קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – שינוי הגדרת "עובד"), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2769/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חברת הכנסת חנין זועבי לעלות ולבוא לדוכן לנמק את הצעת חוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – שינוי הגדרת "עובד"), התשע"א–2010. בבקשה, עשר דקות עומדות לרשותך. זאת לא הנמקה מהמקום. עשר דקות עומדות לרשותך. בבקשה, חברת הכנסת זועבי.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי וחברות הכנסת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, חברת הכנסת זועבי – כל מי שרוצה לדבר יוכל לצאת החוצה. בבקשה.
חנין זועבי (בל"ד):
– – הצעה זו הועלתה בפניכם לקריאה טרומית בעבר, בינואר 2010, ואז היא הוסבה לנושא לדיון בוועדת העבודה והרווחה, שלא קידמה דבר בעניינה. אני אקצר בהסבר החוק כדי להבהיר מה התיקון – הקטן אבל החשוב – שאני מציעה. אנחנו דנים כאן בחוק להגדלת כוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים, חוק שגם בלי הפגמים שבו, שפה אני מציעה לתקן, אפשר כבר לדמיין ולדעת עד כמה הוא ודומיו לא יכולים לעמוד מול המדיניות הממושכת של הממשלה דווקא להגדלת הפערים החברתיים. גם אם חוק זה הוא חוק צודק, ואחרים כמוהו הם חוקים צודקים, אין ביכולתם, אדוני היושב-ראש, לנטרל או לרסן את ההשפעה של מדיניות האי-צדק של הממשלה, שכל צעדיה מובילים לכיוון אחד: הגדלה בלתי נמנעת של הפערים החברתיים.
כמו שאמרתי, אני לא אדבר על החוק, אבל אני אקצר ואגיד שמטרת החוק, שהתקבל בשנת 2007, היא לעשות צדק עם אוכלוסייה שאכן מעוניינת לעבוד, שאכן יוצאת לעבודה מדי יום, אבל מקבלת שכר נמוך – כלומר כל אותם עובדים הנמצאים מתחת לסף המס. החוק בעצם קובע הטלת מס הכנסה שלילי, כלומר מעניקים תוספת שכר לכל עובד שאינו מצליח להגיע לסף המס.
ההיגיון שבחוק הוא לצמצם את התופעה של עובדים עניים, להציל אוכלוסייה עובדת מלהיכנס למעגל העוני ולהציל אוכלוסייה בעלת פוטנציאל גבוה לעוני – על-פי רוב אלה משפחות עם ילדים. אולם גם כאשר רוצים לעשות צדק, אדוני היושב-ראש, יכולים, ביצירתיות מסוימת, להוציא אוכלוסייה מתוך עשיית הצדק הזה. טלב, איסמעני. מפלים כאשר רוצים להפלות, אבל גם מצליחים להפלות כאשר רוצים לעשות צדק. מצליחים גם להחדיר לתוך חוקים צודקים שיטות מתוחכמות של אפליה. זה משהו יצירתי. החוק אומר ככה: את מס ההכנסה השלילי לא ניתן לעובד המקבל הכנסה מקרוב משפחה, או, אני מצטטת: מחבר בני אדם שהיחיד או קרובו הם בעלי שליטה בו.
יואל חסון (קדימה):
כן, כי רוצים למנוע את כל הקומבינות. זה מה שרוצים למנוע, מה לעשות?
חנין זועבי (בל"ד):
כן, הסברים גזעניים – – –
יואל חסון (קדימה):
לא, לא הכול גזעני, ואל תפילי הכול לפינה הזאת.
חנין זועבי (בל"ד):
אוקיי, תשמע אותי. אוקיי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת.
חנין זועבי (בל"ד):
אפשר לשמוע? אפשר להקשיב? ואז אתה יכול להעלות את ההערה שלך. אבל תקשיב, חבר הכנסת.
