קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור [הצעת חוק פ/368/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, מצוקת הדיור היא שהדליקה את המחאה החברתית המופלאה שראינו הקיץ. אוהל ראשון, שהקימה דפני ליף בשדרות-רוטשילד בתל-אביב, הפך בן-לילה למחנות אוהלים בארץ כולה, מן הצפון ועד הדרום, בכל ערי ישראל, והוליד הפגנות חסרות תקדים בעוצמתן, מצפון עד דרום, מקריית-שמונה ועד אילת. אבל הממשלה, הממשלה נותרה אטומה ומנוכרת. במקום להחליט על מהלך של בנייה ציבורית ותקציבית בהיקפים גדולים על קרקעות המדינה, הממשלה בחרה ובוחרת להמשיך בהפרטת הקרקעות, בפירוק מערכות התכנון, ובהטבות נוספות, עוד ועוד הטבות, ליזמים ולקבלנים. הממשלה, עמיתי חברי הכנסת, לא שמעה את קולו של העם, לא שמעה את הדרישה למדינה האחראית לאזרחיה, ולכן היום זוהי חובתה של הכנסת לעשות מעשה. נקודת המוצא הרעיונית של הצעת החוק הזאת היא צדק חברתי, ואין צדק חברתי בלי קורת גג. דירה למגורים איננה פריווילגיה, בית איננו פינוק לעשירים בלבד. הגיע הזמן להפוך את הזכות לדיור לזכות יסוד. ואני אינני מדבר פה, עמיתי חברי הכנסת, על דירות יוקרה, על מותרות, אני מדבר על הבסיס. עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת מעגנת בחוק-יסוד את אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של האדם – הזכות לדיור. הצעת החוק קובעת שהתנאים המינימליים של הדיור – השטח, האיכות הפיזית, התנאים המשפטיים – כל אלה ייקבעו בחוק. זוהי הדרך הנכונה לנסח חוק-יסוד – בקביעת עקרונות, כך שהפרטים ייקבעו בחקיקה רגילה. במקרה שתיווצר סתירה בין הזכות לדיור לזכויות יסוד אחרות המוכרות בישראל, כמו למשל הזכות לקניין, יכריע בית-המשפט במחלוקת בהתבסס על מכלול ערכיה של מדינת ישראל. מוצע שחוק-היסוד הזה, חוק-היסוד: הזכות לדיור, יהיה חוק נוקשה, ולא יהיה אפשר לשנותו אלא בחוק-יסוד שיתקבל ברוב של חברי הכנסת. הצעת חוק-היסוד כוללת גם פסקת הגבלה והוראה בעניין יציבות החוק. כל אלה הם סימני היכר לכך שחוק-יסוד: הזכות לדיור ייעשה מעתה לחלק מהחוקה הפורמלית של ישראל. עמיתי חברי הכנסת, על-פי חוק-היסוד אסור לפגוע בזכות לדיור אלא בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכות המפורשת בו. כל רשות מרשויות השלטון תהיה חייבת לכבד את הזכות לדיור. עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, אומרים לי, יש לה משמעויות גדולות ומרחיקות לכת. אכן, בהחלט, הגיע הזמן לכך. הגיע הזמן לכך שלא יהיו חסרי דיור בישראל; הגיע הזמן שגם בכפרים לא-מוכרים לא יהיו אנשים שיחיו ללא בית; הגיע הזמן שלא יהיה אפשר להרוס בתים של אנשים ולהותיר אותם ברחובות או בשטחים הפתוחים בלי לדאוג להם לדיור חלופי, בלי לדאוג להם לפתרונות אחרים. והדאגה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, למינימום הזה, של קורת גג אנושית, צריכה להיות באחריותה של המדינה. מכאן מתחילה אחריות המדינה – המדינה שאחראית לאזרחיה, כן, אחראית גם לקורת גג לכל אזרח. עמיתי חברי הכנסת, בשבוע שעבר התפרסם מחקר של מרכז המידע בכנסת, שנעשה לבקשתה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בנושא הדיור הציבורי. התמונה שמתגלה לנגד עינינו בנושא הזה, עמיתי חברי הכנסת, היא מחרידה: יש פחות דיור לדיור ציבורי, אבל יותר נזקקים. וכשזה