קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 3) (ביטול העלאת גיל הפרישה לאשה), התשע"ב–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/416).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, אנחנו ממשיכים להצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 3) (ביטול העלאת גיל הפרישה לאשה), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת אילן גילאון וחיים כץ וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. חיים כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק נולדה אי-שם בסוף 2003, כשמדינת ישראל החליטה להלאים את קרנות הפנסיה, העלתה את גיל הפרישה לגברים ל-67, העלתה את גיל הפרישה לנשים ל-62, וקבעה טייס אוטומטי להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64. בהחלטה היא קבעה שתקום ועדה שתבדוק אם יש צורך להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64. היה ואין צורך, אז הוועדה לא תעלה את גיל הפרישה. הוועדה היתה אמורה לסיים עבודתה עד דצמבר 2011. וראה איזה פלא, לא כינסו ועדה ולא עשו ועדה. חבר הכנסת חיים אורון פנה אלי יחד עם חבר הכנסת אילן גילאון, חבר סיעתו, ועוד כמה חברי כנסת שהצטרפו, ואמרו: תשמע, מה שהולך להיות פה הוא שכנראה שהולכים להפעיל טייס אוטומטי. פשוט לא יעשו ועדה, אוטומטית גיל הפרישה של נשים יעלה לגיל 64. במקביל עבדו על הביטוח הלאומי והעלו את הגיל המזכה, במטרה להעלות את הגיל המזכה לנשים ל-70. היו"ר יצחק וקנין: יושב-ראש הקואליציה זאב אלקין, גש אלי בבקשה. חיים כץ (הליכוד): פנינו לשר האוצר ואמרנו לו: תשמע, אנחנו מעלים הצעת חוק במטרה למנוע את העלאת גיל הפרישה לנשים ולהשאיר אותו על גיל 62. יש לזה כמה סיבות. כל אלה שבאים עכשיו לפנסיה, הולכים לחישוב פנסיה מאוזנת אישית, אין שום עניין של גירעון אקטוארי. נכון שבקופות הוותיקות יכול להיות שהעלאת גיל הפרישה תגרום לגירעון אקטוארי של כ-1%. יחד עם זה, אין שום סיבה בעולם שאשה שאינה עובדת – תשלום קצבת הביטוח הלאומי יידחה בשנתיים. הסיפור של הביטוח הלאומי על כך שהפנסיה נמוכה וצריך לתת לנשים לעבוד, לא רציני. למה הוא לא רציני? כי לכל אשה יש זכות לעבוד עד גיל 67, ואם היא רוצה לעבוד, היא יכולה לעבוד. ואם בביטוח לאומי יש בעיות, שיבואו לכנסת ויגידו שיש בעיות ולא שיספרו לנו סיפורים. ואז פה בדיונים, בהגבלה לטרומית, נאמר – אנחנו התחייבנו שלא נקדם את החוק עד סיום הפגרה, אבל עד הפגרה נציגי האוצר גם ידונו אתנו ונראה אם אנחנו מקפיאים את החוק, מקדמים את החוק. וראה איזה פלא, הדיון הראשון שהוועדה קבעה לסדר דיוניה אחרי הפגרה היה גיל הפרישה. אני נוסע בדרכי לירושלים, ב-08:45 מצלצלים אלי ואומרים לי: שמע, אנחנו צריכים להיפגש על נושא גיל הפרישה לנשים. אמרתי: אתם עושים צחוק? שמונה חודשים, מ-9 במרס, לא היה לכם זמן להיפגש? עכשיו אתם מבקשים להיפגש? לצערי, כך היא ההתייחסות. נראה לי שאין שום סיבה נראית לעין להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64 בדרך לגיל 67. אין שום סיבה חשבונאית – אלא לא לשלם קצבאות זיקנה לנשים שיושבות בבית. לא יכול להיות שיוותרו על אופציה שמוקנית לנשים לעבוד עד גיל 67 וינחיתו עליהן, בצחוק כזה, בלי להתאמץ, מבלי להתייחס לכנסת, את גיל 64. אני יודע מה קרה בצרפת כשהעלו את גיל הפרישה. אני יודע מה קורה בכל מדינה מתוקנת כשרוצים להעלות את גיל הפרישה. אני יודע שהיום אשה שעובדת מעבר לגיל הפרישה המיועד שלה, צוברת כפול זכויות פנסיוניות בקרנות הוותיקות. על כל שנה מעל גיל 62 היא מקבלת 1.5% בונוס. מה שקורה עכשיו, יעלו את גיל הפרישה והיא תעבוד שנתיים בשביל לקבל מה שהיא מקבלת בשנה אחת. ומספרים לנו סיפורים כמה היא תקבל יותר, וכמה כדאי לה לעבוד יותר, כאילו שיושבים פה עדר של גלמים שאין להם מושג על מה מדברים. ההתייחסות הזאת, כאילו אנחנו לא מבינים כלום, משגעת אותי. תבואו תשימו את הדברים כמות שהם, תגידו: אלה המטרות שלנו, יש לנו בעיות כספיות פה, יש לנו בעיות כספיות שם. נבוא, נדבר, נעלה את הדרישות שלנו, נגיע לעמק השווה אולי, או אולי לא, אבל הדרך של לבוא ולספר סיפורים שאין שום קשר, שום קשר, בינם להעלאת גיל הפרישה או הצורך של קרנות הפנסיה בגלל שיטת החישוב ובגלל שינוי השיטה הפנסיונית במדינת ישראל – מה לעשות, יש כנסת קצת אחרת, יש כנסת חושבת, יש ועדה אחרת, ועדה שלא עובדת אצל אלא עובדת עבור ציבור האזרחים במדינת ישראל וציבור הגמלאים במדינת ישראל. וכל עוד אני יו"ר הוועדה – ולשמחתי גם חברי הוועדה, לאורך כל הדרך, לא נותנים את ידם לפגוע בציבור הגברים, הנשים, הנזקקים, הגמלאים במדינת ישראל, וככה אנחנו נעשה. לכן אני מבקש מחברי הכנסת שנשארו פה לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק, להגביל – להגביל את גיל הפרישה ל-62. ותראו איזה קטע יש לנו פה – בהצעת החוק הזאת גם מבטלים את הצורך בוועדה שהקימו האוצר, וראה זה פלא, ביום רביעי נקבע דיון בוועדת הכספים לדון בהחלטות הוועדה שהיום אנחנו נאשר בקריאה ראשונה את ביטולה. אז אני לא מבין איך הכנסת הזאת עובדת, אבל שם יהיה דיון, בוועדת הכספים, על מה הוועדה אומרת, כשהיום אנחנו נצביע בקריאה ראשונה על ביטול הוועדה והגבלת גיל הפרישה – או: קביעת גיל הפרישה – ל-62 לנשים, כפי שהיה אי-שם באוקטובר 2003, כשהלאימו את קרנות הפנסיה. אני מאוד מקווה שחברי הכנסת יתמכו בהצעה, ונעשה עוד שלב בהצעת חוק שצריכה להסתיים עד דצמבר – עד סוף דצמבר 2011, והיה והיא לא תסתיים, גיל הפרישה יעלה אוטומטית. תודה רבה לכם. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ. אם כן, רבותי, אנחנו פותחים את הדיון בהצעת החוק. יש כמה חברי כנסת שנרשמו. ראשון חברי הכנסת – חבר הכנסת אילן גילאון, אחריו – זהבה גלאון, ואם היא לא תהיה – חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואם גם הוא לא יהיה – חבר הכנסת זאב אלקין. אילן גילאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני נשלחתי לדבר בשם כל הסיעה הגדולה שלי, ובהחלט אצלנו אומרים במצב כזה, אדוני השר – הוא משוחח בטלפון – בטח אדוני היושב-ראש יבין, על דבר כזה שהממשלה תומכת – – –. בהחלט זה מפתיע. אני גם רוצה לתת את הקרדיטים למי שמגיע קרדיטים, כי באמת אנחנו מתקנים דבר שלא היה צריך להיות מקולקל, בסופו של דבר. ומי שחתום על החוק הזה, מלבד היוזם שלו, שהיה חיים אורון, בזמנו, זה כמובן חברי יושב-ראש הוועדה חיים כץ, שאני מוכרח להגיד כל פעם שאני עולה כאן: אני לא זוכר הרבה נושאי מחלוקת שהיו בינינו, על אף המחלוקת המאוד – אני תמיד חושב שהאיש היה יכול להיות איש מושלם, אלמלא המפלגה שהוא שייך אליה. זאת טעות מאוד גדולה. אבל על החוק הזה גם חתומים חברי כנסת נוספים, כמו, אמרתי, חיים כץ, משה גפני, יעקב אדרי, ציון פיניאן וחברת הכנסת שלי יחימוביץ. זה חוק שבא מכל הכיוונים, ובסופו של דבר, המתסכל בו זה שהוא בא לתקן משהו שלא היה צריך להיות בכלל מקולקל, כלומר שיטת "מצליח" עבדה גם פה. הרי בשם – אדוני, זה שלי. אני פשוט עוד לא מסתדר עם הטכנולוגיה של האייפון. היו"ר יצחק וקנין: יש פה, רבותי. אילן גילאון (מרצ): כן כן, זה שלי. היו"ר יצחק וקנין: זה הפלאפון שלך. אילן גילאון (מרצ): אני לא יודע איך סוגרים את זה. היו"ר יצחק וקנין: אחד הסדרנים, רבותי. אילן גילאון (מרצ): אני חושב שאם אני פעם אבקש עבודה, ארשום בקורות החיים שלי: ניסיון מסוים בהפעלת אייפון. יש לי ניסיון מסוים בהפעלת אייפון. מה שהכי מרגיז בכל העניין הזה, של ועדת-ניסן, אדוני היושב-ראש, זה כביכול למשוך לגיל 67 כדי בסופו של דבר להגיע לגיל 64, כאשר הדבר הכי מופרך בעניין הזה הוא ש-50% מהנשים במדינת ישראל לא מגיעות לגיל 60, מבחינת מעגל העבודה, שלא לדבר על מה שנקרא מקצועות שוחקים, אבל היה גם מי שהציע – בואו נגדיר מה הם מקצועות שוחקים. אני לא יודע איך אדוני מתאר לעצמו, אבל אם הוא ראה פעם אחות סיעודית בגיל 64 שצריכה להרים אדם זקן ונכה וסיעודי ממקומו, כמה הדבר הזה הוא בעייתי גם מן הבחינה הזאת, אבל כאן היה – למה אני אומר שזו היתה שיטת "מצליח"? וזה לא עניין של נשים; זה קרב מעמדי לחלוטין של אוכלוסייה מזדמנת שהאוצר מנסה לעשות עליה "מצליח": ילך – ילך; לא ילך – לא ילך. בשם השוויון, כביכול, כאילו – מה הנשים אומרות, אז בבקשה, שיעבדו כמו גברים. אנחנו מתחילים את השוויון הזה כי כביכול אמרנו: בואו ניתן שוויון לערביי ישראל – דבר ראשון הם צריכים להתגייס לסיירת מטכ"ל. זה בערך אותו דבר, אם אני צריך להשוות בין הדברים כאן. לכן, לא היה בזה לא שוויון ולא נעליים ולא בטיח, ולא היה OECD ולא שום OECD עם נזם זהב באף חזיר, וכל השטויות האלה לא מעלות ולא מורידות. היה ניסיון על גבן של מאות אלפי נשים, אדוני היושב-ראש, ללכת ולעשות קופה. וטוב שממשלת ישראל התעשתה. אני מקווה שהיא התעשתה גם בקריאה השנייה והשלישית, ולא תביא אותנו לחרפה הזאת, כי הציבור המזדמן הזה, שהממשלה הולכת עליו בשיטת "מצליח", הוא לא ציבור שצריך לחנוק אותו