קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק זיכיון ים-המלח (תיקון – קרן לשיקום ופיתוח אזור ים-המלח), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3341/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים להצעה שגם לגביה תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר, של חבר הכנסת מוץ מטלון: הצעת חוק זכיון ים-המלח (תיקון – קרן לשיקום ופיתוח אזור ים-המלח), התשע"א–2011. חבר הכנסת מוץ מטלון, לרשותך עשר דקות. אני מזמין את אדוני לשאת נאום מעל הבמה. משה מטלון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, חברת "מפעלי ים-המלח בע"מ" הוקמה על-ידי ממשלת ישראל בשנת 1952, וזאת כדי לנצל את אוצרות הטבע של ים-המלח. בשנת 1961 נחקק חוק זיכיון ים-המלח, התשכ"א–1961, שנתן תוקף לשטר הזיכיון שבו העניקה המדינה לחברה האמורה את הזכות הייחודית להשיג את מלחי-המחצב, המחצבים והכימיקלים של ים-המלח, לעשות את כל העבודות הדרושות לשם כך, לרבות הקמת סוללות, בריכות אידוי, תחנות שאיבה וצינורות, וכן את הזכות, באישור הרשות המוסמכת, לחצוב ולכרות סלעים ומחצבים לצורך תהליכי הייצור ולצורך בניית המפעל. על בעלת הזיכיון הוטלה חובה לפעול בכל השקידה הראויה להפיק את מלחי-המחצב, המחצבים והכימיקלים ולשווקם. לשם ביצוע מטרה זו, וכדי לנצל את המחצבים שבמימי ים-המלח, הקימה החברה בתוך שטח ים-המלח בריכות אידוי בשטח של עשרות קמ"ר, על-ידי בניית סוללות סביבן. על מנת לשמור על כושר ייצור מתאים יש להעלות את מפלס המים בבריכות, דבר המחייב מזמן לזמן את הגבהת הסוללות. מתוקף החוק העבירו "מפעלי ים-המלח" למדינת ישראל בעשור האחרון תמלוגים בהיקף כולל של כמיליארד שקלים. אלא שהתמלוגים מועברים לתקציב המדינה ואינם חוזרים לאזור לשם תיקון הנזקים לים-המלח בגין השימוש במשאביו. בין הנזקים ניתן למנות את הנסיגה המדאיגה בחלקו הצפוני של הים, בקצב, רבותי, בקצב של יותר ממטר בשנה, הופעת בולענים, אשר הם מסוכנים, ובחלקו הדרומי של ים-המלח – עליית מפלס המאיימת על תשתיות ציבוריות ובתי-המלון. ומי שמכיר את האזור הזה יודע ומכיר את עליית המפלס ואת הסכנה של הצפת בתי-המלון והסכנה לכביש 90. הצעת החוק מבקשת לקבוע שמדינת ישראל תקים קרן לשיקום הנזקים הסביבתיים, התיירותיים והכלכליים הנגרמים לאזור ים-המלח כתוצאה מפעילות בעל הזיכיון, ותעביר אליה כספים כמפורט בהצעה. בעל הזיכיון יוסיף על כספים אלו תמלוגים בגובה של 5% על הייצור והמכירה העודפים, מעבר ל-3 מיליון טונות הראשונים שמיוצרים ונמכרים בכל שנה. אני מבקש להדגיש, גברתי היושבת-ראש – אני מברך אותך – שאלמלא ההכרזה של שר התיירות ושל השר להגנת הסביבה על גיבוש המתווה לשיקום ים-המלח, שהוא חשוב, מתווה שהוא חשוב ביותר בהצעת המחליטים, ואלמלא הלחץ שלהם, היה נשאר מצבו של ים-המלח כפי שהוא, אם האוצר או כל הגורמים המחליטים היו ממשיכים לגרור רגליים. מצאתי לנכון, רבותי חברי הכנסת, כמחוקק, להגיש הצעת חוק ולהרגיש חובה להתערבות על מנת ליצור את הקרן הזו לשיקום ים-המלח. ורבותי, לים-המלח אין מחר. אין מקום לגרירת רגליים. הגשתי את הצעת החוק הזו. על-פי הסכמה שהגענו עם יושב-ראש הקואליציה החלטנו לדחות את ההצבעה, ובתוך שבועיים ימים עד שלושה שבועות תתקיים ישיבה אצל ראש הממשלה בנוכחות כל הנוגעים בדבר, כולל השרים הנוגעים בדבר, על מנת שיגיעו להחלטות הנדרשות. במידה שלא יגיעו להחלטות הנדרשות התואמות גם את הצעת החוק, אנחנו נביא את ההצעה הזו שוב בעוד שלושה שבועות להצבעה בכנסת. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת משה מוץ מטלון. אני מבינה שגם התשובה של השר תהיה במועד מאוחר יותר – ביחד עם ההצבעה. אני מזמינה אותך להישאר במקומך.