קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/636).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011 – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר יצחק כהן. בבקשה. גם להצעת החוק הזו נרשמו דוברים, ומייד לאחר שיציג את הצעת החוק סגן שר האוצר, מר איציק כהן, נעבור לשמוע גם את הדוברים. בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מי היה פה לפני?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת בן-ארי?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כזה גבוה?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מסתבר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הוא לא כזה גבוה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כנראה ביחס אליך הוא מספיק גבוה.
קריאה:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שיהיה אחד נגד. כולם בעד.
קריאה:
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הוא אוהב שמאתגרים אותו. בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה דנה בתיקון פקודת מס הכנסה – מס' 188, הרב יצחק וקנין. 188. לא הגיע הזמן לחוקק חוק מס הכנסה כחול-לבן – פקודת מס? כל פעם תיקון לפקודה, תיקון לפקודה, תיקון לפקודה.
השר מיכאל איתן:
זה יותר יקר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה יותר יהודי, יותר ישראלי.
איתן כבל (העבודה):
סטטיסטית היו לי יותר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בוא אני אגיד לך משהו, הפקודה היא אפילו לא בריטית, היא עות'מאנית, וכל פעם מתקנים עוד תיקון ועוד תיקון.
קריאה:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא לא, לפני זה עוד. עוד לפני זה. הגיע הזמן שיהיה פקודת מס הכנסה, חוק כחול-לבן. אבל בינתיים נעשה תיקונים. עכשיו הגענו לתיקון 188.
הצעת החוק המונחת לפניכם עניינה תיקון סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, העוסק בתרומה למוסד ציבור. סעיף 46(א), כבוד השר, לפקודת מס הכנסה, קובע כי אדם שתרם תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי שקבע לעניין זה שר האוצר, יקבל זיכוי ממס בשל התרומה האמורה בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף.
אחד התנאים לזיכוי כאמור הוא תרומה בשנת מס בסכום העולה על 400 ש"ח, ובלבד שלא יינתן זיכוי מהמס בשנת מס בשל סכום כולל של תרומות העולה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום או על 4 מיליון ו-208,000 ש"ח, לפי הנמוך מביניהם.
כדי להקל על פעילותם של מוסדות ציבור ולעודד מתן תרומות – – –
השר מיכאל איתן:
לעמותות גם לימין וגם לשמאל?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מהאמצע. כדי להקל עליהם נקבעה הוראת שעה לשנות המס 2009 ו-2010. בהתאם להוראת השעה הסכום הכולל יוגדל ל-7.5 מיליון ש"ח.
נסים זאב (ש"ס):
מכמה לכמה? לא הבנתי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מ-4 מיליון ו-208,000 ל-7.5 מיליון ש"ח. ובכל אחת מהשנים האמורות, במקום הסכום של 4 מיליון ו-208,000 ש"ח – הסכום המעודכן לשנת המס 2008. כמו כן הוקטן סכום התרומה המזערי הנדרש באותן שנים לסך 300 ש"ח במקום 400 ש"ח – זאת אומרת, התרומה המינימלית תהיה 300 ש"ח במקום 400, המקסימלית תהיה 7.5 מיליון ש"ח – הסכום המעודכן לשנת המס 2008.
כדי לעודד תרומות למוסדות ציבור מוצע להפחית את הסכום המזערי לתרומה המאפשר קבלת זיכוי מהמס ל-180 שקלים – עשר פעמים ח"י – ולהעלות את הסכום הכולל המאפשר זיכוי כאמור ל-7.5 מיליון ש"ח, וזאת כהוראת קבע ברוח הוראת השעה; להפוך את הוראת השעה להוראת קבע ולהוריד את ה-300 ל-180. תיקון זה יחול כבר לגבי תרומות – – –
נסים זאב (ש"ס):
זה אותו תורם, או שזה לגבי המוסד עצמו? זה לא מובן מהחוק. זאת אומרת, אתה מדבר על תורם אחד שנותן 7.5 מיליון – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כן, כן.
נסים זאב (ש"ס):
– – או שהמוסד מקבל?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מתורם. לעודד תרומה.
נסים זאב (ש"ס):
תורם אחד, 7.5 מיליון? תמצא לי את התורמים האלה, תביא לי אותם.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא. במצטבר.
