קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית, התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3382/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) היו"ר יצחק וקנין: אנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית, התשע"א–2011, של חבר הכנסת אחמד טיבי. תשובה והצבעה במועד אחר. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אין ספק שכולם מכירים בעומס הכלכלי המוטל על הסטודנטים, במיוחד נוכח שכר הלימוד הגבוה. חלקם נאלצים לעבוד כדי לממן את שכר הלימוד הגבוה – חלקם הגדול, הייתי אומר. חלקם לומדים רחוק ממקום המגורים, לכן הצעת החוק הזאת מתחייבת. זו הצעת חוק שכבר הגשתי אותה בכנסת הקודמת, והיא לא נענתה, ואני חידשתי אותה בכנסת הנוכחית, והיא מדברת על הנחה בדמי נסיעה בתחבורה הציבורית, הנחה של עד 50% באוטובוסים, ברכבות, הנחה לסטודנטים. קרו דברים מאז, אדוני היושב-ראש, הפגנות חברתיות, הנטל על הסטודנטים, הקול שהסטודנטים השמיעו על הקשיים, וההקשבה שהיתה פתאום בחודשים האחרונים. הציבור הקשיב, והפוליטיקאים אמרו שצריך להיענות לתביעות האלה. חוץ מהתביעות לגבי דיור, שיכון וכדומה, היתה זעקה לגבי הצרכים של הסטודנטים, ולכן אני לא רואה שום סיבה למה מי מחברי הכנסת, בעיקר מהקואליציה, יתנגדו להצעה כזו. אני אפילו לא רואה סיבה, אדוני, שוועדת השרים תתנגד להצעה הזאת. הרי כולם אומרים שזו הצעת חוק מצוינת, מתבקשת. חלקם אמרו: טוב שאתה מעלה את זה עכשיו. היו"ר יצחק וקנין: אבל היתה החלטת ממשלה, אם איני טועה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אוה. יש החלטה לגבי הנחות בתחבורה לסטודנטים, אבל זו החלטת ממשלה – הממשלה יכולה לשנות את ההחלטה שלה, ולכן אני רוצה לעגן את זה בחקיקה, אדוני היושב-ראש. זה תפקידו של חבר כנסת, מי כמוך יודע. אני באתי בדברים עם יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אלקין ועם השר. אמרו לי: אנחנו מציעים שלא תהיה הצבעה אלא תחכה לכל מה שקשור בוועדת-טרכטנברג, מסקנות וכדומה. אני רוצה תוצאה. אני מוכן לבוא בדין ודברים עם הממשלה כדי שבסופו של דבר תהיה הסכמה. גם לעמיתי ניצן הורוביץ יש הצעת חוק כזאת. ואני נעניתי, אדוני היושב-ראש, להצעה הן של יושב-ראש הקואליציה והן של השר שאציג את הצעת החוק, והצבעה ותשובה יהיו במועד אחר. אנחנו נמתין כמה שבועות, נראה מה יחליטו, מה יקבלו, ואני לא רואה שום סיבה שעל-פי החלטות והמלצות ועדת-טרכטנברג, שאני הייתי מהמתנגדים לה, מכל מיני סיבות – זה לא המקום לשטוח את מגוון ההסתייגויות שלי מהוועדה – אני לא רואה סיבה לדחות את הצעת החוק, שמיטיבה עם כלל הסטודנטים בארץ, יותר מ-250,000 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. אני שב וחוזר – מדובר על 50% הנחה בדמי הנסיעה באוטובוסים, ברכבות, בכל הארץ. במדינות וערים רבות – יש ערים בתוך מדינות – גם בקנדה, גם באירופה, עם החלטה מקומית של העיר או של היישוב להנחה של עד 50% בתחבורה, בחלק מהמקומות אף יותר מכך, יש הנחה בתחבורה ציבורית לסטודנטים. לכן מה שטוב בחלק מהמדינות באירופה טוב גם כאן לגבי הסטודנטים, ואני מקווה שהממשלה תתייחס בצורה עניינית, תפעיל את שיקול דעתה ותבוא לקראתנו ולקראת הסטודנטים כאשר ההצעה הזאת תובא בסופו של דבר להכרעה והצבעה. תודה, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית, התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3493/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: הצעה דומה שהוצמדה להצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית, התשע"א–2011. לרשותך שלוש דקות, כי זו הצעה מוצמדת. נותרו ארבע דקות – אני משאיר אותן. ניצן הורוביץ (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היות שהיום הזה מוקדש למחאה החברתית, כל