קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לקידום דיור בר-השגה, התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2748/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק לקידום דיור בר-השגה, התשע"א–2010, של חבר הכנסת דב חנין. גם בהצעת חוק זו תשובה והצבעה במועד אחר. לרשותך, חבר הכנסת חנין, עשר דקות. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני המשנה לראש הממשלה, אני אשמח שתישאר אתנו עוד דקה, ברשותך. אני מתכבד להביא בפני מליאת הכנסת הצעת חוק משותפת. השותפים לקידום הצעת החוק הזאת יחד אתי הם חברת הכנסת מירי רגב וחבר הכנסת כרמל שאמה. הצעת החוק עוסקת בקידום דיור בר-השגה. הסיבה שביקשתי מהמשנה לראש הממשלה להישאר אתנו היא שרציתי לציין שאתמול התקיים כנס צעירים – אני מבין שהוא היה מאוד-מאוד מרשים וגדוש במשתתפים. היו בו הרבה דיונים, אבל ממה ששמעתי – וזו כמובן עדות מכלים שניים – הדיון שמשך את תשומת הלב הרבה ביותר, ואולי אפילו עורר את הסערות הגדולות ביותר, היה הדיון בנושא הדיור, כי מצוקת הדיור היום היא מצוקה קריטית וקיצונית. בדיון שנערך בנושא הדיור, סתיו שפיר, שהיא אחת ממנהיגות המחאה החברתית, ראיינה את שר הבינוי והשיכון, שאלה אותו שאלות מאוד נוקבות על עבודתו של המשרד. השר כמובן ענה כמיטב אמונתו, אבל הסתבר גם עד כמה אפילו משרד הבינוי והשיכון, כשהוא רוצה כבר לקדם דברים, גם הוא כלוא וכבול בתוך מסגרות שבעצם אינן מאפשרות – כך לפחות הובן מתשובותיו – לקדם את הנושא הזה בצורה ראויה ומתקדמת. עמיתי חברי הכנסת, לכן אנחנו מקדמים פה הצעת חוק שעוסקת בקידומו של דיור בר-השגה בישראל. ראשית, צריך להסביר מהו המושג הזה, דיור בר-השגה. דיור בר-השגה, הכוונה ליחידות דיור שמיועדות להשכרה למגורים, אשר דמי השכירות עבורן, של אותן יחידות דיור, הינם 15% מהשכר הממוצע במשק, ובדירה גדולה יותר, ששטחה עולה על 55 מטר רבוע – 30% מהשכר הממוצע במשק. אנחנו לא המצאנו את הנוסחה הזאת, זו נוסחה מקובלת של הגדרת דיור בר-השגה להשכרה למגורים. הטענה שלנו היא שבלי יצירת מנגנון, שצריך להתחיל בחקיקה ראשית של הכנסת וצריך להמשיך במדיניות ממלכתית כוללת, לא יימצא פתרון למצוקות הדיור הקיצוניות הקיימות אצלנו. עמיתי חברי הכנסת, משבר הדיור מוכר לכולם. למשבר הדיור יש מופעים שונים ביחס לאוכלוסיות שונות. הבוקר הקדשנו הרבה זמן לדיון, וענה לנו סגן שר האוצר, חבר הכנסת כהן, על מצוקת הדיור הציבורי. בנושא הזה דיבר גם שר הבינוי והשיכון בישיבה שהיתה לפני שבוע. זה היבט אחד של מצוקת דיור, שנוגע לאנשים שבעצם אין להם אפשרות להשיג דיור אלא במנגנון שהמדינה מספקת אותו באופן ישיר. דיור בר-השגה – הכוונה היא להתמודדות עם בעיות של שכבות נוספות. כאן אנחנו לא עוסקים באנשים שאין להם כל יכולת לקבל מענה והן חייבים את המענה הציבורי והממלכתי הישיר בדמות הדיור הציבורי. כאן אנחנו עוסקים כבר באלה שמצבם יותר טוב, אבל הם עדיין לא מסוגלים לעמוד בתנאים הקיצוניים של שוק הדיור הנוכחי. אגב, גברתי השרה, קראתי את הנתונים שהתפרסמו השבוע על ירידה קלה במחירי הדיור. ואני חייב לומר לך שמניתוח הנתונים האלה יצאתי לא יותר רגוע אלא יותר מודאג, מכיוון שמה שיש לנו כאן זו לא בעיה אמיתית של פתרונות, אלא הולך ומתפתח אצלנו – לפי מיטב אמונתי ולפי הנתונים – משבר ביקושים. הסיבה שהמחירים יורדים היא כי פשוט אנשים התייאשו מהרעיון של לקנות דירה. אתה יודע, אנשים יוצאים מהשוק. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דב חנין, אני מסכים אתך לחלוטין בכל מה שאתה אומר. המשבר הוא אחד המשברים הגדולים ביותר, ואני חושב שאם הממשלה צריכה לעשות משהו, זה לטפל בדיור, דיור, דיור. כל מה שיש היום זה לטפל בדבר הזה, כי לדעתי זה גם יכול להיות פצצה חברתית גדולה ביותר. דב חנין (חד"ש): ללא ספק. ללא ספק, אדוני היושב-ראש. לכן הדבר הראשון שצריך לעשות במצב כזה, כי משבר ביקושים, גברתי השרה, הוא צרה לא קטנה, השלכות הרוחב שלו – גם הכלכליות, מעבר לשוק הדיור – יכולות להיות מאוד-מאוד משמעותיות. הוא יכול ליצור קשיים ובעיות ליציבות הכלכלית בכללותה. לכן הגיע הרגע שבו הממשלה, למרות אמונתו האידיאולוגית של ראש הממשלה, ואני מכבד אמונות אידיאולוגיות; למרות אמונתו האידיאולוגית של ראש הממשלה בשוק החופשי, כפתרון אוניברסלי לכל בעיות העולם והמדינה, למרות זאת, יש רגע שבו נפגשים עם המציאות וצריך לתת למציאות לנהל אותנו. המציאות אומרת לנו שאם המדינה לא מתערבת בתחום הדיור באופן משמעותי ומסיבי, אנחנו לא נפתור את הבעיות. וכפי שיושב-ראש הישיבה, חברי חבר הכנסת וקנין, אמר, אנחנו עוד נגיע למשבר חברתי ולהתפוצצות. התערבות של המדינה יכולה להיעשות במגוון של כלים. כלי אחד הוא כמובן כלי דרך המלך, של בנייה ציבורית של דירות על-ידי המדינה. המנגנונים שאנחנו מציעים בהצעת החוק הזאת הם מנגנונים יותר גמישים. אנחנו לא קובעים את הדרך, אנחנו בעצם אומרים לממשלה: ישנה בעיה. אנחנו מגדירים את הבעיה, אנחנו מחייבים את שר הבינוי והשיכון, וגם נותנים לו את הסמכות ואת הכוח, להציג תוכנית שתכלול את האמצעים הנדרשים כדי לעודד בנייה – וכאן אנחנו מדברים בהצעת החוק הזאת דווקא על הבנייה הפרטית של דיור בר-השגה – וזה מחייב מנגנונים תכנוניים, זה מחייב מנגנונים כלכליים. כי אם אנחנו רוצים להתערב בשוק בדרך הקלה הזאת, יותר קלה מאשר בנייה ציבורית ישירה של המדינה, אנחנו צריכים לייצר שורה של תשובות שמאפשרות לעשות את הדברים האלה. אין מה לעשות, דיור בר-השגה להשכרה – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דב חנין, גם לפי השיטה שאתה אומר לא תיפתר הבעיה, כיוון שלדעתי צריך לקחת, כמו שלוקחים את התשתיות – הצעתי את זה בזמנו. כיום, אני אגיד לך, כחבר ועדת הכספים, אנחנו אישרנו לחמש השנים הקרובות כ-30 מיליארד שקל לטיפול בתשתיות, ואת העשייה הזאת רואים בכל פינה בארץ. אני חושב שבדיור חייבים לטפל באותה צורה. הממשלה חייבת כל שנה – 3–4 מיליארד שקל. בלי זה, אני לא רואה פתרון לבעיה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם כל מלה שאמרת, והלוואי שכל מלה שאמרת, באמצעות השרה נוקד, שיושבת אתנו כאן, תוכל גם לשכנע את הממשלה, הלוואי. זאת דרך המלך, מהלך תקציבי, מדינה שלוקחת אחריות, בונה בנייה תקציבית ומטפלת בבעיות הדיור כבעיות תשתיות. זאת בעיה של תשתית – אין תשתית, אין דיור. אבל, אדוני היושב-ראש, אני כבר מנסה למצוא סדקים במערכת. אני אומר, אתם לא רוצים בנייה ציבורית, אתם רוצים בנייה פרטית, בבקשה, הנה, אנחנו מייצרים לכם מנגנון כדי לקדם את זה, כדי להזיז את זה. אי-אפשר להשלים עם המצב הזה שבו לא נעשה כלום. דיבר פה שר הבינוי והשיכון, ובעצם ממנו ניתן היה להבין שמשרד האוצר בולם כל מהלך בכיוון הזה. יבואו אנשי משרד האוצר ויגידו: זה לא אצלנו, זו בעיה של מישהו אחר. הממשלה חייבת לייצר תוכנית לאומית כוללת שמקדמת מנגנונים של דיור בר-השגה. לכן, הצעת החוק שלנו דורשת לקבוע אזורים שבהם יש עודפי ביקוש לדיור. לגבי האזורים האלה, בתוך שנה יצטרך השר, שהוא שר הבינוי והשיכון, להביא לאישור הממשלה תוכנית כוללת לקידום דיור בר-השגה באזורים האלה, כאשר תוכנית כזאת צריכה לכלול, לפי הבנתנו, גם תוכניות לבנייה ולרכישה של דירות ציבוריות להשכרה וגם מנגנונים תכנוניים וכלכליים לעידוד בנייה פרטית של דיור בר-השגה בהיקף ובאופן שייקבע. אנחנו גם מציעים פיקוח פרלמנטרי, אנחנו מציעים שהשר יגיש אחת לשנה דין-וחשבון לוועדת הכלכלה של הכנסת על התקדמות ביישומה של התוכנית. אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, זה המעט. הלוואי שניתן היה להגיע להסכמה ולהחלטה שכן, בתקציב המדינה, באופן ישיר, בונים בנייה ציבורית בהיקף גדול. מה שאנחנו מציעים פה זו דרך הרבה יותר מתונה: תוכנית כוללת שתכלול גם את המרכיב של הבנייה והרכישה של הדירות הציבוריות להשכרה וגם את המנגנונים התכנוניים והכלכליים שיעודדו בנייה פרטית של דיור בר-השגה בהיקף ובאופן שייקבעו. עמיתי חברי הכנסת, אני מבין שבוועדת השרים לענייני חקיקה, לצערי, לא היה אפשר להגיע להסכמה, התעוררה התלבטות בתוך הוועדה ובוועדה ביקשו זמן נוסף לדיון. אני מכבד את בקשת הממשלה, אבל אני, גברתי השרה, פונה אלייך ומפציר בך, כמי שמייצגת פה את הממשלה: אל תיתנו לסוגיה הזאת להירדם, כי אולי היא תירדם מעל ספסלי הממשלה אבל בציבור היא לא ישנה. וכאשר אנשים נמצאים ברחובות ואין להם דיור ואין להם פתרונות, אנחנו מדברים על אנשים במצוקה של דיור ציבורי. דיברו פה קודם חברותי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחברת הכנסת מירי רגב על המצוקות שקיימות – בדיון שהיה היום בבוקר – כולל אנשים שנמצאים ברחובות, באוהלים, בגשם – – – היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון, דב חנין. דב חנין (חד"ש): כאשר זו המצוקה, וכאשר המצוקה מגיעה גם לאלה וגם לשכבות הביניים וגם לציבורים היותר מבוססים, הבעיה הזאת בוערת; היא לא בעיה ישנה, היא בעיה בוערת והיא מחייבת פתרון מהיר. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. כאמור, רבותי, תשובה והצבעה במועד אחר.