משמעות הדבר היא להוציא מהחוק את כל האנשים העובדים בעסקים או בבתי-עסק משפחתיים. קודם כול, החרגה זו מהחוק באה בסתירה מוחלטת למטרת החוק עצמו. שנית, חבר הכנסת חסון, החרגה זו הופכת חוק שמטרתו צודקת לחוק שסותר את חופש העיסוק, חוק שסותר את חוק האדם וחירותו. כלומר בסעיף הקטן הזה הופכים את החוק לחוק שמנוגד גם למטרת החוק עצמו וגם לחוקים אחרים, לחוקי-יסוד אחרים. החרגת סוג מסוים של עסקים – עסקים משפחתיים, ממטרת החוק, יוצרת הפרה ברורה של זכות השוויון.
זו נקודה, אבל מה שיותר מכעיס בחוק אינו רק שהוא חוק מפלה, אי-שוויוני, אלא שהוא חוק שמפלה – כמו שאמר והעיר חבר הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת זועבי, אבל הוא מפלה, נדמה לי, באופן – לרוחב הלוח. זאת אומרת, חבר הכנסת יואל חסון ומשפחת זועבי לא יכולים להעסיק אנשים ממשפחותיהם. זאת אומרת, אין כאן אפליה – – –
חנין זועבי (בל"ד):
לא, אני טוענת שהוא כן מפלה נגד אוכלוסייה מסוימת, ואני מסבירה את עצמי. כן, המחוקק ידע – גם אם הוא לא ידע – יש אוכלוסייה ספציפית שהכי ניזוקה מהסעיף הזה; הסטטיסטיקה אומרת ש-70% מהעסקים הקטנים והבינוניים נמצאים במגזר הערבי, והם אלה שהכי ניזוקים.
יואל חסון (קדימה):
ואת חושבת שבאמת זאת היתה המוטיבציה?
חנין זועבי (בל"ד):
לא, גם אם זו לא המטרה, זו התוצאה. אז המטרה לא היתה בכיוון הזה, אבל התוצאה היא אכן בכיוון הזה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אי-אפשר להתעלם מהשפעת תנאי זה על חברה שהיא מלכתחילה ענייה, וכל מקומות העבודה כמעט סגורים בפניה, חברה שאין בה אזורי תעשייה, חבר הכנסת חסון, אין בה מפעלים, אין בה חיי מסחר פעילים, כך שהחלק שנותר – הוא הולך לכיוון של עסקים קטנים או בינוניים, שגם המנהלים בהם, וגם אלה שעובדים בהם, הם קרובי משפחה. זו לא בחירה, זה לא אפיק שאנחנו בוחרים, ללכת לעסקים משפחתיים. זה אילוץ.
וזה אפיק תעסוקה לגיטימי, זה אפיק תעסוקה – עסקים משפחתיים זה אפיק תעסוקה גם לגיטימי וגם מקובל, וגם – הוא אפיק תעסוקה אלטרנטיבי, שמספק תעסוקה במקום שבו המדינה נעדרת. במקום לתגמל, דווקא, עסקים כאלה, שהם לא תמיד העדפה של הערבים, אלא תוצאה של מחסור במקומות עבודה – במקום לתגמל מקור פרנסה אלטרנטיבי, מחליטים להחריג אותו מחוק צודק.
מה לעשות, חבר הכנסת חסון, המשפחה הערבית נאלצת להמשיך להיות מקור פרנסה חשוב, או מקור עיקרי, לביטחון כלכלי.
כיצד המחוקק הצדיק את החרגת העסקים המשפחתיים? ופה אני רוצה שחברי הכנסת יקשיבו כיצד הם החליטו – על-ידי כך שאמרו שבעסקים משפחתיים מרמים, אדוני היושב-ראש, מרמים. העובדים מרמים. הם מעלימים מס, העובדים בעסקים משפחתיים לא משלמים. כמובן, לא אומרים איך אפשר בצורה אחרת לעלות על מקומות שאכן בהם יש רמאות. מתייחסים לכולם כרמאים.
