שלנו, אנחנו נגן על הזכויות של אחיות בתי-הספר כך שלמדינה לא ישתלם עוד להעסיק אותן בצורה העקומה הזאת של העסקה דרך קבלני שירות.
היום קיימנו דיון רציני מאוד בוועדת החינוך של הכנסת על מורים שהם עובדי קבלן. אלפים רבים של מורים בישראל הם היום עובדי קבלן. ומה זה אומר? למשל, אני אתן לכם דוגמה, מורי קבלן של תוכנית היל"ה לנוער מנותק. זו תוכנית שעובדים בה 1,500 מורים, בתוכנית חשובה מאין כמותה שעוסקת בסוגיה של נוער מנותק. העובדים האלה מועסקים תוך פגיעות קשות ביותר בתנאים ובזכויות שלהם. הם מועסקים בשעות אפקטיביות, הם לא מקבלים שכר בזמן חופשות, הם לא מקבלים שכר על חגים, על חופשת הקיץ. הם לא מקבלים שכר על שיעורים שהתבטלו, גם כאשר הביטול נעשה ברגע האחרון. אגב, זו תופעה מאוד שכיחה כשמדובר בנוער מנותק. למורים אין שום ביטחון תעסוקתי או יציבות תעסוקתית. תנאי העבודה והשכר שלהם בהיל"ה נמוכים בהרבה מאשר מורה שעושה בדיוק את אותה עבודה, עם אותו ותק, אותה דרגה, שמועסק במערכת הפורמלית. זה פוגע במורים, זה פוגע בנערים, זה פוגע בנוער המנותק המתכונת הזאת.
מה שקורה עם מורי קבלן בתוכנית היל"ה זה חלק ממה שקורה בכלל עם מורי קבלן בישראל. היום הזדעזענו לשמוע שלמשרד החינוך אין אפילו תמונה כמה מורי קבלן יש בישראל. לא יודעים. קיבלנו נתונים מחלק מהעיריות. למשל, מעיריית תל-אביב קיבלנו נתונים שיש מאות רבות של עובדי קבלן שהם מורים. ובניגוד למה ששר החינוך חשב וגם אמר לנו מעל במת הכנסת, שבמקצועות הליבה מועסקים רק מורים שמועסקים באמת על-ידי המדינה, מסתבר שבעיריית תל-אביב רוב מורי הקבלן מלמדים מקצועות ליבה. אם אנחנו לא נתמודד עם התופעה הזאת בצורה נחרצת ומהירה, התופעה הממאירה הזאת תמשיך ותתפשט לתחומים אחרים ותהרוס אותם.
אני יודע, גברתי היושבת-ראש, וגם את יודעת היטב, כמה קשה לנו היום להחזיר את הגלגל אחורה לגבי אחיות בריאות הציבור ולהפוך אותן מחדש לעובדות מדינה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כשאתה אומר "בריאות הציבור", צריך להזכיר שזה אחיות בית-ספר, אבל – –
דב חנין (חד"ש):
אחיות בית-ספר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – צריך להגיד גם תודה לסגן שר הבריאות ליצמן שלפחות במחוז הדרום – שם כבר מתחילה החזרה הביתה, למקום הנכון.
דב חנין (חד"ש):
ואנחנו מקווים שזה יהיה במחוזות נוספים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני בטוחה בזה.
דב חנין (חד"ש):
אבל גם סגן השר ליצמן, שמאוד תומך בזה, כל פעם שאנחנו מעלים את הנושא הוא מסביר לנו כמה שזה קשה, מורכב, ואפילו לפעמים הוא נותן את התחושה שזה אולי אפילו בלתי אפשרי מבחינתו, אף שהוא רוצה את זה, להחזיר את הגלגל אחורה ולהחזיר את העובדים האלה לשירות המדינה.
