קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרות חינוך), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2878/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת זאב בילסקי)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרות חינוך), התשע"א–2011, של חבר הכנסת זאב בילסקי. ישיב על הצעת החוק השר גדעון סער, שר החינוך. לרשותך, ידידי, עשר דקות.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, ידידי השרים, ידידי שר החינוך, מקום המדינה עד אתמול – אני לא יודע מה מצבנו היום – נהרגו 31,263 בני-אדם בתאונות דרכים. למי שלא כל כך מכיר את המספרים – המספר הזה הוא גדול יותר ממספר כל חללי מערכות ישראל, כולל פיגועי טרור. 31,263. ישראל, לצערי הרב, נמצאת במקום הראשון מבין המדינות המתקדמות בשיעור הילדים שנהרגים בתאונות דרכים. ישנה עלייה מדאיגה מאוד במספר ההרוגים שהם הולכי רגל.
ואני רוצה לייחד שתי דקות מעשר הדקות שיש לי כדי לדבר על המגזר הערבי. ידידי חבר הכנסת עפו אגבאריה, במגזר הערבי כמות תאונות הדרכים היא יותר מפי-שניים ממספר האנשים באוכלוסייה. אבל לא רק זה. אנחנו בדקנו – ילדים שנספו בתאונות דרכים. כ-70% מהם לא היו חגורים בחגורות בטיחות בצורה נכונה. מהילדים בגיל אפס עד ארבע, פעוטות, ילדים קטנים שהסיעו אותם באוטו, רק 16% היו במושב בטיחות; כל השאר – תינוק בן שנתיים, שמו אותו על המושב. ביישובים טורעאן, דבורייה, בועיינה-נוג'ידאת, יאנוח-ג'ת, למעלה מ-25% מהנפגעים בתאונות דרכים הם ילדים עד גיל 14.
עכשיו, למה סיפרתי לכם את כל המספרים הכואבים האלה? כדי להסביר את הצעת החוק שלי, שבאה לבקש ממערכת החינוך, שכמו ששיעור התעמלות, כושר גופני, אנגלית, מתמטיקה, זה חלק מהמערכת – האם לא מספיקים 31,263 אנשים כדי שנכניס למערכת החינוך את החינוך לתעבורה, את הזהירות בדרכים?
הוקמה ועדה, ועדת מנכ"לים, שבדקה את זה והמליצה. יש דוח-שיינין שהמליץ להכניס את זה לתוך מערכת החינוך. לפני כשנה העליתי הצעת חוק דומה, אבל אז חבר הכנסת זבולון אורלב, ידידי הטוב, נתן לי עצה – לא מיניסטריאלית, אבל – – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
פרלמנטרית.
זאב בילסקי (קדימה):
פרלמנטרית. אמר: בילסקי שמע – א. אני חבר שלך; ב. אני חושב שההצעה שלך נכונה; ג. הייתי מנכ"ל משרד החינוך. בוא תהפוך את זה להצעה לסדר-היום, וזה מוכרח להסתדר.
הלוא, אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שהצעה כל כך הגיונית – הילדים צריכים לשלם מחיר כזה – לא תתקבל. ולכן – עשיתי טעות, כשהגשתי את זה פעם נוספת אפילו לא עשיתי לזה לובי בוועדת השרים, כי אמרתי לעצמי: בילסקי, לא יעלה על הדעת ששרי ממשלת ישראל לא יתמכו בהצעה שאני בטוח שהם ממילא חושבים עליה, והיא מופיעה בדוח-שיינין.
שלמה מולה (קדימה):
הצעת חוק הצלת נפשות.
זאב בילסקי (קדימה):
הצעת חוק הצלת נפשות, נכון, חבר כנסת מולה.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מתחיל לחשוב איך אני יכול להצביע נגדך, חבר הכנסת בילסקי.
זאב בילסקי (קדימה):
זה באמת, אדוני היושב-ראש, האמת, אתה בבעיה, חבר הכנסת זבולון אורלב בבעיה, אני חושב שאפילו שר החינוך בבעיה.
שר החינוך גדעון סער:
שר החינוך ממש לא בבעיה, ואני מבקש להאזין לו בסבלנות ויכול להיות שאפילו אתה תשתכנע.
זאב בילסקי (קדימה):
אוקיי, אני אאזין לשר החינוך, ואני שמח שהוא לא בבעיה, כי יש לו מספיק צרות גם בלעדי.