חוק להבטחת הכנסה לא בוטח באזרח, מתייחס אליו מלכתחילה כאשם, אפילו בלי סיכוי שהעובדים יוכיחו את חפותם מהפשע. במקום שהחוק יתייחס לאזרחים כאל אנשים שווים ומכובדים, הוא מתייחס אליהם כאל רמאים. אז מדוע בונים חוקים? בונים חוקים שמעצם טבעם אמורים להיות נורמטיביים, אז בונים חוקים על סמך חשש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת, אני עוצר, כי אני רק רוצה לומר לך, כי כשמדברים על אפליה, אני לפעמים חושב שיש סימנים לאפליה, אבל בעניין הזה שאת אומרת, תראי, את יוצרת בחוק שלך, גם מתוך הכוונה הטובה שלך לדאוג לקהילה מסוימת, מפלט מס. אני, ברגע שהחוק הזה עובר, מעסיק את כל הילדים שלי בעסק משפחתי. אני אומר: עסק משפחתי, זה – כל תייר בא לארץ, הוא רוצה לראות את הבית שלי, הוא יכול לבוא. אף אחד לא בא, אבל הם עובדים אצלי, ואני נותן להם, ואת רוצה שייתנו להם מס הכנסה שלילי.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק אומר לך, זה לא יהיה רק אצל ערבים. זה מפלט מס. את יוצרת דבר שהוא לא הגיוני. כי עסק משפחתי, יכול להיות שבחברה מסוימת העסק המשפחתי הוא המפלט היחידי לעבודה, אבל אי-אפשר לעשות ולהפוך – למשל, דוגמה, חברי הכנסת יכולים לשכור לשכה מחוץ לירושלים – יבואו כל חברי הכנסת ויאמרו – חברי הכנסת הערבים לא יעשו זאת, אבל כל חבר כנסת יהודי ישכור לשכה בבית של אח שלו, או של אחות שלו. הי, יא חביבי, אומרת הכנסת, אין לשכות בבתים של משפחת חבר הכנסת; זה הכול, בזה גומרים את העניין. יכולים לבוא היהודים ולומר, אבל אצלנו זה נוהג, זה מסורת, שכאשר אנחנו יכולים לשכור משהו, אנחנו שוכרים אצל האח שלנו.
חנין זועבי (בל"ד):
לא לא, זה לא עניין של מסורת, ואתה יכול – אני מבינה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבין, רק, את מבינה – זה מפלט מס.
חנין זועבי (בל"ד):
אני מבינה את הקושי, רמאות, אבל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כל אחד יפזר את ההכנסה שלו ולא יצטרך לשלם מס הכנסה.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, אתה אומר שאין לאוצר, שאין לרשות המסים, שום דרך אחרת לגלות רמאות חוץ מאשר לאכוף סעיף גורף נגד כל העובדים בעסקים משפחתיים – את זה אתה אומר.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, בסדר, כי לך באופן קבוע יש אידיאולוגיה שאומרת שיש פה אפליה. אני לא יכול להכחיש את זה ברבים מהמקרים, אבל במקרה הזה את יוצרת מצב שהוא מפלט מס. זה דבר שהוא הופך להיות דבר – לא יהיה מס הכנסה בארץ. אני מרוויח 20,000 שקל בחודש, אני מפזר את זה בין חמשת הילדים שלי, בזה נגמר, והם יקבלו גם זה, ואני גם לא אצטרך לשלם מס הכנסה.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, אתה לא יכול לטעון שהחוק הזה, הסעיף הזה, לא מפלה בין האנשים ולא שוויוני, כי אתה מחריג – אבל אתה מלכתחילה מחריג קבוצה של אנשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק, נא להמשיך.
חנין זועבי (בל"ד):
אתה אומר: רמאות, אז אני אומרת: יש דרכים אלטרנטיביות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מחריג את כל האנשים.
