קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הנחה מארנונה לסטודנטים, התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/132/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. חבר הכנסת חסון. נא לשבת. הצעת החוק הבאה על סדר-היום: הצעת חוק הנחה מארנונה לסטודנטים, של חבר הכנסת – אה, הנה, אתה עולה; בבקשה, אדוני, חבר הכנסת יואל חסון. משיב שר הפנים. רונית תירוש (קדימה): – – – לוועדת האתיקה. היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז. תפני. את מוזמנת לפנות למי שאת רוצה. תפני. רונית תירוש (קדימה): – – – היו"ר אופיר אקוניס: ראש ועדת האתיקה נמצא פה, את מוזמנת לפנות אליו. נחמן שי (קדימה): כרטיס צהוב. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שאני אדבר על החוק שלי, אדוני היושב-ראש – – היו"ר אופיר אקוניס: תדבר על מה שאתה רוצה. יואל חסון (קדימה): – – אתה יושב על כיסא שההגינות מחויבת בו. המצלמות רואות הכול – – היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז, נכון. יואל חסון (קדימה): – – והמצלמות יוכלו לראות שאתה שיחקת במסך הזה, אדוני היושב-ראש, כאילו אתה לא יודע להפעיל הצבעה פתאום – – – היו"ר אופיר אקוניס: אז תביא את – – – יואל חסון (קדימה): – – – כאילו אתה לא יודע להפעיל הצבעה. פתאום לוקח להפעיל הצבעה ארבע דקות. היו"ר אופיר אקוניס: ארבע דקות? יואל חסון (קדימה): אדוני, לא יקום ולא יהיה. היו"ר אופיר אקוניס: אוקיי. יואל חסון (קדימה): אנחנו לא נוותר על הדבר הזה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מציע את הדבר הבא – – – יואל חסון (קדימה): אנחנו נדרוש שהמצלמות יראו בדיוק מה עשית מאחורי המסך הזה. היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז. אין שום בעיה. יואל חסון (קדימה): מה גרם לזה שעיכבת הצבעה שבבירור יכולת לעשות אותה שלוש דקות קודם. היו"ר אופיר אקוניס: אתה יכול. אני מבקש, חבר הכנסת וקנין – – – יואל חסון (קדימה): תמשיך לזלזל, השר ארדן, אבל אל תזלזל בהגינות. ותהיו הגונים במשחק הפרלמנטרי. יש גבול. אל תנצחו בתרגילים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – – היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת וקנין – – – יואל חסון (קדימה): אל תנצחו בתרגילים. את מי ניצחתם עכשיו? את מי? את הזוגות הצעירים שלא יכולים לקנות דירה? את אלה שהפטור ממע"מ לדירה ראשונה היה מגשים להם חלום אמיתי לדירה? אותם ניצחתם עכשיו. לא ניצחת אותנו. היו"ר אופיר אקוניס: אני מציע – – – יואל חסון (קדימה): אותם, את החברים שלך. אנשים בגילך, אנשים בגילך שלא יכולים לקנות דירה ראשונה. בושה. אותם ניצחת. היו"ר אופיר אקוניס: אתה צודק. אני מציע שתבקש מהמצלמות לראות אם עברו ארבע דקות, כפי שאמרת. יואל חסון (קדימה): אנחנו נראה בדיוק. היו"ר אופיר אקוניס: ארבע דקות מאז התחלת ההצבעה. דליה איציק (קדימה): אתה משכת את הזמן. יואל חסון (קדימה): אתה משכת את הזמן. אתה משכת את הזמן. היו"ר אופיר אקוניס: אם זה היה, אם היו ארבע דקות – אתה תתנצל. אם היו ארבע דקות – אתה תתנצל פומבית בפני כל הציבור. אתה אמרת ארבע דקות. תעמוד על כך. נראה אם היו ארבע דקות. שלמה מולה (קדימה): גם אם זה דקה אתה לא יכול לעכב. חצוף שכמוך. היו"ר אופיר אקוניס: אולי ארבע שניות. יואל חסון (קדימה): 20 שניות יותר מדי. 30 שניות יותר מדי. 60 שניות יותר מדי. היו"ר אופיר אקוניס: אולי ארבע שניות. יואל חסון (קדימה): אתה עיכבת את ההצבעה הזאת, אתה יודע שאתה עיכבת את ההצבעה הזאת. אתה יודע, אתה הסתכלת שמאלה, לראות מה המצב של הספסלים שלכם. היו"ר אופיר אקוניס: אולי ארבע שניות. יואל חסון (קדימה): אתה יושב-ראש הישיבה הזאת, ואתה תפעל בהגינות. היו"ר אופיר אקוניס: אולי ארבע שניות. זה על חשבון הזמן שלו. יואל חסון (קדימה): אבל מה זה משנה, חברי חברי הקואליציה? היו"ר אופיר אקוניס: לא, תשתמש במצלמות. תשתמש במצלמות ותתנצל. יואל חסון (קדימה): אנחנו נשתמש במצלמות. היו"ר אופיר אקוניס: אם היה ארבע דקות – אמרת ארבע דקות – אתה תתנצל פה. יואל חסון (קדימה): אנחנו נשתמש במצלמות. שלמה מולה (קדימה): גם אם זה דקה אחת אתה לא יכול להשתמש בזה. רונית תירוש (קדימה): אתה גנבת את ההצבעה. היו"ר אופיר אקוניס: אני אמרתי לחבר הכנסת חסון, ואני עומד על מה שאמרתי. מה שאמרתי – אם היה ארבע דקות – – – רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): יואל, תגיד לו – – – קריאה: מה אתה מתנצל? היו"ר אופיר אקוניס: אני לא מתנצל. הוא יתנצל. יואל חסון (קדימה): יושבת-ראש הכנסת לשעבר אומרת לך: ממלכתיות. אתה יודע מה זה ממלכתיות. היו"ר אופיר אקוניס: נכון. יואל חסון (קדימה): לא התנהגת בממלכתיות. לא התנהגת בממלכתיות. עשית תרגיל עכשיו. ניצחתם בתרגיל. ניצחתם את הזוגות הצעירים בתרגיל עכשיו. היו"ר אופיר אקוניס: זה על חשבון הזמן שלך. יואל חסון (קדימה): ידעת. ראית את ההפרשים, ראית כמה שאין לך אנשים בספסלים, ושיחקת כאן תרגיל. היו"ר אופיר אקוניס: זה על חשבון הזמן שלך. יואל חסון (קדימה): לא היית ממלכתי. לא היית ממלכתי. רוברט טיבייב (קדימה): גנבת הצבעה. יואל חסון (קדימה): בושה. בושה. היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו מסכמים – רגע, חבר הכנסת חסון. אנחנו מסכמים שאם עברו ארבע דקות – – – יואל חסון (קדימה): לא ארבע דקות. אל תיתלה בארבע דקות האלה. אל תיתלה בארבע דקות האלה. רונית תירוש (קדימה): לא ארבע דקות. היו"ר אופיר אקוניס: אמרת ארבע דקות. אמרת ארבע דקות. יואל חסון (קדימה): אתה לקחת הצבעה באופן לא ממלכתי. היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז. יואל חסון (קדימה): עשית תרגיל מכיסא יושב-ראש הכנסת. מכיסא יושב-ראש הכנסת עשית תרגיל. אבל בסדר. היו"ר אופיר אקוניס: תמשיך, אומרת סגנית היושבת-ראש לשעבר. אם עברו ארבע דקות מאז שאני התחלתי להפעיל את ההצבעה – – – יואל חסון (קדימה): תפסיק להיתלות בארבע דקות. אל תיתלה בארבע דקות. אל תיתלה בארבע דקות. עשית תרגיל. דליה איציק (קדימה): אתה גנבת את ההצבעה. אתה גנבת את ההצבעה. יואל חסון (קדימה): עכשיו אני רוצה את זמן החוק שלי. היו"ר אופיר אקוניס: יש לך עוד שש דקות. מספיק. שבו בבקשה. מספיק עם זה. שלמה מולה (קדימה): – – – יואל חסון (קדימה): חברי חברי הכנסת, חברי האופוזיציה, עזבו. הם עושים תרגילים. רוברט טיבייב (קדימה): מה זה "מספיק"? רונית תירוש (קדימה): מה זה "עזבו"? דליה איציק (קדימה): – – – יואל חסון (קדימה): בתרגילים הם לא ינצחו בטווח הארוך. רונית תירוש (קדימה): גנבת הצבעה. היו"ר אופיר אקוניס: נא לשבת. חבר הכנסת שאמה, אולי תסייע לי בהושבתם? אני לא יודע מה הם קופצים פה. כרמל שאמה (הליכוד): פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית – החוצה. דליה איציק (קדימה): אם לא תיתן לו עשר דקות לא תהיה כנסת. היו"ר אופיר אקוניס: אתם מתרגשים יותר מדי. נא לשבת. זה על חשבון הזמן של חבר הכנסת חסון. הכול על חשבון הזמן של חבר הכנסת חסון. רונית תירוש (קדימה): – – – היו"ר אופיר אקוניס: תודה. נא לשבת. תודה רבה לכם. יואל חסון (קדימה): אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מבקש ממך שתתפוס פיקוד על הישיבה הזאת ותנהל אותה בממלכתיות, בניגוד למחליף שלך בעת הזאת. היו"ר ראובן ריבלין: מה זה? מה זה? יואל חסון (קדימה): אתה ניהלת דיון לא ממלכתי. ציפי חוטובלי (הליכוד): יואל חסון, אין – – – יואל חסון (קדימה): ניהלת דיון בצורה לא ממלכתית. ניהלת דיון בצורה לא ממלכתית. היו"ר אופיר אקוניס: אתה מבזבז את זמנך. יואל חסון (קדימה): עשית כאן תרגיל. עשית כאן תרגיל – – היו"ר אופיר אקוניס: הוא מבזבז את זמנו. יואל חסון (קדימה): – – הכשלת וניצחת בתרגיל, ואתה צריך להודות בזה ולתת ליושב-ראש הכנסת שינהל פה בממלכתיות את הדיון הזה. זה הכול. היו"ר אופיר אקוניס: נא להמשיך, חבר הכנסת חסון. יואל חסון (קדימה): תן ליושב-ראש הכנסת לנהל את הדיון בממלכתיות. היו"ר אופיר אקוניס: יש לך עוד חמש דקות ו-40 שניות. נא להמשיך. רונית תירוש (קדימה): הוא לא ירד. אורית זוארץ (קדימה): – – – דליה איציק (קדימה): אנחנו רוצים לראות – – – היו"ר אופיר אקוניס: מה זה "אנחנו רוצים לראות"? מה זה, את מאיימת עלי? מה זה "אנחנו רוצים לראות"? אני מבקש שהמצלמות שמצלמות את הדיון הזה יצלמו שחברת הכנסת איציק אומרת ליושב-ראש הישיבה "אנחנו רוצים לראות". דליה איציק (קדימה): אתה גנבת הצבעה. אתה גנבת הצבעה. זה מה שעשית. יואל חסון (קדימה): אתה מתנהג בצורה לא הגונה. אתה מתנהג בצורה לא הגונה. אתה לא מבין את זה? מה אתה חושב, אתה יושב לי כאן ואתה יכול לעשות כל דבר? היו"ר אופיר אקוניס: תמשיך בבקשה. יואל חסון (קדימה): אתה לא יכול לבזות את הכנסת הזאת ואת הבית הזה, לא לתת לחבר כנסת את הזמן לתת את הנאום שלו על הצעת חוק, ועל אחת כמה וכמה בתרגילים לעשות כאן הישגים לקואליציה. היו"ר אופיר אקוניס: זה על חשבון הזמן שלו. הוא לא משתכנע. יואל חסון (קדימה): זה הזמן שלי, השר ארדן, עם כל הכבוד. היו"ר אופיר אקוניס: אז כשיגיע הזמן שלו. נא לשבת. יואל חסון (קדימה): אתה רוצה לבוא? אתה רוצה להוריד אותי בכוח? השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: הסדרנים יורידו אותך. יואל חסון (קדימה): אתה רוצה להוריד אותי בכוח? אתה רוצה להוריד אותי בכוח? היו"ר אופיר אקוניס: לא לא, יש לו עוד דקות. יואל חסון (קדימה): אני לא יודע, אתם באים, קשה לכם. היו"ר אופיר אקוניס: השר ארדן, נא לשבת. יואל חסון (קדימה): מאה אחוז. אתם רוצים להוריד אותי בכוח? לא, זה הזמן שלי, השר ארדן. זה הזמן שלי. שב, שב במקום שלך, שב במקום שלך. היו"ר אופיר אקוניס: יש לו עוד ארבע דקות וחצי. ארבע דקות וחצי. בבקשה. יואל חסון (קדימה): אדוני, אני מודיע לך שאני אקבל את עשר הדקות שלי – – היו"ר אופיר אקוניס: אתה לא תקבל שום דבר. יואל חסון (קדימה): – – ואני אדבר על הצעת החוק שלי – – היו"ר אופיר אקוניס: אתה לא תקבל. יואל חסון (קדימה): – – ואתה לא תפריע לי לעשות את זה. אתה לא תמנע מאיש אופוזיציה לנהל כאן דיון. אתה הפרעת לי, אתה ניהלת אתי דיון. בהחלט מגיע לי הזמן שלי. זה לא שאתה שתקת, זה לא שאתה לא התווכחת. והדברים האלה מקובלים. הדברים האלה מקובלים. היו"ר אופיר אקוניס: תמשיך בבקשה. יואל חסון (קדימה): כשיש שיג ושיח בין הנואם לבין היושב-ראש על נושא אחר, עוצרים את הזמן. והיה כאן ויכוח עקרוני, בעייתי, שעוד נדון עליו, מה היה בהצבעה הקודמת. ההצבעה הקודמת היתה בעייתית, אדוני. היו"ר אופיר אקוניס: נא להמשיך. יואל חסון (קדימה): היא היתה בעייתית. היו"ר אופיר אקוניס: הכול על חשבון הזמן שלך. יואל חסון (קדימה): מאה אחוז. אז אני על חשבון הזמן שלי, שהוא יהיה עשר דקות – – היו"ר אופיר אקוניס: הוא לא יהיה. יואל חסון (קדימה): – – אני אדבר על החוק שלי. היו"ר אופיר אקוניס: ממש לא. אתה תדבר שלוש דקות. נחמן שי (קדימה): הוא ידבר כמה שצריך. רוברט טיבייב (קדימה): אל תשתף אתו פעולה. נחמן שי (קדימה): זה היה זמן פציעות. זה היה זמן פציעות עד עכשיו. יואל חסון (קדימה): הנה, רואים יושב-ראש ממלכתי, שמקבל הוראות מספסלי הקואליציה, וכך הוא מנהל דיון ממלכתי בפרלמנט. יפה מאוד. טוב מאוד. אולי תקבל פתקים מיושב-ראש הקואליציה, או אס.אם.אסים. אתה עכשיו יושב-ראש הישיבה הזאת, גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה. אז מילא הכשלת לנו הצעת חוק בתרגיל, יפה מאוד, עכשיו תן לי את הזמן שלי. אני מבקש הארכת זמן. היו"ר אופיר אקוניס: שלוש דקות ועשר שניות, זה הזמן שלך. יואל חסון (קדימה): זה לא מקובל עלי הדבר הזה. היו"ר אופיר אקוניס: יכול להיות לא מקובל. יואל חסון (קדימה): אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מבקש ממך להתערב במצב הזה. היו"ר אופיר אקוניס: תמשיך בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אתה יודע שזה לא הגון ולא נכון מה שנעשה כאן מהכיסא שלך כרגע. היו"ר אופיר אקוניס: נא להמשיך, חבר הכנסת חסון. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני היושב-ראש – – נחמן שי (קדימה): מה יקרה? תן לו עוד שבע דקות. לא יקרה לך כלום. היו"ר ראובן ריבלין: – – יש עשרה דיברות ליושב-ראש הישיבה שהוא סגן יושב-ראש הכנסת. הדיבר הראשון, היושב-ראש תמיד צודק. דיבר שני, כאשר היושב-ראש איננו צודק – ראה סעיף ראשון. לא יכול להיות מצב – – – רוני בר-און (קדימה): מה עם "לא תגנוב"? היו"ר ראובן ריבלין: אתה כבר פרובוקטור. לא יכול להיות מצב שאדם יעמוד על הבמה וינזוף ביושב-ראש וינזוף ביושב-ראש הישיבה. לא יכול להיות דבר כזה. היו"ר אופיר אקוניס: אין לו מיקרופון. רוני בר-און (קדימה): מה עם הדיבר "לא תגנוב"? היו"ר ראובן ריבלין: תגיש – – – שהוועדה תתערב – – – היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה. בבקשה, אדוני. שתי דקות. יואל חסון (קדימה): מאה אחוז. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני, יש לך עוד שתי דקות. אורית זוארץ (קדימה): תעצור את השעון, אדוני היושב-ראש. גלעד ארדן – – – יואל חסון (קדימה): אני אומר לכם שהתרגילים האלה של הקואליציה, שמנסים בכוח למנוע מהציבור הישראלי את ההזדמנות שלו לחיות כאן בכבוד, ואתם, בתרגילים ובטריקים, מנצחים כאן בסוף בהצבעות נגד הציבור, נגד הזוגות הצעירים – הרי אתם ראיתם מה היה פה היום. היום היו כאן הפרשים של שמונה חברי כנסת, עשרה חברי כנסת. אתם מבינים שרק בתרגילים תצליחו למנוע הצעות חוק חברתיות, חשובות, אמיתיות, אחרי הקיץ הסוער שהיה כאן. אז אתם עכשיו, עדיין, בעריצות הכוח, בעריצות הרוב, אתם יוצאים נגד – נגד הזוגות הצעירים, נגד הסטודנטים ונגד החוק הזה שלי, שאני מנסה עכשיו לקדם לטובת הסטודנטים, ואתם בתרגילים פרלמנטריים מנסים למנוע את זה, לחסום את זה. אני אומר לכם, זה לא יועיל ולא יעזור, כי הציבור צופה, והציבור רואה, ורואה כמה אתם לא עומדים בהבטחות, מקימים ועדות סרק, מבזבזים זמן – הכול, כשיושב כאן סגן שר אוצר ממפלגה חברתית, מקריא דפים של פקידי האוצר. זה חזון? זו מנהיגות? זו בשורה לציבור אחרי הקיץ הזה? אתם בטווח הארוך – עכשיו אתם חזקים, מרגישים בכוח, יש לכם רוב – תשלמו את המחיר על זה ולא תוכלו. אנחנו לא נוותר עד שנראה ונוכיח שההצבעה הקודמת נפלה בתרגיל. אתה עשית תרגיל. אתה השתהית, אתה ידעת מה אתה עושה, אדוני יושב-ראש הישיבה, ואתה ניצלת את מעמדך. אנחנו לא נוותר, אנחנו נפעל. אני מודיע לך, לא נתת לי זמן להצעת החוק הזאת, אני אעלה אחרי תשובת השר, שישיב אוטומטית. הרי לא משנה מה אני אגיד, הרי הוא היה אומר בכל זאת שהוא נגד החוק הזה. אז הוא יעלה ואני אעלה אחר כך, ואני אדבר על החוק הזה. ואתם עוד פעם, בטריקים, תפילו את החוקים האלה, אבל בסוף הציבור רואה והציבור שופט. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת חסון. שר הפנים משיב על ההצעה הזאת. מה זה מוחאים פה כפיים. מוחאים כפיים. קריאות: מה אכפת לך. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני, נא להשיב לחבר הכנסת חסון. ואם ירצה אחר כך – יקבל שלוש דקות. אריה ביבי (קדימה): על איזה הצעה שר הפנים משיב? חסון לא העלה הצעה בכלל. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר אופיר אקוניס: בזמן שלו הוא אמר מה שהוא רוצה. עשר דקות על השעון, אפילו לא שנייה פחות. אריה ביבי (קדימה): יואל, אתה לא העלית הצעה בכלל. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני. שלמה מולה (קדימה): אתה בריון – – – היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה, חבר הכנסת מולה. תודה לך. חבר הכנסת ביבי, אתה יכול לשבת. אריה ביבי (קדימה): לא, לא, למה הוא משיב? הוא לא העלה הצעה. שר הפנים אליהו ישי: אני אסביר לך למה אני משיב. אריה ביבי (קדימה): לא, באמת, למה אתה משיב? שר הפנים אליהו ישי: אז בוא תקשיב לי. היו"ר אופיר אקוניס: הוא ישיב על מה שהוא רוצה. אריה ביבי (קדימה): אבל הוא לא העלה הצעה. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת ביבי, תודה. תודה רבה. נא לשבת. שלמה מולה (קדימה): אתה לא יכול לעשות – – – היו"ר אופיר אקוניס: נא לשבת. רוני בר-און (קדימה): תעשה שהרב עובדיה – – – אריה ביבי (קדימה): יואל, אתה העלית הצעה? לא. רוני בר-און (קדימה): אלי, תציע שהרב עובדיה – – – שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, אפשר להשיב? היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני. שר הפנים אליהו ישי: או לעשות הפסקה או שבכלל אני אפילו לא אשיב. היו"ר אופיר אקוניס: אין שום סיבה להפסקה. שר הפנים אליהו ישי: זה לא מכובד. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת ביבי, נא לשבת. רוני בר-און (קדימה): – – – משוגעים. די, נו. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת בר-און, תודה. שר הפנים אליהו ישי: מה אתה מתכוון, כולם משוגעים? לא הבנתי. רוני בר-און (קדימה): תוכל לישון בלילה כשהרב עובדיה יוסף – – – שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני נאלץ להשיב על הצעה שלא נשמעה פה; שלא נשמעה פה. קריאות: – – – היו"ר אופיר אקוניס: הוא יכול להשיב איך שהוא רוצה. שר הפנים אליהו ישי: מה ששמענו פה זה ויכוחים, התלהמות מעט, בין מציע החוק לבין היושב-ראש וחזרה, המולה מסוימת שחלק מהחברים פה בבית השתעשעו אתה, חלק מהציבור אולי התאכזב מההתנהלות הפרלמנטרית בבית הזה – – יואל חסון (קדימה): תרגילים. שר הפנים אליהו ישי: – – אולי גם חלק משם נהנו. מכל מקום, עכשיו אני נאלץ להשיב על הצעת חוק שאני יודע מהי, משום שהיא מופיעה בסדר-היום. זה מופיע בסדר-היום ולכן אני מתייחס להצעת החוק להנחה בארנונה לסטודנטים. בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת, ידידי, יואל, שבחר שלא להציג אותה מעל הדוכן הזה ובחר לומר משהו אחר, ואני מכבד – – – רוברט טיבייב (קדימה): לא נתנו לו. שר הפנים אליהו ישי: אני מכבד. הוא יכול היה לומר, הוא בחר לומר משהו אחר. חברים, תמיד צריך לדייק ולהיות – גם האמת היא אופציה. היה חכם שאמר שגם האמת היא אופציה. אורית זוארץ (קדימה): תגיד את זה ליושב-ראש הישיבה, שגם לא נתן אופציה – – – היו"ר אופיר אקוניס: נא לא להפריע לשר הפנים. שר הפנים אליהו ישי: ברשותכם, אני אתייחס להצעה של הנחה לסטודנטים. ראשית, אני מאוד בעד. קריאה: אה, יפה. שר הפנים אליהו ישי: חבר הכנסת חסון, אני בעד הנחה לסטודנטים. בפירוש. שלמה מולה (קדימה): – – – שר הפנים אליהו ישי: ולצורך כך הקמתי גם ועדה פנימית בתוך המשרד, משום שאני בוחן ורואה, באמת ובתמים – ויש פה לפחות שני חברים מהסיעה שלך שהיו שרי פנים, גם רוני וגם מאיר שטרית – שנקבעו כללים וקריטריונים כאלה שכמעט אף אחד לא יכול להגיע להנחה, אולי יחידי סגולה או מקרים ממש דרמטיים. רוני בר-און (קדימה): לבתי-כנסת יש? שר הפנים אליהו ישי: לצערי הרב, אני אומר לך, זה לא הוגן, לא נכון, לא צודק, שבגלל מגבלות תקציב שיש למשרד הפנים או לרשויות המקומיות, אנחנו צריכים לקבוע קריטריונים כאלה ואחרים שמכבידים מאוד-מאוד ומקשים על האוכלוסיות החלשות, על מקבלי הבטחת הכנסה, על מובטלים, על סטודנטים, נכים ועוד, לקבל הנחה כפי שבאמת ראוי, כי האנשים האלה לא רק שלא מסיימים את החודש, אלא גם לא מתחילים אותו. לכן הקמתי ועדה שבוחנת באופן מקצועי את האפשרויות, את הכדאיות, כאשר אמרתי בצורה מפורשת שגם אם זה יחסיר עשרות מיליוני שקלים מתקציב הרשויות, תפקידנו כממשלה, תפקידי כשר הפנים, לשבור מעט את הראש עם משרד האוצר ולהביא את התקציב הזה על מנת לא למנוע מאותם אנשים חסרי יכולת לקבל את ההנחה שמגיעה להם, ולסייע לסטודנטים. הדבר הזה כרוך בוודאי בהוצאות תקציב ונידרש כמובן לתקציב יותר גדול גם לרשויות המקומיות. לכן מה שאני מציע, אדוני חבר הכנסת חסון, אם אתה באמת חפץ במטרה עצמה, אז תמתין בבקשה לסיום עבודת הוועדה. אני באמת שואף גם בלי ועדה לעשות את זה. תאמין לי, אני מסוג האנשים שלא מתלהב מכל ועדה. ועדה, ועדה, ועדה, ועדה – אנחנו לא יכולים למשול מרוב ועדות. הלוואי שהייתי יכול לעשות את זה ולשבת עם אנשי המקצוע ולקבוע שהסטודנטים יקבלו כך וכו'. אמר לי הצוות המקצועי, כולל המשפטנים, אתה לא יכול לקבל החלטה כזאת שהיא לא מידתית, היא לא צודקת, היא באה על חשבון כאלה ואחרים, והיא לא נכונה, והיא לא תעמוד במבחן בג"ץ. אז אתה חייב להקים ועדה מקצועית. אשר על כן הקמתי ועדה מקצועית – – – יואל חסון (קדימה): כמה זמן? שר הפנים אליהו ישי: אני מקווה שזה ייגמר מהר מאוד, אני מוכן לקצר כמה שיותר את הזמן. יואל חסון (קדימה): כמה זמן אתה רוצה שאני אחכה עם החוק? שר הפנים אליהו ישי: אני מבקש ממך להמתין לפחות חודשיים, ואני מקווה שאפילו פחות. אני חושב שלעזור לסטודנטים זה נכון, זה רצוי, וזו גם שעת כושר. חבר הכנסת חסון, אני לא יודע מה רוני בר-און הציע לך, אבל אם נתת לו הצעה טובה אני אשמח מאוד, כי אני באמת חפץ מאוד לסייע להם. אז אם אתה מוכן לדחות, אני אמנע את הזמן של ארבע השניות – – – היו"ר אופיר אקוניס: רבותי, יש לו חמש דקות, אם הוא רוצה, על השעון, על השנייה, כדי להשיב. בדיוק כפי שקודם היו לו עשר דקות ובדיוק כפי שקודם ההצבעה היתה לעילא ולעילא. הוא יכול להמציא כל הזמן. כל הפרובוקציות. שר הפנים אליהו ישי: חבר הכנסת חסון, אני רוצה לשמוע מה התשובה שלך, על מנת שאני אדע מה אני עושה, מה אני מתייחס. יואל חסון (קדימה): כשאני אעלה – – – שר הפנים אליהו ישי: תאמר לי קודם מה התשובה שלך, כדי שאני אדע מה אני מאריך פה – אולי אני יכול לקצר, לחסוך לכולם את הזמן. יואל חסון (קדימה): אני יכול לענות? היו"ר אופיר אקוניס: אתה רוצה מהצד? אני מזכיר לך שיש לך אחר כך גם חמש דקות על הדוכן. רוני בר-און (קדימה): – – – היו"ר אופיר אקוניס: לא, לא, תודה רבה לך, חבר הכנסת בר-און. תודה. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מקבל את הצעת השר לדחות את ההצבעה בחודשיים, על מנת באמת להביא את הבשורה הזאת לסטודנטים. הבשורה שאתה אומר כאן היא בשורה חשובה לציבור הסטודנטים. חודשיים זה זמן הגיוני ומקובל ואני מוכן לדחות את ההצבעה על החוק בחודשיים עד שתסיימו את עבודתכם ותביאו אותה לכנסת. שר הפנים אליהו ישי: תודה רבה. אז אין לי מה להוסיף ואין מה להאריך. רוני בר-און (קדימה): יפה מאוד. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה. אני מאוד מודה לך, השר. אני מאוד מודה לחבר הכנסת חסון.