קטע מדברי הכנסת

DOC 6,473 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7) (תיקון – תחילת סעיף 5ב), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3472/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7) (תיקון – תחילת סעיף 5ב), של חבר הכנסת זבולון אורלב. הנמקה מהמקום, בבקשה. בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עניין החוק שלי הוא בעקבות פסק-דין שניתן ביולי האחרון. קבעו השופטים פרוקצ'יה וג'ובראן, שופטי בית-המשפט העליון, בדעת רוב, כי אזרחי מדינת אויב רשאים לתבוע את מדינת ישראל ביחס למעשים שנעשו לפני שנת 2000. בכלל התובעים האלה נמנה גם המחבל מוסטפא דיראני, אשר לקח חלק בחטיפתו של הנווט השבוי רון ארד, ובחזרתו ללבנון בשנת 2004 הצטרף יחד עם ארגונו ל"חיזבאללה". לעומתם, השופט חנן מלצר קבע בדעת מיעוט כי בדומה לרבות ממדינות המערב, גם בישראל הכלל הוא שאזרח מדינת אויב אינו רשאי לתבוע את המדינה. הצעת החוק שלי מאמצת את דעת המיעוט וקובעת שאדם המתגורר במדינת אויב לא יוכל לתבוע בערכאות בישראל החל ב-1952, ובעצם, מאז הקמת המדינה. לדעתי, כל עוד שורר מצב מלחמה בין מדינת ישראל למדינה אחרת, זה הזוי להסכים שנתין של מדינת אויב שעסק, ועודנו עוסק, בפעילות טרוריסטית נגד מדינת ישראל, יוכל למצות את זכויותיו המשפטיות בישראל. לכן אנחנו רוצים לקבוע ברמה העקרונית כי לנתין אויב לא מתקיימת הזכות העקרונית לעמוד בפני בית-משפט ישראלי. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מאוד מאוד מודה לך, אדוני. בבקשה, אדוני שר המשפטים, תשובת הממשלה. שר המשפטים יעקב נאמן: הממשלה תומכת. היו"ר אופיר אקוניס: הממשלה תומכת. ובכן, נעבור עכשיו למתנגדים. נרשם חבר הכנסת אלסאנע, שלא נמצא. חבר הכנסת חנין, בבקשה. הממשלה תומכת, ולכן אין תשובת שר. שלוש דקות. חבר הכנסת חנין מתנגד. נסים זאב (ש"ס): הוא יסביר לנו כמה שאויבי ישראל חשובים לעם ישראל. היו"ר אופיר אקוניס: הוא חושב את מחשבותיו, שמי שפעל זכאי גם אחר כך לתבוע. זה דבר מעניין מאוד. נשמע ובלאו הכי נצביע. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק מאוד בעייתי גם ברמה המשפטית, אבל הוא גם מזיק לאותם אלה שרוצים לקדם את העקרונות שמאחורי החוק. בית-המשפט הוא המסגרת לברר טענות, גם אם הן טענות נכונות וגם אם הן טענות לא נכונות. בית-המשפט בישראל צריך להיות פתוח לכל טענה משפטית שקשורה לאחריות המדינה. בהרבה מקרים לטענות האלה יכול להיות בסיס, בהרבה מקרים בית-המשפט ישלול אותן, אבל סגירת הדלת של בית-המשפט בפני האפשרות לברר טענות היא דבר בעייתי, היא דבר פסול, היא דבר שאיננו עולה בקנה אחד עם הנורמות הבסיסיות של מדינה דמוקרטית. אבל ברור לחלוטין מה תהיה התוצאה, חבר הכנסת זאב. ברור לחלוטין מה תהיה התוצאה של הצעת החוק הזאת. כאשר נשללת האפשרות לסעד משפטי פנימי – אנחנו כולנו מכירים את האופציה האחרת בדין הבין-לאומי – – היו"ר אופיר אקוניס: אבל החוק הזה קובע שלא יוכלו – – – דב חנין (חד"ש): – – והיא הליכה לערכאות בין-לאומיות. היו"ר אופיר אקוניס: נתיני מדינת אויב – – – דב חנין (חד"ש): עכשיו, אתם באים בטענות. אתם הרי לא רוצים שערכאות בין-לאומיות ידונו את מעשי מדינת ישראל. אתם מכירים – כולנו מכירים, אני מקווה שכולנו מכירים, את פסק-הדין של בית-הדין האירופי לזכויות אזרח שעסק בשאלה של תביעה בענייני קפריסין הטורקית, והוא שלל את התביעה הזאת מכיוון שבקפריסין הטורקית ישנו בית-דין, ישנה ערכאה פנימית שמאפשרת דיון באותה סוגיה, ולכן אין מקום לפנות לערכאה בין-לאומית. זהבה גלאון (מרצ): ערכּאה. עם דגש – ערכּאה. דב חנין (חד"ש): ערכּאה. כאשר סוגרים את הדלת בפני תביעות