אנחנו עומדים היום בפני תופעה שמתפשטת במהירות עצומה, של מורי קבלן, והתופעה הזאת מתפשטת בכל שנה והופכת להיות יותר רווחת, יותר שגרתית ויותר מקובלת. ועדת החינוך של הכנסת, עוד בשנת 2006, גינתה העסקה לא ישירה של מורים. ועדת החינוך של הכנסת אז קבעה שהעסקה לא ישירה היא גם פגיעה במורים וגם פגיעה בתלמידים. מה קרה מאז? התהליך הזה רק התפשט עוד יותר, וכמובן שהתהליך הזה התפשט כחלק ממהלך כולל של הפרטת מערכת החינוך – הפרטה פדגוגית; נסיגה של המדינה מעיצוב התכנים החינוכיים ודרכי העברה של המסרים החינוכיים; הפרטה של המימון; נסיגה של המדינה מתקצוב המעשה החינוכי והעברת נתחים גדלים והולכים למימון המגזר הפרטי; הפרטה מינהלית; נסיגה של המדינה ממעורבותה בניהול הפעולה החינוכית על-ידי הכנסת שיטות ניהוליות שמושאלות מעולם העסקים. כל הרעיון הזה של בתי-ספר שעוברים לניהול עצמי, מרכזי רווח, העסקה של מורים באמצעות גופים מתווכים, הוא חלק מהדבר הבעייתי הזה.
עמיתי חברי הכנסת, מורים עובדי קבלן מועסקים היום על-ידי משרד החינוך, מועסקים היום כאילו על-ידי משרד החינוך באמצעות מתווכים; מועסקים היום על-ידי רשויות מקומיות, כמובן באמצעות מתווכים. אנחנו רואים תמונה בכל אחת ואחת מהרשויות המקומיות, איך התופעה הזאת הולכת ומתפשטת ומתרחבת. הזכרתי את עיריית תל-אביב–יפו שמצטיינת לרעה בתחום הזה, אבל גם בירושלים המצב קשה. יש בפנינו נתונים על עיריית ראשון-לציון, עיריית רמת-גן, עיריית הרצלייה, מועצה אזורית באר-טוביה, ורשויות מקומיות נוספות. אבל שוב, עמיתי חברי הכנסת, אלה רק הנתונים שנמצאים בפנינו. מקומות שאני לא מזכיר אותם, זה לא אומר שהמצב לא נמצא גם שם.
ולכן, עמיתי חברי הכנסת, מה שאנחנו יכולים וצריכים היום לקבוע כעיקרון הוא שמה שנכון לעובדי הקבלן הקלאסיים נכון גם לעובדי הקבלן החדשים, כי עובדי הקבלן הקלאסיים הם היום רק חלק מהמעגל הגדול של עובדי קבלן. אמרנו מורים, אמרנו מרצים באוניברסיטאות, אמרנו חוקרים ואנשי מדע, אמרנו אנשים שנותנים שירותים בתחומים רבים ומגוונים, אמרנו רופאים. כל אלה עובדים בהעסקה לא ישירה.
אם הכנסת תאמץ היום את ההסתייגות שלנו, התוצאה תהיה שחבות המזמין תחול ביחס לכל עובדי הקבלן. בכך אנחנו ניתן מכה אמיתית, אנושה ומוצדקת לצורת ההעסקה הלא-ישירה. זה עדיין איננו הצעד המקסימלי של להעביר את כולם להעסקה ישירה, אבל זה לפחות נותן את המוטיבציה לעשות את הצעד הזה, כי העסקה לא ישירה תפסיק להיות כדאית. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. להצעת החוק הזאת יש הסתייגויות נוספות, של חבר הכנסת מוחמד ברכה – הוא איננו כאן; חבר הכנסת חנא סוייד – איננו כאן. אם כך, תמו ההסתייגויות, ואנחנו עוברים לבקשות לרשות דיבור של חברי הכנסת ליה שמטוב ועמיר פרץ. מאחר שעמיר התקרב ראשון לדוכן, אנחנו – –
עמיר פרץ (העבודה):
לא לא, בסדר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – אנחנו ניתן לך. עמיר, עמיר.
היו"ר ראובן ריבלין:
היא קראה לך, עמיר. היא קראה לך.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת פרץ.
עמיר פרץ (העבודה):
תן לה לדבר, מה העניין? היא לפני.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אוקיי, אז בבקשה, חברת הכנסת ליה שמטוב. ג'נטלמן אמיתי, נותן לך רשות דיבור לפניו.
