קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 41) (תעסוקת אסירים), התשע"ב–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/621).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 41) (תעסוקת אסירים), התשע"ב–2011 – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר לביטחון פנים, השר יצחק אהרונוביץ. התגעגענו לאדוני השר. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: גם אני. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תעסוקת אסירים), התשע"ב–2011. לתעסוקת האסירים כמה מטרות, וביניהן שיקום, טיפול, תיקון וכן מתן אפשרות לאסיר לתמוך במשפחתו. תעסוקת אסירים מהווה כלי יעיל לשמירה על סדר, ארגון ושקט, מאחר שהיא מאפשרת לאסירים לשחרר מתחים, לחצים ומרץ. תעסוקה משיבה לאסיר את כבודו העצמי, מעניקה לו תחושה של שליטה מסוימת על דרך חייו וכן מקנה לו הרגלי עבודה, לצד חינוך לעבודה וערכים. בשירות בתי-הסוהר יש מערך תעסוקה ובו כמה מסגרות. חלק מהאסירים מועסקים בעבודות תחזוקה – שירותים מקצועיים בבתי-הסוהר שבהם הם כלואים, אחרים עוסקים בעבודות יצרניות במפעלים בתוך בתי-הסוהר, ויש גם אסירים המועסקים במפעלים חיצוניים. נוסף על כך, אסירים לקראת שחרור מוצאים לעצמם עבודה באישור שירות בתי-הסוהר מחוץ לכותלי בית-הסוהר. נושא העסקת אסירים מוסדר כיום הן בפקודות בתי-הסוהר, הן בתקנות בתי-הסוהר והן בחוק העונשין. הנושא נדון לאחרונה בפסק-דין שדות, שדן בשאלת זכאותו של אסיר לשכר מינימום בתמורה לעבודות שונות שבהן הוא עוסק במסגרת תהליך שיקומו. בפסק-הדין מתח בית-המשפט ביקורת על הדין המצוי בנושא, ונאמר כי הדין הקיים מסדיר את הנושא באופן חלקי בלבד. התיקון הנוכחי מסדיר את הנושא על בסיס המלצות צוות בין-משרדי שמינה משרד המשפטים בעקבות הביקורת האמורה. המטרה העיקרית של החוק המוצע היא להסדיר בחקיקה את נושא תעסוקת האסירים, תוך שמירה על כבוד האסיר, והגשמתה של תכלית השיקום, העומדת במרכז ההסדר בדבר תעסוקת האסירים. לאור האמור לעיל אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, ולהעבירה לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר לביטחון הפנים, השר יצחק אהרונוביץ. רבותי, אנחנו פותחים את הדיון בהצעת החוק. נרשמו כמה דוברים. ראשון הדוברים – דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כץ. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר לביטחון פנים, אני רוצה לברך על הצעת החוק הזאת, אני חושב שהגיע הזמן להסדרה מודרנית, מאוזנת ונכונה של סוגיית תעסוקת האסירים. אני מצטרף, אדוני השר, לדבריך על חשיבות התעסוקה ככלי מרכזי במהלך השיקום של האסיר, החזרתו לאפשרות של שיקום עתידי, גם, לאחר סיום ריצוי העונש, היכולת שלו לסייע למשפחתו וכדומה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני השר, כדי לקרוא לך להשלים את המהלך שכבר החל במשרדך, של קידום הצעת חוק בנושא תנאי כליאת אסירים בכלל. יש הצעת חוק פרטית שאנחנו הנחנו על שולחן הכנסת, היא הגיעה גם לוועדת השרים, וההצעה עוסקת בהבטחת תנאים בסיסיים לכליאה של אסירים. היא הצעה מאוד מידתית, מאוד מאוזנת ומאוד שקולה, לטעמי; אין בה גם עלויות תקציביות חריגות. בזמנו, בדיון ועדת השרים, ביקשתם – המשרד לביטחון פנים – ביקשתם שהות כדי לבחון את הסוגיה, ואני מבין שבעקבות בחינת הסוגיה גם אצלכם מקדמים תזכיר חוק בכיוון הזה. אנחנו, מבחינתנו, בהחלט מוכנים להמתין, אם לא מדובר בזמן ממושך מדי, כדי להעביר את שתי ההצעות יחד ולתאם את המשך החקיקה בין ההצעה הפרטית להצעה הממשלתית. אני גם לא חושב שביניהן – אומנם אני לא מכיר עד הסוף את כל פרטי תזכיר החוק הממשלתי, אבל אני לא חושב