חנין זועבי (בל"ד):
גם זה אי-שוויון. בוא נוציא את הקטגוריה של העסקים המשפחתיים – רובם הם במגזר הערבי. בוא נגיד שאצל כל קרובי המשפחה אתה מחריג אותם, אבל גם זה קריטריון אי-שוויוני. גם זה קריטריון מפלה, מפלה בין העובדים שעוסקים בעסקים משפחתיים לבין עובדים שלא עובדים בעסקים משפחתיים. יש פה אפליה, יש פה אי-שוויון. אז דיה – האי-שוויון הזה הוא מספיק בשביל לעשות את הסעיף הזה לסעיף לא הגון, ולסעיף שסותר גם את חופש העיסוק, גם חוקים אחרים של זכויות אדם. רמאות – יש רמאות, אז אפשר לפתח אלטרנטיבות, לפתח דרכים שבהן אנחנו יכולים לחשוף את הרמאים, אבל לא להגיד שכל הקבוצה שעובדת, כל העובדים בעסקים משפחתיים הם רמאים.
אנחנו לא יכולים לקבוע את הקביעה הזאת מלכתחילה, להגיד על אוכלוסייה שלמה של עובדים שהם רמאים, משום שאנחנו לא יצרנו, לא עשינו מנגנונים אחרים לחשוף מי באמת מרמה. אז מה, עצמאים, אדוני היושב-ראש, לא מרמים? למה יש סנקציה פלילית נגד עצמאים? למה לא אומרים שגם עצמאים – אז מפלילים את כל העצמאים, אבל יש מנגנון בשביל לחשוף מי מרמה מתוך מגזר העצמאים ומי לא. אז למה את המנגנון הזה לא אוכפים גם על העובדים, ורק על העצמאים? כולנו יכולים לרמות, אבל יש מנגנונים, לא אומרים שכולם רמאים כי יש 5% מאלה שיכולים לרמות.
הפסילה, האי-שוויון הזה לעסקים משפחתיים – בוא נניח לערבים–יהודים – הפסילה של עסקים משפחתיים היא פסילה אי-שוויונית, היא פסילה עקומה, מנוגדת לחוקי-היסוד.
עכשיו, לפי חישוב סטטיסטי – ופה אני מסיימת – לפי חישובים, אדוני היושב-ראש, שהועלו בוועדת הכספים כאשר דנו בתיקון החוק, הם אמרו "רמאות", אז הראו שבבנק ישראל עשו בדיקה, גילו שבממוצע כל משפחה, ממוצע המס השלילי שקיבלה כל משפחה ב-2008 הוא 2,600 שקל. נניח, אדוני היושב-ראש, שיש 10,000, או 20,000 משפחות – מכיוון שהם מועסקים אצל קרובי משפחה, העלות של המדינה, אדוני היושב-ראש, היא 20,000 כפול 2,600 שקל, כ-50 מיליון שקל. נניח ש-10%, 5% מרמים, אז מה עושים? חוסכים 40 מיליון שקל בשביל לא לשלם 5 מיליון שקל. גם בעניין הרמאות יש עוול – חוסכים יותר מאשר – אולי – משלמים יותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
במצב הנוכחי, אם יהיה חוק, המצב ישתנה בצורה דרמטית. לא יהודי וערבי – כל בן-אדם יבוא ויאמר לו רואה-חשבון: יש מפלט מס.
חנין זועבי (בל"ד):
אתה פה פוסק משהו שהוא לא הגיוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא מתערב, יש שר, הוא יענה.
