קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2286/181; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בהצעות החוק, ואני מזמין את חבר הכנסת עמיר פרץ לעלות ולבוא ולהציג את הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התש"ע–2010, שחוק אחד באותו עניין אבל לא באותו מגזר, של אריה ביבי, עבר היום לאחר שהממשלה התנגדה והיא הסכימה פתאום.
עמיר פרץ (העבודה):
מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אריה ביבי ביקש לתקן את הצעת חוק הביטוח הלאומי (שירות מילואים בתקופת העבודה המועדפת) – –
עמיר פרץ (העבודה):
אה, זה משהו אחר.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – והממשלה הבינה שהוא צודק, ואכן זה עבר היום. אדוני.
עמיר פרץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רק שם ההוצאה התקציבית – – –
עמיר פרץ (העבודה):
– – כבוד השרים, חברי הכנסת, אני רוצה ראשית להודות לחברי חבר הכנסת גדעון עזרא, יחד עם עוד 52 חברי הכנסת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
שחתמו.
עמיר פרץ (העבודה):
– – שחתמו על החוק, אבל חברי גדעון עזרא בהחלט השקיע בזה רבות ורואה בזה דבר חשוב ביותר.
חברי הכנסת, לפני כשנתיים עמדה הצעת חוק דומה שהצגתי בפני הכנסת. ב-2008 הצלחנו להעביר אותה בקריאה טרומית, ולצערנו הרב בקריאה הראשונה, אף שהצעת החוק קיבלה רוב, חסרו לנו שני קולות – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה תקציבי.
עמיר פרץ (העבודה):
– – מפני שהחוק הוא חוק תקציבי, והיינו צריכים לגייס 50 קולות כדי שהחוק ימשיך ויגיע לוועדות להשלמתו.
מדובר בחוק שבא לפצות חיילים בשירות סדיר על אותן שלוש שנים שהם תורמים למדינת ישראל, והחוק הזה מייצר ויכוחים מאוד לא פשוטים, ויכוחים עקרוניים. קודם כול, יש הוויכוח העקרוני שמדבר על כך שאם אנחנו נתחיל לשלם לחיילים שכר חודשי כביכול, או תגמול חודשי, אנחנו הופכים את צבא-הגנה לישראל לחיל של שכירים, והמוטיבציה להתגייס לצה"ל תהיה מוטיבציה שרובה ככולה נובעת מהתגמול.
אני רוצה להתנגד לכך בכל תוקף. אין לי בכלל ספק שצעירי מדינת ישראל רוצים להתגייס כדי לשרת את מדינת ישראל, כדי לתרום לה. לא במקרה אנחנו רואים שהצעירים הישראלים מתחרים מי יגיע ליחידות מובחרות יותר, ובניגוד לתחושות הכלליות, משנה לשנה דווקא המספר של המועמדים ליחידות הטובות ביותר רק הולך וגדל. ולכן, אני מציע לכולם להסיר את הטיעון הזה.
הרי אף אחד לא חושב שאם היו אומרים לחייל: אתה תוכל להשתחרר מצה"ל אבל תוותר על הגמול שלך, אז הבעיה הכספית היתה עומדת לנגד עיניו. בשום פנים ואופן. אם הוא היה מקבל החלטה שהוא רוצה להשתחרר, לא הגמול הכספי היה עוצר אותו.
אני רוצה לפנות דווקא לסיעות הערביות ודווקא לסיעות החרדיות, ששם בעצם יש אוכלוסייה שחלקה הגדול לא מתגייס. אני רוצה לומר לחברי הכנסת מהסיעות הערביות שנכון שבאופן אוטומטי חברי הכנסת מהסיעות הערביות מתנגדים לכל הטבה שניתנת לחיילים, שכביכול יש מאחורי זה איזה תפיסה: מדוע אנחנו צריכים לשפר, לעודד גיוס של חיילים, מוטיבציה לחיילים? לא יעלה על הדעת. אבל אני רוצה להזכיר לכולם, וודאי היושב-ראש זוכר, כי הוא מוותיקי הבית: הרי מה עמד בבסיס הצעת החוק שהעברנו כשהקמנו את הקרן לחיילים משוחררים? הרי היא היתה קשורה לעובדה שביטלנו את אותה קצבת ילדים שהיתה בעבר, שהיתה ניתנת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
עד 21. היתה ניתנת עד 21.