עמיר פרץ (העבודה):
אנחנו ג'נטלמנים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בהחלט. אז חברת הכנסת ליה שמטוב תעלה לרשות דיבור של חמש דקות, ומייד אחריה יהיה אחרון הדוברים לעניין חוק זה, חבר הכנסת עמיר פרץ. אנחנו מצלצלים. חמש דקות לכל אחד. בבקשה, חברת הכנסת ליה שמטוב, לרשותך חמש דקות.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת בראש, היום היושב-ראש של ועדת הרווחה, העבודה, הבריאות והפנסיה הגיע עם חולצה לבנה, ולמה? כי זה באמת יום היסטורי, לעובדים בכלל ולעובדי קבלן בפרט. אני, בשנים האחרונות, נאבקתי בתופעה הבזויה של פגיעה בזכויות עובדי קבלן, תופעה שהחלה רק בשל העובדה שמדובר באוכלוסייה של אנשים קשי יום, אנשים שזכו להגדרה "אנשים שקופים", ולכך אני לא הייתי מוכנה להסכים ולתת לזה יד.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
את אפילו הלכת – – –
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
נכון. וגם עשיתי תחקיר, ועבדתי בתור עובדת ניקיון – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
עובדת קבלן.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – וגם יומיים שבתתי שביתת רעב. נכון, זה בדיוק, וטוב שהזכרת את זה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כי מעטים האנשים שבאמת נכנסו לנעליים של עובדי הקבלן וראו את זה בעיניים שלהם.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
הם באמת יכולים להבין מה זה עבודה ומה זה להיות עובד קבלן.
אבל אני רוצה לתת קצת תזכורת מההיסטוריה של החוק הזה. כבר בשנת 2006 הגשתי הצעת חוק פרטית: מזמין שירותי קבלן יהיה אחראי לעובדי קבלן; וגם חברת הכנסת שלי יחימוביץ וגם חבר הכנסת דב חנין הגישו הצעה דומה. בכנסת השבע-עשרה ההצעה עברה קריאה ראשונה, וסמוך לה הגישה הממשלה הצעת חוק ממשלתית.
לצערי, גם החוק הפרטי וגם החוק הממשלתי לא קודמו במשך זמן רב, ובקדנציה של הכנסת השמונה-עשרה אני ביקשתי להחיל דין רציפות, וסורבתי בטענה שיש חוק ממשלתי. אבל הדיונים של החוק הממשלתי נמשכו, כמו שאמרתי קודם, זמן רב, ובמהלך התקופה היה אפשר לראות שכל התקדמות בחוק לוותה בלחץ תקשורתי וציבורי למען עובדי הקבלן. ולצערי, כשהנושא ירד מסדר-היום גם הדיונים בוועדה ירדו מסדר-היום.
יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה נמצא פה – אני רוצה לציין שהגרסה הראשונה של החוק הממשלתי היתה בלי בשר ובלי שיניים, והודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, החוק השתנה מקצה לקצה, ואנחנו היום מצביעים עליו לא רק כדי לשים "וי", באמת מדובר בחוק שייתן גב לעובדי קבלן בישראל.
אני רוצה להודות קודם כול ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, וגם לשר התמ"ת שלום שמחון; אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של התמ"ת, דבי אליעזר, וגם לצוות שניסח את החוק; גם למנהלת ועדת העבודה והרווחה, וגם ליועצת המשפטית, כי זה באמת – היום חג לעובדי קבלן. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, ורק באמת לציין, ככה, שמעטים החוקים, או: כמעט אין חוקים שמגיעים אלינו לוועדה ויוצאים כפי שהם נכנסו. אנחנו מתקנים אותם, משפרים אותם ורק אחר כך מביאים אותם למליאה, וגאווה לי להיות חברה בוועדה הזאת, בראשות וילמה מאור וחבר הכנסת חיים כץ.
אנחנו עוברים לאחרון הדוברים, ובהחלט מי שראוי לסכם את הנושא הזה, בבקשת רשות דיבור, חבר הכנסת עמיר פרץ. חמש דקות.
