קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בחירת נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3506/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים להמשך סדר-היום, ועל סדר-היום הצעת חוק בדיון מוקדם, הצעת חוק בחירת נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטי (תיקוני חקיקה). מציע חבר הכנסת רוברט אילטוב. יעלה ויבוא. הוא מעלה מעל הבמה, או יש – – –? הוא עולה לבמה? בבקשה. קריאה: שלוש דקות. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. שלוש דקות? הוא יכול לקבל עשר דקות; מדוע – זה על חשבון סיעתו. הוא ינצל כמה שהוא רוצה. הוא הוזמן לבמה – ומכאן תדבר. לרשותך עשר דקות תמימות, אלא אם כן תרצה פחות לדבר. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני אצטרך הרבה פחות מעשר דקות. היו"ר ראובן ריבלין: כמה שתצטרך, לא יותר מעשר דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): יש הסכמת ממשלה – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת ברכה, כל כך יפה התנהגו כשאתה היית יושב-ראש; אתה רוצה, אני אקרא לך בחזרה. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: אני יודע, אני יודע. זה הדדי לחלוטין. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): יש חברי כנסת שרוצים לסתום לי את הפה כאילו? זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, למה אתה לא – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא הבנתי. קריאה: יש הסכמת ממשלה. – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא. גם בהסכמה, זה על חשבון הקווטה של סיעתו כפי שניתנה לו, הוא יכול לעלות לבמה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): יש חברי כנסת שרוצים לסתום לי את הפה או משהו? היו"ר ראובן ריבלין: מה קרה? מה קרה, כל דבר צריך להיות במחלוקת? בסוף יצביעו אנשים, כל אחד יביע את דעתו בהתאם להצבעתו, זה הכול. בבקשה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אל תדאגו, אני לא אקח לכם הרבה זמן, לא צריך לסתום לי את הפה. קריאה: – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, הדיון בהצעת חוק הנוכחית הוסט לכיוונים שלא היו חלק ממטרת חוק זה. בתקשורת ובכנסת אני שומע על כך שההצעה איננה דמוקרטית. ככל הנראה, כל אלה שטוענים לכתר של לוחמי הדמוקרטיה לא מבינים את מהות הדמוקרטיה. הצעת החוק הנ"ל היא זאת שתוביל לניהול תקין ודמוקרטי. חברי חברי הכנסת, אני אומר לכם חד וחלק כי אין שום פגיעה בשום הליך דמוקרטי בהצעת חוק זו. אתם תפסתם טרמפ על מציאות שאיננה קיימת. יצחק הרצוג (העבודה): למה זה דחוף? רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): על כל מאמץ – אתה תעלה, תשאל את מה שאתה רוצה. יצחק הרצוג (העבודה): – – – אתה מתחמק מהאמת. זה דחוף כי אתם – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אמרתי לך: אתם תפסתם טרמפ על המקום הלא-נכון. אילן גילאון (מרצ): חבר הכנסת אילטוב – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): על כל מאמץ מצדנו לחוקק חוקים – כבוד היושב-ראש, אני מבקש את הגנתך – – אילן גילאון (מרצ): דמוקרטיה – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): – – מאלה שדורשים דמוקרטיה וזכות הדיבור. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת גילאון, הצעת החוק אולי פוגעת בכללי המשחק אבל היא חוקתית לגמרי. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): ההצעה גם לא פוגעת בכללי המשחק. היו"ר ראובן ריבלין: כי אחרת איך נשיאת בית-המשפט העליון לא תהיה אקס-אופיציו, חברת הוועדה לבחירת שופטים? ושר המשפטים הוא אקס-אופיציו. אם היו אומרים שיושב-ראש לשכת עורכי-הדין, כאשר בוחרים אותו, הוא גם נציג – זאת הבעיה היחידה, אין פה בעיה חוקתית. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: הוא מסביר את החוק, מדוע הוא רוצה אותו. אתם בוודאי תצביעו בסוף. יצחק הרצוג (העבודה): למה זה דחוף לו? היו"ר ראובן ריבלין: למה זה דחוף לו? כי הוא רוצה כנראה את ראש לשכת עורכי-דין. אחרת, זה חוק אישי. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): חבר הכנסת הרצוג, אני דחיתי דיון בהצעת החוק הזאת לפני ארבעה חודשים, לבקשת חברי הכנסת והממשלה. מה לעשות, זה נוצר, המצב. אז זה מה יש, עם זה תתמודדו, ותתמודדו עם זה בדרך הדמוקרטית. על כל מאמץ מצדנו, כבוד היושב-ראש, לחוקק חוקים, אנשי האופוזיציה צועקים וזועקים שאנחנו פוגעים בדמוקרטיה. האג'נדה שלהם ברורה וידועה ולעוסה, והציבור החליט שהם דיברו מספיק. בהתנהגותכם, חברי הכנסת מהאופוזיציה, לחוק, אתם מונעים מיושב-ראש לשכת עורכי-הדין, או מנסים למנוע ממנו, להיבחר, להיבחר לתפקיד שהוא נבחר על-ידי הרוב. דב חנין (חד"ש): – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת חנין. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): הוא נבחר בצורה דמוקרטית, וכדי להשמיע את הרוב בלשכה. אתם, דווקא, מנסים להמשיך את המשחק, סחר-מכר בתוך לשכת עורכי-הדין – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת חנין, לשבת. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): – – בכך שאתם טוענים שמה שאני עושה זה לא דמוקרטי. לכן, אני חושב שזה "שיא הדמוקרטיה"; למנוע מבן אדם שנבחר על-ידי רוב בלשכת עורכי-הדין, זה לא דמוקרטי. האם מישהו מכם יכול לעלות על הדעת שנשיאת בית-המשפט, בתרגיל זה או אחר, לא תיבחר לוועדה הזאת? או שר המשפטים לא ייבחר, בתרגיל פוליטי, לוועדה הזאת? אני חושב שפה הגזמתם. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דב חנין, זכותו להביע את דעתו. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: היו פה כמה אנשים שהתנגדו, והראשון שבהם היה חבר הכנסת בר-און, ולכן הזכות שלו ניתנת, אם הוא נמצא באולם – הוא נמצא באולם, ודאי. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): מה יכול להיות יותר דמוקרטי מלדרוש ולחייב את ראש לשכת עורכי-הדין להיות מיוצג בוועדה לבחירת שופטים? דווקא, מה שדורשים היום באופוזיציה, שאנחנו לא נתערב, ולא יהיה נציג מהאופוזיציה בוועדה הזאת – דווקא אנחנו מבקשים שהאופוזיציה תהיה מיוצגת בוועדה הזאת. דווקא אנחנו מבקשים שהוא יהיה מיוצג כאופוזיציה בוועדה הזאת. לכן, חברי חברי הכנסת, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק הזו, היא מוצדקת ודמוקרטית. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. ישיב בשם הממשלה חבר הכנסת גלעד ארדן. אדוני, בבקשה. אילן גילאון (מרצ): – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת גילאון, שני אנשים מאוד מכובדים הם אקס-אופיציו בוועדה לבחירת שופטים. פעם היא היתה ועדה למינוי שופטים, בקדנציה הזאת היא ועדה לבחירת שופטים, כפי שהיתה צריכה להיות כל הזמן. עכשיו יש הצעה, ההצעה היא לא – ההצעה, רק משום שהיא נוגעת באיש מסוים, יש פה פגם – יכול להיות, אני לא יודע. אילן גילאון (מרצ): – – – יצחק הרצוג (העבודה): היא מנוגדת לחוק לשכת עורכי-הדין – – – היו"ר ראובן ריבלין: חוק לשכת עורכי-הדין זה לא לוחות הברית. בהחלט, כל אחד יכול לשנות. אם היו יודעים – אם אני כעורך-דין הייתי יודע שכשאני מצביע בעד ראש לשכת עורכי-הדין הוא אקס-אופיציו גם חבר בוועדה לבחירת שופטים – כשר לגמרי. אם למשל – לא צריך להגזים, אתם מבינים. אני רק אומר לכם, יש פה דבר שהוא – דרך אגב, החוק הזה מתקן שני חוקים, גם את חוק השפיטה וגם את חוק לשכת עורכי-הדין. אני לא בטוח שהיוזמים יודעים את זה. בבקשה, כבוד השר. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: כי שם כתוב – – – השר מיכאל איתן: אבל מה הבעיה – – – היו"ר ראובן ריבלין: שום בעיה. יצטרכו לתקן במקביל שני חוקים. נכון, בוודאי. יהיה צורך בתיקוני חקיקה בשני החוקים, כי חוק לשכת עורכי-הדין מדבר על הדרך. באה הלשכה, בוחרת את נציגיה, והחוק הזה קובע, גם בחוק השפיטה, מיהם החברים שהם בתוך הוועדה אקס-אופיציו. כבוד השר המקשר, בשם שר המשפטים וממשלת ישראל, משיב על החוק ומביא את עמדת הממשלה. בבקשה, אדוני. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הממשלה החליטה לתמוך, ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק. אני משיב כאן על הצעה זו בשמו של שר המשפטים, שתמך בהצעת החוק. זהבה גלאון (מרצ): – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: לא, אני בטוח שהיו לו סיבות טובות – – היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת גלאון, קודם כול קריאות ביניים רק בישיבה. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – אבל הוא תמך בהצעת החוק. השר מיכאל איתן: לפי הצורה שהוא תמך, תגיד את זה בשקט – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: לכן, אני אומר את זה כאן. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר איתן, אני מבקש מאדוני לא לקרוא קריאות ביניים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני קודם כול רוצה להתייחס לטענות, חלק נשמעות בקריאות ביניים, וחלק בוודאי יישמעו מעל הדוכן, על-ידי אנשים שבוודאי יגידו שכשהם רואים חוק שנראה להם שהוא מכוון למטרה מסוימת או לפרסונה מסוימת הם מתקוממים. זה מזעזע אותם שהכנסת מחוקקת חוק שמכוון לאדם מסוים. באמת, יש פה אנשים שהם לא יכולים להישאר שלווים. אני בטוח שהם גם יבואו ויאמרו את זה, חלק גם יקראו קריאות ביניים. אני רוצה להזכיר לכנסת שקורה לפעמים שכשהכנסת רואה עיוות מאוד קשה, אדוני היושב-ראש, לפעמים גם בחוקי-יסוד, היא מוכנה למחול על העיקרון ולתקן את העיוות הזה, כי העיוות כנראה הוא יותר קשה מאשר העיקרון שמנסים לשמור עליו שלא לחוקק חוקים לגופו של עניין פרסונלי, או אדם פרסונלי. הנה לדוגמה, לפני עשר שנים, כשמישהו איבד את הרוב בכנסת, בואו נקרא לדברים ככה בשמם, חברי הכנסת לא ששו להתפזר וללכת למערכת בחירות, ואז חוקקו פה חוק, בשמחה ובששון, אז כונה החוק, נדמה לי, "חוק ביבי", שבמקום שהכנסת תתפזר, רק ראש