קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/413).] (קריאה ראשונה) היו"ר שלמה מולה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, להצעת החוק האחרונה ליום זה: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2011, של חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת, קריאה ראשונה. אדוני, לרשותך הבמה. האמת היא – חשבתי שהצעת החוק, דנו בה, כבר העברנו אותה. אני מתפלא לשמוע שעדיין הצעת החוק הזאת היא עוד – – – קריאה: – – – היו"ר שלמה מולה: בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, תודה, האמת היא שאת הצעת החוק הזאת הצעתי בכנסת הקודמת. היו"ר שלמה מולה: לכן אני מתפלא. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הבחירות המוקדמות קטעו את התקדמות החוק, שעבר אז בקריאה טרומית. לא הגענו אז לקריאה ראשונה, ולכן לא היה אפשר אפילו להחיל עליו דין רציפות. היום זה רגע היסטורי, שאנחנו מגיעים סוף-סוף לקריאה ראשונה על אחד החוקים הכי צרכניים והכי פופולריים שיש. איך אני יודע? מכתבים, פניות, טלפונים, אימיילים – כולם שואלים מתי. היו"ר שלמה מולה: זה שירות לאזרח, פשוט. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ממש כך. חוק אוניברסלי. אתה רואה את המראות של מאות אנשים עם מיטלטליהם בשדה התעופה, שעות על גבי שעות, עיכוב כי בא לחברת התעופה לעכב את הטיסה בשעתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, לפעמים הרבה יותר מכך, ולזרוק את הנוסעים, לזרוק את הצרכן, לא להתייחס אליו. אני, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, רבותי חברי הכנסת, הבאתי את התקינה האירופית, שנכתבה ב-2004, והעברתי אותה לכאן בחוק – מה שמקובל בעולם יהיה מקובל גם כאן. בוצעו כמה שינויים והתאמות, שנדרשו בגלל המיקום הגיאוגרפי, כי החוק מתייחס גם למרחק טיסה, עד 2,000 קילומטר – 1,250 שקל פיצוי; עד 4,500 קילומטר – 2,000 שקלים פיצוי; מעל 4,500 קילומטר – 3,000 שקלים פיצוי. כלומר, עד 2,000 קילומטר זה פה, באזור, טורקיה, יוון וכדומה. עד 4,500 קילומטר זה באירופה, ומעל 4,500 זה ארצות-הברית, יפן, אוסטרליה וכדומה. זה הפיצוי הכספי. יש פיצוי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה. אותם מרחקים, ושיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע הוא 50% עד 2,000 קילומטר, 75% עד 4,500 קילומטר, 100% מחיר כרטיס הטיסה מעל 4,500 קילומטר. ויש, אדוני היושב-ראש, שני סוגי פיצוי; יש סוג של פיצוי שאינו כספי, אלא אם כן אתה מתעכב: שתייה, סנדוויץ', אימייל, פקס, שתי שיחות טלפוניות – זאת הקבוצה הראשונה של הפיצוי, שחל על חברות הטיסה – על המוביל. ויש הסוג השני של הפיצוי הכספי. דנו בזה שנים. שנים אנחנו דנים על פרטי הפרטים בהשתתפות כל הגורמים הקשורים לטיסות, לחברות התעופה, למובילים, למארגנים, לחבילות תיור וכדומה. בסופו של דבר התקבלה ההצעה שכמעט כל מי שנזקק לשירות נמל התעופה בן-גוריון וטיסות, ובעיקר טיסות צ'רטר, שמעכבים – יש כאלה שאומרים שמעכבים בכוונה, כדי לאסוף כמה שיותר נוסעים, ויש גם רישום יתר בכוונה – רישום יתר בכוונה – לא עוד. יש סדר. החוק הזה – שיזמנו, אני, חבר הכנסת צרצור, חבר הכנסת גנאים, חבר הכנסת טלב אלסאנע – אני רוצה להודות לכם על כך, עמיתי חברי הסיעה, חברי סיעת רע"ם-תע"ל – עושה סדר בדברים. אני חושב שחברות התעופה יתחילו להביא בחשבון את הסנקציה. אגב, אחרי שב-2004 זה נכנס לתוקף באירופה, עלה שיעור הדיוק בזמן הטיסה בחברות האירופיות, והן מתחרות גם בעת שיווק, בשיעור הדיוק – שיעור דיוק של חברה זאת 87%, של חברה אחרת 88% – אנחנו רוצים שכך יהיה גם היחס לנוסע שטס מלוד לכל מקום. לא עוד קורבן שאף אחד לא מביט לעברו אחרי שהוא נזרק הצדה אל הכיסאות ואל המושבים ולעתים אל הרצפה בשדה התעופה. השר יוסי פלד: זה חל על חברות ישראליות? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כל חברה שטסה מפה החוצה. השר יוסי פלד: ופנימה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): פנימה – החוק מהמדינה שטס אליה חל עליה. בהחלט. השר יוסי פלד: כולל החברות הישראליות? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כולל, כן. החוק חל על חברה ישראלית שבאה מרומניה, כי התקינה האירופית חלה על רומניה. אז אין יותר לקונות בחוק. אין יותר להשאיר את הנוסע ללא הגנה. חברות התעופה צריכות להביא בחשבון את האינטרס העליון של הנוסע. אני ממש מרגיש גאה בחוק הזה, שהוא חוק של שירות לאזרח, חוק צרכני. לכן, כמו שהיה רוב מוחלט בוועדה, אני קורא לחברי חברי הכנסת להצביע פה-אחד על החוק הזה. תודה, אדוני. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. האמת – הצעת חוק מאוד חשובה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לתת קרדיט, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה, שקידם את החוק לאחר שמישהו אחר הקפיא אותו בתחילת הקדנציה. היו"ר שלמה מולה: נכון. אנחנו נמשיך בהתדיינות. להצעת החוק הזאת כמה נרשמים. חבר הכנסת דב חנין – איננו, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – איננו. יעקב כץ – איננו. אכן, חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – חבר הכנסת מקלב. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אין צורך. היו"ר שלמה מולה: אורי מקלב, בבקשה. בבקשה, אחרון המתדיינים. אנחנו עוברים להצבעה מייד אחרי אורי מקלב. בבקשה, אדוני. אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני לא אאריך בדברים. אין ספק – קודם כול לשבח את המציע על הפעילות שהוא עושה בעניין הזה. זה באמת חוק שהוא במהותו הגנת הצרכן, אבל הוא חוק כבד, מכיוון שמולו עומדות חברות התעופה. המשמעויות לחברות התעופה הן משמעויות גדולות מאוד, משמעויות כספיות נרחבות. אבל מצד שני אנחנו יודעים את ההפקרות ששוררת בנושא זמנים, לוחות זמנים, ביטולי טיסות ודחיות טיסות. לאנשים המשמעות היא הרבה יותר גדולה; לאנשים יש טיסת המשך, ובגלל עיכוב שהוא לא חשב עליו, בגלל עיכובים, כל החשבונות שלו, הכדאיות שלו – הוא גורם לחלק גדול מהנוסעים נזקים גדולים מאוד. ואנחנו לא מדברים על כך שרישום היתר נעשה במודע, ועוד. אבל אני רוצה לציין את החוק להגנת הצרכן הזה, שיש בו גם משהו ערכי יותר, ולכן אני עליתי לדבר בנושא הזה. אנחנו ביקשנו – גם המציע, וטוב שאני אגיד את זה גם ברבים, יש גם הסכמה של המציע, חבר הכנסת אחמד טיבי – שחברות תעופה שידחו נסיעות בגלל שהן לא רוצות לחלל שבת, חברות תעופה שמכריזות מראש שהן חברות תעופה ששומרות שבת, ומי שנוסע אתן יודע שאם מגיעה שבת הוא עלול, או עשוי, להתעכב, והטיסה עשויה להידחות – במקרה כזה, החברה, לא יושת עליה. מספיק שהיא מפסידה כספים רבים בגלל דחיית הטיסה. מדובר בטיסות שאם הן נדחו מסיבות כאלה ואחרות, או שאם עכשיו הם לא ידחו אותן, מסיבות שלא היו תלויות בחברות התעופה, הן ייפלו כנחיתה בשבת, והנוסעים יהיו חייבים לחלל שבת. דיברנו על כך – – – היו"ר שלמה מולה: אני חושב שבעניין הזה חברות התעופה יצטרכו לתכנן מראש, בעצם, לפי כניסת השבת ויציאת השבת. לא צריכה להיות בעיה. אורי מקלב (יהדות התורה): אבל הרי הצעת החוק לא באה לקנוס חברות תעופה שהאשמה היא לא שלהן. נניח שבשדה התעופה – – – היו"ר שלמה מולה: לא, אבל מדברים פה על תכנון מוקדם. אורי מקלב (יהדות התורה): נניח ששדה תעופה היה סגור – – – היו"ר שלמה מולה: זאת אומרת שכשחברת תעופה מוכרת כרטיס, היא יודעת בדיוק באיזו שעה הנוסע יוצא, מתי הוא נוחת, איפה הוא נוחת, באיזה שעה הוא נוחת. לכן, אנחנו – – – אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אתה צודק. על מקרה כזה אני לא מדבר. אנחנו מדברים על דברים, עיכובים בטיסה שלא היו בהכרח בגלל חברת התעופה. נניח ששדה התעופה היה סגור מסיבות של מזג אוויר וסיבות אחרות והטיסה התעכבה, ועכשיו הטיסה לא יכולה להמריא בגלל שהיא מתחילה בשבת וזה נפל לשבת. במקרה כזה אנחנו מבקשים, ודיברנו על כך, אבל זה יהיה לקראת קריאה שנייה ושלישית – אנחנו נדון בעניין הזה. היו"ר שלמה מולה: נקיים על זה דיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה. היו"ר שלמה מולה: מאה אחוז. תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. נמתין עד שאדוני יגיע למקומו. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הוא רוצה להיכנס להיסטוריה. היו"ר שלמה מולה: בבקשה. אורי מקלב (יהדות התורה): – – – זה משהו טוב. היו"ר שלמה מולה: בבקשה, נא להצביע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אפשר לומר – – – הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: בעד – 8, אין מתנגדים. הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2011, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. בהצלחה. רבותי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, כ"ו בחשוון התשע"ב, 23 בנובמבר 2011, בשעה 11:00. ישיבה זו, אדוני, נעולה.