חנין זועבי (בל"ד):
אתה אומר: מכיוון שאולי 5% יכולים לרמות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, יבוא רואה-חשבון וינחה אותי, יאמר לי: אתה מרוויח 25,000 שקל בחודש, אני אלמד אותך איך לא לשלם מס הכנסה; אתה תחלק את ההכנסה שלך, תקים עסק משפחתי, ירצו יבואו, לא ירצו לא יבואו – העסק המשפחתי יהיה "חברת ביקורי ירושלים" של משפחת ריבלין, אף אחד לא יבוא אלינו, אבל אני אפזר את הכסף שלי בין כולם ואמנע ממס. את מדברת כרגע על המצב הקיים, אבל החוק הזה יכול לפתוח – – –
חנין זועבי (בל"ד):
כן, אבל תפתח מנגנון שרשות המסים והאוצר, כמו שהם חושפים רמאות במגזרים אחרים – למה דווקא את המגזר של עסקים משפחתיים אנחנו נשים תחת קטגוריה של רמאים? למה אותם דווקא? יש רמאות בכל המגזרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
ניסיתי להסביר. אם לא הצלחתי זה רק כי אני לא יודע להסביר. תודה רבה. הצעת חוק שלך ברורה. את תוכלי אחר כך, חמש דקות – אם הוא יתנגד תוכלי עוד חמש דקות. חבר הכנסת, כבוד השר, יצחק כהן, יעלה ויבוא ויסביר אם המדינה מסכימה, ואם לא – למה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) – מה שנקרא – (תיקון – שינוי הגדרת "עובד"). אדוני היושב-ראש, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, ויפה ציינת, אין פה שום קשר לא לערבים, ולא לנוצרים, ולא ליהודים. יש פה פרצה שצריכים לחסום אותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה זה "לא לערבים ולא לנוצרים"? יש נוצרים ערבים, יש לנו חבר כנסת מכובד – – –
יצחק וקנין (ש"ס):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש ערבים שהם נוצרים ויש נוצרים שהם לא ערבים.
חנין זועבי (בל"ד):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל פנים, אין פה שום שמץ של אפליה. חבל כל הזמן לרוץ לכיוון האפליה. שמעתי אותך בקשב רב, חברת הכנסת חנין, אני עכשיו רואה אותך צועקת, אני לא שומע מה את אומרת.
חנין זועבי (בל"ד):
– – – לא מתאימה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת זועבי, את מייד אחריו עולה לחמש דקות תמימות.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בלי שום קשר, גם כשבני-זוג עובדים ביחד הם מגישים דוח מאוחד, בלי שום קשר, גם שם, בשביל לחסום פרצות של תכנוני מס.
על כל פנים, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. במהלך הדיונים על חוק מס הכנסה שלילי – ויושב פה סגן ראש הממשלה סילבן שלום – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יוזם החוק.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – יוזם החוק, וגם את הרחבתו – נדון נושא זה באריכות בכנסת, ולאחר דיונים רבים החליטה הכנסת להטיל הגבלות על העסקה על-ידי קרובים, כפי שמתקיים עד היום. הגבלה זו נוצרה משני נימוקים עיקריים: חשש מהתאמות שכר שיבוצעו על-ידי קרובי משפחה במטרה לאפשר זכאות למענקי מס הכנסה שלילי, והרצון להימנע מעידוד העסקת עובדים בידי קרובי משפחה, הנתפסת כשיטת העסקה בעלת בעייתיות מסוימת מבחינת מגוון אפשרויות ההעסקה. הבנת אותי?
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בנוסף, כחלק מאימוץ המלצות ועדת-טרכטנברג, תוגש בימים הקרובים הצעת החלטה לממשלה המציעה להגדיל ב-50% את מענקי מס הכנסה שלילי הניתנים לנשים עובדות, מכל המגזרים. צעד זה, אשר עלותו השנתית עומדת על כ-200 מיליון שקלים, מהווה כלי נוסף לעידוד תעסוקת נשים ולשיפור מצבן הכלכלי, ונתפס על-ידי הוועדה כחלופה המיטבית, אשר בוודאי עדיפה על החלופה המוצעת בהצעת החוק שלך.
