קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק להקמת מרכז שהייה למסתננים, התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3528/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב כץ) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק להקמת מרכז שהייה למסתננים, התשע"א–2011, של חבר הכנסת יעקב כץ – הצעת חוק ללא תשובת שר. רבותי, זה מה שכתוב לי. אוקיי, רבותי. אם כן, השר בנימין זאב בגין ישיב בשם הממשלה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השרים, א. שמחתי כבר, רציתי לומר – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי חברי הכנסת, חברי הכנסת מסיעת קדימה, אנא מכם, לפזר את ההפגנה, מה שנקרא. אורית זוארץ (קדימה): לא, עכשיו רואים את הפרצוף האמיתי של הממשלה הזאת. שקר חברתי. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – למה ממשלת ישראל מפחדת להשיב על הצעת החוק שיוצאת מחדרי לבי. אני יודע שגם שרים וחברי כנסת, ודאי בליכוד וגם במקומות אחרים, מכל הכנסת, זועקים את אותה זעקה. אבל כמו שנהגנו, אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים וחברי חברי הכנסת, בנושא החוק שהעברתי בזמנו, שרציתי להעביר, בנושא הגדר והמכשול בדרום – הוא תוצאה של הצעת החוק הזאת. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, נרתמה במלוא כוחה ועוסקת בבניית המכשול והגדר בדרום, שהיום אנחנו יודעים, כפי שאמרנו אז, שזה לא רק פתרון לנושא של המסתננים אלא גם פתרון, כפי שאמר הרמטכ"ל אתמול, לנושא הטרור, ומי יודע – לשלטון הבא במצרים. אני רוצה לומר לכם שעוסקים אנחנו בממשלה ב"סור מרע", אבל יש חלק שני, של ה"עשה טוב", וזה הפתרון של קניסת, האפשרות לקנוס את המעסיקים שמעסיקים אנשים שנכנסו ללא רשות למדינת ישראל. מדובר – אדוני, חברי, ידידי השר מנחם בגין, השר בני בגין. השר זאב בנימין בגין: זו סגולה לאריכות ימים. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): זו סגולה לאריכות ימים. אבא, זיכרונו לברכה, זכור לטוב. יש לי פה המחקר של הכנסת, דפי הכנסת, המחקר של מרכז המחקר והמידע. עד סוף 2006 נכנסו 1,070 מסתננים, ב-2007 – 5,005 מסתננים. אני מדבר רק על אלה שנכנסו ונרשמו על-ידי צה"ל ועל-ידי מרשם האוכלוסין שלנו, שבסופו של יום קלט אותם, רשם אותם ופיזר אותם ברחבי הארץ, בעיקר בעיר הגדולה תל-אביב. ב-2008 – 8,698, ב-2010 – 14,735 מסתננים, ב-2011 – והשנה עוד לא נגמרה, למניינם, עוד היד נטויה – 12,407. בסך הכול 46,382, וזה היה נכון עד תחילת – עד השבוע הראשון של נובמבר. נכון להיום – 1,600 מסתננים נוספים. זאת אומרת, אנחנו עומדים, רק באלה שנקלטו על-ידי מדינת ישראל – 50,000 מסתננים בארבע-חמש השנים האחרונות. אדוני השר, המשנה לראש הממשלה, בוגי, ואני יודע שאתה כל כך הרבה מתעסק בזה, לפי קצב הכניסה כרגע, וכל עוד הגדר לא הסתיימה ומתקן השהייה לא הוקם, קצב הנכנסים הוא כ-3,500 בחודש, זאת אומרת כ-40,000 בשנה. וכיוון שהמכשול והגדר לא יסתיימו עד סוף שנת 2013 – אולי עד אמצע 2014, אנחנו לא יודעים – זאת אומרת, עתידים להיכנס לישראל עוד כ-50,000 מסתננים, נוסף על 50,000 שכבר קיימים, ונוסף על עוד 50,000 אזרחים פיליפינים ועובדים זרים, ועוד 30,000 שוהים בלתי חוקיים, ועוד 20,000 אוקראינים. אנחנו מדברים על העיר תל-אביב, שהופכת, לדאבוננו – הולכת ונכבשת שכונה אחרי שכונה, והופכת להיות לא עיר עברית כפי שהיתה או כפי שהיינו רוצים לראות אותה, וזה באחריותנו וזה תפקידנו. יעקב אדרי (קדימה): אבל זה – – – כל המדינה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): בעקבות הלחץ החליטה ממשלת ישראל לפני שנה, ב-28 בנובמבר, על הקמת מתקן שהייה, שאמור היה לפתור בעיה. כתוצאה מהקמת מתקן השהייה הזה תהיה אפשרות להעביר אנשים למתקן השהייה שבו, במתקן השהייה הזה – אני קראתי לזה עיר – יוכלו לאכול ולשתות, לעשות הכול, רק דבר אחד לא יוכלו לעשות: לא יוכלו לעבוד. ניתן להם אוכל ושתייה, ולא נכפה עליהם – על מי שאי-אפשר לכפות לא נכפה עזיבה. נהיה רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, אבל עבודה לא תהיה פה. וההערכה היתה שאם לא תהיה עבודה, אז הם יעבירו באימיילים ובפקסים, ובמכתבים ובטלפונים, לחבריהם שבאריתריאה או בסודן או במצרים לא לבוא לארץ, כי אין עבודה בארץ. כי אדם רוצה לעבוד, ואם אין עבודה הוא לא יגיע לפה. היום אמרו לי חברי הכנסת הערבים – ואני לא אגיד את שמם: כצל'ה, אנחנו אתך, כי מאז נכנסו פה 50,000 מסתננים הם תפסו את מקומות העבודה בעיקר של תושבי מדינת ישראל הערבים, שהיו רגילים לעבוד גם בבתי-המלון, גם במוסכים, גם בניקיון, בהרבה מקצועות שנלקחו; אמר לי אחמד טיבי, אמר לי – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת כץ, בבית-המלון שאני נמצא, ב"רמדה", כל העובדים, עובדי הניקיון, כולם פליטים מאריתריאה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): כבר מסתננים מאריתריאה. אמר לי חבר הכנסת אחמד טיבי: חברי הטוב, כצל'ה, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. אין להם עבודה, הם הולכים לאירופה. אמרתי לו: למה אתה חושב שאני רוצה שהערבים יעזבו? אני לא רוצה שהערבים יעזבו את הארץ. אנחנו לא עומדים כאן ואומרים לערבי, תעזוב את הארץ לאירופה, אבל הם רצו להצביע אתנו – אתה שומע, חבר הכנסת ברכה? למה אתה הולך? תשמע, תכאב אתי את כאבי. מוחמד ברכה (חד"ש): בא לי לבכות מרוב – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): בא לך לבכות, אז בוא ותשב ותבכה אתנו, בוא תבכה אתנו יחד. אנחנו עומדים היום במצב – השר סילבן שלום, עד אתמול נאבקו, היו כאלה שנאבקו בתל-אביב, על היכל התרבות, ואמרו: איך אפשר להקים היכל תרבות באריאל? אבל "היכל התרבות" בתל-אביב יהפוך להיכל התרבות של סודן, כי אם הם יהיו 150,000 איש ההצגות יהיו הצגות סודניות, או הצגות אריתריאיות, ואז הפתרון יהיה רק באריאל, כי אני לא רואה את תושבי תל-אביב, כבוד השר, עוברים לגור בגליל ובנגב; המקום הכי קרוב הוא אריאל. אבל אם לא בנינו באריאל מספיק מקומות לקלוט את הפליטים היהודים של תל-אביב, איפה נקלוט את כל הפליטים היהודים של תל-אביב? אילן, תל-אביב יקרה לנו, אשדוד יקרה לנו, ראשון-לציון יקרה לנו. מי מדבר על יהודה ושומרון? אני הייתי צריך להקים שדולה בכנסת להצלת העיר תל-אביב; חברים – כרמל שאמה ונחמן שי – להצלת העיר תל-אביב. מה יקרה על מתנחלי תל-אביב? 400,000 מתנחלים, שכרגע הגידול הטבעי היחידי שיש שם זה גידול של מסתננים. אצלנו ביהודה ושומרון יש, ובמזרחה של ירושלים יש, 700,000 יהודים, אבל הגידול הטבעי הוא גידול טבעי של יהודים – של 6%. בתל-אביב, אילן, הגידול