אבל לעצם העניין, הצעת החוק שלנו נועדה לכך שאנחנו נביא את ילדי ישראל לקבל את אותו חינוך בסיסי שלא קיים כאן. עכשיו, מדינה כמו ארצות-הברית, למשל, ילד, כשהוא נולד, הוא כבר נולד לתוך האוטו; מלמדים אותו לנהוג, לא צריך כמו פה, טסטים ושיעורים, הוא חלק מהעניין של הנהיגה, האדיבות בכבישים היא חלק מובנה. אצלנו, לצערנו הרב, אנחנו משלמים מחירים יקרים.
ואתמול, אדוני היושב-ראש, החליטה הממשלה להוריד את הגיל של צעירים שיקבלו רשיון נהיגה – שלושה חודשים לפני גיל 17 הילדים כבר יוכלו לקבל רשיון נהיגה. למעשה אנחנו נגדיל את מספר הצעירים שנוסעים על הכבישים, ואני כבר מודיע לכם שלצערי הרב אנחנו גם נשלם מחיר יקר מאוד בצעירים שנהרגים בתאונות דרכים.
עכשיו, למה כל כך הרבה ילדים מעורבים בתאונות דרכים? למה כל כך חשוב לנו אותו חינוך בסיסי? ואני מעריך שגם השר יסביר לי שלמעשה יכול להיות שמשרד החינוך זה לא הפתרון לכל חוליי החברה הישראלית – יש סמים, יש דברים אחרים – אבל אני אומר לכם, קודם כול בגלל המספר, שנית, כי הילדים נהרגים במעברי חצייה. אתם יודעים כמה ילדים נהרגים במעברי חצייה? כמה ילדים נהרגים כשהם הולכים על המדרכות? כי אין כאן תרבות נהיגה, במדינת ישראל.
שר החינוך גדעון סער:
נכון.
זאב בילסקי (קדימה):
אין כאן תרבות נהיגה, במדינת ישראל. הנהגים כאן אלימים, בריונים, דרך ארץ לא רק שלא קדמה לתורה, היא גם לא קדמה לנהגים, ואנחנו פה הפכנו למדינת עולם שלישי בכל הקשור לנהיגה. אכיפה על-ידי משטרת ישראל, אדוני השר לביטחון פנים, ידידי הטוב – אדוני השר לביטחון פנים, אכיפת התנועה על-ידי משטרת ישראל אפילו לא מתקרבת לסטנדרט הדרוש. אני אומר לכם, אנחנו יכולנו להחזיר הרבה אנשים הביתה אילו היינו משנים את תרבות הנהיגה במדינת ישראל. תסתכלו איך הנהגים נוהגים כאן.
היו"ר יצחק וקנין:
חברי הכנסת מאיר שטרית ורוברט טיבייב, אתם ממש מדברים בקול רם, חברכם על הדוכן – – –
זאב בילסקי (קדימה):
אתה יודע, כשאומרים דרך ארץ קדמה לתורה – תודה, אדוני היושב-ראש, מזכירים כאן לאנשים. רבותי, אני רוצה להגיד לכם, כואב הלב; השנה נהרגו כבר יותר מ-36 אנשים, והשנה עוד לא הסתיימה. אפשר להחזיר חלק מהאנשים האלה הביתה אם אנחנו ניקח את זה כפרויקט. ואני רוצה להגיד לכם, לא יכול להיות שממשלת ישראל לא קיימה אפילו דיון אחד, למעט ב-10 בינואר שנה זו, ועדת השרים לענייני המאבק בתאונות דרכים – חוץ מזה אף פעם לא קיימו דיון בנושא. ועכשיו ראש הממשלה, לפני כשבוע – –
שר החינוך גדעון סער:
לא נכון. לפני תשעה ימים היה דיון. עשרה ימים.
זאב בילסקי (קדימה):
– – לפני כתשעה ימים, אכן, אדוני, אני נצמד לעובדות, לאחר שהיה לי פה ויכוח קשה עם שרת התרבות שניסתה לגונן על שר התחבורה, לפני תשעה ימים באמת ראש הממשלה הזכיר את זה, היה קצת ויכוח בממשלה בין שני שרים, וראש הממשלה אמר: בואו נתחיל להתאכזר לאותם עברייני תנועה. אני קונה בשתי ידיים את מה שאומר ראש הממשלה, אבל לפני שנתחיל להתאכזר, בואו נחנך את הילדים שלנו, בואו נביא לכך שמערכת החינוך תקדיש קצת – את המעט – כדי שהילדים שלנו ידעו איך מתנהלים בכבישים. כשנשנה את תרבות הנהיגה במדינת בישראל אולי לא יהיה בזה צורך, אבל היום, עם תרבות נהיגה כמו שקיימת, אנחנו חייבים לעשות את זה.