הממשלה יתפזר, ונלך למערכת בחירות. אבל תוך כדי שאמרתי את הדברים האלו בוועדת שרים לחקיקה, אמרתי לעצמי: רגע, אתה בחור צעיר, אתה לא מבין עשר שנים אחורה בחוקים, אולי היו נסיבות שלא זכרת. ואז נזכרתי: למה אני צריך ללכת עשר שנים לאחור? אני יכול ללכת או חודש אחורה או חצי שעה אחורה בזמן. הנה, חצי שעה אחורה בזמן, הכנסת אישרה חוק שמכונה חוק גרוניס. אני מניח שאם ישאלו את השופטת מרים נאור, שעד שהחוק הזה עבר היא היתה אמורה להתמנות לנשיאת בית-המשפט העליון, על-פי החוק הקיים השופט גרוניס לא היה יכול להתמנות, והנה, כשעלה חוק גרוניס בממשלה – – – דב חנין (חד"ש): – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: רגע, דב, אני לא מאשים אותך בתמיכה פה. תן לי להסביר. קריאות: – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: משרד המשפטים וכל אלו שאתם הרבה פעמים – – דב חנין (חד"ש): – – – ניצן הורוביץ (מרצ): – – – מעוותת – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת הורוביץ, אתה לא נואם. קריאת ביניים זה לא נאום. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – מצטטים אותם, לא חשבו שיש בעיה בכך שמתקנים חוק, והנה לפתע אדם, בהחלט ראוי, אבל שאך רגע לפני כן לא היה יכול להיות מועמד לכהן כנשיא בית-המשפט העליון, פתאום הוא יכול. עכשיו, במקרה הזה – – – זאב אלקין (הליכוד): – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: השתכנעת? השאלה אם כולם השתכנעו. במקרה הזה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק של חבר הכנסת אילטוב הוגשה לפני כמה חודשים, ולפניה גם חבר הכנסת שאמה הגיש הצעת חוק שהצביעה על מצב מוזר בלשכת עורכי-הדין – של הייצוג במועצה. ועדת השרים לחקיקה חשבה שכשרוב עורכי-הדין בארץ בוחרים יושב-ראש לשכה, ההיגיון אומר שצריך להיות לו ייצוג גם לחוות דעה על המועמדים לשפיטה. בכנסת, דרך אגב, זו מסורת שהכנסת שולחת חבר מהקואליציה וחבר מהאופוזיציה. לצערנו, היחסים בלשכת עורכי-הדין הידרדרו כנראה למצב כזה שצריך, כדי להבטיח את זכויות המיעוט בעתיד, אז אנחנו – הצעת החוק של חבר הכנסת אילטוב שומרת על כך שהיושב-ראש הנבחר יהיה לו ייצוג, וגם האופוזיציה בלשכת עורכי-הדין יהיה לה ייצוג. לכן, מי שבא לטעון שהחוק הזה הוא לא דמוקרטי – הוועדה סבורה שהחוק הזה הוא מאוד דמוקרטי. ומי שיבוא ויטען שזה חוק פרסונלי, אנחנו אולי נזכיר שגם לו יש קשרים פרסונליים כלשהם בלשכת עורכי-הדין, והוא מדבר מהפוזיציה שלהם, כנראה. ולכן, הממשלה מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי, הואיל והממשלה תומכת, קמה הזכות לחבר כנסת להתנגד. ראשון המבקשים להתנגד היה חבר הכנסת בר-און, ולכן הזכות עומדת לו. התקנון משום מה אומר שלוש דקות. לי היה נדמה חמש דקות; אני נותן לך מראש חמש דקות, אבל אתה תצטרך להסתפק בחמש דקות. אני אתחיל אותן אחרי שאתה תיכנס – – – רוני בר-און (קדימה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, אל תלכו שולל. אמרתי פה קודם שחוק גרוניס הוא באמת לא חוק חשוב. גרוניס הוא שופט ראוי – – – רוברט טיבייב (קדימה): לא שומעים. רוני בר-און (קדימה): אין רמקולים. היו"ר ראובן ריבלין: מה? נא להגביר רמקולים. אצלי הרמקול. האם הרמקול של – – – לא, לא, הוא בסדר. רוני בר-און (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, אל תלכו שולל אחרי רימון העשן שהושלך פה בעניין חוק גרוניס. זה באמת לא חוק חשוב. השופט גרוניס הוא שופט מעולה, ואם הוא ייבחר לנשיא בית-המשפט העליון כולנו נצא נשכרים, בדיוק כפי שהיינו נשכרים אם היתה נבחרת השופטת מרים נאור. אבל החוק פה היום הוא מוקש גדול לדמוקרטיה ומוקש גדול להפרדת הרשויות במדינת ישראל. אף פעם, אני אומר לכם, אף פעם, עד שבאה הממשלה הרעה הזאת, לא התערבה ממשלה בענייני לשכת עורכי-הדין. הייתי פעיל במוסדות הלשכה למעלה מעשר שנים, ותמיד עמדת הממשלה היתה: תנו ללשכה לעשות מה שהם רוצים. במקרה המעניין התעניינה הממשלה אם אפשר לבטל את לשכת עורכי-הדין, אבל להתערב בבחירות למוסדות הלשכה – זה לא היה מעולם, עד שבאה הממשלה הרעה הזאת. אני מצטער ששר המשפטים לא נמצא פה, כי יש לו עניין אישי מובהק בנושא הזה, לא מהיום ולא מאתמול, ואני אדבר עליו למרות שהוא לא נמצא פה. אני בדרך כלל לא מדבר על מי שלא נמצא פה; אין ברירה, הוא ברח מפה כי הוא ידע שנדבר עליו. זה התחיל בהצעת החוק המופרכת, להגדיל את חלקו של ועד מחוז תל-אביב במוסדות הלשכה ובתקציב הלשכה. זה אומר שעורכי-הדין מחדרה עד גדרה נמצאים בוועד מחוז תל-אביב, והם צריכים לקבוע לכל המדינה. זאת הממשלה שדואגת לפריפריה. אחר כך היתה הצעה – של הלשכה – להקים מחוז מרכז ללשכה, אדוני היושב-ראש. יש מחוז מרכז לבתי-המשפט, ולפרקליטות, ולמשטרה, ולתכנון ולבנייה, ולכל מוסדות הממשלה. יש משרד ראש הממשלה במחוז המרכז. רק ללשכה – זה לא התאים להם. שלחו את חבר הכנסת כרמל שאמה לסכל את העניין הזה. חברים, מחוז מרכז היה כשירושלים היתה מחוז משותף עם הדרום, אדוני היושב-ראש. היה ירושלים והדרום, חיפה והצפון. את ירושלים הפרידו מהדרום, את חיפה הפרידו מהצפון, אבל מחוז מרכז ללשכה זה פסול. ואז אני אמרתי לעצמי: מה התופעה הזאת? מה פתאום הממשלה מתערבת בענייני הלשכה? ופתאום אורו עיני. אורו עיני. זה השר נאמן. שר המשפטים מעוניין בכל המהלכים האלה, וכל המהלכים שנזכרו עד כאן הם רק אמצעים. המטרה היא הוועדה לבחירת שופטים. הנה אני אומר לכם – שימו לב מה אומר החוק הזה: חבר יושב-ראש הלשכה, שיש לו לשכה לעומתית, יהיה חבר אקס-אופיציו, אדוני היושב-ראש, בכל הוועדות: בוועדה לבחירת שופטים, ולמינוי דיינים, וקאדים, ובמקום שיש ללשכה רק נציג אחד – בקאדים מד'הב ושופטים צבאיים – הוא יהיה הנציג האחד. זה לא היה מעולם. היה רק יושב-ראש לשכה אחד שהיה בוועדה לבחירת שופטים – חברי הטוב דרור חוטר-ישי, וחברי יורי גיא-רון היה רק בחפיפה; אחרי שהוא נבחר ליושב-ראש הלשכה הוא פינה את מקומו בוועדה לבחירת שופטים. למה עושים את זה? אני אגיד לכם למה עושים את זה. זה חוק המשרדים הגדולים של עורכי-הדין. יש בתל-אביב בערך שישה, שבעה משרדי עורכי-דין שיש להם בין 170 ל-200 עורכי-דין. שישה, שבעה משרדים של 200 עורכי-דין בוחרים את ראש ועד המחוז בתל-אביב, וגם את ראש הלשכה, באחוזי הצבעה שמתקיימים בלשכת עורכי-הדין. הנה, משלמים עכשיו לאיש שאותו הריצו להיות יושב-ראש ועד הלשכה, והנה, עכשיו הוא יבחר להם את השופטים. עכשיו, אל תחשבו שזה לסולברג. אני אומר לכם, זה לא לסולברג. שבעה צריכים לבחור את סולברג. יהיה דורון ברזילי, לא יהיה דורון ברזילי – יצטרכו שבעה. זה כדי לבחור את נשיא בית-המשפט העליון, שנבחר בחמישה. בשבילו לא צריכים שבעה. ומפחד