נסים זאב (ש"ס):
אה, במצטבר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
במצטבר לאותו מוסד.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מתפלא עליך, הרב. – – – וזאת כהוראת קבע ברוח הוראת השעה, שאמרנו. כאמור, תיקון זה יחול כבר לגבי תרומות שניתנו בשנת המס 2011.
עוד מוצע לקבוע כי תוקפה של קביעת שר האוצר של מוסד ציבורי לעניין סעיף 46(א) לפקודה תהא עד תום שתי שנות מס שלאחר שנת המס שבה ניתנה. כמו כן מוצע להסמיך את מנהל רשות המסים להאריך את תוקף הקביעה אם המוסד הציבורי עומד בתנאי הקביעה, וזאת לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
בהצעת החוק מוצע להסמיך את המנהל לבטל את קביעתו של המוסד הציבורי בהתקיים העילות המפורטות בסעיף הקטן האמור כדי לייעל את מנגנון הפיקוח על מוסדות הציבור שיקבע לעניין סעיף 46.
העילות לביטול קביעת מוסד ציבורי בידי המנהל הקבועות בסעיף קטן (א1) המוצע הן: 1. פנקסי המוסד הציבורי נקבעו כבלתי קבילים בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור; 2. המוסד הציבורי חדל לקיים תנאי מהתנאים הדרושים לצורך קביעתו. לעניין זה יובהר כי אישור שניתן לפי סעיף 9(2) לפקודה לעניין היותו של המוסד מוסד ציבורי אינו מקנה זכאות מיידית לעניין קביעתו של המוסד הציבורי לפי סעיף 46 לפקודה. סעיף 46(א) מקנה לשר האוצר סמכות שבשיקול דעת לקבוע אילו מוסדות ציבור כמשמעם בסעיף 9(2) יהיו זכאים גם להטבה שבסעיף 46. לפיכך, לצורך הקביעה לפי סעיף 46, על המוסד הציבורי לעמוד בתנאים הנוספים; 3. המוסד הציבורי חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לצורך היותו מוסד ציבורי כאמור בסעיף 9(2). תנאים אלה מהווים כאמור תנאי סף לצורך בחינת הזכאות לקביעת המוסד לפי סעיף 46 לפקודה.
חלק מהותי מפעילותו של המוסד הציבורי אינו להשגת המטרה הציבורית – מוסד ציבורי שנקבע לפי סעיף 46 ממומן באופן עקיף על-ידי כספי משלם המסים, וזאת מתוך הנחה שהשימוש בכספים אלו יחזור לציבור וישמש בעיקרו לטובת מימוש יעדים חברתיים. לפיכך מוסד ציבורי שעיקר פעילותו אינה לשם השגת מטרה ציבורית חורג מהיעד שעל בסיסו ניתנה הטבת המס לפי סעיף 46.
מוצע, גברתי היושבת-ראש, לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהא ב-1 בינואר 2012. יחד עם זאת מוצע לקבוע כי תחילתו של סעיף 46(א)(1) לפקודה כנוסחו המוצע הקובע סכומי תרומה מופחתים לצורך הזיכוי ממס וביטולו של מנגנון ההצמדה שבסעיף 46(ב) לפקודה, תהיה ב-1 בינואר 2011.
אבקש מכם, חברי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
כן, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
מה עושים אם אחד רוצה לתרום יותר מ-7.5 מיליון?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
עד 7.5 מיליון.
נסים זאב (ש"ס):
מה הוא עושה עם העודפים?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא. עכשיו אני מבינה למה כשעמותות מתקשרות הן מבקשות להעלות את הסכום עוד קצת – כדי לקבל, כנראה, את הפטור מהמס. הבנתי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
עלה ל-7.5. ירד המינימלי ל-180.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם כאשר פורסים את אותה תרומה היא – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
עד 7.5 מיליון. אבל זה יורד לוועדת הכספים. כל השאלות, תשאלו שם, תדונו שם. יכול להיות שגם תצטרכו להרחיב, לצמצם. אני מקווה שתקבלו את ההצעה כפי שהיא. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, כבוד סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא, יש רשימת דוברים וניתן להם את הזכות לומר את דעתם בנושא. בבקשה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, ראשון הדוברים, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל, ויסגור את הרשימה, גם הפעם, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. מה קורה, חבר הכנסת נסים זאב, החלפתם?