עמיר פרץ (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, חברי יושב-ראש הוועדה, אני חושב שאדם יכול לחפש לו סיבה טובה למה הוא בא לכל-כך הרבה שנים לפרלמנט. ותמיד יש לו נקודה אחת שממנה הוא אומר: אם רק בשביל החוק הזה הייתי צריך להיבחר – דיינו. ואני אומר לך, חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה, שהיום, בלי ספק, אתה מסמן את אחד מסימני הדרך החברתיים החשובים ביותר.
ואף-על-פי שהצעת החוק, כפי שהיא הגיעה אליך, לתנור של הוועדה, היתה שונה במהות בהרבה מאוד תחומים, עצם העובדה שהצלחת להפנים לתוך ההצעה הזאת דפוסי חשיבה חדשים, שישפיעו על תרבות ההעסקה בישראל, ולבוא עם זה עם הצעת חוק ממשלתית – ואני מצטרף בהחלט לברכות שציינת כאן לגבי שר המסחר והתעשייה.
אני חושב שמה שאנחנו רואים היום זה מחויבות כלפי האדם הבודד. העובדה שהצלחת לסרוק את כל הגורמים – מהמעסיק בפועל, דרך המזמין, דרך גורמי התיווך למיניהם, בסופו של דבר יצרת רשת – רשת שלמה, רשת צפופה. כי תמיד הבעיה ברשת חברתית – איזה גודל חורים יש בה וכמה נופלים מתוכה.
ואני חושב שמה שתרם כאן זה העובדה שאתה מבין בתחום הזה, והניסיון הרב שלך כיושב-ראש ארגון עובדים, וכמישהו שהיה יכול לתרום את תרומתו האישית – ולהוסיף את הניסיון הרב שצברת כיושב-ראש הוועדה; כמי שכיהן כיושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות – בלי הפנסיה, כן? – והפנסיה, אני בהחלט מברך אותך. אני יכול לומר שאני גאה על כך שאתה, כיושב-ראש, מצליח באמת לתת תוכן לוועדה שלך, וההישגים שלה ניכרים בכל מקום.
אני חושב שאחת השאלות שתישאלנה בהמשך הדרך – והשאלה הזאת כמובן תהיה מופנית קודם כול לשר המסחר והתעשייה – השאלה היא איזה תקציב תעמיד המדינה – כי הרי, מה הבעיה במדינת ישראל? הבעיה הקשה ביותר במדינת ישראל – שיש לנו חקיקה סוציאלית, חקיקה בנושא יחסי עבודה, יוצאת מן הכלל, והשאלה תמיד היא כמה אנחנו מצליחים בסופו של דבר ליישם זאת.
אז נכון שההפקדה של הזכות – זכות העמידה בבית-המשפט – בידי אותם עמותות וארגונים זה בהחלט צעד אחד גדול. מעולם לא הסכימה הממשלה לכך, אגב; בעבר הממשלה התעקשה שרק ארגונים יציגים יוכלו לייצג את העובד בכל התביעה. העובדה שהיום גם ארגונים, גם עמותות יכולים לייצג אותם זה תרומה מאוד גדולה, אבל זה לא תחליף לפקחי העבודה שלך, כי מה הבעיה, חבר הכנסת כץ – אתה יודע מה הבעיה: הבעיה בסוף – שבסוף הדרך אותו מעסיק בפועל אומר לעובד שלו: אם אתה מתחיל בתהליך הזה, אתה תהיה בחוץ. אולי תצליח למצוא – אולי תצליח לקחת ממני דבר כזה ואחר, אבל תאבד את העבודה שלך. ופה הפחד של אותו עובד להיות היוזם, שפונה לעמותה, לארגון או לאותו ארגון יציג, יכול להיפתר רק אם הפקח – איך הגדרת את המונח החדש הזה של פקחי שכר – בודקי שכר – רק אם אותם פקחים בודקי שכר, בודקי זכויות, יגיעו לביקורי פתע, יעשו את מלאכתם בעצמם; לא בעקבות תלונה. כי תלונות במדינת ישראל – קשה מאוד לשכנע. גברתי היושבת-ראש יודעת כמה קשה לשכנע אנשים שמגיע להם, שיש להם זכויות מוקנות, לבוא ולתבוע אותן.