כל אימת שזה בא. ואני רוצה להגיד לך דבר אחרון – אני מסיים – לא יעזור כלום, בעתיד, אדוני, יצטרכו להוריד את גיל הפנסיה גם לגברים וגם לנשים, כי העולם המתקדם והטכנולוגי יביא אותנו לכך, וצריך לתת הרבה מאוד חשיבה למה שנקרא תרבות שעות הפנאי ומדע שעות הפנאי. אנשים יעבדו הרבה פחות, מתוקף הדברים, גם נשים וגם גברים, אבל כאשר מדברים על ליצור שוויון לגבי נשים, ומתחילים בהשוואת גיל הפרישה לפנסיה, הייתי אומר בעניין הזה מה שאמר אשכול כשאמרו לו: בוא נעבור לשבוע עבודה בן חמישה ימים. הוא אמר: למה? בואו נעבור קודם כול ליום אחד, אחרי זה יומיים, וכך הלאה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. יעלה חבר הכנסת זאב אלקין. זאב אלקין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, אני רוצה לברך את היוזמים של הצעת החוק ואת יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה על קידומה, כי אני חושב שלמעשה הצעת החוק – אני מאוד מקווה שנצליח להשלים את המלאכה ולהביא את זה לגמר החקיקה – אבל הצעת החוק עושה צדק היסטורי. אני אתחלק אתכם בסיפור אישי קצר, ובזה אני אסיים. בקדנציה הקודמת באתי לשר האוצר – הראשון בקדנציה הקודמת, השר אברהם הירשזון, שהיה בזמנו יושב-ראש ועדת הכספים, כשחוקק חוק גיל הפרישה – ואמרתי לו: תדע, אברהם, שצריך להעביר הצעת חוק, כי למעשה לפי הצעת החוק שאתה נתת לה את ידך, ולכאורה נדמה בהצעת החוק הזאת שגיל הפרישה יהיה 62, יש מנגנון אוטומטי שיביא את זה לגיל 64. הייתי אז חבר כנסת מתחיל וצעיר, ואמר לי חבר הכנסת והשר הירשזון: אתה לא יודע על מה אתה מדבר. לך תקרא את החוק, תבין, מה אתה מספר לי. אני עשיתי את ההסכם כיו"ר ועדת הכספים עם שר האוצר דאז בנימין נתניהו. זה 62; נקודה. כתוב בחוק. הוא צודק, זה כתוב בחוק, רק בתוספת כתוב שזה עולה ל-64 במסלול האוטומטי שבו הצעת החוק מטפלת. הפניתי את תשומת לבו, הוא התעקש, הוא לא האמין שזה מה שהיה אז. זאת אומרת שהבן-אדם שסגר את ההסכם היה בטוח שהוא העביר הצעת חוק על 62, ולמעשה עבדו עליו. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): על שר האוצר, עבדו על שר האוצר. זאב אלקין (הליכוד): אז הוא היה יושב-ראש ועדת הכספים, ופקידי האוצר עבדו עליו. ולכן הצעת החוק הזאת למעשה מחזירה צדק היסטורי, ומחזירה את זה למקום שזה היה צריך להיות מלכתחילה, ועל כך יבורכו כל העוסקים במלאכה הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת זאב אלקין. אני מבין ששאר הדוברים ויתרו על רשות הדיבור. אם כן, רבותי, אני עובר להצבעה על הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 3) (ביטול העלאת גיל הפרישה לאשה), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה. רבותי, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 3) (ביטול העלאת גיל הפרישה לאשה), התשע"ב–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, 13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.