הטבעי הוא גידול טבעי של מסתננים; מדי יום יוצא אוטובוס לתל-אביב, או שני אוטובוסים, עם 200 מסתננים, נכנסים לדירות בתל-אביב ומוציאים את היהודים, ואין מי שעומד בשער, והחלטת ממשלה, השר בוגי יעלון, החלטת הממשלה ב-28 בנובמבר על הקמת המתקן – עד רגע זה לא התחילו בעבודות, כי אין תקציב. אם אין תקציב אין מתקן; אין מתקן, ממשיכים האימיילים לזרום, וכל המאפיה האריתריאית, והמאפיה הסודנית, והמאפיה הבדואית, שמגלגלים מיליארדי דולרים – מגלגלים מיליארדי דולרים – על חשבון הבאים, ממשיכים לפעול, "לא חיס ולא ניס" – אין קול ואין כסף. איפה הגענו? אילן גילאון (מרצ): אולי הפתרון – שייקחו את המסתננים להתנחלויות. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אנחנו קלטנו כמה מהם. על כל פנים יש גם אצלנו כבר כמה מהם. אבל אני רוצה לומר, זה עסק רציני. חבר'ה, זו הבעיה – כבוד השר בגין, זו הבעיה המרכזית של מדינת ישראל היום, שנכנסים מדי חודש קרוב ל-4,000 אנשים ללא רשות, ללא היתר, בלי מרשם, בלי סיבה, הולכים ותופסים את מקומות העבודה. ולכן אני מתעקש על כך שהחוק הזה יעבוד, אני מתעקש על כך – להביא אותו להצבעה, ואם חברי הליכוד וחברי הקואליציה רוצים להצביע נגד מתקן השהייה, שגם ידאגו שמצד אחד לא יתוקצב התקציב, מצד שני לא ייבנה המתקן, מצד שלישי יגיעו 4,000 כל חודש, ואני אומר לכם עוד פעם, בצורה שהתחלתי בה: לא בנינו – ואני אומר את זה לתושבי תל-אביב, מי ששומע אותי, ואני מקווה שיביאו את זה בכל תחנות הטלוויזיה – ואני אומר לתושבי תל-אביב: כבר חמש שכונות בתל-אביב נכבשו; אתם שיושבים שם, ברמת-אביב, אתם חושבים שמצבכם טוב, אבל הם יגיעו גם לרמת-אביב, והם יגיעו לדיזנגוף, והם יגיעו לכל השכונות שלכם. אנחנו לא בנינו מספיק בתים ביהודה ושומרון לקלוט את הפליטים היהודים של תל-אביב. לכן אני מבקש, במקום להשקיע עכשיו בשכונות באריאל או בבית-אל כדי לקלוט את כל הפליטים היהודים של מתנחלי תל-אביב, תקימו את מתקן השהייה, ותדאגו שהעיר תל-אביב תישאר עיר עברית ראשונה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. ישיב בשם הממשלה השר זאב בנימין בגין. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שוב העלה חברי חבר הכנסת כץ נושא חשוב לדיון הציבורי. אכן, זו אחת הסוגיות החשובות שאנחנו צריכים לטפל בהן, או בלשון הרגילה יותר בשנים האחרונות: אמורים להתמודד עמן. הממשלה אכן נתנה את לבה אל השאלה הזאת כבר לפני זמן, ובעקבות הדיונים בסוגיה הזאת בממשלה הוחל בהקמת אותה גדר חשובה לאורך הגבול. לאחרונה הואץ קצב בניית הגדר הזאת. אומנם לא תהיה בה כנראה, גם כשתושלם, תרופה מלאה, אבל היא בוודאי תועיל. צודק חבר הכנסת כץ באמירתו שהקמת המחנה הזה היא חשובה, וגם הסביר נכונה את הסיבה לכך, בזאת יש לנו הסכמה. ועם זאת, אני חושב שהנושא הזה, המאוד-פרטני – הקמת מחנה שהייה לאנשים שעוברים את הגבול, חודרים לארצנו ללא אישור, ורובם ככולם אינם פליטים אל נכון, במובן הפשוט והאמיתי של הביטוי, גם באופן משפטי וגם באופן מהותי, אבל זוהי דוגמה לסוגיה שלא יאתה לה חקיקה. הממשלה הקימה צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמטרתו להביא ליישום החלטת הממשלה בעניין הקמת אותו מחנה. אני חושב שיהיה נכון לבקש מחבר הכנסת כץ להותיר בידי הממשלה את שטח הפעולה הזה. גם