לכן אני מקווה, אדוני יושב-ראש הוועדה, שאכן בעניין הזה מול משרד המסחר והתעשייה באמת נוודא ששמים את התקציב הראוי כדי ליישם את החקיקה החשובה והמבורכת הזאת.
משפט אחרון עקרוני – מאז ומתמיד האוכלוסיות החלשות ביותר, העובדים החלשים ביותר, הם אלה שהכי פחות יודעים לממש את זכויותיהם, ולכן הם כל כך זקוקים לחקיקה הזאת ולעמידה של הכנסת לצדם בשעה הזאת. כל הכבוד. יישר כוח.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת עמיר פרץ. מובן שליושב-ראש הוועדה יש זכות לעלות ולהשיב על ההסתייגויות שהועלו פה קודם על-ידי חבר הכנסת דב חנין, ומייד לאחר מכן נעבור להצבעה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את דברי המסתייג דב חנין, ויש צדק ברוב דבריו. נכון שיש עובדי קבלן שעובדים בהיי-טק ומרוויחים 200 שקל לשעה ולא רוצים להיות עובדים של המעסיק בפועל. יכול להיות שיש גם מורות ומורים שרוצים. יחד עם זה, כמי שהניח, דב חנין, שהנחת את הצעת החוק, אתה מבין מה נעשה פה. עכשיו, להכניס את הגורמים השלטוניים לתוך הצעת החוק, כשאין לה הסתייגויות, אין הסתייגויות של גורמים שלטוניים, היינו צריכים לוותר קצת. בטח אנחנו לא רוצים לגמור הכול ביום אחד, ואנחנו יכולים להיות שותפים לחקיקה מתקנת, וחבל – חבל – אני התחייבתי שהצעת החוק הזאת תימשך חזרה, ואני בטוח שגם אתה תצביע עבורה, ואני מצפה שתבוא ותגיד: אתה יודע מה – אני מושך את ההסתייגות שלי.
אני מבקש מחברי הכנסת להצביע על הצעת החוק כפי שהוגשה וכפי שאושרה על-ידי הוועדה. בכל זאת, עשינו פה מהלך דרמטי. החוק הזה הוא חוק מהפכני במערכת יחסי העבודה, ואני חושב שהוא ישים סוף לניצול העובדים בשכבות הכי נמוכות. תודה רבה לכם.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אם כך, ומייד לאחר שיושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יגיע למקומו, אנחנו נעבור להצבעה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב–2011, כולל שני לוחות התיקונים. אנחנו מתחילים כמובן – לשם החוק אין הסתייגויות, ואנחנו עוברים להצבעה על שם החוק. בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד שם החוק – 43
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לשם החוק אין הסתייגויות. שם החוק עבר, כלשון הוועדה: בעד – 43.
אנחנו עוברים לסעיף 1. אין בו הסתייגויות. אנחנו נצביע על סעיף 1.
הצבעה מס' 5
בעד סעיף 1 – 46
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בעד – 46, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שסעיף 1 עבר כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 2, יש לו הסתייגויות, ואנחנו עוברים להצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין. בבקשה.
הצבעה מס' 6
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 33
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני קובעת שההסתייגות לא עברה.
לכן אנחנו עוברים להצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. בבקשה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 46
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני קובעת שסעיף 2 עבר כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצביע על סעיפים 3–5, כולל, גם שם אין הסתייגויות.
דב חנין (חד"ש):
אפשר עד הסוף. עד הסוף.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת דב חנין הסיר את כל ההסתייגויות האחרות, ולכן אנחנו עוברים להצביע על הסעיפים מ-3 עד סעיף 58, כולל, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 3–58 – 49
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 3–58 נתקבלו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני קובעת שסעיפים 3–58 עברו, כנוסח הוועדה: בעד – 49, אין מתנגדים, אין נמנעים.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית, אם יאשר זאת יושב-ראש הוועדה – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – ואכן כן. אנחנו עוברים לקריאה שלישית על הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב–2011, כולל שני לוחות התיקונים. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 48
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב–2011, נתקבל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בעד הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב–2011, בעד – 48, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.