שיש ביניהן הבדלים משמעותיים, ומכל מקום חשוב לקדם את החקיקה הזאת ולהסדיר את הסוגיה. אנחנו נמצאים היום במצב מוזר: כשמדובר בעצירים, החוק מסדיר את תנאי הכליאה שלהם; כשמדובר באסיר, שנמצא בשטח מתקן בית-הסוהר יותר זמן – זה לא תקופה זמנית קצרה, זה יכול להיות אפילו שנים, או שנים רבות – לגביו ההסדר לא קיים. זאת אומרת, העציר מוגן, מכוח החוק, והאסיר בעצם נשאר תלוי בתורה שבעל-פה, שלפעמים היא יותר טובה ולפעמים היא פחות מוצלחת, אבל אין הסדר חוקי ברור והגיוני שנותן לאסיר את מה שניתן היום לעציר, ואת זה, בעצם, אני חושב, המהלך המשותף שגם אתם בהצעת החוק הממשלתית וגם אנחנו בהצעת החוק הפרטית רוצים לקדם. אני מנצל את ההזדמנות שאני מברך אותך על הצעת החוק לעניין תעסוקת האסירים כדי לקרוא לך ללחוץ על אנשי המקצוע במשרדך להשלים את המהלך הזה, כדי שנוכל עוד באמת בתקופה הקרובה להביא בשורה גם לציבור הזה, שהוא הציבור המוחלש ביותר בחברה הישראלית, אלה שנמצאים בבתי-הסוהר, האסירים – להביא להם בשורה של תנאים ראויים, תנאים שראויים להם, אבל הם קודם כול ראויים לנו, כחברה מתקדמת ודמוקרטית. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת יעקב כץ – איננו. אחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ביקרנו בנציבות שירות בתי-הסוהר, אצל הנציב החדש, שהוא כבר מספר חודשים נכבד בתפקידו, ואני חושב שכל מי שהיה שם מאוד מאוד התרשם. דוד רותם (ישראל ביתנו): מי היה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): היו קבוצה של חברי כנסת שאכפת להם מהעניינים האלה: אריה ביבי, זאב בילסקי, אורית זוארץ; מי עוד היה אתנו שהגיע קצת יותר מאוחר? נינו אבסדזה. זאב בילסקי (קדימה): כל אלה שעוד לא היו ב"מעשיהו" באו לבקר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בדיוק, בדיוק, בדיוק. דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני השר – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני היחיד – היחיד – שיש לו איזה עבר, משהו, מאחורי הסורגים. מכל מקום, התרשמנו מאוד מהדברים, אבל אז אני שאלתי שאלה שלא קיבלתי עליה תשובה, בעניין הזה, של התעסוקה. קודם כול, אני הופתעתי – החוק, אני צריך ללמוד אותו ולקרוא אותו. אני כבר מראש מברך על ההתעסקות בעניין הזה, של התעסוקה, ואני רוצה להמחיש מי הנפגע, או מי בעצם האוכלוסייה שקשורה מאוד מאוד לעניין הזה של התעסוקה של האסירים, שוב, באמצעות סיפור. הגיעה אלי אשה, שבורה ורצוצה, שוב, בשכונות, הבן שלה "הצדיק" יושב על רצח כפול; לא רצח אחד – רצח שניים, יענו, עבריין שהיינו שמים אותו שיירקב עד סוף ימיו ללא שום ספק, גם אם – שוב, אנחנו לא נצדיק אף אחד, אבל זה אוסף של נסיבות שמביא את האנשים למקום הזה. היא באה והיא אומרת לי: הבן שלי רוצה קנטינה, הבן שלי רוצה קנטינה. למי שלא מכיר את המושגים, אסיר בכלא, יש לו חלום, לצאת פעם בשבוע, פעם בשבועיים, לאיזה מין חנות מכולת כזאת, שבה הוא יכול לרכוש את המוצרים שהוא צריך, מסבון ועד במבה, כל מיני דברים שהוא נצרך להם ליום-יום, טלכרט כדי להתקשר למי שהוא רוצה להתקשר כדי לשמור איזה קשר עם העולם החיצון. הבחור הזה, שאלתי, עובד? היא אומרת לי: הוא לא עובד. כיוון שאני מכיר ממקרים אחרים, אני יודע שהרבה אסירים – אני שואל: למה הוא לא עובד? הוא אומר: בשביל 7 שקלים ליום? בשביל 9 שקלים ליום? האנשים שנמצאים שם, שאיבדו את כבודם בעבריינות, לא איבדו את כבודם בזה שבן-אדם, בשכר המינימום שלו, מרוויח לשעה 20 שקלים, והם עובדים תמורת סכומים פעוטים ביותר. אני חייב לומר שבחלק מהתעשייה שנמצאת בבתי-הסוהר יש כאלה שמשתכרים בין 2,000 ל-2,500 שקל בחודש, ותומכים במשפחה שבחוץ – לפעמים באשה, לפעמים