עמיר פרץ (העבודה):
לא. – – – קצבת ילדים שניתנה בגין שירות צבאי. הסכום הוכפל. ואז אמרנו: לא יעלה על הדעת שתהיה אפליה, שקצבת ילדים תהיה תלויה בשירות של ההורים, או של בני המשפחה, וזה יוצר אפליה מול המגזר – מגזר המיעוטים, ואמרנו: בואו נעשה הפרדה. קודם כול תהיה קצבת ילדים שווה – ילד הוא ילד, ולא משנה מה עשו הוריו, אבל אמרנו – בואו נתחיל תהליך, שבדרך אחרת נשפר את מצבם של החיילים.
אני רוצה גם לומר שהטיעונים של האוצר היו על עלות כספית בלתי אפשרית, ואני רוצה לציין את חברי גדעון עזרא, שבהצעתו מיתנו את ההצעה כדי שהעלות הכספית תהיה נמוכה יותר. בהצעת החוק המקורית נקבע שכל חייל, מיום שהוא מתחיל לשרת, יקבל תמורה של שכר מינימום לכל חודש שהוא ישרת. קודם כול, שינינו את השם של התמורה; במקום לקרוא לזה בחוק "שכר מינימום", אנחנו קוראים לזה "גמול לחיילים", כדי שלא יהיה קשר בין האוכלוסייה העובדת לבין הגמול הניתן. דבר נוסף – ושוב אני מציין את חברי גדעון עזרא, שאמר: בואו נלך קודם רק על השנה השלישית. בהצעת החוק הזאת היום אנחנו מציעים לשפר, ולתת גמול רק לחיילים שבשנת השירות השלישית שלהם – או לחיילות בשנת השירות השנייה שלהן, כדי לא ליצור אפליה כלפי חיילות בצה"ל – אבל אנחנו ויתרנו על המטרה המרכזית, שאומרת שצריך לצ'פר חייל מיום שהוא הגיע. אנחנו הוספנו וצמצמנו את העלות התקציבית בזה שקבענו סכום קבוע, של 2,500 שקלים, ועשינו הבחנה בין חיילים לוחמים לתומכי לחימה בפיצוי שיינתן להם, כלומר לקחנו – בהחלט בצורה מעמיקה – את כל הטיעונים שנשמעו בדיונים בסבב הקודם, והבאנו אותם לידי ביטוי בהצעת החוק.
אני רוצה לפנות לחברי הכנסת. אי-אפשר כל היום לדבר גבוהה גבוהה, לדבר על החיילים, לחבק אותם, לבוא ולתת להם את כל האהבה, ומצד שני כולנו יודעים שהפער שנוצר בין צעיר ישראלי שמשרת וצעיר ישראלי שלא משרת הוא פער גדול, אם בהכנסה כלכלית שצעיר שלא משרת צובר, או אם בכך שהוא הולך ללמוד לימודים אקדמיים. לימודים אקדמיים. מה אנחנו מבקשים? צמצמנו את העלויות באופן דרמטי.
אני רוצה להזכיר לכל חברי מסיעת הליכוד: כולם כאיש אחד הצביעו בעד החוק, כי החוק הזה היה בקדנציה הקודמת, והצביעו בעד החוק, עם המסגרת הגדולה, ואני חושב שאין שום סיבה שהפעם נדחה את החוק.
