קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני-משפחותיהם (תיקון מס' 4) (מענק הוני למקרה מוות בשל נכות או פטירה שאירעה לפני מועד התחולה), התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/634).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני-משפחותיהם (תיקון מס' 4) (מענק הוני למקרה מוות בשל נכות או פטירה שאירעה לפני מועד התחולה), התשע"ב–2011 – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק בשם שר הביטחון, השר לביטחון פנים, השר יצחק אהרונוביץ.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יושבות אתנו ביציע אלמנות צה"ל. אלמנות צה"ל, שתרמו את היקר מכול, ובראשן יושבת-ראש הארגון נאוה שוהם, שעושה רבות עבור הארגון, ואני כמובן מחזק גם את האלמנות, וגם אותך, נאוה. יישר כוח על כל מה שאתם עושים.
קריאה:
– – –
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
זה לא אני מחליט.
אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני-משפחותיהם (תיקון מס' 4), התשע"ב–2011. חוק קצבת אלמנות מילואים אושר בכנסת בשנת 2002. במסגרת החוק נקבע כי ישולם מענק כספי וחד-פעמי לאלמנות חיילי המילואים. מטרת המענק היא להשוות את זכויותיהן של משפחות חיילי המילואים לזכויותיהן של משפחות אנשי הקבע הניתנות להן במסגרת ביטוח החיים ששילמו יקיריהן בזמן שירותם הצבאי.
החוק קבע כי המענק ישולם למשפחות שאיבדו את יקיריהן מ-1 בינואר 1999 ואילך. מועד זה נקבע מאחר שהדיון בהצעת החוק החל בשנה זו. במסגרת ההסכם הוצע כי יוענק פיצוי ייחודי בסך 100,000 שקלים לאלמנות חיילי המילואים שאיבדו את יקיריהן לפני שנת 1999.
ביום 19 ביולי 2010 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק תשלום קצבאות מילואים לאלמנות צה"ל ומערכות ישראל, של חבר הכנסת דני דנון – ואני מברך אותך על כך – שהוצמדה להצעת חוק ממשלתית זו.
משרד הביטחון קידם את ההסכם האמור, ועשה מאמצים רבים על מנת לקדם את אישור הצעת החוק בישיבת הממשלה ואת הבאתה לקריאה ראשונה לאחר פטור מחובת הנחה היום. עלות הצעת החוק 250 מיליון שקלים, מחציתה מקורה במשרד האוצר ומחציתה מקורה בתקציב משרד הביטחון.
במשך שנים נעשו עוול ואפליה כלפי מאות נשים, וחוק זה בא לתקן את העיוות שנעשה.
אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעבירה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר יצחק אהרונוביץ. אם כן, רבותי, אני פותח את הדיון. רשימת הדוברים: ראשון הדוברים – חבר הכנסת דני דנון. רבותי, חמישה דוברים נרשמו לדיון בנושא הזה. יש עוד מישהו שרוצה להירשם, רבותי, לחוק הזה? אני נועל את הרשימה, רבותי.
דני דנון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, יושב-ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הגברת נאוה שוהם, המנכ"ל גיל, אלמנות יקרות, זהו חוק חשוב מאוד, אדוני השר, ואני רוצה לעשות הסכם עם הממשלה: כל חוק פרטי שאנחנו נביא ואתם תהפכו אותו לחוק ממשלתי, אנחנו נברך על כך ושמחים על כך. אין פה הצמדה, אדוני השר, ואני שמח שלא צריך הצמדה, כי יש לנו מטרה להעביר את החוק הזה מהר.
אדוני היושב-ראש, אני הקמתי שדולה לאלמנות ויתומי צה"ל בפתח הכנסת הזאת, הנוכחית, והתחייבתי, יחד עם חברים בשדולה, לטפל בשני נושאים עיקריים. הנושא הראשון זה לאפשר לאלמנות להינשא שנית ולשמור על התנאים – הצעת חוק שהתחילה בכנסת הקודמת ועברה פה בכנסת, ואני מברך על כך. היום אנחנו משלימים את הנושא השני, שזה תיקון העוול – ואני רוצה לפרט, אדוני היושב-ראש.
