קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 42) (שחרור מינהלי), התשע"ב–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/631).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 42) (שחרור מינהלי), התשע"ב–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר לביטחון פנים, השר יצחק אהרונוביץ. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 42) (שחרור מינהלי), התשע"ב–2011. עניינה של הצעת החוק שבפניכם הוא קביעה כי אסיר שפוט לא ישוחרר שחרור מינהלי אם נמצא כי אינו ראוי לשחרור מוקדם לפי הוראת חוק שחרור על-תנאי ממאסר. סימן ט'1 בפרק ב' לפקודת בתי-הסוהר עוסק בשחרור מינהלי של אסירים בשל צפיפות בבתי-הסוהר. בהתאם להוראות הסימן האמור, השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע תקן כליאה המאושר על-ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לתקופה שלא תעלה על שנה. נציב שירות בתי-הסוהר רשאי להורות על שחרור אסירים כאשר הצפיפות בבתי-הסוהר עולה על תקן הכליאה המאושר. בהתאם להוראת הפקודה, השיקולים של התנהגות האסיר בכלא, נסיבות ביצוע העבירה שבגינה נשפט ושיקולים נוספים אינם מובאים בחשבון לצורך ההחלטה על שחרור מינהלי, אלא אם כן מדובר בהכרעה של הנציב אשר חלה עליה לגבי כלל האסירים. שיקולים מהסוג האמור נבחנים רק לצורך בחינת שחרור מוקדם ממאסר על-פי הוראת חוק שחרור על-תנאי ממאסר. בחוק האמור נקבעו התנאים לשחרור מוקדם של אסירים, והמבחן המנחה לשחרור הוא כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. מטרת הצעת החוק היא לשנות את המצב הקיים כיום ולקבוע: 1. אסיר שפוט לא ישוחרר שחרור מינהלי אם נמצא כי אינו ראוי לשחרור מוקדם. אבקשכם לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה ולהניחו על שולחן ועדת הפנים לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר לביטחון הפנים, השר יצחק אהרונוביץ. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים לפי סדר הדוברים שנרשמו. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מוחמד ברכה – איננו. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת אורי אריאל. דני דנון (הליכוד): הרשימה נעולה, אדוני? היו"ר יצחק וקנין: הרשימה נעולה, רבותי. ודאי. שלוש דקות לרשותך. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, המנגנון הזה, של השחרור המינהלי, או תקן הכליאה המינהלי הוא אחד השסתומים החשובים מבחינה מערכתית, כדי להקל את נטל הצפיפות בבתי-הסוהר ובסופו של דבר לאפשר לאסירים המוחזקים במתקנים של בתי-הסוהר תנאים ראויים יותר ונכונים יותר. אני מנצל את ההזדמנות, אדוני השר, כמנהגי בכל פעם שעולה אדוני השר בעניין של חקיקה שנוגעת באסירים ובבתי-סוהר, להציע לכם לסיים את השלמת החקיקה שנמצאת בוועדת השרים לענייני חקיקה בעניין תנאי כליאה הולמים. כזכור, ועדת השרים לא קיבלה החלטה בהצעת החוק ההיא מתוך מחשבה שראוי לבצע עבודה מקצועית יחד עם המשרד לביטחון פנים, עם נציבות בתי-הסוהר, וממילא הם מנסים לקדם מנגנונים שיתקנו את המצב. אני מזכיר, אדוני השר, שכל מה שהחוק של תנאי כליאה הולמים מבקש לעשות הוא להשוות את תנאי מאסרם של האסירים לתנאים שלהם זכאים כבר, על-פי חוק, עצירים. עצירים נמצאים תקופות קצרות יותר. מה שנכון לגבי עצירים על אחת כמה וכמה צריך להיות נכון גם לגבי אסירים, שתקופת השהות שלהם במתקן הכליאה ממושכת יותר. לכן, הצעת החוק, כפי שהיא עומדת בפני ועדת השרים ועדיין לא הוחלט בה, היא הצעת חוק מידתית מאוד. היא, אגב, איננה נוקבת אפילו במספר של שטח מינימלי שאסיר צריך לקבל. אנחנו בכוונה השארנו את הסוגיה הזאת מחוץ להצעת החוק, כדי להתקדם בדברים שהם בסופו של דבר דברים מוסכמים, גם על דעתם של הדרגים המקצועיים בשירות בתי-הסוהר. הגיע הזמן, אדוני השר, לקבוע את המסמרות האלה ולקבוע את הנורמות האלה בצורה ברורה בחקיקה ראשית של מדינת ישראל, כפי שראוי לנו שזה יהיה, ואני מצפה שבאמת תסיימו את עבודת המטה, הבדיקה וההערכה במשרד לביטחון פנים, כדי שנוכל במהרה להביא את החקיקה הזאת ולהתקדם בה ולהשלים אותה עוד במושב הנוכחי של הכנסת. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת עפו אגבאריה – איננו; חבר הכנסת אורי אריאל – איננו; חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, לרשותך שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב. דוד רותם (ישראל ביתנו): אפשר להסתפק בשתיים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני, יש לי חשש גדול – חבל שהשר לא פה – יש לי חשש גדול שכל הסיפור הזה של החוק הזה – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): השר פה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בסדר, אני לא ראיתי אותו פה יושב ומקשיב לי, כנראה יש לו משהו אחר חשוב יותר להקשיב לו. אבל אני רוצה לומר שאני הייתי רוצה לעשות בדיקה אמיתית מה המניע לחוק הזה, ואני אומר לכם: המניע לחוק הזה הוא תקציבי, לטובת שירות בתי-הסוהר, ואין מאחוריו ולו צל צלו של משהו אידיאולוגי או ענייני. שיהיה ברור – זה מה שאני מנתח מאחורי החוק הזה. כי פתאום בשירות בתי-הסוהר יש – פחות – כ-1,000 אסירים בעוד שבוע, 1,070 אסירים בבת-אחת, מדובר באחוזים ניכרים, כל אסיר ממומן על-ידי המדינה בסדר-גודל של מאות אלפי שקלים בשנה לטובת שירות בתי-הסוהר, תעשו את החשבון – תעשו את החשבון איזה גירעון תקציבי לשירות בתי-הסוהר בבת-אחת. ונוסיף על זה עכשיו את האסירים – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): אבל זה הפוך. אתה לא קראת את החוק. זה הפוך לגמרי ממה שאתה אומר – החוק הזה בא – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תבוא לענות לי. השר יבוא לענות לי. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אני לא עונה לך, מה אתה מביא אותי פתאום לענות לך? לך תקרא את החוק. בדיוק, הוא צודק – – – היו"ר יצחק וקנין: לא היתה לו כוונה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני השר, אני הייתי שמח לראות אם בוצע קיצוץ תקציבי בתקציב שירות בתי-הסוהר בעקבות שחרור 1,050 אסירים – האם בוצע כזה קיצוץ תקציבי? דוד רותם (ישראל ביתנו): איזה 1,050 אסירים? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 1,050 אסירים – 500 שוחררו, ועוד שוחררו למצרים, ועוד משתחררים בשבוע הבא 550 אסירים. דוד רותם (ישראל ביתנו): על מה אתה מדבר? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): על מה אני מדבר? אני מדבר על העובדות, אבל תן לי בבקשה להשלים את העניין. דוד רותם (ישראל ביתנו): מה זה קשור לחוק הזה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תן לי בבקשה להשלים את העניין. במשך שנים היה הסיפור הזה של המינהלי, יכול להיות שזה תקין ויכול להיות שזה לא תקין, אבל מה קרה פתאום? רבותי, דיברו פה חברי כנסת קודם. אני מבקר בבתי-כלא, ויש פעולה נרחבת שצריך לעשות בבתי-הכלא; מדובר בעבריינים, רוצחים, אנסים, שודדים, גנבים, אבל לא בעכברים, ויש בתי-כלא שהמציאות בהם – "קַן הקוקייה" זה סרט לילדים לעומת מה שנעשה שם. זבולון אורלב (הבית היהודי): קֵן הקוקייה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): איך שאתה רוצה. קֵן הקוקייה – בסדר. תנסו להיכנס לכלא "מגן" ותראו כל מיני דברים שפשוט לא ייאמן, פשוט לא ייאמן. לכן, אם יש משהו לבצע, אדוני השר, בשירות בתי-הסוהר זה לשפר את תנאי הכליאה. אנשים