ולכן, בשמי ובשם חבר הכנסת גדעון עזרא, ובשם כל אותם 52 חברי כנסת, אני פונה היום לכנסת ישראל ומבקש: תנו ביטוי מעשי וממשי לכל הצהרות האהבה והחיבוקים שאתם נותנים במשך כל השנה לחיילי הסדיר בישראל. תודה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. כבוד השר וילנאי יעלה ויבוא להשיב בשם הממשלה.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין ספק שההצעה לשפר את שכר חיילי החובה היא הצעה ראויה ונכונה, ואין פלא שיותר מ-50 מחברי הכנסת חתומים על הצעת החוק הזאת. אנחנו במערכת הביטחון, ברמה העקרונית, תומכים בזה בצורה מלאה. עם זאת, מכיוון שאתם כולכם ערים לטלטלות שעוברות עלינו, גם בנושא תקציב הביטחון, שר הביטחון הורה לקדם הצעת חוק ממשלתית שתשלים את העבודה הזאת, בגלל המורכבות התקציבית והחוקית.
אני רוצה להזכיר לכם שלא קראנו לזה שנים ארוכות "שכר", כי אמרנו שחיילי חובה הם לא עובדים שמקבלים שכר, אלא זה משהו אחר.
היו"ר ראובן ריבלין:
גמול שירות.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
כך ראינו את זה. אני לא זוכר את הביטוי שהשתמשנו בו, אבל המהות שלו היא מה שאמר היושב-ראש כרגע.
ולכן יש פה כמה רכיבים שצריך לעסוק בהם. אני יכול להגיד לכם שאני כראש אכ"א עסקתי בזה לפני יותר מ-20 שנה, ואז הורדנו את זה מהפרק. אני מודה שהרבה דברים השתנו מאז, ועכשיו צריך לחזור ולהעלות את זה על הפרק, מתוך כוונה של הקווים כפי שהציג חבר הכנסת עמיר פרץ. זה מקובל עלינו לחלוטין.
אנחנו כרגע עוסקים בהכנת הצעת חוק של מערכת הביטחון, שתהיה הצעת חוק ממשלתית. אני אשמח, עמיר, לשתף פעולה – מלא – בכל המהלך הזה. אני ממליץ כרגע, כיוון שזה מקיר לקיר כאן, לדעתי, ההבנה הזאת – אם אתה מוכן להפוך את זה להצעה לסדר-היום ולהצטרף אלינו לחוק בהמשך – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז. נדחה את ההצבעה שלו למועד אחר, לא הצעה לסדר – – –
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
– – ואנחנו אחראים להביא הצעת חוק סדורה, ממשלתית, בעניין הזה.
איתן כבל (העבודה):
– – –
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
אני לא יודע להגיד.
היו"ר ראובן ריבלין:
עד סוף הכנס הזה.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בכנס הזה – יאושר – אולי תוכל להצטרף.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
בהחלט, בהחלט. בסדר?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אומר, חבר הכנסת, השר מציע לך לחכות עם ההצעה שלך עד אשר הממשלה תגיש את הצעתה. הוא גם אומר: הממשלה תגיש הצעה עד סוף הכנס הזה, זאת אומרת, במושב החורף של הכנסת, ואז אנחנו נצביע על שתי ההצעות. אם יהיה צורך אתה תצטרך להתאים. יאמרו, במקום 2,500 יאמרו 1,800, אתה – ולכן לא נצביע נגד, כי כולם רוצים זאת. אם אתה מסכים, רק חבר כנסת יוכל להתנגד ולומר שהוא רוצה להצביע עכשיו, ואז נצביע אם מצביעים עכשיו או לא. בבקשה, חבר הכנסת פרץ.
עמיר פרץ (העבודה):
לא לא, גדעון יענה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל מי שהוא יוזם פה, מגיע לו.
עמיר פרץ (העבודה):
אני אומר: אנחנו מסכימים להצעת השר, אבל תהיה לנו הזכות להעלות להצבעה בסוף המושב, היה ולא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אמרתי, חבר הכנסת פרץ, אמרתי דברים ברורים ביותר לפרוטוקול. בבקשה, גדעון, חבר הכנסת עזרא, השר לשעבר.