השר נאמן, ומפחדת החבורה שיושבת אתו שם, חבורה של ימנים קיצונים. פעם ראשונה שהשלטון, שהממשלה והכנסת, שולחים ארבעה קיצונים ימניים לוועדה הזאת. הם צריכים את החמישי, עושה דברם, כדי לבחור את נשיא בית-המשפט העליון. לא את סולברג; אל תכפישו את סולברג, זה לא שייך לסולברג. כשהיה הדיון הקודם, אדוני היושב-ראש – וזה מופיע ב"דברי הכנסת" – על העניינים האלה של הוועדה, של הרחבת מחוז תל-אביב ושל מניעת מחוז המרכז, הזהרתי את שר המשפטים. אמרתי לו: שר המשפטים, אתה נמצא פה בניגוד עניינים. אל תתערב בעניין הזה. עכשיו בואו אני אספר לכם מישיבת הממשלה. דקה אני מסיים, חצי דקה. בישיבת הממשלה הראשונה לפני שבועיים נחלקו הקולות: חמישה בעד, חמישה נגד. זה לא עבר. היו"ר ראובן ריבלין: הנה חצי דקה. רוני בר-און (קדימה): שר המשפטים לא השתתף בהצבעה, ופה הוא אמר לי: אתה רואה, לא השתתפתי בהצבעה. יש בזה מראית עין של ניגוד עניינים. מחאתי כפיים. מה קרה בישיבה השנייה? נחלקו הדעות: שמונה נגד שמונה. תשאלו את השר איתן איך שר המשפטים, שיש לו מראית עין של ניגוד, צירף את קולו. יושב פה השר איתן. תן לו, אדוני היושב-ראש, שהוא יעלה וידבר. מה אני אומר? היו"ר ראובן ריבלין: טוב. רק רגע. תודה רבה. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: – – – רוני בר-און (קדימה): אני אומר – משפט סיום. משפט סיום. היו"ר ראובן ריבלין: משפט סיום. רוני בר-און (קדימה): קודם כול, לפני משפט הסיום. היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא, לא. משפט סיום. רוני בר-און (קדימה): איפה השרים מרידור ובגין וגדעון סער? היו"ר ראובן ריבלין: אוקיי. חבר הכנסת, חבר הכנסת בר-און, היו לך חמש דקות וחצי. רוני בר-און (קדימה): משפט הסיום. במשרד המשפטים יש חילוקי דעות, וזה טוב שיש חילוקי דעות. קריאות: – – – היו"ר ראובן ריבלין: נא לסיים. חבר הכנסת ברוורמן, אתה רוצה לנהל את הישיבה במקומי? חבר הכנסת בר-און, חבר הכנסת בר-און, נא לסיים. תודה. רוני בר-און (קדימה): סליחה, מיקי, מיקי, אתה מפריע לי. במשרד המשפטים יש חילוקי דעות וטוב שכך, אבל צריך לקבל החלטות, ובשביל זה צריך בעל-בית. במשרד המשפטים אין בעל-בית, אבל יש, למרבה הצער, בעל עניין. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. תודה. תודה רבה. אני מאוד מודה לחבר הכנסת בר-און. האמת שהוא דיבר לגופו של עניין, ולא משך זמן. ולכן, אנחנו סיימנו. למעלה מ-25 או 20 צריכים? 20 חברי כנסת ביקשו ממני לקיים הצבעה שמית, ואני לא מוצא שום פסול בבקשה שהוגשה. כל החברים החתומים נמצאים באולם. רבותי חברי הכנסת. מזכירת הכנסת – לבצע הצבעה שמית, בבקשה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) דורון אביטל – נגד נינו אבסדזה – נגד רוחמה אברהם-בלילא – נגד עפו אגבאריה – נגד רחל אדטו – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – בעד אורי אורבך – בעד זבולון אורלב – אינו נוכח דוד אזולאי – בעד אריאל אטיאס – בעד ישראל אייכלר – בעד דניאל אילון – בעד רוברט אילטוב – בעד דליה איציק – נגד מיכאל איתן – בעד אריה אלדד – בעד טלב אלסאנע – נגד זאב אלקין – בעד חיים אמסלם – בעד אלי אפללו – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אריה ביבי – נגד זאב בילסקי – נגד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח מיכאל בן-ארי – בעד דניאל בן-סימון – נגד רוני בר-און – נגד אבישי ברוורמן – נגד מוחמד ברכה – נגד אהוד ברק – אינו נוכח קריאות: – – – היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אני צריך לקיים פה הצבעה. לא לדבר. קריאה: אהוד ברח. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אילן גילאון – נגד זהבה גלאון – נגד גילה גמליאל – בעד מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – נמנע אברהם דיכטר – אינו נוכח דני דנון – בעד ניצן הורוביץ – נגד יצחק הרצוג – נגד דניאל הרשקוביץ – בעד מגלי והבה – נגד מתן וילנאי – אינו נוכח עינת וילף – אינה נוכחת יצחק וקנין – בעד נסים זאב – בעד אורית זוארץ – נגד חנין זועבי – נגד ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח ציפי חוטובלי – אינה נוכחת דב חנין – נגד יואל חסון – נגד ישראל חסון – נגד שי חרמש – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח רוברט טיבייב – נגד שלי יחימוביץ – נגד משה יעלון – בעד אליהו ישי – בעד איתן כבל – נגד אמנון כהן – בעד יצחק כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – בעד יעקב כץ – בעד ישראל כץ – בעד ציפי לבני – נגד לימור לבנת – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – בעד יעקב ליצמן – בעד עוזי לנדאו – בעד סופה לנדבר – בעד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח מנחם אליעזר מוזס – בעד שלמה מולה – נגד שאול מופז – נגד משה מטלון – בעד אברהם מיכאלי – בעד אנסטסיה מיכאלי – בעד אלכס מילר – בעד סטס מיסז'ניקוב – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד דן מרידור – אינו נוכח משולם נהרי – בעד אורית נוקד – אינה נוכחת לאה נס – בעד סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח חנא סוייד – נגד מרינה סולודקין – נגד גדעון סער – אינו נוכח גדעון עזרא – אינו נוכח חמד עמאר – בעד ציון פיניאן – בעד יוסי פלד – אינו נוכח יוחנן פלסנר – אינו נוכח עמיר פרץ – נגד אברהים צרצור – אינו נוכח פניה קירשנבאום – בעד איוב קרא – בעד מירי רגב – בעד דוד רותם – אינו נוכח ראובן ריבלין – היו"ר ראובן ריבלין: נוכח אך לא משתתף בהצבעה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) ראובן ריבלין – אינו משתתף בהצבעה כרמל שאמה – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד מאיר שטרית – אינו נוכח נחמן שי – נגד סילבן שלום – אינו נוכח יוליה שמאלוב-ברקוביץ – נגד שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – בעד עתניאל שנלר – אינו נוכח רונית תירוש – נגד היו"ר ראובן ריבלין: קריאה שנייה. אני רואה את מקלב פה, אז אני יודע. גם יצחק כהן פה. קריאה שנייה – כל מי שלא ענה, יקראו בשמו. מי שענה ואמר שהוא לא משתתף או נמנע, לא לקרוא את שמו. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אדרי – אינו נוכח זבולון אורלב – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח אהוד ברק – אינו נוכח מסעוד גנאים – אינו נוכח אברהם דיכטר – אינו נוכח מתן וילנאי – אינו נוכח עינת וילף – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח ציפי חוטובלי – אינה נוכחת שי חרמש – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יצחק כהן – בעד משה כחלון – אינו נוכח לימור לבנת – אינה נוכחת גאלב מג'אדלה – אינו נוכח אורי מקלב – נמנע דן מרידור – אינו נוכח אורית נוקד – אינה נוכחת סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח גדעון עזרא – אינו נוכח יוסי פלד – אינו נוכח יוחנן פלסנר – אינו נוכח אברהים צרצור – אינו נוכח דוד רותם – אינו נוכח כרמל שאמה – אינו נוכח מאיר שטרית – אינו נוכח סילבן שלום – אינו נוכח שלום שמחון – אינו נוכח עתניאל שנלר – אינו נוכח היו"ר ראובן ריבלין: האם יש מי מחברי הכנסת הנמצאים באולם שלא השיב על השאלה אם הוא בעד, נגד או נמנע? האם יש פה מישהו באולם? אין. נא להביא לי את תוצאות ההצבעה. קריאות: – – – קריאה: תשימו דגל כבר – – – היו"ר ראובן ריבלין: נא לא להפריע למזכירות, למזכירה ולמשנה למזכירה לבצע את תפקידם. אני רק מודיע לחברי הכנסת שאין הפגנות באולם המליאה. אין הפגנות. תעשו מה שאתם רוצים, אין הפגנות באולם המליאה. אורית זוארץ (קדימה): הפגנות שמחה אין באולם המליאה. היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת זוארץ, מי לא ידע שאת תגיעי ותקבעי את כל סדרי הכנסת החדשים ותבחיני בין שמחה לעצב – זה דבר חשוב ביותר, רק – אין הפגנות. אין. אין. אם רוצים לשנות סדרי עולם – היו. היו. אמר משה רבנו: "חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם". נו, אמר. יואל חסון (קדימה): כולנו היינו חדשים פעם, אדוני היושב-ראש. גם אתה. היו"ר ראובן ריבלין: אבל, אני חושב שההורים שלי חשבו שאני אהיה. נחמן שי (קדימה): מאיזה מוצא היו ההורים? זאת השאלה. אורית זוארץ (קדימה): זהו. זה – – – היו"ר ראובן ריבלין: ההורים שלי היו מארץ-ישראל. נחמן שי (קדימה): או, זהו, כולנו. אורית זוארץ (קדימה): – – – אשכנזי. נחמן שי (קדימה): כולנו מארץ-ישראל היום. בדיוק, יפה מאוד, תודה, אדוני היושב-ראש, כי היה ויכוח קודם. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק – אני רק צריך לזכור מה הצעת החוק – בחירת נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה): בעד – 50 חברי כנסת, נגד – 35, שני נמנעים, אחד נוכח ולא משתתף בהצבעה. תודה. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: רק רגע, רק רגע, אני ראיתי אותך, חבר הכנסת. יואל חסון (קדימה): דגל שחור לדמוקרטיה. היו"ר ראובן ריבלין: רק רגע. יואל חסון (קדימה): דגל שחור לדמוקרטיה – – – היו"ר ראובן ריבלין: אני מודיע, נא להוציא את כל מי – כל מי – להוציא אותם קודם כול, לא לקחת את ה – זהו, להוציא אותם. יואל חסון (קדימה): דגל שחור לדמוקרטיה. היו"ר ראובן ריבלין: להוציא אותם. יואל חסון (קדימה): דגל שחור לדמוקרטיה. היו"ר ראובן ריבלין: דגל שחור, שמעתי. אני לא יודע מה שחור יותר. נינו אבסדזה (קדימה): זה יום שחור. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אני עדיין לא סיימתי – אני עוד לא סיימתי את – לחבר הכנסת חנין – יש לו מה לומר. ההצעה עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לפי התקנון, להכנתה לקריאה ראשונה, אלא אם כן – חבר הכנסת חנין, ועדת הפנים והגנת הסביבה – תועבר לוועדת הכנסת כדי שתקבע איזו היא הוועדה המוסמכת. הוועדה לביקורת המדינה – ועדת הכנסת היא שתקבע את הוועדה שבה יוכן החוק לקריאה ראשונה. תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי, אם תואילי להחליף אותי אני מאוד אודה לך.