בבתי-משפט ישראליים, פותחים את השער בפני בתי-משפט וערכאות בין-לאומיים. אם זה מה שאתם מעוניינים בו, בבקשה, אבל אל תחזיקו במקל בשני קצותיו. אל תגידו גם בבתי-משפט ישראליים אי-אפשר לתבוע, ומצד שני אנחנו לא מסכימים שיתבעו אותו בבתי-משפט בין-לאומיים. חבר הכנסת אורלב רוצה שיתבעו את מדינת ישראל בערכאות בין-לאומיות – יגיד את זה פה בגלוי, יסביר לחברי הכנסת מהי המשמעות המשפטית מרחיקת הלכת של ההצעה שהוא מציע, ויחליטו חברי הכנסת שהם מעוניינים שמדינת ישראל תעמוד בפני ערכאות בין-לאומיות ולא בפני בתי-משפט ישראליים. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. קריאה: לא לא לא. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני. בבקשה, נא לפתוח לו. אתה רוצה להשיב מהדוכן? בבקשה. חבל, הבנתי. שלוש דקות לרשותך, אדוני. אולי תסביר לחבר הכנסת חנין למה זה הגיוני. מוחמד ברכה (חד"ש): יש דבר יותר פשוט, והוא לא לעשות עבירות ולא לעשות פשעים, ולא יהיו תביעות. היו"ר אופיר אקוניס: משני – גם מהצד השני. זבולון אורלב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, יש עצה יותר טובה – לא להיות מחבל. זה העצה הכי טובה. אני רוצה לענות לחבר הכנסת חנין ולומר לו שהחוק שהכנסת – אני מקווה – תאשר עכשיו, שנתין מדינת אויב שהוא מחבל לא יכול לתבוע את מדינת ישראל, מקובל בכל העולם המערבי. מדינות כמו ארצות-הברית, בריטניה, קנדה ומדינות דמוקרטיות נוספות בעולם המערבי חוקקו את החוק הזה. זהו חוק, בעצם, של מורשת המשפט הבריטי, כך שאין שום סיכוי לשום תביעה בין-לאומית, ואף אחד לא יהלך עלינו אימים שאנחנו ניתבע בעולם. להיפך, פסק-הדין של בית-המשפט העליון עושה אותנו פראיירים. אנחנו המדינה היחידה בעולם כרגע שבחקיקת החוק של שנת 2000 – כי לדעת כל בית-המשפט העליון מחבל שנתפס אחרי שנת 2000 לא יכול לתבוע; כל המחלוקת היתה על תחולת החוק, האם זה משנת 2000 או מאז קום המדינה. זאת היתה המחלוקת, וכל מה שאנחנו רוצים לעשות בחוק הזה זה להחיל את החוק הזה מאז שחוקק חוק הנזיקים האזרחיים ב-1952 כדי שכל נתין אויב שהוא מחבל לא יוכל לתבוע. וצריך לזכור – החוק הזה נולד על רקע מקרה מוסטפא דיראני, חוטף רון ארד, ששוחרר ב-2004, הצטרף עם הארגון שלו ל"חיזבאללה". אז הכנסת צריכה לומר את דבריה באופן מאוד ברור: אנחנו לא ניתן מעמד, בבתי-משפט ישראליים, לאנשים שהם מחבלים, והם רוצים – "הרצחת וגם ירשת" – מצד אחד יעשו פעולות טרור נגד מדינת ישראל, ירצחו אנשים, יפגעו ברכוש, ולאחר מכן תהיה להם זכות מעמד בבתי-משפט על תביעות כאלה ותביעות אחרות. זה אבסורד ממדרגה ראשונה. ולכן אני מודה לוועדת השרים לחקיקה שאישרה, ואני גם רוצה להודות באופן אישי לשר גדעון סער, שאתו התייעצתי והוא סייע בהעברת החוק הזה, ואני מודה לו על כך ומגיע לו קרדיט בהעברת החוק הזה. תודה רבה, ואני מקווה שהכנסת תוכל לתמוך בחוק. היו"ר אופיר אקוניס: תודה, אדוני. אני מאוד מודה לך. תודה רבה. חבר הכנסת ברכה, אנחנו עוברים להצבעה. תצביע נגד אם אתה מתנגד. מוחמד ברכה (חד"ש): אם הוכח שהוא עשה פשע, למה הוא שוחרר? היו"ר אופיר אקוניס: אם אתה רוצה להתנגד לחוק אתה מוזמן להצביע כשחבר הכנסת אורלב – – – מוחמד ברכה (חד"ש): עזוב, זה דמגוגיה זולה. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36 נגד – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7) (תיקון – תחילת סעיף 5ב), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: ובכן, 36 בעד, 15 מתנגדים, אין נמנעים מהנוכחים. הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7) (תיקון – תחילת סעיף 5ב) עברה ותועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.