קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד סוציאלי), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2781/18; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת רחל אדטו) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד סוציאלי), התשע"א–2010, של חברת הכנסת רחל אדטו. תשובה והצבעה במועד אחר. חברת הכנסת אדטו, יש לך עשר דקות לנמק את הצעת החוק. רחל אדטו (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה – – – היו"ר יצחק וקנין: אין הצבעה. תשובה והצבעה במועד אחר. אמרתי. רחל אדטו (קדימה): עוד לא, חכה שנייה, אני לא יודעת. אני רוצה לבקש מוועדת שרים – אני לא יודעת. היו"ר יצחק וקנין: יש איזה הסכמה? אני רוצה לדעת. לא. טוב, רבותי, אני חוזר – המציעה, בסיום דבריה, תודיע אם היא רוצה הצבעה היום או במועד אחר או בהתאם להסכם שיהיה. רחל אדטו (קדימה): בדיוק. אני לא יודעת. אתמול בערב זרקו רימון בפקיעין על הלשכה הסוציאלית. בנס לא נפגע איש. השבוע בדימונה הותקפו העובדים הסוציאליים תוך פגיעה גופנית. אנחנו נוכחים מדי שבוע בשבוע בתקיפה של עובדים סוציאליים, בדרך כלל עובדות סוציאליות שעומדות חשופות מול התקפה בקו הראשון, בחזית, מול התקפה בלתי פוסקת של אנשים שנמצאים בטיפולם. והתשובה, שהאנשים האלה הם אנשים מתוסכלים, אנשים קשי-יום, אנשים שבאים מתוך מצוקות – בתור הצדקה למה מתקיפים עובדים סוציאליים. זו לא תשובה הולמת. אנחנו עומדים ולא מגינים עליהם. אנחנו לא מגינים על העובדים הסוציאליים. אנחנו נותנים להם להיות מותקפים תוך מנגנון ענישה מאוד מאוד נרפה, תוך מתן הקלות ורחמים דווקא לתוקפים, ולא מגינים על הנתקפים. אני באה לכאן לעמוד להגנתם של העובדות והעובדים הסוציאליים. לא מזמן היינו כולנו חלק מהמאבק של העובדים הסוציאליים, לבנו יצא אליהם. אמרנו איזו עבודת קודש, מילאנו מלים על גבי מלים. אמרנו שהם עושות ועושים עבודת שליחות. רבותי, משליחות אפשר ליהנות בעולם הזה ובעולם הבא, אבל כרגע, להגן על חייהם – זה התפקיד שלנו. אנחנו כאן, בתור נבחרי ציבור, חלק מהאחריות שלנו זה גם להגן על גופם ושלמותם הגופנית של העובדים הסוציאליים. הצעת החוק שאני מגישה היום היא הצעת חוק שבאה להחמיר בענישה של אלה הפוגעים בעובדים סוציאליים, ולומר שמי שתוקף עובד סוציאלי בזמן עבודתו, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של העובד הסוציאלי הנתקף, יהיה דינו מאסר חמש שנים. היה ויכוח בוועדת שרים, ועמדת משרד המשפטים אמרה: אנחנו לא נחמיר עם ענישה של עובדי ציבור. אבל רק כאן, בכנסת הזאת, החמירו – לאור הצעתו של זבולון אורלב, שעברה בקריאה טרומית – עם עובדי הוראה. גם עובדי הוראה נמצאים בקו ראשון. אני עדה להחמרה בענישה בנוגע לרופאים. זאת אומרת, הכנסת הזאת החמירה גם בנוגע לרופאים, גם בנוגע למורים, ולכן לא ברורה לי הטענה של ועדת השרים שאומרת: לא נחמיר בנוגע לעובדי ציבור. למה עובדים סוציאליים זה לא עובדי ציבור? אי-אפשר לשים אותם בקו הראשון יחד עם המורים ויחד עם הרופאים? כמו שהרופאים עובדים בבית-חולים ומבקשים את ההגנה שלנו, שמישהו יעזור להם בהגנה עליהם. אנחנו משאירים את זה פרוץ. רק לסבר את האוזן עד כמה ההגנה על העובדים הסוציאליים פרוצה, באירוע שקרה בדימונה השבוע, שבו הותקפה בלשכה – הותקפו