קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תואר אקדמי רלוונטי), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3138/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר)
היו"ר יצחק וקנין:
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים לחקיקה – הצעות חוק לדיון מוקדם והצעות לסדר-היום. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תואר אקדמי רלוונטי), התשע"א–2011, של חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. לרשותך עשר דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השרים, חברי הכנסת – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני רק מבקש, לפני שכבודו יתחיל לדבר על הצעת החוק, מי שצריך להשיב לו זה השר גלעד ארדן, והשר איננו, אז אבקש אם אפשר לדאוג שהשר יגיע לכאן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אנחנו עוסקים היום בנושא – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
זו הצעה לסדר-היום.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מבין שאין תשובת שר, אם ככה. יש איזו הסכמה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן, אני מקווה.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מבין שלא תהיה תשובת שר לפי מה שאתה אומר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מבין כך, כן.
היו"ר יצחק וקנין:
זה יהפוך להצעה לסדר-היום. אוקיי, אז תציג את הצעת החוק ואחרי כן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אנחנו היום עומדים ומדברים על המצב במצרים, על המצב בסוריה, על הבעיה האירנית, אבל בינתיים לארוחת הבוקר אנשים צריכים לצאת ולקנות במכולת, ומי שלא מתפרנסים מהדיבורים על מצרים ועל אירן, אם כעיתונאים ואם כפוליטיקאים, צריכים ללכת לעבודה בבוקר ולהביא פרנסה הביתה, ולהשלים את המשכורת בסוף החודש לכסות בבנק.
המינימום הנדרש ממדינה לטובת אזרחיה הוא לאפשר שוויון כלשהו להשיג פרנסה ועבודה לפי האדם, לפי מקצועו ולפי עמלו, וכל אחד לפי שכרו. לא ייתכן שמדינה תקבע מראש סייגים והגבלות על אנשים מסוימים בגלל תואריהם, או מוצאם, או גילם, לקבל משרה כלשהי או לא. חייב להיות מצב שבו כל משרה צריכה את האיש המתאים ביותר. כשאדם רוצה להיות רופא, אי-אפשר להביא אינסטלטור שיעשה את ניתוח מעקפי הלב, אף שגם זו מערכת אינסטלציה, די מורכבת. הוא צריך להביא תעודה שהוא למד רפואה ויש לו ניסיון, experience, והוא ישב והיה מתמחה והוא יודע את המקצוע. אבל כשצריך מישהו שיתקן את הצנרת בבית-החולים, לא ייתכן שידרשו ממנו תואר של רופא – ברור ומובן מאליו.
אם ישנם שני אנשים שרוצים להיות פקידים בדואר, ואחד יש לו דיפלומה על מוזיקה סינית לפני 4,000 שנה – הוא עשה דוקטורט, מחקר מדהים, הוא היה בסין, הוא טייל על החומות, הוא דיבר עם הרבה זקנות קשישות ששרו לו שירים שסבתותיהן שרו להן, שירי ערש, והוא עשה מחקר נפלא על המוזיקה הסינית, יש לו תואר והוא רוצה לעבוד בדואר כי הוא לא למד רפואה. מולו עומד יהודי קשה-יום שרוצה גם להיות פקיד בדואר, והוא עוד יותר מוכשר, יש לו ניסיון בפקידות. למה שהוא לא יתקבל לעבודה מפני שאין לו תואר, והוא כן התקבל לעבודה?
ועוד יותר מזה, שני פקידים בדואר, אחד יש לו תואר על מחקר שהוא עשה על השפעת קרני התיש על קרני השמש, יפה – קיבל דוקטורט. השני, אין לו תואר. למה השכר שלהם שונה? למה נותנים את השכר לפי התארים שהוא מביא, אם BA או MA או דוקטורט, או חלילה רב?
זאת אפליה מכוונת מלכתחילה, כדי להדיר מהשירות הציבורי, 700,000 משרות, להדיר ציבורים שלמים, ובראשם הציבור שאני מייצג אותו כאן, שהוא ציבור משכיל וחכם, ולומד ומחונך מגיל שלוש ללימוד כל חייו, אבל הוא לא משכיל, הוא בא לעבודה ואומרים לו: אדוני, אתה בור ועם הארץ.
אדוני היושב-ראש, אם מותר להביא דוגמאות אישיות, אני הייתי שדרן ברדיו "קול חי", תחנת רדיו פרטית. הופעתי בכלי התקשורת רבות בשנים, במשך 25 שנה, אולי יותר. אם הייתי ניגש לבקש תפקיד ברשות השידור או ב"גלי צה"ל", או בכל מקום ממשלתי, להיות מגיש התה ברשות לא הייתי מקבל, כי אין לי בגרות, אני בור ועם הארץ, אני רק יכול להיבחן עם כל אחד מעובדי רשות השידור על כל מה שהם יודעים, חוץ מענייני ספורט וסרטים.
אז למה אזרח שיש לו השכלה תורנית לא יכול להתקבל במקום עבודה? למה אשה שהיא מורה ויש לה תעודת הוראה, מדופלמת, מ"בית יעקב" – לא מוכרים, לא מתקבלת לעבודה? יש כאן אפליה שנוצרה במשך השנים באופן מכוון.
והדבר הכי מרגיז, כשאתה יוצא, אומרים: החרדים לא רוצים לצאת לעבודה, הם רוצים להתפרנס מהמלגות, מהפרוטות שהביטוח הלאומי נותן עבור הילד, 150 שקל לחודש, מזה הם מתפרנסים, זה גם הִדרתָ וגם העללת.
אני הצעתי הצעת חוק מאוד פשוטה: בחוק שירות המדינה (מינויים) יהיה כתוב: "לא תיקבע במכרז דרישה לתואר אקדמי של המועמד אם התואר אינו בתחום הרלוונטי לתפקיד או למשרה". דברים פשוטים וברורים, שכל אזרח שאין לו תארים יכול להבין אותם. "לא תיקבע במכרז", שום מכרז, "דרישה לתואר אקדמי של המועמד אם התואר איננו בתחום הרלוונטי לתפקיד או למשרה".
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו יודעים על אלפי אנשים, שוטרים ועובדים אחרים, שנאלצו להביא תארים מכל מיני אוניברסיטאות בעולם והתכתבויות, והסתבכו בתארים פיקטיביים כדי ששכרם יהיה שווה לשכרו של אותו בן-אדם שכן הביא תואר פיקטיבי, בשעה שהם עבדו שניהם משמרות באותם לילות. ככה בהוראה של נציבות שירות המדינה, ואני אפילו לא בטוח שזה מעוגן בחקיקה, שמחייבת תארים כדי להתקבל בנציבות שירות המדינה – נדמה לי שזו אפילו תקנה של נציבות שירות המדינה עצמה. כדי להשכיל את הפקידים ואת עובדי השירות, עשו גזירה על רוב הציבור שאיננו בעל תארים. אז ממה נפשך? אם אתה רוצה שאנשים ידעו את מקצועם, תעשה קורסים ספציפיים לשוטרים ולכבאים, הוא יצטרך להביא תארים על העבודה שהוא הולך לעשות, זה מקובל עלי, מקובל על כל אזרח.
הסעיף השני אומר: "קבע עורך המכרז, במסגרת המכרז, תוספות שכר בגין תואר שאיננו רלוונטי לתפקיד או למשרה" – אם החליטו כך, מדינת ישראל החליטה שכך היא רוצה – "ייחשב אישור בר-תוקף מישיבה גבוהה או כולל על לימודים בתוכנית מלאה של שלוש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל 18, כהשכלה הגבוהה השווה בערכה לתואר אקדמי". היום יש כל מיני מכרזים בשירות הציבורי שדרישות הסף בהם בכלל לא רלוונטיות לתפקיד על המשרה.
אני רוצה לומר לכם שעיתונאי מן הטלוויזיה הישראלית פגש אותי פה בחוץ ואומר לי: מה הצעת החוק שלך? הרי אתה יודע, אם יש למישהו קשרים, הוא יקבל את המשרה, אם אין לו קשרים, הוא יכול להביא תעודות מכאן ועד להודעה חדשה, מה יהיה לכם מזה? שאלתי אותו אם אני יכול לצטט אותו בשמו. אמר לי: לא, אני עיתונאי, אני לא יכול לדבר. אבל אני אומר בשמו, הוא אומר והוא יודע מה שהוא אומר, שהיום כדי לקבל משרה אתה צריך קשרים. אבל זו שחיתות, ועל זה יש מבקר מדינה, ואין אף מבקר מדינה שיזעק נגד השחיתות של אפליה בשכר בין אדם שיש לו תואר אקדמי לבין אדם שאין לו תואר אקדמי, שאיננו רלוונטי לתפקיד.
לכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, להפסיק את האפליה הזאת של בעלי תארים בתחומים שאינם רלוונטיים לתפקיד, ובפרט כשבאים אנשים שאין להם הכישורים שכן צריך לתפקיד הזה. הוא אומנם פרופסור לצפרות, הוא מבין בציפורים ונדידתן כל שנה, אבל הוא לא מבין כלום במתן שירות לאזרח במשרד העבודה והרווחה, אז למה שהוא יקבל משרה יותר טובה?
לכן אני מציע גם להפסיק עם הדרישה הזאת, ואם כן, לאסור על הוספת דרישה במכרז לתואר אקדמי שאינו בתחום הרלוונטי, וגם בעניין השכר לא להפלות בשכר בין שני עובדים שעושים את אותה מלאכה מפני שלאיש הזה יש תואר אקדמי ולאיש הזה אין תואר אקדמי. יוצרים כאן אליטה של חבר מביא חבר, שיורדת מבית-המשפט העליון, ששם אתה יכול להתקבל רק אם למדת באוניברסיטה וגדלת ברחביה, עד אחרון הפקידים והשוטרים והקצינים, שגם שם מי שגר, או התחנך באזור שיש שם אוניברסיטה ולהורים שלו היה כסף לקנות לו תואר אקדמי ולאפשר לו את זה – לעומת כל העובדים שבאים מהפריפריה ומהשכונות, או הורים שאינם יכולים לספק להם את האפשרות להביא את התארים האלה.
התארים האלה יוצרים תעשייה אדירה של הענקת תארים ושיעורים בקורסים. אנשים אומרים לי שהם שורפים את זמנם ימים ושעות בדברים שאינם רלוונטיים לתפקידיהם. הם צריכים לעבור את הקורס בשביל לקבל השלמה, לקבל את ההכנסה היותר גבוהה, אחרת הם לא מקבלים.
אז ביקשתי מהממשלה להפסיק את זה, והגשתי הצעת חוק. פעם אחת ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את זה כי הם אמרו שזה לא שייך לחוק חובת המכרזים אלא לחוק שירות המדינה. היועץ המשפטי, הלשכה המשפטית של הכנסת, עשו נוסח מתוקן שזה יתאים בדיוק להצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תואר אקדמאי רלוונטי).
אני לא רואה שום סיבה – ואדוני היושב-ראש הוא חבר בסיעת ש"ס, ואני יושב-ראש סיעת יהדות התורה; אין שום סיבה שאנחנו נתמוך בממשלה שמפלה לרעה את ציבור הבוחרים שלנו בדבר הבסיסי ביותר של מתן תעסוקה. אם אין דירות ואין תעסוקה, לא צריכה להיות ממשלה. ואני אומר את זה בכל החריפות ששייך לומר, ואני מבקש מהממשלה לאשר את הדבר הזה בקריאה ראשונה, ואם נדרש לדחות את זה בשבוע כדי לאפשר לוועדת השרים לדון על זה מחדש בצורה מסודרת, אני מוכן להפוך את ההצעה הזאת להצעה לסדר-היום, ובעזרת השם, אחרי שוועדת השרים תאשר אותה, אנחנו נביא אותה כהצעת חוק לקריאה ראשונה. אני מוכן שוועדות הכנסת, ובתיאום עם הממשלה – להביא את החוק עד לידי גמר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מבין שכבודו מסכים לכך שזה הופך להצעה לסדר-היום. מה שאנחנו מצביעים כרגע זה על הצעה לסדר-היום.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן, בהחלט.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה, אדוני. אם כן, רבותי, הצעת חוק הופכת להצעה לסדר-היום. אנחנו נצביע על הצעה לסדר-היום. מי בעד? הצעה לסדר-היום.
יעקב אדרי (קדימה):
לא שמענו את התשובה של השר.
היו"ר יצחק וקנין:
אין תשובת שר בינתיים, כיוון שהיתה הסכמה עם המציע, עוד לפני עלייתו לדוכן, שהדבר הזה הופך להיות הצעה לסדר-היום, ולכן אין תשובת שר.
יעקב אדרי (קדימה):
לא צריכה להיות תשובה של שר?
היו"ר יצחק וקנין:
לא, לא חייבת להיות. ברגע שיש הסכמה עם המציע, הדבר הזה לא מחייב.
אם כן, רבותי, מי בעד? מי נגד? הצעה לסדר-היום.
חבר הכנסת, אחרי שאני אחזור על התוצאה אני אשאל אותך.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 15
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להפוך את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תואר אקדמי רלוונטי), התשע"א–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
15 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה לסדר-היום תועבר לוועדת חוקה, או שכבודו חושב משהו אחר?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני חושב שזה מתאים לוועדת הכלכלה.
היו"ר יצחק וקנין:
בסדר, נשלח את זה לוועדת הכנסת, שתחליט לאן.
יעקב אדרי (קדימה):
אבל אם אין הצעה אחרת, למה לא?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ועדת הכלכלה.
היו"ר יצחק וקנין:
ההצעה של הלשכה המשפטית זה חוקה, חוק ומשפט, מה שמופיע פה, לכן זה יועבר לוועדת – – –
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, על-פי התקנון, אם יש הצעה אחת אז היא מתקבלת. אם יש שתי הצעות, זה הולך לוועדת הכנסת.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת אדרי, אני, עם כל מה שמונח לפני, מונח גם שאם הצעת החוק היתה מתקבלת על-פי הגרסה הזאת, היא היתה עוברת לוועדת חוקה, חוק ומשפט. מאחר שזה הפך לסדר-היום, ויש הסכמה של המציע, אז זה יעבור לוועדת הכנסת, וועדת הכנסת תחליט לאן זה יועבר.