צר לי מאוד, אדוני היושב-ראש, על כל אותם אנשים שישלמו את המחיר של תאונות הדרכים. לפני יומיים, בערב, הייתי ברמת-גן, בטקס ממלכתי לאותם אנשים שנהרגו בתאונות דרכים במדינת ישראל; כואב הלב לראות את ההורים של לי זיתוני מדליקים נר זיכרון ומספרים איך הם איבדו את הילדה שלהם כשהיא הלכה במעבר חצייה בתל-אביב על-ידי נהגי פגע-וברח. לכן אני פונה לכנסת ישראל ומבקש לאמץ את הצעת החוק, להתחיל לדון בה, ולהביא לכך שמערכת החינוך במדינת ישראל תהיה זאת שמקדמת את החוק.
נוסף על כך, מכיוון ששר האוצר נמצא פה, ואני בטוח שהוא כבר יעשה חשבון, כמה זה עולה, אני לא מוכן להקציב כסף – היום משרד החינוך מאמצעיו משקיע רק 4 מיליון בחינוך תעבורתי, עוד 18 מיליון הוא מקבל משר התחבורה, וזה על-תנאי – אם לשר התחבורה יש כסף, הוא מעביר, אם לא, שר החינוך צריך לשבור את הראש איך הוא עושה חינוך תעבורתי, וכבר היינו בסרט הזה. לא רק זה, כי הוקמה רשות למאבק בתאונות דרכים – איזה הישג גדול היה כשהקימו רשות, התקציב שלה היה 550, הורידו את זה ל-320, ומהכסף הזה אומרים: תממן את שר החינוך כדי שיממן את החינוך התעבורתי. תודה רבה לך.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת זאב בילסקי. ישיב שר החינוך, השר גדעון סער.
שר החינוך גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, האם אני יכול לבקש פסק זמן לקחת דבר מה נוסף ששכחתי על שולחני?
היו"ר יצחק וקנין:
כן, אם תרצה שהסדרן יביא לך את זה, רק השאלה – אם הוא יודע מה להביא.
שר החינוך גדעון סער:
איך הוא ידע מה להביא?
היו"ר יצחק וקנין:
כן, אנחנו נמתין עוד דקה, חצי דקה.
שר החינוך גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נתחיל מהדברים הברורים מאליהם – אבל כמו שאומר מפעם לפעם יושב-ראש הכנסת, גם הברור מאליו ראוי שייאמר. אין מחלוקת על חשיבות הנושא, ואני גם רוצה לברך את חבר הכנסת זאב בילסקי, שאני עוקב אחר מכלול הפעילות הפרלמנטרית שלו בנושא הבטיחות בדרכים, בנושאי חקיקה, בנושא פגע-וברח, ואני חושב שהפעילות שלו, לרבות הפעילות בחקיקה, ובכלל העלאת המודעות לנושא – היא חשובה ביותר.
יחד עם זאת, לצערי הצעת החוק היא לא בכיוון הנכון, ואני אסביר למה. ראשית, אם מה שהיה קובע הוא מה שקורה בבתי-הספר, ישראל היתה בין המדינות המובילות בעולם. ישראל, בכל הקשור להיקף שנלמד בבתי-הספר שלה, בכל שכבות הגיל, מהגיל הרך צפונה, בנושא חינוך תעבורתי, היא בין המדינות המובילות בעולם. בין המדינות המובילות בעולם.
ולאמיתו של דבר המציע עצמו, כאשר דיבר דברים היוצאים מן הלב, והם גם אמיתיים, אמר – זאת בכלל לא בעיה, הבעיה היא תרבות הנהיגה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי השרים, אדוני שר האוצר, אדוני שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, גברתי שרת החקלאות, רבותי, שבו, אתם מפריעים, השר עונה ואתם מדברים בקול רם ואי-אפשר לנהל את הדיון כך.
שר החינוך גדעון סער:
הבעיה היא, כפי שאמר המציע, תרבות נהיגה, ותרבות נהיגה אלימה ובריונית, והיעדר דרך ארץ, שאם בכלל מחייב אותנו לחשוב, ובעיקר בתחום העצמת החינוך למידות מהגיל הרך צפונה.
אני רוצה, לפני שאני אתייחס להצעה עצמה, או אמשיך להתייחס להצעה עצמה, לסקור מה נעשה בתחום החינוך לזהירות ובטיחות במערכת החינוך.
1. רכזים לבטיחות בדרכים בבתי-הספר – אני רוצה לסקור קודם את הפעולות כדי שלבית יהיה מידע בנושא הזה – שלום לשר התחבורה. מימון הרכזים בבתי-ספר יסודיים מתבצע מתקציב משרד החינוך בבתי-הספר העל-יסודיים. הוא מתבצע מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ובשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ב, פועלים כ-1,200 רכזים בבתי-הספר היסודיים, 440 רכזים בבתי-הספר העל-יסודיים, 215 רכזים בבתי-הספר היסודיים במגזר החרדי.
2. בטיחות בדרכים בגנים ובבתי-הספר היסודיים – משולב בפעילויות חינוכיות בגני-ילדים, נלמד במשך שעה שבועית חובה במערכת השעות בשתי שכבות גיל בבתי-הספר היסודיים, כיתות א' וכיתות ה'.
3. הדרכת תלמידי משמרות זהירות בדרכים ונאמני הסעות והפעלתם – דבר שאנחנו עושים בשיתוף פעולה עם אגף התנועה במשטרת ישראל. במקביל פועלות תוכניות לימודים בכיתות ה'-ו', שתומכות בפעילות משמרות הזהירות בדרכים לגבות את התלמידים בידע, בהבנה, בגיבוש עמדות חיוביות כלפי התפקיד, בפרט, והמחויבות להתנהגות בטיחותית בכלל. בבתי-ספר שיש הסעות תלמידים פועלים תלמידי כיתות ו', דהיינו, השכבה הבוגרת בבתי-הספר היסודיים, כנאמני הסעות.
4. פעילות במגזר החרדי – בכל בתי-הספר היסודיים של החינוך החרדי והמוכר שאינו רשמי על כל זרמיו מתקיימות פעילויות למידה נרחבות בנושא חינוך לבטיחות בדרכים. פעילויות אלה מקבלות אישור של רבנים ושל מובילי דעת קהל במגזר החרדי.
5. פעילות במגזר הלא-יהודי – זהה לזו שבמגזר הכללי. תוכניות מתורגמות לערבית, ונעשתה בחלקן התאמה לצרכים המיוחדים של המגזר, לתרבות וכדומה, בתיאום עם חטיבת אוכלוסיות ברשות לבטיחות בדרכים.
6. חינוך תעבורתי בבתי-הספר התיכוניים – נלמד כשעה שבועית חובה בכיתות י"א באמצעות מורים מוסמכים מתוך בתי-הספר שעברו הכשרה להוראת התוכנית ומקבלים שעות הוראה מתוך מערכת השעות הבית-ספרית.
7. שילוב החינוך לבטיחות בדרכים במקצועות לימוד שונים אחרים – מעבר לשעות הייעודיות שאמרתי – שעתיים לגילאי בית-הספר היסודי, שעה בגיל בית-הספר התיכוני חובה – משולב הנושא גם במקצועות לימוד שונים, כגון לימודי מולדת, חברה, איכות הסביבה, מדעים, כישורי חיים, מפתח הל"ב, מחשב, תקשוב ותקשורת, יהדות, הנושא השנתי שהוא אורח חיים בריא. בכיתות ט' משולבת מבנית בלימודי האזרחות, בכיתות י' נכתבת עם הטכניון מבנית שתשולב בתוכנית. כמו כן משולב החינוך לבטיחות בדרכים בשיעורי חברה, חינוך, הפסקות פעילות, חונכות, מחויבות אישית ופעילויות עם מועצות התלמידים.
לתקציב המשרד לשנת תשע"ב מוקצים 47 מיליון שקלים, דבר שכולל שתי שעות שבועיות, כפי שאמרתי עבור פעילויות ההוראה בכיתות א' וה'. רכזים לבטיחות בדרכים בבתי-הספר היסודיים, פעילות בגנים, השתלמויות, הוראה במכללות, "מצ'ינג" לפעילות ההוראה בחינוך החרדי, 360 שעות שבועיות לפעילות הוראה לתלמידי כיתות ט'.