המצב, מובן שהתוצאה של המשוואה היא יותר חסרי-בית. מי שחושב שאין כסף, כדאי לו לקרוא את המחקר הזה, והוא יראה איזה סכומי כסף עצומים הצטברו ממכירת הדירות של הדיור הציבורי לאורך השנים. ומה עשו בכספים האלה? השתמשו בהם לדברים אחרים לגמרי, כמו למשל לבניית כבישים בשטחים להתנחלויות. בזה השתמשו בכספי הדיור הציבורי. הנה, ראו בקליפת אגוז את הבעיה: סדר עדיפויות הפוך, השקעה במה שאסור להשקיע בו, והפקרות במה שחייבים לטפל בו. מי החליט להוציא את כספי הדיור הציבורי למטרות אחרות? באיזו סמכות ניתנה ההחלטה הזאת? איזו הפקרות זאת? עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא תשובה במקום ובזמן לדרישה לצדק חברתי שנשמעה ברחובות ישראל. חייבים להתחיל להתמודד עם מצוקת הדיור, וההתמודדות הזאת חייבת להתחיל בבסיס, בזכות הבסיסית לדיור מינימלי, בזכות לקבל מענה של קורת גג לאלה שהם חסרים בתים וחסרים דירות. עמיתי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פונו בכוח מבית חסרי דיור בירושלים. האנשים האלה נמצאים כרגע ברחוב, במאהל, כאשר החורף מתקרב, ואני נותן את הדוגמה הזאת כי ישנם מאהלים רבים כאלה בכל רחבי הארץ. חשוב שנבין: כאן לא מדובר במאהלי מחאה, כאן מדובר בפתרונות דיור בעייתיים, בפתרונות דיור ארעיים, באוהל שבו אנשים נמצאים לא כביטוי לזכות של מחאה, אלא כביטוי להיעדר זכות לבית מינימלי שבו הם יוכלו לחיות כבני-אדם. ילדים נמצאים בחוץ, ילדים הם חסרי-בית, משפחות במצוקה, אנשים שנמצאים במצבים קשים מבחינה בריאותית. את המצב הזה חייבים להפסיק, ואנחנו לא יכולים להמשיך לדבר על פתרון נקודתי במקום כזה או במקום אחר. אנחנו לא יכולים להמשיך ולדבר על ועדות חריגים שלפנים משורת הדין ייתנו פתרון למישהו שנמצא כבר במצב שלאחר ייאוש. אנחנו חייבים לעגן את הזכות לדיור כזכות בסיסית, כפי שמקובל גם במקומות אחרים בעולם, לקבוע את העיקרון שזוהי אחריותה וחובתה של המדינה לספק את המינימום של קורת גג לכל אזרח ותושב בארץ הזאת. עמיתי חברי הכנסת, העברת הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית תהיה מסר של התחלת טיפול אמיתי בבעיה החברתית הבוערת, הקיצונית, הדוחקת, של מצוקת הדיור. מצד שני, התנגדות להצעה הזאת, והצבעה נגדה, גם היא מעבירה מסר ברור לציבור. היא מעבירה מסר של אטימות, היא מעבירה מסר של "עולם כמנהגו נוהג", היא מעבירה מסר של – הציבור צועק והשיירה עוברת. המסר הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא מסר שיישמע ויהדהד, ואני מציע לכל אחד ואחת מחברי הכנסת לעשות לפני ההצבעה הזאת חשבון נפש עם עצמו, לשמוע באוזני רוחו את דרישות העם, והפעם להצביע בעד מה שהעם צריך והעם רוצה. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. כבוד שר המשפטים. בבקשה. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני הנכבד, היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי בקשב רב את דבריו של חבר הכנסת דב חנין. ראשית, אני מתפלא שהצעת חוק-היסוד הזו לא הובאה לדיון מוקדם בוועדת שרים או במליאת הממשלה. בדרך כלל חוקי-יסוד דורשים ליבון, בדיקה, התעמקות, ולא ססמאות – שחוק-יסוד מגישים אותו ובזה פותרים את הבעיה. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, מכיוון שחוק-היסוד הזה לא בא לבירור ענייני כפי שהנוהג והכללים – – – קריאה: – – – לבירור. היו"ר אופיר אקוניס: תודה על הצעתך. שר המשפטים יעקב נאמן: אני עוד לא סירבתי לברר אף חוק, גם אם הוא לא נקרא חוק-יסוד. היו"ר אופיר אקוניס: תודה, אדוני. בבקשה. שר המשפטים יעקב נאמן: אנחנו מוכנים לדון בכל נושא. הנושא של הדיור הוא נושא חשוב ביותר, הוא נדון בציבור, בוועדת-טרכטנברג; משרד הבינוי והשיכון עוסק בזה, שר הבינוי והשיכון ער לבעיה הזו. רק להגיש חוק-יסוד איננו פותר את הבעיה. כדי לפתור את בעיית הדיור במדינת ישראל, צריך דבר ראשון להקציב כספים; דבר ראשון. דבר שני, הממשלה – בביטול הביורוקרטיה הנוראית הקיימת היום במדינת ישראל לצורך בינוי. ורק להגיש חוק-יסוד – לא פותר את הבעיה, ושאף אחד לא ישלה את עצמו שזה פותר את הבעיה. אני רוצה להדגיש שאנחנו מוכנים לדון בנושא זה, אבל כיוון שזה לא בא לדיון מוקדם אין לי אפשרות אלא להביע את עמדת הממשלה – להתנגד לדרך הזו של נאומים כדי לפתור בעיות. אני רוצה להדגיש יותר מזה: אני, מאז כניסתי לתפקידי, לפני למעלה משנתיים וחצי, לא נתקלתי בתקדים הזה, שבאים לדיון בכנסת בלי שלפני כן הולכים בהליכים הרגילים על מנת להתעמק בנושא שבא לדיון בפני הכנסת. במצב הזה אין לי ברירה אלא מטעם הממשלה להתנגד לחוק-יסוד זה, שאיננו פותר באופן יסודי ולא באופן זמני את בעיית הדיור, שהיא בעיה קשה מאוד במדינת ישראל. אני רוצה להדגיש שהממשלה פועלת בנושא הזה בכל מיני תחומים על מנת לפתור את הבעיה, ואני מבקש מחברי הכנסת לדחות את הצעת החוק משום שהיא לא עברה את ההליכים הרגילים של דיונים, להצביע נגד כי זה לא נגד דיור ופתרון הבעיה, אלא זה נגד ססמאות כדי כאילו לפתור בעיות. תודה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מודה לך, אדוני. תודה רבה לך. חבר הכנסת חנין, אתה רוצה להשיב. אחר כך נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לתשובה. חבר הכנסת פיניאן, אני פה. אתה פשוט מתקשר אלי להיכנס להצבעה, אבל אני אצביע מפה. אגב, זה עדיין מצלצל, אתה יכול להפסיק את זה. בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, שמעתי את תשובתו של שר המשפטים, ואתחיל בהסכמה עם מה שאני מסכים. צודק שר המשפטים, צריך להקציב כספים. אני בעד. מי מפריע לכם להקציב כספים? מי מפריע לכם לבצע בנייה תקציבית? מי מפריע לכם לבנות על קרקעות המדינה דיור לאזרחי ישראל? אומר שר המשפטים: הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור לא תפתור את כל הבעיה, ואני מסכים אתו. בשביל לפתור את הבעיה צריך לבנות דירות, אבל צריך להתחיל את הדרך, ואם אנחנו נתחיל את הדרך בהעברת הצעת חוק-יסוד זו, אנחנו נתחיל בנתיב שיכריח, כן, יכריח את הממשלה להתחיל לפתור את בעיות הדיור בישראל, כי את הממשלה הזאת צריך להכריח לפתור פתרונות. השר דיבר על קיצור ביורוקרטיה – שמענו, קראנו, למדנו ואנחנו יודעים. חוק הווד"לים הוא חוק של שבירת מערכת התכנון, האצת תכנון בלי הצעת בנייה. ברגע שהתוכניות הווד"ליות עוברות בהליך המהיר, שום דבר לא מחייב לבנות בנייה למגורים בפועל. אדוני שר המשפטים מכיר את החוק, יקרא את החוק ויראה שבדיוק מה שאני אומר הוא הנכון. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, ההצבעה היום היא בפירוש הצבעה ערכית ועקרונית. אני רוצה להתייחס לנושא ועדת שרים לענייני חקיקה. כן, לא מצאתי לנכון ולא מצאתי טעם להביא את ההצעה הזו לוועדת שרים לענייני חקיקה, כשבחקיקה כזו אני יודע בדיוק מראש מה תהיה תשובתה. היו"ר אופיר אקוניס: אז הממשלה לא מצאה טעם לתמוך בך. מה זה לא מצאת? דב חנין (חד"ש): לא מצאתי טעם להביא את ההצעה לוועדת שרים לענייני חקיקה. אני מכיר את צורת הדיון – סליחה, אדוני היושב-ראש – אני מכיר את צורת הדיון של ועדת השרים לענייני חקיקה בנושאים שכאלה, ואני חשבתי שזה לא – חבל לנו, חברי הכנסת, להמתין. יובא הנושא לכנסת, יצביע כל חבר כנסת כאן לפי מצפונו, לפי שיקול דעתו, לפי אמונתו. ישנם נושאים שבהם ועדת השרים לענייני חקיקה יודעת לעבוד. לצערי, דווקא בעניינים העקרוניים האלה, דווקא בעניינים היסודיים האלה היא איננה עושה את מה שצריך. ולכן ההצבעה הזו לא במקרה הגיעה היום לכנסת – כדי שכל אחד ואחת מאתנו יוכלו היום להירשם במרשם הציבורי כתומכים בזכות היסוד לדיור, וחס וחלילה לא יירשמו ברשימה השחורה של אלה שמתנגדים לזכות הזאת. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור – בבקשה. הצבעה אלקטרונית. בבקשה. נא להצביע. קריאה: – – – היו"ר אופיר אקוניס: אתה מבקש הצבעה שמית? אתה לא ביקשת את זה לפני שהתחלנו בהצבעה. טוב, הצבעה שמית. ובכן, ההצבעה הזאת איננה הצבעה אלקטרונית. חבר הכנסת חנין הגיש את מספר החתימות הדרושות להצבעה שמית. המזכירות, כשתיערך, תיתן לי סימן ונתחיל בהצבעה. חבר הכנסת חנין מתעקש, יכול לשמור את החתימות להצבעה אחרת. בבקשה, גברתי המזכירה. חבר הכנסת חנין, אנחנו נמתין לגיבוי ממזכירות הכנסת. הצבעה שמית. בבקשה, גברתי המזכירה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) דורון אביטל – בעד נינו אבסדזה – בעד רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת עפו אגבאריה – בעד רחל אדטו – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אורי אורבך – נגד זבולון אורלב – נגד דוד אזולאי – נגד אריאל אטיאס – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דניאל אילון – נגד רוברט אילטוב – נגד דליה איציק – בעד מיכאל איתן – נגד אריה אלדד – אינו נוכח טלב אלסאנע – אינו נוכח זאב אלקין – נגד חיים אמסלם – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד גלעד ארדן – נגד אורי אריאל – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אריה ביבי – בעד זאב בילסקי – בעד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח מיכאל בן-ארי – אינו נוכח דניאל בן-סימון – בעד רוני בר-און – אינו נוכח אבישי ברוורמן – בעד מוחמד ברכה – בעד אהוד ברק – אינו נוכח אילן גילאון – בעד זהבה גלאון – בעד גילה גמליאל – נגד מסעוד גנאים – בעד משה גפני – נגד אברהם דיכטר – אינו נוכח דני דנון – נגד ניצן הורוביץ – בעד יצחק הרצוג – בעד דניאל הרשקוביץ – נגד מגלי והבה – בעד מתן וילנאי – נגד עינת וילף – אינה נוכחת יצחק וקנין – נגד נסים זאב – נגד אורית זוארץ – בעד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח ציפי חוטובלי – נגד דב חנין – בעד יואל חסון – בעד ישראל חסון – בעד שי חרמש – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד רוברט טיבייב – בעד שלי יחימוביץ – בעד משה יעלון – נגד אליהו ישי – נגד איתן כבל – בעד אמנון כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד משה כחלון – נגד חיים כץ – נגד יעקב כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד ציפי לבני – בעד לימור לבנת – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – נגד יעקב ליצמן – נגד עוזי לנדאו – נגד סופה לנדבר – נגד גאלב מג'אדלה – בעד מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח שלמה מולה – בעד שאול מופז – בעד משה מטלון – אינו נוכח אברהם מיכאלי – נגד אנסטסיה מיכאלי – נגד אלכס מילר – נגד סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח דן מרידור – נגד משולם נהרי – נגד לאה נס – נגד סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד חנא סוייד – אינו נוכח מרינה סולודקין – בעד גדעון סער – נגד גדעון עזרא – בעד חמד עמאר – נגד ציון פיניאן – נגד יוסי פלד – נגד יוחנן פלסנר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – בעד פניה קירשנבאום – אינה נוכחת איוב קרא – נגד מירי רגב – אינה נוכחת דוד רותם – נגד ראובן ריבלין – נגד כרמל שאמה – נגד יובל שטייניץ – נגד מאיר שטרית – אינו נוכח נחמן שי – בעד סילבן שלום – אינו נוכח יוליה שמאלוב-ברקוביץ – אינה נוכחת שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – אינה נוכחת עתניאל שנלר – אינו נוכח רונית תירוש – בעד היו"ר אופיר אקוניס: תודה. נא להקריא לטובת מי שלא נמצא באולם, נמצא בירכתיים או במזנון. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) רוחמה אברהם-בלילא – בעד יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח אריה אלדד – אינו נוכח טלב אלסאנע – אינו נוכח חיים אמסלם – נגד אלי אפללו – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח מיכאל בן-ארי – אינו נוכח רוני בר-און – בעד אהוד ברק – אינו נוכח אברהם דיכטר – אינו נוכח עינת וילף – אינה נוכחת חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח שי חרמש – בעד אמנון כהן – אינו נוכח יעקב כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח משה מטלון – אינו נוכח סטס מיסז'ניקוב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח סעיד נפאע – אינו נוכח חנא סוייד – אינו נוכח יוחנן פלסנר – בעד עמיר פרץ – בעד פניה קירשנבאום – נגד מירי רגב – אינה נוכחת מאיר שטרית – בעד סילבן שלום – אינו נוכח יוליה שמאלוב-ברקוביץ – אינה נוכחת שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – אינה נוכחת עתניאל שנלר – אינו נוכח היו"ר אופיר אקוניס: יש עוד מישהו שנמצא עכשיו באולם ולא קראו בשמו? רק רגע, כבר שלושה אומרים שהם נמצאים באולם, בבקשה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב מרגי – נגד היו"ר אופיר אקוניס: השר בגין נכנס. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין זאב בגין – נגד היו"ר אופיר אקוניס: השר אטיאס? מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריאל אטיאס – נגד היו"ר אופיר אקוניס: נכון. יש עוד מישהו שנמצא באולם ולא הקריאו את שמו? מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורית נוקד – אינה נוכחת. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אנחנו מסיימים את ההצבעה, נא להעביר אלי את התוצאות. ובכן, הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור: בעד – 40, נגד – 54, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה.