קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (קרן לחלוקת כספים בעד נכסים של גופים ממשלתיים), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3146/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (קרן לחלוקת כספים בעד נכסים של גופים ממשלתיים), התשע"א–2011, של חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי כנסת. אני מזמינה את חבר הכנסת חנא סוייד לבוא ולנמק את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. חנא סוייד (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, המטרה של הצעת החוק שאני מביא היום היא הגברת ההעברה, ופיזור העושר העירוני בישראל, כלומר להעביר כספים לרשויות שיש להן – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: רק רגע, חבר הכנסת סוייד. חבר הכנסת חסון, בוא נכבד את החברים שלנו ונקשיב להם כשהם מציעים הצעת חוק. אני מבקשת מכל שאר החברים, אף שדברי מכוונים לחבר הכנסת חסון, לנסות לשמור על שקט במליאה ולכבד את חבר הכנסת המציע. בבקשה, חבר הכנסת סוייד. חנא סוייד (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, כפי שאמרתי, המטרה של הצעת החוק שלי היא לעודד ולהביא לכך שהעושר המוניציפלי במדינת ישראל יתפזר ויחולק בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות. ההצעה הזו מובאת בפעם השנייה, והיא בעצם באה ועונה ומתיישבת עם הרוח הכללית של תנועת המחאה, שמחפשת צדק חלוקתי, ובכלל צדק חברתי במדינת ישראל. כפי שקיימים פערים גדולים במדינת ישראל בין יחידים, והפערים האלה הולכים וגדלים – הפערים, אני מתכוון, על בסיס חברתי-כלכלי, שיש אנשים מקבוצות מסוימות שמתעשרים מאוד, לעומת אנשים אחרים שמצבם אפילו נהיה יותר קשה; כלומר, בתוצאה הסופית הפערים הולכים וגדלים בין יחידים ובין קבוצות – כך גם המצב לגבי עיריות ורשויות מוניציפליות. יש עיריות שהן מאוד חזקות, יש להן מקורות הכנסה עצמיים גדולים מאוד, אם בגלל המצב הסוציו-אקונומי הגבוה של האוכלוסייה שלהן ואם בגלל הימצאות אזורי תעשייה שבעצם מהווים מכרות זהב עבור אותן רשויות, ומכניסים לקופה של אותן רשויות מקומיות הרבה כסף בצורה של מסים עירוניים. נוסף על אזורי התעשייה והקבוצות החזקות שמכניסים ומהווים מקור גדול ועשיר להכנסות עצמיות לרשויות המקומיות, יש גם רשויות, יש גם ערים, יש גם רשויות מוניציפליות, שבהן יש ריכוז של משרדי ממשלה. ההימצאות של משרדי הממשלה באותן רשויות מקומיות היא מקרית; היא לא זכות מוקנית לאותן רשויות מקומיות. הרשויות המקומיות זכו באותם משרדי ממשלה בהן מכיוון שהמיקום שלהן הוא מרכזי או בגלל הגודל שלהן. יתרון הגודל פועל לטובתן. כפי שאמרתי, הם נמצאים במקומות שעדיף למקם בהם משרדי ממשלה כך שיהיו נגישים – השירותים שאותם משרדי ממשלה מגישים לציבור יהיו נגישים לכלל הציבור. הממשלה משלמת הרבה כספים והרבה מסים לאותן רשויות מקומיות, וההכנסות האלה מוערכות ב-1.5 מיליארד שקלים בשנה, כתוצאה, כפי שאמרתי, ממשרדים ומתקנים, גם של משרד הביטחון, גם של הרבה משרדים אחרים; זה בערך, כפי שאמרתי, 1.5 מיליארד שקל. זה הרבה כסף. יש רשויות מקומיות שבגלל המיקום שלהן, בגלל הגודל שלהן, בגלל האופי שלהן, בגלל הסקטור שהן שייכות אליו, אין בהן ולא כלום מאותם משרדי ממשלה, ומובן שזה מתווסף על כך שאין בהן גם אזורי תעשייה ואין בהן מקורות הכנסה עצמיים ואין בהן גם אוכלוסייה בעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה. כלומר, הרשויות האלה משוללות כל מקור עשיר של ארנונה מוניציפלית. לכן, בגלל שני הסוגים האלה של הרשויות המקומיות, ההבדלים והפערים בין הרשויות המקומיות גם הולכים וגדלים, כפי שאמרתי, שזה זהה ושווה – כמו להבדלים בין השכבות השונות באוכלוסייה על בסיס פרטני. הצעת החוק שאני מביא כאן אומרת, שמכיוון שההתעשרות הזאת של הרשויות המקומיות שיש בהן משרדי ממשלה היא לא בגלל הניהול המצוין שלהן או בגלל סיבה אינהרנטית פרטנית, אלא בגלל המזל שלהן, המיקום שלהן – כל אלה מאפיינים שהן לא קנו אותם לא ביושר ולא בעמל רב, אלא במקרה, ראוי וחשוב ליצור מנגנון שבו העושר הזה יחולק בין הרשויות העשירות – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אפשר לומר שכמו שנעשה עכשיו בכל מה שקשור לתוכנית של משרד הבריאות והאוצר לגבי צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז – שם היתה העדפה בולטת של הפריפריה כדי לתקן את העיוות הזה שנוצר. זו כוונתך, אני מבינה. חנא סוייד (חד"ש): זו בעצם תוכנית שאפילו הבשילה בממשלה הקודמת לאיזה הצעת חוק שבסופו של דבר נגנזה, אבל היא נכונה; הקונספציה היא מאוד נכונה, ורק בגלל שיקולים של לחץ של ראשי רשויות או שיקולים של קואליציה ואופוזיציה ושל פריפריה ומרכז זה לא הולך; אבל זה צודק, זה נכון, זה מתבקש. לכן אני מתעקש להביא את ההצעה הזאת פעם אחר פעם, וזאת הפעם השנייה שאני מביא את ההצעה הזאת להצבעה. אני רק רוצה לענות על שאלה שיכול להיות שמועלית מול ההצעה הזאת – בכל זאת משרדי הממשלה האלה נמצאים באותן ערים, והם מקבלים מאותן ערים שירותים מוניציפליים, כאילו השירותים המוניציפליים האלה שווים למסים שמשרדי ממשלה משלמים, לכן למה בכלל לקחת, כאילו, מהמסים האלה, מהרשויות העשירות, ולהעביר לרשויות העניות. התועלת שהעיריות החזקות מקבלות, ההנאה שלהן מהימצאות אותם משרדי ממשלה היא כפולה: מצד אחד הן מקבלות את הארנונה, שאני מבקש חלק ממנה להעביר לרשויות החלשות, ומצד שני יש גם יתרון אחר שהעיריות החזקות נהנות ממנו, והוא שבעצם הימצאות משרדי הממשלה באותן ערים גדולות נותנת את אותותיה ומיטיבה עם העירייה ועם האוכלוסייה. הרי ברוב המקרים העובדים של אותם משרדי הממשלה באים מהאוכלוסייה של היישוב ושל העיר. לכן בעצם אי-אפשר לחשוב על מצב שבו העיריות שבהן אותם משרדים ממוקמים ייהנו פעמיים ושלוש, אלא שתהיה להן ההנאה שלהן מחלק מהארנונה, ומכך שהמשרדים מספקים תעסוקה לתושבים של העירייה, וגם אנשים שבאים לקבל שירותים באותם משרדים, גם הם מוציאים כסף ומיטיבים עם אותה עיר. ולכן, מכאן ההיגיון שלפחות חלק מההכנסה מאותה ארנונה, שכפי שאמרתי, היא גדולה מאוד – 1.5 מיליארד שקל בשנה, צריך, ומן הראוי, והצדק החברתי והצדק החלוקתי מחייב, להעביר ולו חלק – ויש נוסחה, שמוסברת בהצעת החוק, איך לעשות את זה. לא מדובר כמובן – מייד, ולא מדובר בכל הכסף, אלא לעשות את זה באופן הדרגתי ולקחת חלק סביר מאותה הכנסה של הרשויות הגדולות ולהעביר לאותן רשויות שבדרך כלל נמצאות בפריפריה, ושההרכב של האוכלוסייה שלהן מבחינה חברתית-כלכלית הוא לא הכי מזהיר, כך שבאמת, כפי שאמרתי, זה מתיישב עם הדרישה לצדק חלוקתי ולצדק חברתי, כפי שהתרגלנו לו וכפי שאהבנו בתנועת המחאה בתקופה האחרונה. תודה רבה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה, חבר הכנסת חנא סוייד.