קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/619).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר משה כחלון. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציע הצעת חוק שתשנה, במסגרת פיילוט, איזו שיטה של בדיקה שעוברים קשישים כדי לקבל קצבת סיעוד. מדובר על מסגרת, אומנם של תוכנית ניסיונית, שתעוגן בהוראת שעה לתקופה של שנה אחת. מבוטח שמלאו לו 80, אשר מתגורר באזור שייקבע בצו, יהיה זכאי לבחור בין בדיקת תלות על-ידי רופא מומחה בגריאטריה לבין בדיקת תלות על-ידי אחות בריאות הציבור, כאמור. הרופא המומחה יהיה מוסמך לקבוע את מידת התלות התפקודית של המבוטח, אם המבוטח בחר בכך, ובלבד שהבדיקה תיערך בבית המבוטח. חברי הכנסת, אנחנו מדברים על הצעת חוק שתמנע בדיקות פולשניות, בדיקות הדגמה, כמו "תתלבש", "תתפשט", או "תתלבשי", "תתפשטי", בדיקות שלצערי הקשישים – ואפשר גם להבין אותם – רואים בהן פגיעה, רואים בהן השפלה. הצעת החוק הזאת באה לשנות את השיטה. ושלא ישתמע שיש לנו טענה למישהו. אין לנו טענה, פשוט אלה ההנחיות. האחיות עושות עבודה טובה, כפי שהן מתבקשות – אחיות בריאות הציבור – וצריך רק להנחות אותן שאין טעם ואין צורך לגעת באותו קשיש או באותה קשישה, אין טעם להגיד לה: תדגימי לי איך את עושה את זה. אפשר לבצע את זה באמצעות תצפית – לשבת, לשאול אותם איך הם מסתדרים, לראות את התפקוד שלהם. כמובן, הדבר המרכזי זה לשמור על כבודם. מדובר פה בפיילוט בשני אזורים. אני מאוד מקווה שאחרי שנעביר את זה נוכל להרחיב את זה לכל הארץ, כי אני חושב שמדובר פה בשינוי או ברפורמה בסיעוד מאוד מאוד משמעותית, שאנשים חיכו לה הרבה מאוד שנים. אני מבקש, אדוני היושב-ראש – כמובן, אני מקווה ומאמין גם שתהיה תמיכת הכנסת בהצעת החוק – להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה, להמשך החקיקה. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר הרווחה. זאב בילסקי (קדימה): לפני שהשר יורד, ולו רק בשביל זה היה שווה שהשר יגיע לרווחה: יישר כוח על הצעת החוק. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת זאב בילסקי על ההערה החשובה הזו. תודה לשר הרווחה והשירותים החברתיים, השר משה כחלון. אם כן, רבותי, אני פותח את הדיון. הדובר הראשון, חבר הכנסת דב חנין – איננו. דב חנין (חד"ש): אני פה. היו"ר יצחק וקנין: נמצא. רוצה לדבר, כן? אוקיי. אחריו – חבר הכנסת יעקב כץ, ויחתום חבר הכנסת נסים זאב. אני סוגר את רשימת הדוברים. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אדוני שר הרווחה והשירותים החברתיים, הצעת החוק הזו היא הצעת חוק נכונה וראויה, ואדוני השר כחלון, אני עליתי לדוכן קודם כול כדי לברך אותך על גישה רחבה ועקרונית שאתה מוביל, והיא נכונה במקרה הזה לגבי קשישים. אתה מוביל מהלך דומה גם לגבי ניצולי השואה, ובגישה הזאת אני מוצא משהו מאוד נכון ומאוד מרענן מבחינת התפיסה. התפיסה אומרת, שמי שצריך את העזרה, אם הוא ניצול השואה, אם הוא קשיש, הוא לא כשלעצמו בחזקת חשוד שצריך לבדוק אותו, כי אולי הוא ייקח כמה אגורות מקופתה של המדינה. ההנחה היא שאנשים הם זכאים, ככה אנחנו הרי יוצאים מתוך הנחה כזו בכלל בחיים שלנו, וזה נכון גם לגבי אותן קבוצות של אוכלוסיות מוחלשות שאנחנו צריכים לסייע להן – ניצולי השואה, קשישים, מבוטחים אחרים של הביטוח הלאומי. אני חושב ששינוי הגישה, החלפת הדיסקט בתחום הזה היא בעלת חשיבות עצומה. קודם כול ברמת ההתייחסות לאנשים. שנית, ברמה של ההבנה הערכית של הסוגיה שבה אנחנו עוסקים. בסופו