עזר ויצמן, היו לו מעלות רבות ויתרונות רבים, אבל הוא עשה גם טעויות, ואחת הטעויות שהוא עשה, שהוא דאג לביטוח חיים אך ורק לאנשי חיל האוויר שהיו בשירות מילואים פעיל. וכך נוצר מצב שחיילי חיל האוויר, אם, חס ושלום, קרה אסון, האלמנות או ההורים השכולים זכו לביטוח חיים, ואילו אלמנות ה"ירוקים" או ההורים השכולים של החיילים ה"ירוקים" לא זכו לאותו ביטוח חיים – אפליה מקוממת שהכנסת תיקנה בשנת 1999. אבל נשארו אלפי אלמנות שלצערנו, מ-1948 עד היום – עד 1999, איבדו את יקיריהן ולא זכו למענק הזה, למענק הוני של ביטוח החיים.
האלמנות פנו לבית-המשפט העליון, מאבק של שנים. בית-המשפט העליון אמר להן: אתן צודקות, מגיע לכן הכסף הזה, אבל מכיוון שמדובר במאות מיליוני שקלים אנחנו לא מתערבים, וזרק אותן החוצה. ממשלות רבות דנו בנושא הזה, והיום, סוף-סוף – ואני מברך את הממשלה, את ראש הממשלה, את שר האוצר, את שר הביטחון, את כל השרים שעזרו בנושא הזה – היום הממשלה מתקנת את העוול הזה.
יש פה פשרה, אדוני היושב-ראש, כי בהצעה המקורית הצענו את הסכום המקורי, שהוא כ-300,000 שקלים, אבל התפשרו האלמנות והגיעו לסכום של 100,000 שקלים, שישולם בשנה הזאת ובשנה הבאה.
אני רוצה רק לבקש בהזדמנות זו משר הביטחון – ההסכם אמר בצורה מפורשת שהתשלום הראשון יהיה בשנה הזאת, ב-2011, והתשלום השני ב-2012. זה יכריח אותנו, חברי הכנסת, לעבודת חקיקה מהירה וזריזה על מנת שנחזור לפה לקריאה שנייה ושלישית ונוכל לסיים נושא חשוב זה.
אני רוצה להתנצל בפני האלמנות שנמצאות פה ובפני האלמנות שצופות בנו, ההורים השכולים, שזה לקח כל כך הרבה שנים למדינת ישראל לתקן את העוול הזה, ולברך על כך שאנחנו עושים היום צעד חשוב שהוא צדק, צדק אמיתי של מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דני דנון. חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נמצא. חברת הכנסת עינת וילף, ואחריה – חבר הכנסת מאיר שטרית. שלוש דקות לרשותך.
עינת וילף (העצמאות):
תודה רבה לך.
כבוד היושב-ראש, השר וחברי חברי הכנסת, אלמנות צה"ל והורים שכולים, אנחנו כאן נמצאים אחרי תהליך שגם תואר על-ידי חברי כתהליך ארוך, מייגע. התסכול הוא ודאי בעיקר מנת חלקכם. אני רוצה קצת לחשוף כאן כי אנחנו כאן ככנסת, במובן מסוים נאבקים נגד השעון כדי להבטיח שהחוק הזה יעבור עוד השנה, שהתקציב יועבר עוד השנה.
ואני רוצה שתדעו שהיתה כאן התגייסות בכלל לא פשוטה, ואני מברכת על כך – של הכנסת, של הנהלת הקואליציה – שככל שהתברר לנו שהדבר הזה הולך ונסחב ויש סיכוי שגם ייסחב לשנה הבאה, כל חברי הבית הזה, כל מנהלי הסיעות, התאגדו כדי להבהיר שלא יקום ולא יהיה, שלא מוכנים לאפשר לדבר הזה להיסחב, ואם הממשלה לא תעשה את תפקידה, כנסת ישראל תתגייס כדי להעביר את החוק הזה בזמן. וזה מסוג הדברים שבהם הכנסת – הרבה פעמים אנחנו פועלים כמובן יחד עם הממשלה – אבל יש מקרים שבהם הכנסת בהחלט אומרת: עד כאן, ומתאגדת כדי להעביר דברים שהם קריטיים. זה אחד המקרים האלה.
אנחנו נמצאים כאן רק בקריאה ראשונה, אנחנו פועלים נגד השעון. אני רוצה בהחלט להזכיר לכולנו, כחברי הכנסת, להמשיך לעמוד כאן על הנושא הזה כדי שיעבור בזמן, ולא לתת לאף מקרה של סחבת לקרות. יש לנו כאן הזדמנות כחברי כנסת, כמנהלי סיעות, כחברי הבית, להעביר את זה, וחשוב מאוד שזה יקרה עוד השנה. תודה רבה לכם.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת עינת וילף. אחריה – חבר הכנסת מאיר שטרית. חבר הכנסת מאיר שטרית, אחריו – חבר הכנסת אורי אריאל.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, נשארתי בכנסת עד שעה כזו בעיקר בשביל החוק הזה, כי הוא חוק שעושה צדק עם קבוצה של נשים, אלמנות צה"ל, ששילמו את המחיר היקר ביותר שאפשר לשלם במדינה הזאת.