לו חוקקנו – יש לממשלות דרך להתגבר גם על חקיקה מן הסוג הזה. אני רוצה לציין שוב – חבר הכנסת אדרי, אני רוצה לומר משהו על אודות – חבר הכנסת כץ, ואתה הסתרת לי את קו הראייה. יעקב אדרי (קדימה): אתה צודק – – – השר זאב בנימין בגין: אני הרי אמרתי דבר דומה. ובכל זאת, אני מציע שלא לקבל הצעת חוק זאת. חבר הכנסת כץ דיבר כאן מעל הדוכן – לא רק שהוא צודק בטענות היסודיות, הוא גם בקי בנושא הזה אולי יותר מכל חבר אחר בבית. אני מציע ומבקש, חבר הכנסת כץ, שאתה תואיל להסתפק בכך שיש לך מכשיר פרלמנטרי המאפשר לך לפקח על פעולת הממשלה, וגם על אי-פעולת הממשלה, על עשיית הממשלה וגם על מחדל הממשלה בתחום הזה. אני מבקש שתמשיך בפועלך זה, ואני מבקש מחברי הכנסת שלא להזדקק לחקיקה בנושא זה, שהוא במובהק חלק מן העשייה ושטח הפעולה – אחד משטחי הפעולה המובהקים – של כל ממשלה בעולם, כולל ממשלת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר זאב בנימין בגין. חבר הכנסת יעקב כץ, לרשותך שלוש דקות לנסות אולי בכל זאת – שהממשלה תשתכנע. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): מכובדי השר בגין נגע ללבי כי אני יודע שבאמת הדברים יקרים ואני יודע שאתה מאמין בכל מלה שאתה אומר, ואתה גם חפץ כמונו – ואני גם אמרתי שאני יודע שגם מהצד הימני של הבית ומהצד השמאלי של הבית, לא משנה מאיזה צד אנחנו עומדים, כולם חפצים לראות בתיקון התופעה. אני לא מסיר את ההצעה שלי מסדר-היום, ואני מתעקש להביא אותה להצבעה, ביודעי שהדיון היום, הסיבה שדברים לא נפתרים זה ויכוחים עקרים בין משרד הביטחון למשרד האוצר, שאילולא אביא את ההצעה הזו – וכשאדם עושה לפעמים מעשים לא טובים זה כמו – – – זאב אלקין (הליכוד): – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – זה כמו, חבר הכנסת אלקין, שלפעמים אנחנו אומרים לקדוש-ברוך-הוא, למה אתה – אנחנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", והוא שופך לנו קיתון של מים על פנינו. יש לפעמים, ואני מצטער שאני צריך לעשות את זה, אף שאני איש אופוזיציה והייתי צריך לעשות את זה בשמחה, היינו ראויים אומנם להיות בקואליציה אבל לא עלה בידנו. אבל אני אומר, כאנשי אופוזיציה שנוהגים מנהג כבוד בממשלה ועושים מאמץ ומכבדים את הממשלה, מכבדים את ראשה – למרות חילוקי הדעות בדברים מסוימים – בנקודה הזו, שהיא בנפשנו, חשוב לי ונחוץ לי אישית, שהחבורה של הליכוד תתבזה ותרגיש לא טוב שהיא צריכה להצביע נגד דבר שהיא מאמינה בו, כדי שאולי תדאג שבווריאציה הבאה, בעוד חצי שנה, לא נעמוד עוד פעם בפני הבושה הזאת. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר יצחק וקנין: אני אאפשר לך להגיע למקום. הצעת חוק להקמת מרכז שהייה למסתננים, התשע"א–2011, של חבר הכנסת יעקב כץ – הצבעה. רבותי, מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 5 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 30 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק להקמת מרכז שהייה למסתננים, התשע"א–2011, נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 30 נגד, חמישה בעד. אם כן, הצעת החוק נדחתה. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות להטבות הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה), התשע"א–2010, של חבר הכנסת אילן גילאון.