נסים זאב (ש"ס):
אני לא.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. לרשותך שלוש דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אין לי הרבה מה לחדש בדברים שאומר סגן השר כהן, אם 180 שקל או 7.5 מיליון שקל. עליתי לבקש את רשות הדיבור כדי לדבר על – שאל השר איתן, וגם היושבת-ראש – לגבי העניין הזה של הליבה, כי אמרתי שאותו מדען שקיבל פרס נובל בכימיה אמר שצריך להעניש הורה שמתעלל בילדיו ושולח אותם לתלמוד-תורה שלא לומדים שם ליבה. אז אני רוצה שיהיה ברור לאנשים על מה הוויכוח ב"ליבה" הזה.
הרי תמיד יהודים ידעו שהם רוצים ללמוד מקצוע, שהם צריכים ללמוד מקצוע. יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, ואנחנו יודעים את פסיקת הרמב"ם, אף אחד לא צריך ללמד אותנו כמה חשוב שאדם יתפרנס מעמלו, וזה מה שקורה. והלוואי ואולי שייפתחו שערי מקומות העבודה לציבור החרדי, ודיברתי על זה המון פעמים פה, מעל הבמה הזאת, כמה אנשים חרדים שרוצים לצאת לעבודה, ונשים חרדיות, לא מתקבלים בגלל אפליה, כי הם חרדים, ולא כי הם לא רכשו מקצוע כזה או אחר.
שלחתי ל-120 חברי כנסת מכתב שקיבלתי מאשה מטלז-סטון, שקיבלה תארים מוכרים מהמדינה בחינוך, והיא פנתה לכל משרדי הממשלה; היא כתבה את זה כמכתב לנשיא המדינה, והוכיחה שלא קיבלו אותה. בשני מקומות שכבר קיבלו אותה לריאיון אמרו לה: יש לך בית עם ילדים, את לא תתאימי, וכו' וכו'.
לכן אני רוצה לומר שכשצריך בנאים, האדם החרדי יכול להיות בנאי; כשצריך הנהלת חשבונות, הוא ילך ללמוד הנהלת חשבונות, אבל אנחנו לא חושבים שצריך להקדיש את שמונה שנות לימודי היסוד – בית-ספר יסודי וגם תיכון – בשביל מקצועות, ואנחנו גם לא רואים את ההצלחה הגדולה.
סגן שר האוצר, מאוד חשוב לי שכבודו ישמע את דברי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה מתווכח אתם על תרומות של 180 שקל? באמת.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
עשר פעמים ח"י.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מדבר על העובדה הזאת שהיום בכנסת ביקש חבר הכנסת משה גפני, הרב משה גפני, שיהיה חוק – כמו שיש חוק לייצוג הולם לערבים, לאתיופים, לנשים, שיהיה חוק ייצוג הולם לחרדים, בגלל האפליה הזאת שקיימת במקומות העבודה, וועדת השרים לא אישרה את זה. למה? מפני שהם חרדים.
קריאה:
כי אין אפליה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אוה, כי אין אפליה. ההכחשה הזאת – זה הדבר הנורא ביותר. אתה יודע – – –
קריאה:
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אז אני אביא לך מאות אנשים שלא מתקבלים למקומות עבודה מפני שהם חרדים.
השר מיכאל איתן:
אולי תגדיר מה זה חרד?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
חרדי זה כל אדם שלא רוצים לקבל אותו לעבודה, או כל אדם – – –
השר מיכאל איתן:
גמרנו, אוקיי. תעצור כאן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זהו. – – – או כל אדם שכלי התקשורת – – –
השר מיכאל איתן:
הגדרה טובה – כל אדם שלא רוצים – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – – לקבל אותו לעבודה בגלל היותו חרדי.
השר מיכאל איתן:
– – – איך אפשר לתת העדפה – – –
נסים זאב (ש"ס):
למה בערוץ-2 אין חרדים? למה בערוץ-2 אין חרדים? – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בערוץ-2? אין לך מקום עבודה אחד בשירות המדינה שיש שם אנשים חרדים שהם לא חזרו בתשובה בתוך מקומות העבודה – זה יש.
