קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז יילוד), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2043/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו מבקשים להעלות את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה בגין אשפוז יילוד), התש"ע–2010. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה. ישיב סגן שר הבריאות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, קודם כול תרשה לי לברך אותך על הצטרפותך לנשיאות הכנסת. אני בטוחה שיהיה מאוד מעניין, ואני מאחלת לך המון הצלחה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני סגן שר הבריאות, גברתי השרה, היום זו הפעם השלישית שאנחנו מציינים פה בכנסת ישראל את יום הפג הבין-לאומי. יש לנו הישגים ויש לנו גם דברים ודרך ארוכה. אנחנו נדון בזה באופן נרחב בהצעה לסדר שתהיה בהמשך, אבל ראשית כול אנחנו רוצים לפרוט משהו ועכשיו, וזה הזמן.
אני רוצה לדבר על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז יילוד). על-פי חוק עבודת נשים, 1954, אשה אשר ילדה חייב להישאר בבית-החולים בשל אשפוז רשאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה מרבית של עד ארבעה שבועות בלבד.
נשים שילדן מאושפז תקופה ארוכה מתקופת חופשת הלידה שלהן עומדות בפני הברירה אם להתחיל ולנצל את הזכות לחופשת לידה, או לחלופין להשעות זכות זו עד מועד שחרורו של היילוד. רבות מהן בוחרות להשעות זכות זו עד מועד שחרורו של היילוד, וכתוצאה מכך הן מתרוצצות בין העבודה, הבית והילדים ובין הילד שנמצא בפגייה; לפעמים, הוא לא תמיד הילד הראשון אבל הוא בהחלט זקוק למלוא תשומת הלב.
הרי זה לא סוד, כאשר יש לך ילד מאושפז בבית-חולים וכאשר מצבו בין חיים למוות, המתח הוא הרבה יותר גדול, הלחצים יותר גדולים וקשה לאותן נשים, לאותם הורים בכלל, לחלק את הזמן בצורה כזאת ולא לקרוס בדרך.
הורים לפג המתמודדים עם אשפוז ילדם במחלקות טיפול נמרץ עומדים מול אי-ודאות לגבי מצבו הבריאותי והקוגניטיבי של ילדם. הפג מצוי בסכנת חיים בעת אשפוזו ונדרשים מעקבים רבים, חיסונים מיוחדים, טיפולים ובדיקות, אשר לא רק גוזלים זמן רב וטרחה רבה מהמשפחה אלא גם גוזלים כוחות נפש.
יצוין עוד כי נודעת חשיבות רבה לשהיית ההורים במחיצת הפג לצורך התפתחותו. ישנם מחקרים שמראים כמה חשוב המגע האנושי וכמה חשוב, להורה ובעיקר לילד, אותו מגע, אותו ליטוף, אותו חום שהוא היה רגיל לו כל כך במשך הזמן שהיה ברחם אמו. כעת, בניסיון להציל את חייו הוא נמצא בתוך אותו אינקובטור, ככה, מנותק, זכוכית מפרידה בינו לבין העולם החיצון, בלי המגע האנושי. אבל כאשר יש מספיק זמן והילד מספיק גדול נותנים להורים להכניס את היד. לפעמים, באיזשהו שלב, אם לאחיות יש מספיק זמן, הן יכולות ככה למצוא את הזמן ולהגיש אותו בצורה מאוד עדינה לאותו הורה. מספרים הורים, היום באחת הוועדות, על הפעם הראשונה שהם החזיקו את הילד שלהם. חלקם דיברו על זה – אחרי חודשיים וחצי החזיקו אותו, אחרי חודשיים וחצי של אשפוז החזיקו בפעם הראשונה את אותו יילוד, בתנוחה של קנגורו, קוראים לזה. פעם ראשונה שהרגישו את העור שלו על העור שלהם, זה היה מאוד מרגש.