החקיקה כאן שהביאה האופוזיציה, כולל החקיקה הזאת, נוגעת לדברים שעלו מהמחאה החברתית. אני קודם כול רוצה לשבח את חבר הכנסת טיבי על ההצעה הזאת, שהוא מוביל כבר הרבה מאוד זמן, ולנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר כמה מלים על החשיבות הקריטית בעיני של תחבורה ציבורית נגישה כחלק ממהפכה חברתית. הנזק למשק, על-פי האומדנים של משרד האוצר, כתוצאה מפקקים ואובדן שעות עבודה, ואני לא מדבר, אדוני, על תאונות דרכים; במאמר מוסגר אומר שמאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים יותר אנשים מאשר בכל המלחמות ובכל פעולות האיבה גם יחד, אבל נשים רגע את תאונות הדרכים בצד. הנזק למשק כתוצאה מאובדן שעות עבודה בפקקים מוערך על-ידי משרד האוצר ב-20 מיליארד שקל בשנה, והנתון הזה רק הולך ומחריף מדי שנה. כשאתה מוסיף לזה את עלויות התשתיות, את הזיהום, את העלויות הישירות שכרוכות בהחזקת רכב ואת תאונת הדרכים, כמובן – הנתון היה לגבי הרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה – אם אתה מוסיף לזה גם את האנשים שנפצעים, ואפילו אתה מתייחס רק לעלות הכספית, אתה מגיע לתמונת מצב מבהילה, שנגרמת מהמצב הירוד מאוד של התחבורה הציבורית בישראל. אדוני היושב-ראש, בכל העולם המפותח התנועה העיקרית של אנשים, היומיומית, לעבודה, ללימודים – לא רק של סטודנטים; של רוב האנשים – היא בתחבורה ציבורית. רק אצלנו בארץ התנועה היומיומית, מה שנקרא יוממים – אנשים שנוסעים יום-יום במסלול קבוע, למשל אתה ואני מהבית לעבודה ובחזרה – בארץ רובה נעשית במכונית, בגלל המצב הירוד של התחבורה הציבורית. והיות שחברי חבר הכנסת טיבי דיבר לפני, אדגיש במיוחד את המצב הגרוע של התחבורה הציבורית במגזר הערבי, בכניסה ליישובים הערביים, שהרבה פעמים בכלל לא קיימת, מה שגורם לנזק כספי, אישי, חברתי, לציבור עצום במדינה. לא תוכל להיות כאן מדינה מפותחת באמת, לא יוכל להיות כאן משק מפותח, בלי תחבורה ציבורית ראויה, והדרך לתחבורה ציבורית כזאת עוברת קודם כול בהנגשת התחבורה לאוכלוסיות מסוימות, שבגדול אין להן ברירה אלא להשתמש בתחבורה ציבורית – ילדים, אנשים ללא רשיון נהיגה, מבוגרים וסטודנטים. אדוני היושב-ראש, באוניברסיטת תל-אביב, למשל, לומדים 30,000 סטודנטים. אם כל סטודנט כזה היה נוסע במכונית פרטית לאוניברסיטת תל-אביב, היקף מגרשי החנייה, הפקקים, הרעש, הזיהום, העלויות שהיו לסטודנטים עצמם, לתושבים שגרים שם ולמדינת ישראל – היה עצום בגודלו. הנזק הזה נמנע היות שיש כמה קווים של אוטובוס וקו רכבת שמגיעים, ועדיין כשמגיעים, כשאתה מגיע לשם בבוקר, הפקקים הם עצומים, העלויות הן עצומות, הכסף שהסטודנטים האלה צריכים לשלם על חנייה הוא עצום; אני שם רגע בצד את סוגיית המחיר. היום, להגיע באוטובוס מחולון או בת-ים לאוניברסיטת תל-אביב, לוקח יותר משעה נסיעה. המרחק הוא הרי מרחק מאוד קצר. אם היתה כאן תחבורה ציבורית יעילה, היה אפשר להגיע בפחות מרבע שעה. אפשר לדמיין רק את ההשלכות שיהיו לזה. ליד אוניברסיטת תל-אביב נמצא האזור המסחרי החשוב של רמת-החייל. יש שם, ממרכז תל-אביב, קו אוטובוס אחד בלבד. אפשר רק להבין כמה כולנו נחסוך אם תהיה תחבורה ציבורית ראויה. אדוני, לסיכום: אני מודה לחבר הכנסת טיבי שיוזם את המהלך הזה. אני עושה כל מה שאני יכול כדי לקדם את הנושא הזה בכנסת ומחוצה לה. הוא חשוב בצורה בלתי רגילה. ההנחות לאוכלוסיות האלה, ובראש ובראשונה לסטודנטים, חייבות להיות בחוק, כדי שלא יהיו נתונות לשרירות לב של החלטה מינהלית כזו או אחרת. אני מקווה שכפי שהומלץ בדוח-טרכטנברג וכפי שעולה מהמחאה החברתית, החוק הזה יעבור והעניין הזה יוסדר. ואפשר רק להגיד לסיום: ב' זה אוהל, ות' זה תחבורה ציבורית. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. אם כן, רבותי, תשובה והצבעה במועד אחר. זהבה גלאון (מרצ): יפה מאוד.