אבל הרצון שלנו זה – הייעוד של ילד יהודי זה שהוא, קודם כול, יהיה מחובר ל-3,300 שנה של תורה. הוא צריך גם להתפרנס, ולזה אנחנו רוצים שבשעה שהוא הולך להתפרנס שהוא ילמד את המקצוע שלו. ולכן, הצעתי לכנסת שאני מבקש שלא יהיה במכרז על תפקיד כלשהו תואר אקדמי שאיננו רלוונטי לתפקיד. אני מסכים ורוצה שמי שרוצה להיות רופא שילמד רפואה, מי שרוצה להיות חשמלאי שילמד חשמלאות. אבל לבוא ולהגיד שכל תלמודי-התורה צריכים ללמוד מה שמשרד החינוך אומר – גברתי היושבת-ראש, אני אסיים במשל הזה. מישהו קנה דירה, ואמר לו המוכר: אני מסכים למכור לך את הדירה, אבל בתנאי אחד – יש לי מסמר אחד על הקיר וזה יהיה שייך לי. ועל המסמר הזה הוא תלה את כל מה שהוא רצה. אנחנו חוששים ממשרד החינוך, וכל אלה, והבג"ץ וכל אלה שרוצים ללמד את ילדינו ליבה, שזה המסמר שנועד לשנות את האופי של החינוך התורני. ולכן אנחנו מתנגדים. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
זה לא בסיפורי הבעל שם טוב?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני חושב.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת ישראל אייכלר. והבא בתור ברשימת הדוברים, חבר הכנסת אורי אריאל, ומייד לאחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סגן שר האוצר, הצעת החוק הזו ראויה, ואני מברך אתכם, ונתמוך בהצעה הזאת. והלוואי שירבו הצדקה והמעשרות בישראל.
תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. רוע הגזירה שאני מבקש לדבר עליו בדקתיים הקרובות – מופנה לראש הממשלה שלנו, מר נתניהו. הגזירה היא שרק יהודים לא יכולים לעלות להר-הבית. זה חידוש מבית-מדרשו של נתניהו. לא היה כדבר הזה מאז שחרור ההר ב-1967. מאז שחרור הר-הבית חלה הידרדרות באפשרויות הריבוניות ובאפשרויות של היהודים לעלות להר-הבית, המקום המקודש ביותר לעם היהודי בכל העולם ולעם היושב בציון.
ראש הממשלה דרדר את המצב למקום שעוד לא היינו בו, והגיע למצב שבו רק יהודים אינם יכולים לעלות להר-הבית. מדוע? רק משום שהוא לא השכיל לטפל בנושא של גשר המוגרבים, או לפתוח חלופה – בלעז, אלטרנטיבה – כדי לאפשר, לפחות, אני מדגיש – לפחות את ההסדרים הקיימים. ההסדרים הקיימים, מה שנקרא הסטטוס-קוו, הוא לא סטטוס-קוו. היו דברים אחרים לגמרי. אבל לפחות את המינימום הזה, שבחמישה ימי השבוע יוכלו לעלות יהודים למקום החשוב ביותר, הקדוש ביותר, מאז ומעולם.
הוא הצליח להביא אותנו לנקודת שפל שעוד לא היתה כדוגמתה. למה שותקים כל שרי הממשלה? הם יודעים, אני לא. יש פה כרגע שניים, אולי הם יוכלו להסביר. מדוע אתם לא פועלים לפתוח חלופה, בהנחה שהמקום הזה מסוכן, בעייתי? הרי יש עוד שערים להר-הבית. עד לפני מספר שנים יהודים נכנסו מכל השערים. המציאות הזאת שראש הממשלה הביא אותנו עד אליה יכולה להשתנות. זו החלטה שלך, אדוני ראש הממשלה. אתה יכול לשנות אותה, אתה חייב לשנות אותה. ואני פונה אליך – תעשה את זה כבר מחר. תנחה את מי שצריך, את המשטרה, את גופי הביטחון האחרים, לתת חלופה למצב המזעזע שהבאת עלינו; אני מקווה שבלי משים, בטעות. טעות אפשר לתקן. תן ליהודים לעלות להר-הבית. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר כנסת אורי אוריאל. ואחרון הדוברים, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה כמובן.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ידידי מכובדי חבר הכנסת אייכלר שדיבר פה לפני דקות אחדות העלה נושא שהוא סוג של טבו, סוג של אמירה שהפכה להיות חלק מהתפיסה החברתית שלנו: החרדים לא רוצים לעבוד, החרדים הם לא חלק משוק העבודה. ותלכו מכאן צפונה לאיפה שאתם רוצים עם כל האמירות. ולא לחינם אני העליתי כאן את ההרחבה לחוק הגזענות – שזה לא יהיה רק על רקע אתני, אלא גם על רקע דתי, עדתי, או אזור מגורים.