קריאות:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הפורום המכובד של השר ויושב-ראש ועדת הכלכלה. זה פורום מכובד, תקיימו את הישיבה.
השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום:
ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ועדת העבודה והרווחה, סליחה. או בחדר הוועדה או במבואה אתם יכולים לדבר כמה שאתם רוצים.
חיים כץ (הליכוד):
– – – בוועדה, היא לא מסכימה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, אדוני השר. בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, לא סיימתי. מה הוא אמר?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לא לא, הוא לא דיבר נגדך באופן – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, חס ושלום, חיים כץ – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
באופן יוצא דופן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הוא רק לטובתי. על כל פנים, אני חוזר ואומר לאלה שלא שמעו. כחלק מאימוץ המלצות ועדת-טרכטנברג, תונח בימים הקרובים על שולחנכם הצעת החלטה – כמובן, אחרי שהיא תעבור את אישור הממשלה – המציעה להגדיל ב-50% את מענקי מס הכנסה שלילי הניתנים לנשים עובדות. צעד זה, אשר עלותו השנתית עומדת על לא פחות מ-200 מיליון שקלים, מהווה כלי נוסף לעידוד תעסוקת נשים ולשיפור מצבן הכלכלי. זה נתפס על-ידי ועדת-טרכטנברג כחלופה המיטבית, אשר בוודאי היא עדיפה על החלופה שהוצעה בהצעת החוק הזאת.
להצעת החוק עלות תקציבית העומדת על 80 מיליון שקלים – גברת זועבי, את עשית חשבון לא מדויק, זה 80 מיליון שקלים לשנה – ועלות זו עשויה לגדול ככל שתשתנה התנהגות המעסיקים בעקבות הצעת החוק. ויפה אמר היושב-ראש: עכשיו זה 80 מיליון, אבל כשזה יהיה חלילה בחוק, רואי-החשבון יתחילו להציע את האפשרות של מקלט המס הזה, של תכנון המס הזה להמונים, ואז זה יכפיל את עצמו לא ב-10 ולא ב-20, אולי ב-100.
חנין זועבי (בל"ד):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל פנים, את הפרצה הזאת חייבים לחסום, ושוב, אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש לך – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת חנין זועבי, אם היא מבקשת, להשיב על התנגדות הממשלה.
חנין זועבי (בל"ד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ואנחנו עוברים להצבעה.
חנין זועבי (בל"ד):
– – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אין תשובה. היא לא מבקשת להוסיף על הדברים שאמרה בהרצאת העניינים שהיא הביאה בפני הכנסת.
חברים, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – שינוי הגדרת "עובד"), התשע"א–2010, של חברת הכנסת חנין זועבי, בקריאה טרומית. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא שמעתי מה הצעת החוק – – –
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 9
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – שינוי הגדרת "עובד"), התשע"א–2010, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא שמעת. אנחנו מייד נחזור על כל הדיון כדי שתשמע. אני מבקש מהטלוויזיה, אני מבקש מערוץ-99, להעביר קסטה לחבר הכנסת נסים זאב על מנת שהוא ישמע בדיעבד, אחרי שהוא הצביע נגד, על מה הוא הצביע.
קריאה:
אדוני היושב-ראש, קלטת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
קלטת, סליחה.
תשעה בעד, 42 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא עברה.
רבותי חברי הכנסת, אדוני שר התיירות, אני רוצה לברך אותך על הקמפיין היפה שהממשלה ואתה עשיתם לים-המלח. היו מספר לא מועט של יושבי פרלמנטים בעולם שהשתתפו – לא בצערם – אבל בכך שים-המלח לא נבחר, כי הם ביקרו בארץ ובמסגרת ביקורם היו גם בים-המלח, ואמרו: ים-המלח הוא אחד מפלאי עולם. אני מברך אותך על הקמפיין, על זה שהבאת את ים-המלח לתודעת העולם כולו. תודה רבה.