במזונות, לפעמים בדברים אחרים, וזה נותן להם ראש גשר כדי לחזור אל החברה – אני תיכף אסיים, אדוני – כדי לחזור אל החברה שלהם לאחר מכן. אבל צריך לתת את הדעת על כך שבאמצעות התעסוקה, ותעסוקה מכובדת. ואני שאלתי מה ששאלתי, ולא קיבלתי ממנו תשובה, מפרנקו – ואני מאוד מעריך אותו; אמרתי: יש לך גרף שאתה יכול להראות לי איך התקדמתם ב-15 השנים האחרונות בתחום הזה? מה עשיתם? יש לכם איזה גרף שאתם יכולים לראות – – השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: של מה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – תעסוקת אסירים – הן במספר המשרות, והן בשכר, ובשאר הדברים שהם מקבלים? שוב, אני חושב שכל אחד יסכים פה שעבור 8-7 שקלים ליום, בן-אדם, אפילו שאין לו מה לעשות, אומר: זה חוץ מכבודי לעבוד ב-8 שקלים ליום. אפילו בסודן מרוויחים יותר ליום, מרוויחים 2 דולר. קריאה: – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 10 שקלים ליום. מדובר בסכומים האלה, בסכומים מאוד מאוד פעוטים, וצריך לתת גם את הדעת. אז שוב, אני מברך על החוק הזה, אני חושב שאתם עושים פעולה ראויה וחשובה – לא בשביל העבריינים, לא בשביל הרוצח הכפול, אלא בשביל אמא שלו האומללה. היו"ר יצחק וקנין: תודה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אחרון הדוברים – ומייד אחרי כן הצבעה – חבר הכנסת בילסקי. דוד רותם (ישראל ביתנו): אתה לא יודע שיש לך חוק היום? – – – זאב בילסקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, ידידי השר, אני רוצה להמשיך את הביקור, שבאמת הרשים מאוד – היכולות. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – זאב בילסקי (קדימה): אדון דודו רותם, האם זה נשמע כסחיטה או – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): לא, זו הבטחה. זאב בילסקי (קדימה): השר, רק תרשום לפניך. אני הייתי רוצה להעלות נושא שקשור לנושא הזה, מתחייב ממנו, שלא מטופל. הצעת החוק הזו טובה וראויה, וכמובן אנחנו נתמוך בה. מה שקורה, ואת זה הבנו מדברי הנציב, זה שיום אחרי שהבן-אדם משתחרר, כשכבר השקענו בו, הוא אולי למד מקצוע, הוא נכנס למסלול של עבודה, הוא יוצא, ולמעשה הגוף שמטפל היום בזה הוא גוף חסר תקציב, הוא גוף חסר יכולת. ולכן, אם אדוני יכול באותה נשימה, באותה מסגרת, גם לנסות ולמצוא איזושהי דרך כדי שאותו גוף שמטפל באסירים משוחררים – וסיפר לנו הנציב עוד בהיותו מפקד מחוז ירושלים על איזה בעיה בבית-שמש, הפגנה, אומר: שמע, רוצים להעסיק פה אסירים, כל השכנים פה התנגדו, אף אחד לא רוצה אותם. ולכן אם אפשר למצוא איזושהי דרך, את אותה השקעה שאתם משקיעים כשהוא נמצא כבר – ויכול להיות שמצאנו את הדרך להעלות אותו על פסים טובים – להמשיך גם אחרי שהוא משתחרר, כי אז הוא נופל בין הכיסאות והולך לאיבוד. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מוקיר את מה שאתה אומר, אבל רק לפני שבועיים-שלושה בישיבת ממשלה עלתה הצעה להקים ועדה ציבורית שחברים בה – היושבת-ראש היא השופטת לשעבר דורנר, ובדיוק לא רק על הענישה, אלא גם על השיקום. נציגה בכירה של בתי-הסוהר היא חלק מהצוות הזה. כיוונת לדעת גדולים. זאב בילסקי (קדימה): כיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת זאב בילסקי. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 41) (תעסוקת אסירים), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה. מי בעד, רבותי? מי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 41) (תעסוקת אסירים), התשע"ב–2011, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, הצעת החוק תועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הפנים והגנת הסביבה.