אני כתבתי על פרשת השבוע בדף מטעם הכנסת, כחבר כנסת, על פרשת וירא, ובדברים שלי, מי שקרא – מי שהספיק לקרוא את הדף – אמרתי שאנחנו עומדים ביום כיפור ומתפללים לה' שימחל עוונינו ויכתוב אותנו לחיים טובים ולשנה טובה, בזכות עקדת יצחק. שאלתי: אברהם באמת היה זקוק לעוד ניסיון מה', לבדוק עד כמה הוא מאמין בה' ולעקוד את יצחק? הרי הוא כבר כרת אתו ברית בין הבתרים עוד לפני העקדה. למה בכל זאת ה' ביקש מאברהם לעקוד את יצחק בנו, את הבן – קח את בנך אשר אהבת את יצחק והעלהו לעולה על אחד ההרים שאומר אליך? והשאלה גם, מי עומד בניסיון יותר גדול, יצחק או אברהם? אברהם היה בגיל 100, 100 ומשהו – – –
היו"ר יצחק וקנין:
137.
מאיר שטרית (קדימה):
137, ויצחק היה בגיל 37. ברור שיצחק היה כבר גבר, מבוגר, חזק יותר מאשר מישהו בן 137, והוא הלך אחרי אביו בלי לפקפק. ואני אמרתי שבעניין הזה אני חושב שעקדת יצחק היא באמת דבר גדול – הקרבה גדולה יותר, לפעמים נראית, של יצחק ולא של אברהם.
אנחנו נמצאים במדינה שבה יום-יום אנחנו עושים עקדות. אנשים שולחים את בניהם לצה"ל, נשים את בעליהן ובנים את הוריהם, מתוך ידיעה שהם ישלמו את המחיר, והם משלמים את המחיר. ולכן, אם עקדת יצחק, אם אנחנו זכינו לכל כך הרבה בזכות עקדת יצחק, מה נאמר לגבי עקדות כל כך רבות שהמדינה, שאנשים הקריבו על מזבח הגנתה של מדינת ישראל.
לכן, ודאי וודאי שהחוק הזה טוב שתוקן. חבל שלקח כל כך הרבה זמן לתקן את העיוות הזה, ואני מברך את הממשלה שעשתה את התיקון לחוק הזה. אני חושב שיש דברים שראוי לברך עליהם, ואני מאחל באמת לכל הנשים ואלמנות צה"ל כל הטוב שבחיים. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. יעלה חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת יואל חסון. לרשותך שלוש דקות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, גבירותי אלמנות צה"ל, החוק נקרא חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, ואין פה האנשים עצמם – יש פה האלמנות. קשה לנו, לחברי הכנסת, וקשה לממשלה, להגיד את האמת, שהחוק הזה נמשך רק עשר שנים. אפשר להודות ולהגיד: סליחה, פגענו, טעינו – לא רוצה להגיד יותר חמור. אדוני השר, לא נעשה שום מאמץ מיוחד, היתה בטלנות גמורה, בתור מי שליווה את זה שנים, מלווה את זה שנים, עשר שנים לחוק – זה לא.
גברתי חברת הכנסת וילף, עם כל הכבוד, תודה להירתמות שני אנשים: האחד הוא מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני, והשני הוא סגן שר האוצר איציק כהן. סליחה, השלישית היא נאוה שוהם. בגלל זה הגיע החוק עכשיו, כי אם זה היה תלוי הלאה בשרים ובזה – חברים, נודה על האמת, היא לא נעימה, לא צריך פה לחגוג, עם כל הכבוד.
עשר שנים לחוק לאלמנות צה"ל? זה מה שבדרך כלל נהוג פה, לגבי כל החוקים? עשר שנים? שמונה שנים? שש שנים? היו ממשלות כאלה, כולם-כולם הכזיבו. לצערי הרב, זאת האמת. עכשיו אפשר לתקן את זה. שלא לדבר – הזכיר פה חבר הכנסת דני דנון בחצי משפט, היתה פשרה: בין 300 ל-100. אז אמרו: 100, אבל לא בתשלום אחד, כי אנחנו, מדינת ישראל – בראשם שר הביטחון והאוצר – לא יודעים לשלם לאלמנות, רחמנא ליצלן, 100,000 שקל בפעם אחת. לחלק את זה לשתי שנות תקציב. ככה בונים מדינה? ככה מתחשבים באלמנות צה"ל? על זה אנחנו מתהדרים פה?
אבל אפשר לתקן, אני אסיים בתיקון. התיקון הוא, כפי שאמרת, שהחוק הזה יעבור תוך שבוע. לא צריך יותר. אין מה לדון, אין מה להתקשקש. חבל על הזמן, כי שנת התקציב נגמרת והן סבלו מספיק והבית מאוחד.
היו"ר יצחק וקנין:
משפט אחרון.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
סיימתי, אדוני. לכן אני מציע שוועדת כספים תדון בזה, היא פנויה לעניין הזה. אני מציע שהעניין הזה ייגמר תוך שבוע, ובשבוע הבא נאשר את זה, ואולי בזה תהיה נחמה פורתא, אם בכלל יש נחמה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. יעלה חבר הכנסת יואל חסון, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת אריה אלדד. לרשותך שלוש דקות.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, זה מסוג החוקים שבאמת שווה להישאר עבורו עד שעה כזאת בכנסת. וזה מסוג החוקים שמי שיושבות עכשיו כאן ביציע או רואות אולי בבית או ישמעו על זה אחר כך – זה סוג של חוק שישנה חיים. בעיני הוא לא ישנה חיים במובן הכלכלי, בעיני, אלא הוא ייתן סוף-סוף את התחושה של: אנחנו שווים באותה מידה. כי היתה כאן אפליה. היתה כאן אפליה קשה, היתה כאן צרות חשיבה, היתה כאן נוקשות, והנוקשות הזאת היום בתהליך של פתרון.
אני מברך את חבר הכנסת דנון ואת כל היוזמים שמקדמים וקידמו חוק שהוא קשה. אני הייתי מאלה שנלחמו על החוק בקדנציה הקודמת, להכרה באלמנות שנישאו עדיין כאלמנות צה"ל. אני זוכר שבקדנציה הראשונה, כשבאו אלי עם הצעת החוק הזאת, לי באופן טבעי היה נראה ברור שצריך לתקן את זה, ברור שזאת אפליה של אלמנות צה"ל, ברור שצריך לתת להן אפשרות להשתקם ולהתחיל חיים מחדש ולא להסיר מהן את ההכרה, שלצערי הרוויחו בקושי רב ובדם. אמרו לי כולם: מה נראה לך, זה עשרות שנים אף אחד לא מצליח להזיז את החוק הזה. עשרות שנים מתנגדים לתקן את אותו חוק, ואנחנו בכל זאת נלחמנו, חברי כנסת נוספים ואני, ולא ויתרנו. הצלחנו להעביר את זה מהקדנציה הקודמת לקדנציה הזאת והעברנו את זה לפני כשנה, אם אני זוכר, משהו כזה.
היום בא החוק הזה, שבאמת נותן עוד פעם נקודת אור בחשכה הגדולה הזאת של הכאב ושל הקושי של המשפחות הללו והאלמנות הללו. והכי חשוב, זה נותן לנשים האלה את הזכות, כפי שאמרתי, להיות שוות, את הזכות להיות שוות בדיוק כמו כל אלמנה אחרת.
אני מקווה ומאחל שהחוק הזה יקודם במהרה ונוכל להצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית ממש בשבוע הבא. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יואל חסון. יעלה אחרון הדוברים, חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אין טעם להכביר מלים. החוק אכן מתקן עוול והגיעה שעתו. חברי הבית הזה מכירים אותי ויודעים שעולה לי בבריאות לברך את הממשלה, אבל ראוי לברך את הממשלה על כך שהביאה את החוק הזה. זה חוק ראוי ונכון.
אני מברך את כל אלה שעשו במלאכה הזאת, ואתכן, ביציע, שהיתה לכן הסבלנות הארוכה להמתין לתיקון העוול הקשה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד.
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני-משפחותיהם (תיקון מס' 4) (מענק הוני למקרה מוות בשל נכות או פטירה שאירעה לפני מועד התחולה), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה. רבותי, מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני-משפחותיהם (תיקון מס' 4) (מענק הוני למקרה מוות בשל נכות או פטירה שאירעה לפני מועד התחולה), התשע"ב–2011,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק התקבלה בתוספת קולו של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. הצבעת?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
ההצבעה לא נקלטה.
היו"ר יצחק וקנין:
לא נקלט. טוב, נרשום לפרוטוקול.
התוצאה: 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.