נשלחו להיות מאחורי סורג ובריח, הורחקו מן החברה. אבל הם לא נשלחו על-ידי שופט לשבת 12 אנשים בתאים צפופים עם שני מאווררים ב-35 מעלות חום. ואלו עובדות. ואלו עובדות, רבותי. אני כשאני מבקר בבתי-סוהר אומרים לי: אסירים קלים, אתה יודע מה קורה שם? הם מרחמים. הם על כל מיני – לא על עצמם. לכן, אני אומר – – – היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): משפט אחרון – לכן, אני אומר, הסיפור הזה של המינהלי, יכול להיות שלא הבנתי ויסבירו לי. אבל אני מבין את זה בצורה החד-משמעית. אנשים ישבו עוד בכלא – עוד תקציבים. מי שצריך לשבת בכלא שישב עד יומו האחרון בלי חנינה, בלי זה – אין לי בעיה. השאלה מה עומד מאחורי זה, והאם באמת אנחנו ממלאים את התפקיד שלנו כמדינה כלפי אנשים שפשעו, שעשו עבירות קשות. האם אנחנו ממלאים את חובותינו, או שמאחורי הסורגים, מאחורי החומות, אפשר לעשות מה שרוצים? ויעיד חבר הכנסת אזולאי שכשבאנו לבקר – – – היו"ר יצחק וקנין: ידידי, תסיים את דבריך. אתה לא צריך – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): טוב, אנחנו נדבר על זה בהזדמנות אחרת. לא הכול שקוף, וכדאי שיתבצע איזה סוג של שקיפות לגבי מה שקורה מאחורי החומות. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. יעלה חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת מאיר שטרית. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – בתקנון. היו"ר יצחק וקנין: למה? הוא לא אחרון. דוד רותם (ישראל ביתנו): אין דבר כזה שהוא לא אחרון. קריאה: הוא לא יהיה אחרון, אדוני? דוד רותם (ישראל ביתנו): זה לא יכול להיות. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש למעלה מ-23,000 אסירים – – – היו"ר יצחק וקנין: – – – שזה לא כתב היד שלי. כן, אדוני. נסים זאב (ש"ס): יש למעלה מ-23,000 אסירים, ומתוכם 2,500 בערך שב"חים זרים שתקן הכליאה לא עומד בעניין שמחייב תקן כליאה בשבילם. אם אני צודק או לא, יאמר לי כבוד השר. ומה שאמר חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – אני בדיוק התכוונתי לדבר בנקודה הזו. נכון שהצעת החוק מדברת בכיוון, במטבע השני, בצד ההפוך שלו. אבל אני חושב שכשאנחנו מדברים על שוויון ולתת הזדמנות לכל אלה שבעצם עומדים, הייתי אומר, מול שירות בתי-הסוהר כאנשים שמשוחררים בצורה, הייתי אומר, בלי בעיות ואין שום, הייתי אומר, במהלך המאסר שלהם דברים שקורים בדרך כלל אצל אסירים אחרים, שליליים, ובעניין ההתנהגות, אז לתת את אותה הזדמנות, ולא לכרוך את זה בכך שיש תקן כליאה או אין תקן כליאה. נכון שאנחנו רוצים בעצם לומר, רק כשאין תקן כליאה או שיש יותר מדי, אנחנו נשנה את המאטריה. אני חושב שלתת הזדמנות שווה לכל מי שבעצם התנהג התנהגות טובה, ראויה ונאותה במהלך שהותו בכלא, לתת לו את אותה, הייתי אומר, ההזדמנות. שחרור מינהלי – זה תלוי בזמן המאסר שלו – בשווה. ואני חושב שכן יש לנקוט מהלך הזה, ובהחלט כן יש השלכה למה שהתרחש לאחרונה ש-1,000 אסירים משוחררים. אז בעצם יש יותר מדי אולי מרחב של כליאה, ואין סיכוי היום לאלה שהיו בתור ויכלו להשתחרר בשחרור מינהלי. בעצם יעצרו אותם, כי באמת יש פה שיקול כלכלי, ואנחנו יודעים שכן יש שיקול כלכלי. לכן, אדוני השר, אני אומר ששחרור מינהלי צריך לתת מבחינת זכויות אזרח באופן שווה ומוחלט לכל האסירים. ואם אותם האסירים יתנהגו בכלא בצורה נאותה, לתת להם את אותה הזדמנות. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת מאיר שטרית. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מברך על הצעת החוק הזאת. אני חושב שהיא הצעה נכונה. אין שום סיבה בעולם לשחרר אסירים שאינם עומדים בתנאי השחרור, או שהם מסוכנים לציבור, גם אם צריך לדלל את מספר האסירים בבתי-הסוהר כשהנציב מחליט על כך. ונתקלתי כבר במקרים כאלה בעבר, כשיש חתימה אוטומטית לשחרר כך וכך אסירים, כיוון שבתי-הסוהר מתמלאים ורוצים לשחרר מקומות כליאה נוספים. לדעתי, זו היתה לקונה שלא היתה פתורה, ואני מודה לשר שהוא פותר את הדבר הזה באמצעות התיקון לחוק הזה שקובע בעצם שאדם שלא צריך להשתחרר בוועדת שחרורים לא יכול להשתחרר גם במצב הזה, וייבדק כל אדם לפני שחרורו, גם אם יש שחרור של דילול בבתי-הסוהר. זה רק הגיוני. אבל עליתי לכאן להגיד עוד דבר אחד לשר לביטחון הפנים. אני שמעתי בדאגה איזה מגמה במשרד המשפטים להפסיק את הנוהל של איזוק אלקטרוני, ואני חושב שזו טעות איומה. יש כיום כ-1,000 אסירים שאזוקים אלקטרונית בבית, ועושים את המאסר בבית שלהם במקום בבית-סוהר. יש המון בעיות עם העניין הזה. דנתי בזה בזמני בוועדת המדע באריכות. ואני שומע – מאחר שנתקלים בבעיות, אמרו: בוא נסגור את זה. זה לא פתרון. הפתרון הוא לא לסגור את השירות הזה, שלדעתי הוא שירות טוב ונותן אפשרות להרבה מאוד אסירים להיות בבית ולעבור תהליך של שיקום ולהתחיל לעבוד לפני גמר המאסר שלהם בבית-הסוהר, כשיש להם זמן של שחרור על-תנאי בעצם. אם יסגרו את זה, זה פשוט שפיכת התינוק עם המים. אפשר לתקן את המצב הקיים היום בחוק, ולקבוע כלי אכיפה הרבה יותר משמעותיים כדי שאנשים לא יפירו את האיזוק האלקטרוני. אבל לא לשפוך את התינוק עם המים. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אין כוונה כזו, אין שום כוונה. אני לא אתן – – – מאיר שטרית (קדימה): אני שמח לשמוע. תודה רבה, אני שמח לשמוע את זה, ואני מודה לשר על פעולתו, ואני תומך בחוק כמובן. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. יעלה חבר הכנסת יואל חסון – איננו; חבר הכנסת טלב אלסאנע – איננו; חבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת גדעון עזרא, אל תדאג, אתה אחרון הדוברים. רשום אצלי, לא אדלג עליך. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, שמעתי את התנגדותו של חברי חבר הכנסת בן-ארי לחוק. אבל לפני כן שמעתי את השר לביטחון הפנים והשתכנעתי מדבריו. מה הוא אמר? אסיר שנמצא כי אינו ראוי לשחרור מוקדם לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, לא ישוחרר. ונזכרתי שלפני חודש-חודשיים שחררה ממשלת ישראל 450 רוצחים שלהערכתי לא היה ראוי לשחרר אותם לפי חוק השחרור המוקדם. קריאה: – – – חנינה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תשמענה אוזניך מה שפיך מדבר. תודה רבה. מאיר שטרית (קדימה): קיבלו חנינה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. יש משהו חזק במה שהוא אומר מבחינת הרעיון. חבר הכנסת דוד אזולאי, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת גדעון עזרא. עינת וילף (העצמאות): כמו שילדים אומרים במשחקים: מעכשיו. מאיר שטרית (קדימה): – – – מבחינה משפטית, הם קיבלו חנינה. זה לא מדויק – – – קריאה: זה נכון, חנינה. היו"ר יצחק וקנין: אריה היה תכליתי ותמציתי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, החוק הזה, איך אומרים, אם להגיד שהבנתי אותו, אני מאוד מקווה שזה לא השלב של לפני ביטול ההצעה לגבי אותם אסירים שבסופו של יום ניגשים לוועדת השליש ומשתחררים. אני מאוד מקווה שההסדר הזה יישאר. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולפנות לשר. אני יודע שזה כמה חודשים אין שחרור מינהלי. התקן המינהלי אושר בוועדת הפנים, נדמה לי לאחרונה, בחודש אוגוסט, ספטמבר, והוא עומד על 17,700. בינתיים שוחררו מחבלים, ועתידים להשתחרר מחבלים נוספים, והתוצאה היא שיהיו לנו פחות אסירים. השאלה, אדוני, היא, האם אנחנו לא עצרנו את אותו שחרור מינהלי שהיה נהוג במשך זמן רב בשירות בתי-הסוהר? אין לי בעיה אם זאת המדיניות, ואם אדוני קבע אותה אני מקבל אותה, אבל מצד שני צריך לחשוב איך מרווחים את התנאים לאותם אסירים – אי-אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות, מצד אחד לא להקטין את תקן הכליאה ומצד שני לא לרווח את תאי האסירים. אמר כאן חברי חבר הכנסת דב חנין שיש לו הצעה, ואני נמצא אותו באותה הצעה – שנינו יוזמים את ההצעה הזאת. אז אני חושב שזאת הזדמנות גם לאדוני וגם לממשלה באמת להתחיל לקדם חקיקה בנושא תקן כליאה. אני חושב שאנחנו, מדינת ישראל, נמצאים באחד המקומות הלא-מכובדים. יחד עם זה אני לא יכול להתעלם – בשבוע שעבר ביקרתי בכלא "מעשיהו", ואיך אומרים? צריך להגיד גם את זה: יש שם תנאים שהשתפרו. מי שמכיר את המקום הזה – לפני ארבע-חמש שנים, לעומת הביקור האחרון שלי שם – אני חייב להגיד שהמקום השתנה. לכן אני חושב שצריכה להיות מדיניות. אם מבטלים את המינהלי, צריך לרווח את התנאים, או להחזיר את המינהלי. אם שניהם ימשיכו להיות מבוצעים, הרי – תבוא עליכם הברכה. שמע, האסירים האלה, זאת התקווה שלהם. אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל הבעיות האחרות, אבל האסירים האלה, יש להם מינהלי, אדם שישב שבע ועשר שנים ונותנים לו עוד 20 יום לפני כן לצאת – כמובן לענות על כל הקריטריונים – זה מאוד נותן תקווה, כלשהי, לאותו אסיר. תודה רבה, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת גדעון עזרא. גדעון עזרא (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מכיר את הנושא הזה מקרוב, בתוקף תפקידי בעבר. אני מוכרח להגיד לך שאתה היום נמצא במצב יחסית טוב למצב שהיה בעבר, מאחר שיש פחות אסירים כרגע. אני בהחלט מקבל את מה שחבר הכנסת דוד אזולאי אומר, אני מקבל את זה שאם אין ריווח של האסירים ולמרות זה הפסיקו את השחרורים זה לא נכון לפי דעתי, משום ששירות בתי-הסוהר התחייב שכך וכך שטח יהיה לכל אסיר ואסיר, וכך וכך ישבו בתא, וכו' וכו'. לכן אני חושב שאם אין ריווח לפי הכללים לא צריך לשחרר את האסירים. דבר נוסף אני מוכרח להגיד: השחרור המינהלי לא נועד לרוצחים שיושבים שנתיים בכלא. זה מיועד לאנשים שיושבים עשרות שנים בכלא, בסך הכול, שמקבלים – המקסימום, נדמה לי, זה חצי שנה, נכון? מקסימום חצי שנה. ואני לא חושב שזה יביא לאי-פשע במדינה, הלוואי שזה היה כך, אבל אני חושב שבהחלט צריך למצוא נקודות שבהן יוכלו לתת לאסירים נבחרים – אני אומר: אסירים נבחרים – לאו דווקא חנינות, אבל בשחרור המינהלי, להגדיל אותו קצת. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: משפט אחד: השחרור שהיה של אותם מחבלים לא מרווח את אותם אסירים פליליים ב"נפחא" וב"קציעות"; שם יש אוהלים. גדעון עזרא (קדימה): אני מדבר על "נפחא". השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: ב"נפחא" אני לא מכניס פליליים, ואתה יודע את זה. לכן – זה לא בא אחד במקום השני. אני מסכים שצריך לרווח. גדעון עזרא (קדימה): אני לא מבין למה ועדת הפנים צריכה לאשר? היא מאשרת את מספר האסירים שישוחררו בשחרור מינהלי? את המספר? השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: המספר מובא לידיעת הוועדה, ועדת הפנים. גדעון עזרא (קדימה): אבל שב"ס מחליט. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: נכון, אבל הוועדה מאשרת את זה. גדעון עזרא (קדימה): תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת גדעון עזרא. ובכן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 42) (שחרור מינהלי), התשע"ב–2011, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 42) (שחרור מינהלי), התשע"ב–2011, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.