שוחח אתי לפני כשבוע בחור צעיר. באיזה עניין? הוא לומד בישיבה. אני רואה במי שלומד בישיבה כמי שבעצם מחזיק את עם ישראל כעם. אנחנו יכולים להיות שבדים, צרפתים, ניקרגואים, ומה שאתם רוצים אנחנו יכולים להיות, עם צרפתית, אנגלית, עם פרסי נובל. אם אנחנו רוצים להיות עם יהודי, אנחנו צריכים ישיבה, אין מה לעשות.
דיברתי אתו על שוק העבודה. הוא אומר לי: אתה מדבר אתי על שוק העבודה? אשתי וכל החברות שלה למדו בסמינר הנהלת חשבונות. יש לה חברה שהגיעה להישג מדהים, היא עובדת ארבע שעות ביום. כל שאר החברות, אלה שמצליחות לעבוד – בין שעתיים לארבע שעות שבועיות, זה דבר מדהים. והוא העלה כאן את אחד הדברים האמיתיים ביותר שקורים בציבור החרדי. רבים רבים פונים ללימודי הכשרה מקצועית בכל התחומים האפשריים. כשהם מגיעים לשוק העבודה, גברתי, הם מגיעים לשוקת שבורה. לא לשוק עבודה, לשוקת שבורה. הם לא מצליחים למצוא מקומות עבודה. זה עובדה, זה עובדה שצריך להקים עליה ועדת חקירה, ואולי ועדת חקירה פרלמנטרית.
אי-אפשר כל הזמן להתריס בפני החרדים: אתם לא רוצים לעבוד. יש מכללות, יש מכוני הכשרה מקצועית, יש כאלה שמכשירים את עצמם, הן גברים והן נשים. עבודה אין מסיבות שונות ומשונות, בעיקר זה נובע מתחושה של ניכור. אם היא חרדית – כמו שהוא אמר – בטח יש לה ילדים. אם הוא חרדי, בטח יהיו לו כל מיני עניינים. הוא לא ייתפס אתנו מבחינה חברתית. הדברים האלה, את החומות האלה יש להפיל אם אנחנו באמת רוצים, ובאמת כנים דברינו שאנחנו רוצים לשתף אותם בשוק העבודה. יש עוד כל מיני מהלכים שצריך לעשות.
ומשפט אחד על לימודי הליבה. אני בעד לימודי ליבה. אני אומר שאדם חייב ללמד – המשנה אומרת: חייב אדם ללמד את בנו אומנות, חייב אדם ללמד את בנו לשוט בים, לסיכונים, כדי שיוכל לרכוש לעצמו מקצוע. אבל אני שומע את סגן נשיא המכון לדמוקרטיה, שאומר: אצלי במכללה אני בחצי התנדבות – היו הרבה שמוכנים לקחת את חצי ההתנדבות שלו – את חצי הלא-התנדבות לקחת – מי שנכנס מצד אחד – בחור ישיבה שנכנס מצד אחד לא יוצא אותו הדבר מהצד השני, זאת אומרת, אני עושה לו שינוי תרבותי, אני מנצח אותו, אני מצליח לשנות אותו, אני מצליח להעביר אותו על דתו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
והדבר הזה, זה מה שהעלה אייכלר, רוצים ללמוד מקצוע, ללמד מקצוע, אבל את תורת ישראל, לפי אמונה – זה דבר שאנחנו צריכים לתת לכל קבוצה וקבוצה, שתחיה על-פי אמונתה. כל אחד יחיה על-פי אמונתו, ולא נחנך איש את רעהו, כל אחד יחנך את עצמו. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה על חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה.
לפעמים מרוב שהדוברים לא בדיוק מדברים לגופו של החוק אתה קצת מתבלבל על איזה חוק מדובר, אבל דברי הדוברים היו דברי טעם, לא כוונתי היתה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כשהם מדברים לעניין, זה מבלבל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אוקיי. קיבלתי את הערתך, חבר הכנסת רותם.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי),
התשע"ב–2011, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לתוצאות: 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.