העובדים הסוציאליים, המאבטח שהיה במקום היה חירש. אז מה אנחנו עושים, נוציא מאבטח חירש שיבוא וישמור על עובדים סוציאליים? הוא אפילו לא שומע מי נכנס ולא יודע לשמוע את התשובה שלו למה הוא נכנס. ולכן, אינני מבינה את ההתנגדות של ועדת השרים להחריג את העובדים הסוציאליים מהגנה עליהם. אני עוד הפעם חוזרת ואומרת: אם נתנו הגנה לרופאים והחמירו ענישה, ואם נתנו הגנה למורים והחמירו ענישה, לא ברור לי למה אנחנו עוד הפעם מתנכלים לקבוצה החלשה הזאת של העובדים הסוציאליים. דיברתי עם שר הרווחה, השר כחלון, אשר אמר שמשרדו עובד על הנושא הזה של חקיקה ממשלתית להגנה על העובדים הסוציאליים. אני שמחה. הבעיה היא שהחקיקה של משרד הרווחה – לא ברור לי, וגם לשר לא היה ברור, אם זה יהיה בעוד חודש, חודשיים, שלושה או חמישה. אנחנו צריכים תשובה מיידית, והתשובה שלנו כרגע היא מסר לעובדים הסוציאליים, להגיד להם: רבותי, אנחנו אתכם, אתם עושים שליחות, אתם עובדים, אתם נותנים את נשמתכם, אנחנו לא רוצים שתיתנו גם את גופכם. ולכן הייתי מוכנה לשמוע את דעתו של השר כחלון ולהצטרף להצעה הממשלתית אם הייתי יודעת שההצעה הממשלתית תהיה עכשיו, בזמן הקרוב. אבל אין לנו תאריך. ולכן, אני הייתי מבקשת עוד הפעם לשנות את החלטתה של ועדת השרים. אם עכשיו הנהלת הקואליציה היתה מתחייבת לומר שהם מוכנים לדון בזה, הייתי מוותרת כרגע על ההצבעה עכשיו. מאידך, אני חושבת – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): תדחי את ההצבעה לתשובה והצבעה במועד אחר, כי יש עוד חברי כנסת שינסו לעזור. רחל אדטו (קדימה): בשביל זה לא רציתי לקבל החלטה עכשיו. לכן אני אומרת – אני יודעת שהשר כחלון – – – היו"ר יצחק וקנין: אני חושב שאם תקבלי החלטה, את גונזת את הצעת החוק שלך. דוד רותם (ישראל ביתנו): לא, היא לא גונזת. היו"ר יצחק וקנין: היא תיפול. רבותי, אנחנו הרי יודעים. חוץ מזה, כאשר נעשות הסכמות לפני כן, כדאי לעמוד בהסכמות ולא להפר את ההסכמות. כי הממשלה יכולה להגיד, על-פי הדבר הזה, שהיא כן מבקשת הצבעה. לכן אני מציע שחברת הכנסת אדטו – יכול להיות שאני מתכוון למשהו, אבל אני חושב שכדאי שתקבלי את ההצעה של מרכז הקואליציה. רחל אדטו (קדימה): תראה, אני יודעת שהשר כחלון, לבו ונפשו במשרד הרווחה, ואני מאמינה שהשר כחלון לא מוכן להסתכל בפניו של יצחק פרי, יושב-ראש איגוד העובדים הסוציאליים, שיודע וצופה ברגעים האלה בערוץ הכנסת, ואמר שאם אנחנו לא נעשה מעשה ולא נעזור להם, הוא יחזור על איום העיצומים. ולכן, ברור לי לגמרי שהשר כחלון מסכים לחלוטין לדעתי שאנחנו צריכים לעשות את המעשה. היו"ר יצחק וקנין: אז אולי תיתני שהות של – – – רחל אדטו (קדימה): אבל אנחנו רוצים שתהיה לנו החלטה לגבי טיימינג. אני לא רוצה שזה יהיה בעוד חודשיים, שלושה או חצי שנה. לא רוצה שימסמסו את ההחלטה. היו"ר יצחק וקנין: אני מציע שבכל מקרה לא תהיה הצבעה היום. תשובה והצבעה במועד אחר, כשתגיעי להסכמה, לפי מה שסיכמתם לפני כן. זאת הצעתי. מה שתחליטי, תחליטי. מוחמד ברכה (חד"ש): את יכולה להביא את זה להצבעה כל שבוע. רחל אדטו (קדימה): אני רוצה שהוא יגיד לי. אני מבקשת שהוא יגיד לי. היו"ר יצחק וקנין: אין אפשרות. רחל אדטו (קדימה): רגע, השר כחלון יענה לי תיכף? היו"ר יצחק וקנין: לא, אין תשובה. אם יש תשובה, תהיה הצבעה, רבותי. רחל אדטו (קדימה): רגע, חכה שנייה, בוא נחכה לשר. היו"ר יצחק וקנין: אבל אי-אפשר. אם תהיה תשובה, תהיה הצבעה. רחל אדטו (קדימה): הוא קודם אמר שהוא רוצה לענות לי. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, תאמינו לי שאני מציע לחברת הכנסת אדטו הצעה טובה. אני יודע מה אני מציע לה. רחל אדטו (קדימה): רגע, הוא מגבש הצעה – – – היו"ר יצחק וקנין: אבל אם הוא ישיב לך תשובה, בכל מקרה נצטרך להצביע. מוחמד ברכה (חד"ש): את יכולה להביא את זה להצבעה כבר בשבוע הבא, מתי שתרצי. זה לא תלוי בלוח הזמנים. היו"ר יצחק וקנין: רחל, קבלי את הצעתי. אני חייב לסיים את העניין – תשובה והצבעה במועד אחר, ועד אז תנהלי אתם משא-ומתן. יואל חסון (קדימה): אני יכול לבקש – – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אין אפשרות. זה לא משאים-ומתנים, אני מנהל פה את הישיבה. אני תיכף סוגר את העניין. רחל אדטו (קדימה): רק שנייה, תן לי עוד דקה. היו"ר יצחק וקנין: בסדר, דקה. את יודעת מה? יש לך עוד 30 שניות לנסות לשכנע את מי שאת רוצה. דוד רותם (ישראל ביתנו): תשובה והצבעה במועד אחר. רחל אדטו (קדימה): השאלה היא אם אתם יכולים להגיד לוח זמנים, או שזה יידון עוד הפעם בהנהלת הקואליציה. אם תגידו שהנהלת הקואליציה תדון בזה – אני יורדת. דוד רותם (ישראל ביתנו): רחל, את יכולה להעלות את זה להצבעה – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דוד רותם, אנא ממך, אתה רק גורם לעוד יותר בלגן בדיון הזה, ולכן אני עושה סדר. חברת הכנסת אדטו, את צריכה לקבל כרגע החלטה. תשובה והצבעה במועד אחר – אם לא, השר יעלה וישיב ויגיד. הוא גם יכול לא לעלות ולהגיד שהוא רוצה הצבעה מיידית. רחל אדטו (קדימה): אני אגיד לך מה, היתה לי החלטה מאוד קלה אם הייתי יודעת שהנהלת הקואליציה – אני אפנה להנהלת הקואליציה במהלך השבוע הקרוב – – – היו"ר יצחק וקנין: אי-אפשר לנהל משא-ומתן על הדוכן. כל הדברים האלה היו צריכים להיות לפני כן, ולא כרגע. לא כרגע, רבותי. יואל חסון (קדימה): רחל, אם בתוך חודשיים זה לא יהיה, תעשי הצבעה. היו"ר יצחק וקנין: אוקיי, רבותי. חברת הכנסת אדטו, מסכימה לתשובה והצבעה במועד אחר? רחל אדטו (קדימה): אני מסכימה לשר – – – היו"ר יצחק וקנין: אין תנאים. את מסכימה לתשובה והצבעה במועד אחר? אי-אפשר, רבותי. אני מנהל דיון ואני צריך לנהל אותו על-פי התקנון, ולא על-פי הלך רוח של מישהו. רחל אדטו (קדימה): אני אגיד לך מה, זה לא הלך רוח; זה כל כך עקרוני, שגם בתוך הממשלה יש פער. היו"ר יצחק וקנין: את צריכה לקבל החלטה, כי זמנך תם. רחל אדטו (קדימה): רק שנייה. יש פער בין עמדת משרד המשפטים לבין עמדת משרד הרווחה. אנחנו מדברים על אותו הדבר, שכל אחד מושך – – – היו"ר יצחק וקנין: עם כל הרצון שלי לעזור לך, אני מנהל את הדיון, ואני לא יכול לנהל אותו על-פי מה שאת רוצה. אני מנסה לעזור לך. קבלי תשובה והצבעה במועד אחר. רחל, קבלי את הצעתי. אוקיי, רבותי, המציעה מקבלת תשובה והצבעה במועד אחר. רחל אדטו (קדימה): מבקשת שהנהלת הקואליציה תדון בתוך שבוע ימים מה ההחלטה. היו"ר יצחק וקנין: שמענו את מרכז הקואליציה, את חבר הכנסת זאב אלקין, שהוא יקיים את הדיון ביניכם. אם כן, רבותי, אני מודה לחברת הכנסת רחל אדטו. תשובה והצבעה במועד אחר.