קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/628).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
איזה חברי כנסת חרוצים, עד 00:20 עומדים על משמרתם. כבוד השר, כל הכבוד.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם לך מגיע כל הכבוד.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת החרוצים והנאמנים והמסורים, הצעת החוק המונחת לפניכם גובשה ברשות ניירות ערך ונועדה, בין השאר, להרחיב, לחזק ולהבהיר את מעמדו של הנאמן בהנפקות חוב של חברות בבורסה.
היום קובע החוק בסעיף 35ב כי לא ניתן להציע כלל תעודות התחייבות אלא אם כן המנפיק מינה נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות. במקור נבעה ההוראה מהצורך ברישום השעבודים שניתנו כבטוחות למחזיקי האג"ח על-שם אדם אחד אשר גם יפעל בשמם כאשר נוצר חשש שהמנפיק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפיהם. בהמשך, עם התפתחות שוק האשראי החוץ-בנקאי, התגברה ההכרה שלעתים קרובות הפיזור של מחזיקי האג"ח והחזקותיהם הקטנות יחסית שוללים מהם את התמריץ להשקיע את התשומות והמשאבים הנדרשים לצורך מעקב אחר השקעתם. הטלת תפקיד זה על הנאמן, יש בה כדי להביא לחיסכון בעלויות ולשמירה יעילה יותר על עניינם של המחזיקים אל מול המנפיק.
במהלך המשבר העולמי בשנת 2008 התחדדה מאוד חשיבות תפקיד הנאמן, והובהר הצורך בחיזוק מעמדו ותפקידו. חברות רבות ביקשו להגיע להסדרי חוב מול המחזיקים באג"ח שלהן, מה שהציב את הנאמן כגורם מרכזי וחשוב בהגנה על האינטרסים של אותם מחזיקים. מכאן תיקון החקיקה שלפנינו.
תיקון זה נועד ברובו להבהיר מהו בדיוק תפקיד הנאמן על-פי תפיסת רשות ניירות ערך, תוך קביעה שעליו לפעול בזהירות ובשקידה בלי להעדיף מחזיק אג"ח אחד על משנהו ובלי לפעול משיקולים זרים, חלילה. החוק אף מעגן מפורשות את חובת הנאמן לפקח באופן שוטף על עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי מחזיקי תעודות ההתחייבות ואת חובותיו בכל הנוגע לכינוס וניהול של אספות המחזיקים.
לצד סמכויות הנאמן וחובותיו, מוצע להקנות גם למחזיקים סמכות להעמיד את החוב לפירעון מיידי בהתקיים עילות שונות, וכן להסמיך את שר האוצר להתקין תקנות הנוגעות לתנאי כשירות הנדרשים מנאמנים, לייסד מרשם נאמנים סטטוטורי שתנהל רשות ניירות ערך ולקבוע את חובות הדיווח של הנאמנים לרשות ולציבור.
רישום במרשם יהיה תנאי מקדמי אשר על-פיו יתאפשר לנאמן לכהן כנאמן לתעודות התחייבות שהונפקו לציבור, ואף יאפשר מעקב טוב יותר אחרי עמידתו בתנאי הכשירות הנדרשים.
יש לציין כי נוסף על תיקון זה פורסם לאחרונה תיקון לחוק החברות, התשנ"ט–1999, המהווה נדבך משלים לתיקון המוצע כעת. תיקון חוק החברות עוסק בעיגון עניינים הנוגעים לחברות שהנפיקו אג"ח לציבור, למשל כללי ממשל תאגידי שיחולו עליהן. שני התיקונים המוצעים שלובים זה בזה, ונועדו לשפר ולהשלים את ההסדרה הנדרשת בנושא תעודות ההתחייבות, נושא אשר חשיבותו התחדדה כאמור עקב משבר האשראי.
לאחר שהסברתי ארוכות אבקש מכם, חברי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
נרשמו לדיון?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נרשמו לדיון. השאלה, כמה נשארו. תודה לך, סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. אקריא את שמות מי שנרשם לדיון: חבר הכנסת אורי אריאל – אינו במליאה; חבר הכנסת שלמה מולה – אינו במליאה; חבר הכנסת יואל חסון – אינו במליאה. חבר הכנסת מאיר שטרית, בבקשה. סוגר את הרשימה.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, עליתי כדי לומר על החוק הזה דבר אחד – אם יש נאמנים שבאמת אחראים לאג"חים שאנשים מחזיקים, איך קורה שאנשים עושים תספורת בכל זאת למחזיקי אג"חים? שוק ניירות ערך – אם יש נאמן כזה שיכול לקרוא מייד לפירעון החוב – שיעשו את זה, אדרבה, הלוואי, אם יש פעולה כזאת של שוק ההון ושל רשות ניירות ערך מול מחזיקי אג"חים. כל שני וחמישי בא בעל הון אחר ומודיע למחזיקי אג"חים שהוא לא יכול לשלם את החוב שלו, ומבקש מהם: תוותרו על 50%, דחו את הפירעון לעוד כמה שנים. ולצערי, אותו בעל חוב גם ממשיך להנפיק שוב בבורסה.
אני אומר כל זאת לנוכח העובדה, גברתי היושבת-ראש, שהממשלה התנגדה להצעת חוק שלי – שתבוא להצבעה ביום רביעי במליאה – ואני לא מסוגל להבין למה התנגדו להצעת חוק שמציעה שאדם שהנפיק אג"ח, ולא עומד בתנאי התשלום, ומציע לעשות תספורת לציבור, לא יוכל להנפיק שום דבר נוסף בבורסה לפני שהוא פורע את החוב שלו. מה לא הוגן בזה? אם אתה מלווה כסף לבן-אדם והוא לא משלם לך את ההלוואה, אתה תיתן לו שוב הלוואה? אני מניח שאף אחד מכם לא ייתן לו הלוואה. הממשלה מאפשרת את זה לבעלי ההון, ואני שואל: למה? הרי של מי הכסף? הכסף של מי הולך? גם כשקופות מוסדיות קונות אג"ח – של מי הכסף? מה, זה של אבא שלהם? לא. זה הכסף שלכם. זה קופות הפנסיה, קרנות הגמל, קרנות השתלמות, שהם רק מחזיקים אצלו בנאמנות, ומקבלים 2% לשנה ב-1.5% דמי ניהול כל שנה מסך הקופה. זה הרבה מאוד כסף, אבל האחריות לא עליהם; אם הם השקיעו באג"ח של איזה בעל הון, ומחר הוא הפסיד, הוא משלם משכורת למי שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, עושה בכסף כראות עיניו, והוא לא יכול לשלם את החוב – פתאום האחראים נעלמים, הנאמן לא קיים, רשות ניירות ערך לא קיימת, שוק ההון לא קיים, והאזרח הקטן אוכל אותה. ואני שואל, למה הממשלה מתנגדת לחוק הגיוני כזה?
יושב פה ראש הקואליציה. אני מציע לכם: תשקלו שוב. גם סגן שר האוצר – אולי בכל זאת תתמכו בחוק בקריאה טרומית. אמרתי לרשות ניירות ערך שאני מוכן שלא לקדם את החקיקה שאבוא אתה ביום רביעי אלא בהסכמה של האוצר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
למה הם התנגדו?
מאיר שטרית (קדימה):
לא נתנו לי שום טיעון, כלום. נאמר לי ממישהו בוועדת שרים לחקיקה שבכלל לא היה דיון שאמר: מי בעד? מי נגד? שלום, נגמר העניין, אפילו לא דנו בזה. ואני אומר לך, הנה, אני מוכן להסכים שלא לקדם את החקיקה אלא בהסכמת האוצר. מה רע בזה? בואו נגן על האזרחים הקטנים מול בעלי ההון הגדולים. מסכנים – אין להם מי שלוקח את הנטל על גבו. אז ודאי שאני תומך בחיזוק הנאמן וחיזוק סמכויותיו ובחיזוק שר האוצר, אבל עליתי לומר את הדברים האלה לסגן השר, שתבין שאפשר בכל זאת לעשות עוד כמה צעדים כדי להבטיח את ביטחונם של כספי האזרחים. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת מאיר שטרית.
נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה. הצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב–2011, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה, והיא תעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.