אבל תחשבו מה עובר על אותם הורים. הרי אנחנו יודעים, אני גם אגיד לכם, האחיינית שלי נולדה פגה, עברו למעלה מ-13 שנים מאז. אני זוכרת מה עבר על האמא ומה עבר על כל המשפחה מסביב. היא לא חזרה לעבוד, היא לא חזרה לעבוד אחרי הלידה. היום היא כבר עובדת, כמובן, אחרי תקופה מסוימת.
אנחנו רוצים למנוע את המצבים שנשים יצטרכו לוותר על מקום עבודתן. מה גם שהיום אנחנו נמצאים במצב שבו, חברים, המשפחה נדרשת להוציא לא מעט כסף על טיפול באותו פג גם כשהוא שוחרר מבית-החולים. היום שמענו בוועדות השונות שהורים צריכים לנסוע כל פעם לעשר בדיקות, כל פעם למקום אחר. בכל פעם שהם צריכים את הבדיקה המאוד-ספציפית והמיוחדת הזו, הם צריכים גם את ההפניה של אותו רופא יילודים, וזה, ככה, מטרטר את ההורים, אבל גם מביא להוצאה כספים נוספת.
ויתור על הכנסה של אחד מבני-הזוג הוא לא משהו שאנחנו כחברה רוצים לעודד. ואם אנחנו יכולים להבטיח, או לפחות בצורה כזו או אחרת להשאיר את האמא – גם לשמור על הקריירה שלה, וגם לנהל את המשפחה בצורה כזו או אחרת – אז הצעת החוק הזו באה להקל את המצב.
המטרה של הצעת החוק הזאת היא להבטיח את יכולתה של האם העובדת לשהות במחיצת ילדה שלגביו נקבע כי יש צורך באשפוז, ללא חשש כי זכויותיה לחופשת לידה מלאה מיום שחרורו של הילד המאושפז ייפגעו.
אני חייבת לציין את ארגון לה"ב – אנחנו נמצאים בקשר הדוק – שזה ארגון ההורים למען הפגים. משהו מדהים קורה בארגון הזה. הורים שהילדים שלהם נולדו פגים והיום הם כבר בגיל 13 – היו לנו גם כאלו – עדיין חברים בארגון ודואגים לאותם הורים חדשים שנכנסו לתוך הטרגדיה הזו. אנחנו מקווים שהטרגדיה הזאת תסתיים ב-happy end.
אני חייבת לציין, למרות שבחוק הזה זה פחות רלוונטי, אבל זה רלוונטי ואני תיכף אסביר למה, את ארגון הנאונטולוגים במדינת ישראל, ובראשם כמובן פרופסור שאול דולברג – כמעט הורדתי אותך לרמה של דוקטור, אבל פרופסור שאול דולברג – ולהודות לו. היום בוועדות, השרים – למשל, בוועדה לפניות הציבור, הרופאים הסבו את תשומת לבנו לצרכים של משפחות; לכך שלמשל הילדים מופנים – וזה קורה לא מעט, מסתבר – האשה עם הפג היילוד מופנים למקום אחר, כי יש מחסור בפגיות במקום מסוים, לפעמים זה במרחק עשרות קילומטרים מהבית שלהם. מנהלת מחלקת פגים בבית-החולים "סורוקה" אמרה לנו שעלינו לדאוג לתמיכה סביב אותן משפחות, כי כאשר הם רחוקים צריך לדעת מי ייקח אותם, מי יחזיר אותם, מי ידאג להם לאוכל, מי ידאג להם לצרכים בסיסיים אחרים. הערבות ההדדית הזו בין הרופאים האלו לבין ההורים האלו מחממת את הלב ועושה לנו כל כך טוב.
אני חייבת להגיד שהצעת החוק הזאת היתה על שולחן הממשלה כבר בשנה שעברה, לקראת יום הפג בשנה שעברה. לא צלחה, לא הגיעה להצבעה. היום אני שמחה וכל כך מאושרת לבשר שהמצב שונה. זה לקח לנו שנה. בסדר, יש דברים שלוקחים – זה תהליך שלוקח זמן, אבל זה הבשיל, ואני כל כך שמחה להגיד שהממשלה תתמוך בכך. אני רוצה להודות לשר הרווחה משה כחלון, שככה הצליח להביא לשינוי המיוחל, לעזור, כי היו שרים שמלכתחילה היו בעד. אבל צריך לזכור שהביטוח הלאומי לא כל כך שש להרחיב את חופשת הלידה, גם לא כאשר מדובר באשפוזים של פגים יילודים. אני רוצה להודות לשר האוצר שטייניץ שנתן את הסכמתו. ללא הרגישות של משרד האוצר בנושא הזה, אנחנו לא היינו מביאים את הצעת החוק הזו.
וכמובן, ולא רק בתחום הזה, וגם בהצעה לסדר, אני רוצה להודות לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שבאמת היה השר הראשון אולי זה למעלה מעשור ששם את ידו על הבעייתיות שיש בכל העניין שקשור למחלקות הפגיות בבתי-החולים, על העדפה של רופאים שילכו למקצוע הזה, ועל זה אנחנו נדבר בצורה מורחבת יותר גם בהצעה לסדר. אבל מאחר שאתה פה אני מודה לך – גם בעיקר שאתה יודע שכך צריך לחזק את הפריפריה, ויש גם תמריצים לרופאים מתמחים שיגיעו למקצוע הזה. אנחנו נדבר על זה כמובן בהמשך.
אני רק חייבת להגיד בשביל הפרוטוקול שאני מתחייבת – ובאמת מקיימת, כמו בשאר הדברים – לקדם את החוק בתיאום עם משרד האוצר והביטוח הלאומי. ותודה רבה לכל השרים המעורבים. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אני מבקש להזמין את סגן השר להשיב, ואחרי זה אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
יש לי איזה בירור לעשות.
היו"ר שלמה מולה:
טוב, אז בבקשה. רק שלא ייקח הרבה זמן. אדוני, אני מציע שתתחיל להשיב ואם יש מה לברר אז – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
פשוט אני עונה במקום השר שמחון, הוא צריך לענות, והוא נתן לי תשובה קצת אחרת ממה שהיא אמרה, אז אני לא יודע מה לעשות עם התשובה. ממני ביקשו להגיד שמבקשים שבועיים. אדוני היושב-ראש, אני מבקש דבר אחד, היות שאני רוצה ללבן את זה עם השר טלפונית, שאנחנו נדון על נושא ציון יום הפג הבין-לאומי, ונחזור, ופה יהיה אחר כך – – –
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. תשובה והצבעה יהיו יותר מאוחר.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
היום יותר מאוחר. אני בינתיים אבדוק.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז יילוד), התש"ע–2010
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר שלמה מולה:
אדוני, אנחנו חוזרים להצעת החוק שהציגה חברת הכנסת אורלי לוי, ומייד עם תום תשובתו של סגן השר אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז יילוד) – בבקשה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, במענה להצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז יילוד), התש"ע–2010, של חברת הכנסת אורלי לוי, אני ממליץ, לפי התיאום עם השר שמחון, שנצביע בעד, ובוועדת השרים, אני מבין, ביום ראשון יסדרו את ההצעה; אבל בהסכמה של השר אני תומך בהצעת החוק.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. אז אנחנו, אדוני סגן השר – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
סליחה, זה בתיאום, אורלי לוי מתואמת עם השר.
היו"ר שלמה מולה:
האם ההתניה מקובלת עלייך?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כן.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז, אז אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נחכה לכבוד סגן השר שיגיע למקומו. הצעת החוק שאנחנו מצביעים עליה היא הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה בגין אשפוז יילוד), התש"ע–2010.
בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז יילוד), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
בעד – 11, נגד – אין. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה בגין אשפוז יילוד), התש"ע–2010, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה ראשונה.