גדעון עזרא (קדימה):
שמעתי את הצעת הממשלה, ראיתי גם שהממשלה בעבר לא הגיעה למעשה לשום דבר, ואני רואה את החיילים שלנו – חייל קרבי שלנו שלא מסוגל לצאת לחופש ולו פעם אחת מאחר שאין לו מספיק כסף. אנחנו מדברים בסך הכול על השלב השלישי של השירות שלו, ונדמה לי שבמחאה החברתית שמדובר בה, החיילים זכאים לא פחות מאחרים לקבל תמיכה מהממשלה הזאת. עכשיו, אני לא יודע מדוע צריך לחכות להצעה של הממשלה, ומדוע אי-אפשר להצביע לטובת ההצעה הזאת בקריאה טרומית, כאשר אנחנו מבטיחים לא לעשות שום דבר עד שאתם תבואו בהצעה. אבל שזה יהיה רשום, מפני שאם אנחנו לא נעשה כך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אמרתי זאת לפרוטוקול. כולנו רוצים את ההצעה, ועמיר פרץ ואתה מסכימים – אתה אמרת את דבריך, אבל אתה מסכים להצעת השר, ואנחנו ממתינים, כדי לקדם את העניין, ולא כדי להצביע – – –
גדעון עזרא (קדימה):
העניין הוא – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תחליט מה שאתה רוצה, גדעון.
גדעון עזרא (קדימה):
– – אם נגמור את הכנס הזה, וזה לא יהיה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אז נצביע על ההצעה הזאת.
עמיר פרץ (העבודה):
עד תום הכנס – – –
גדעון עזרא (קדימה):
מי מבטיח את זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבטיח. אני לא מבטיח שזה יעבור, אני מבטיח לך שנצביע על זה.
גדעון עזרא (קדימה):
אם יושב-ראש הכנסת מבטיח את הדבר הזה, אני בעד זה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
להבטיח אני יכול שיצביעו, לעבור – אני לא יכול. תודה רבה לחבר הכנסת גדעון עזרא. השר, הדברים ברורים. מה שאמרת, הוא מסכים. אתה רוצה לומר משהו? בבקשה. בבקשה, הדבר מספיק חשוב.
עמיר פרץ (העבודה):
מתן, אנחנו מסכימים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר, בסדר. עמיר, זה בסדר. לא השתנה כלום. בסדר גמור. הוא אמר את דברו, אבל הוא מסכים למה שאתה אמרת.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
שר הביטחון הנוכחי וסגנו הקודם העבירו את חוק המילואים, שהיה מונח שנים על הרצפה בבית הזה. שנים ארוכות. וחוק המילואים הוא צדק חברתי ממעלה ראשונה – אנשים שמשרתים ללא ספק ומקבלים בהתאם. שר הביטחון הנוכחי וסגנו העבירו את חוק האלמנות, ששנים היה מונח פה על הרצפה ולא עשו אתו כלום. אל תצדיע לי, רוני. אני רוצה שגדעון יקשיב. אני רוצה שגדעון יקשיב, הוא יודע את זה היטב. ואם אנחנו אומרים שנטפל בחיילי החובה, אנחנו נטפל גם בחיילי החובה.
אז אני מבקש: היית שר בממשלה שהיתה לה הזדמנות לעשות את זה, היא לא עשתה את זה, אז – בזהירות.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר, הדברים ברורים. אמרתי זאת לפרוטוקול, לא נקיים פה דו-שיח של חירשים, שאחד אומר לשני: בוא נלך לדוג; הוא אומר לו: אני לא יכול, כי אני הולך לדוג. הוא אומר: חבל, חשבתי שאתה רוצה לדוג. כולנו רוצים להגיע לאותה תוצאה, ואנחנו מסכימים. אני אומר לך, לפרוטוקול, אני אחראי לסדר-היום; עד סוף כנס זה הדבר יובא להצבעה. אני לא אומר מה תהיה תוצאת ההצבעה, אבל יובא להצבעה. אתם מסכימים לצורך העניין להמתין – לא עד אין קץ, ולא להבטחות, אלא במושב הזה. ערב סיום המושב, אם לא תהיה הצבעה על החוק הזה, תהיה הצבעה עליו באותו יום. תודה רבה.
עמיר פרץ (העבודה):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם יש מישהו שמתנגד להצעה הזאת ודורש הצבעה? אין כאלה, ולכן עוברים לסעיף הבא. ההצבעה נדחית.