של דבר, יש בזה משהו שהוא הרבה מעבר לשאלת ההתייחסות למבוטח הזה או האחר, הקשיש או ניצול השואה. יש פה איזושהי אמירה ערכית, נכונה יותר, על איזה מין חברה אנחנו רוצים להיות, איך אנחנו רוצים להתנהל עם עצמנו, איך אנחנו רוצים לחיות עם עצמנו. ויכול להיות שיהיו טעויות. יכול להיות שיהיו טעויות, ויכול להיות שגם יקרה מצב שמישהו יקבל קצבה או גמלה שלא מגיעה לו. יכול להיות שיקרה כזה דבר. אבל הטעויות האלה הן הרבה פחות קשות והרבה פחות מזיקות מאשר כל אותם אנשים קשישים או ניצולי השואה או חולים או נפגעים אחרים, שהיום נרתעים בכלל מלבקש, כי הם אומרים: למה לי? אני הרי בן-אדם שרוצה לשמור על שארית כבודי. למה לי בכלל להיכנס למסלול הזה שייכנסו ויפלשו ויחטטו, ובסופו של דבר כבודי ייפגע ואולי אני גם לא ארוויח שום דבר? אז אני מאוד מברך על הכיוון הזה, ואני מאחל, אדוני השר, לך, וקודם כול לנו, החברה הישראלית, שתוכל להמשיך במגמה הזאת ובאמת לבחון את הדברים בצורה אנושית וראויה ורחבה יותר, ולשנות את מתכונת ההתנהלות בתחום הזה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת – – – דב חנין (חד"ש): כמובן שאני תומך בהצעת החוק הזו וקורא לכולנו להצטרף בתמיכה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת נסים זאב. מייד אחרי כן תתקיים הצבעה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מברך את כבוד השר. התורה אומרת "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן". ההידור של הזקן זה לא רק בעמידה שאני מכבד אותו; זה שאני לא מבזה אותו. למרות שבדרך כלל הוועדות הרפואיות, כפי שאנחנו מכירים, צריכות לבדוק הדק היטב, היטב הדק, כאילו הזקן הזה, שהיה בן 85 והיום הוא בן 86, אולי פתאום המצב הבריאותי שלו, חל בו איזשהו שינוי דרמטי, שהוא נהפך להיות צעיר יותר. ולכן אני חושב – הדבר הזה הוא כל כך רגיש, הוא כל כך אנושי, ואני מכיר את זה מקרוב. ולכן, כפי שכתוב פה בהצעת החוק, יש דרגות סיעוד, 180%, 150%, 161%, זה לא משנה. כל אחד ברמה שלו. אבל אני חושב שזה בהחלט גילאים שצריך לכבד אותם. אבל אני אומר, יתירה מזאת – אם יש מצב בריאותי שהוא באמת קשה מנשוא, וישנם כאלה, זאת אומרת, זה לא משנה אם הגיל הוא 80 או מתחת ל-80, אנחנו יודעים שהאיש נמצא במצב מאוד קשה, שלא רואים תקווה – למה אי-אפשר על-פי חוות דעת רפואית לשלוח מכתב רפואי לביטוח הלאומי? למה צריך לנייד את האיש הזה ולהכריח אותו לבוא? אני אספר לך. היה מקרה מאוד מצער באחד מבתי-החולים, של יהודי שבסופו של דבר הבן שלו נפטר, אבל הוא סיפר לי איזה ייסורים הוא עבר כשהיה צריך בכל פעם להביא את הבן שלו, שהיו לו 100% נכות, אולי פלוס, שלא היתה לו אפילו תקווה קלושה מאוד שהוא ימשיך לחיות, ובכל זאת הכריחו אותו לבוא עם הילד שלו, עם כל הכאב, לשאת אותו. אני חושב שחייבים להביא את זה למצב שאם יש חוות דעת של רופא המשפחה, או רופא מסוים, שקובע שאיש נכה 100%, לא צריך להביא אותו למצב של בדיקה, כאילו מדובר באדם שיש עליו איזושהי שאלה. מכיוון שזה שייך לביטוח הלאומי, אני פונה אליך, אדוני השר, שתיקח את זה גם בחשבון במקרים – גם אם זה לא קשור לגילאי ה-80 וה-90. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"א–2011, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"א–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. חבר הכנסת מיקי איתן, קולך נקלט? השר מיכאל איתן: אפילו לא ידעתי אם אני בעד או נגד. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.