כפי שפירטתי, הפעילות היא פעילות בהיקף רחב מאוד ואם המציע יבדוק מה קורה במדינות, כולל מדינות מתקדמות מאוד אחרות, יגלה שמערכת החינוך שלנו היא בין המובילות בעולם בנושא הזה.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת כרמל שאמה, חבר הכנסת – – –
שר החינוך גדעון סער:
אישית, לא נכון ללכת בנושא החקיקתי, כי בכלל, חוקים לא מצילים נפשות כפי שניתן, מעשים ותקציבים ודברים כאלה, הם עושים את זה. אבל אנחנו בשום נושא, אבל בשום נושא, לא הסכמנו, וזוהי הדרך שגם המחוקק התווה, שתוכניות לימודים, לא משנה אם זה חינוך תעבורתי או מסעות לירושלים, דבר שאני מאוד תומך בו, או גזענות, או כל נושא שעולה פה בכנסת. הרי כל שבוע מוצע לכתוב פרק בתוכנית הלימודים. אם היינו מאמצים את הצעות החוק שכולן בנושאים חשובים, הילדים בכלל לא היו לומדים לא מתמטיקה ולא מדעים, ולא אנגלית ולא שפה. תוכנית לימודים היא דבר שנקבע על-ידי רשות מבצעת, לא על-ידי רשות מחוקקת. מומלץ על-ידי מזכירות פדגוגית. השר הוא הגורם המכריע. והוא לא מתאים לחקיקה. ואם אנחנו נלך בדרך של חקיקה גם בנושאים שאנחנו מאוד מאמינים בהם, אנחנו נפתח פתח לפוליטיזציה ולקביעת תוכניות לימודים כאן בכנסת.
יש מקום להעצמה נוספת של הנושא כשלעצמו; אנחנו גם בשיחות עם משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אנחנו כבר תקצבנו ביתר משנת הלימודים הקודמת, ותיקנו פגיעה שהיתה בנושא לפני שנתיים, אבל אין מקום לחקיקה כמוצא. לכן אני מציע לכנסת לאמץ את עמדת ועדת השרים לחקיקה, כפי שנקבעה ביום ראשון האחרון, ולהתנגד להצעה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר החינוך השר גדעון שר. חבר הכנסת בילסקי, באפשרותך בשלוש דקות לנסות אולי בכל זאת לשכנע את שר החינוך להסכים להצעת החוק.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני ראש הממשלה, ידידי שר החינוך, אני שמעתי בקשב רב את תשובתו של שר החינוך, ויש הרבה היגיון בתשובה. קודם כול יישר כוח על הפעילות של המשרד. שנית, צודק השר שיכול להיות שבאמת הדרך של החקיקה היא לא הדרך הנכונה, והשר פירט למה.
אבל אני רוצה לספר לך, ידידי השר, שאנחנו במקום נכבד מאוד מבחינת הלימודים של מערכת החינוך, אבל אנחנו במקום גרוע מאוד מבחינת הילדים שנהרגים כאן. אני בא לפה, אדוני שר החינוך ושר התחבורה, כדי לזעוק את זעקתן של המשפחות שבחודשים הקרובים יהיו בבתי-קרבות וילוו את הילדים שלהן למנוחת עולמים, כי הילדים נהרגים פה בתאונות דרכים על מעברי חצייה בדרכם לבית-הספר, ולכן יפה עושה השר שבאמת המשרד משקיע הרבה.
יש לי שתי הצעות אופרטיביות, מכיוון שנראה לי, כפי שאני מסתכל, שההצבעה תהיה בערך על חודו של קול או שניים, אבל נראה לי שאני באופן מפתיע הולך להפסיד פה בהצבעה, ואני מקבל את זה גם בגלל – זבולון, נו, מה, אתה תצביע עם הקואליציה, אני יודע.
קריאה:
למה זה טוב להצעה לסדר-היום ולא לחוק, למה?
זאב בילסקי (קדימה):
אבל מכיוון שכך, אדוני השר, אני הייתי רוצה להציע הצעה אחת. קודם כול, המגזר הערבי. בוא נלך, אדוני השר, ונבחן מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפסיק את הקטל הנוראי הזה דווקא במגזר הערבי. שם מספר הילדים שנהרגים ליד הבית, ברדיוס של קילומטר מהבית, הוא לא ייאמן. ואני חושב שהמשרד יכול לעשות יותר דווקא במגזר הזה. דבר שני, אין לי תשובות אחרות, אדוני השר, הכלי היחידי שיש לי פה זה כלי החקיקה. אם לשר יש רעיונות נוספים, יחד עם משרד התחבורה, אני אשמח מאוד לברך על כך ולראות שפחות ילדים נהרגים פה בתאונות דרכים. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
מה אדוני מציע? הצעת חוק, להצביע עליה אני מבין.
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרות חינוך), התשע"א–2011, של חבר הכנסת זאב בילסקי. מי בעד, רבותי? מי נגד?
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרות חינוך), התשע"א–2011, נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
44 נגד, 23 בעד. אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה.