קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה לסטודנטיות), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2707/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברות הכנסת)
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה לסטודנטיות) – חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה. על דעת המציעה חברת הכנסת סולודקין, הצבעה ותשובה במועד אחר. בבקשה, גברתי.
מרינה סולודקין (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת הצעת חוק הביטוח הלאומי שלי ושל חברת הכנסת שלי יחימוביץ – שינוי תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה לסטודנטיות – המטרה של החוק היא לתקן, ולו באופן חלקי, עיוות שקיים היום בחוק הביטוח הלאומי.
על-פי המצב הקיים היום, סטודנטית שעובדת ומשלמת את הביטוח הלאומי זכאית לקבלת דמי לידה במשך 14 שבועות אם היא עבדה עשרה חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ללידה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ללידה. מוצע לקצר תקופה זאת לשמונה חודשים מתוך 12 החודשים לפני הלידה, או 12 חודשים מתוך 20 החודשים לפני הלידה. סטודנטית גם זכאית עכשיו לדמי לידה במשך שבעה שבועות אם היא עבדה שישה חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הלידה. הצעת החוק שלי ושל חברת הכנסת שלי יחימוביץ מקצרת תקופה זאת לחמישה חודשים מתוך 12 החודשים לפני הלידה.
יצוין שהיום סטודנטיות רבות לא מצליחות לצבור תקופת אכשרה ולכן אינן זכאיות לקבלת דמי לידה. שלילת הזכאות לדמי הלידה מסטודנטיות משפיעה באופן שלילי על הזוגות הצעירים שבהם שני בני-הזוג הם סטודנטים או האשה היא סטודנטית. זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן דוחים זוגות כאלה את הלידה של התינוק הראשון עד שיסיימו את לימודיהם ויתחילו לעבוד. קיצור תקופת האכשרה יגדיל את מספר הסטודנטיות הזכאיות לדמי הלידה ויאפשר לזוגות צעירים רבים יותר שלא לדחות את לידת התינוק הראשון עד סיום הלימודים.
הצעת חוק זו נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-16 בינואר 2011, ואז הוחלט לדחות את ההחלטה בשבועיים. עכשיו אנחנו עשרה חודשים אחרי. הסיבה העיקרית לכך שוועדת השרים לא תמכה בהצעת החוק – התנגדות מצד המוסד לביטוח לאומי. ברצוני להזכיר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שהמוסד לביטוח לאומי פועל במקרים רבים כזרוע של משרד האוצר ולא כזרוע של משרד הרווחה והשירותים החברתיים כפי שזה צריך להיות.
דווקא בגלל השליטה המוחלטת של משרד האוצר על מוסדות רבים שלא כפופים לו באופן רשמי, משנת 1996 אנחנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים לבטל נקודות זיכוי לנשים עובדות. דווקא בגלל זה אני וחברי הכנסת הנוספים במשך עשר שנים נלחמנו למען זכות אמהות חד-הוריות לקבל השכלה אקדמית ומקצוע. אחרי שאושר התיקון לחוק ב-2008, המוסד לביטוח הלאומי הוציא הנחיות ותקנות שעיוותו את החוק והיוו מכשול בדרכן של אמהות חד-הוריות השואפות להשכלה גבוהה.
אך גולת הכותרת – ראש המוסד לביטוח לאומי, הגברת אסתר דומיניסיני, היתה בין תומכיהם הנלהבים של מסקנות ועדת-ניסן לגבי העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים מ-62 ל-67 שנה. אין זה פלא שבתנאים הללו התרחש פיצוץ חברתי, שהוליד מחאה חברתית רחבה – הפגנות של מאות אלפי אנשים, צעדות של אמהות עם תינוקות בעגלות, אוהלים של חסרי הדיור בערי ישראל.
האם הממשלה והביטוח הלאומי זקוקים למסקנות ועדת-טרכטנברג העשירית כדי להבין שמשפחות הסטודנטים נמצאות במצוקה ושהסטודנטיות זכאיות הן ללמוד והן להפוך לאמהות צעירות ולקבל דמי לידה עוד בתקופת הלימודים, זאת במדינה שמעוניינת להגדיל את שיעור הנשים – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת איתן כבל, אני מבקש ממך לפזר את ההתקהלות שם.
מרינה סולודקין (קדימה):
– – שהן בעלות השכלה גבוהה בלי לפגוע ברמת הילודה. לא ציפיתי שממשלה המגדירה את עצמה כממשלה לאומית תנקוט עמדה הפוגעת הן בצדק החברתי והן ביעדים הלאומיים של מדינת ישראל.
פנה אלי השר כחלון, שר הרווחה והשירותים חברתיים, והציע לי לדחות את התשובה וההצבעה, כי הוא רוצה לבדוק את המספרים שנתנו לו על עלות הצעת החוק, ואני מסכימה. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. ובכן, כפי שהודעתי התשובה וההצבעה במועד אחר. תודה רבה.
אנחנו עוברים להצעה הבאה: איסור כריתת הסכם ויתור על שטחים עם מדינות בעלות משטר טוטליטרי, של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי וקבוצת חברים.
אריה ביבי (קדימה):
איפה אני?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לי מופיע זה, זה מה שמופיע לי כאן.
קריאות:
– – –