קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51), התשע"א–2011 [מס' כ/403; "דברי הכנסת", חוב ל"ח, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51), התשע"א–2011, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן, ואחריו – הסתייגויות. בבקשה, אדוני. יש הסתייגויות – לפי מה שרשום פה זה כחצי שעה. לך יש הסתייגות של 17 דקות דיבור, חבר הכנסת מולה. כולם יודו לך אם תצמצם את זה במידה ניכרת, משום שרוצים להצביע עוד על עשרות חוקים היום. 17 דקות כתוב פה. חבר הכנסת שאמה, בבקשה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51). האם לא קיבלת את הטקסט מוועדת הכלכלה? אתה יודע על מה מדובר, אז בעל-פה. כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברות וחברי הכנסת, כבוד הכנסת, ועדת הכלכלה מציגה בפני מליאת הכנסת את חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51). חוק זה עוסק בעידוד ותקצוב של יצירה מקומית טלוויזיונית לעדה האתיופית בשפה האמהרית ובשפה התיגרינית בסך של 4.8 מיליון שקלים. הצעת החוק קובעת – הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת ציון פיניאן ויושב-ראש ועדת הכנסת יריב לוין, שדחפו ופעלו וראו צורך אמיתי, שאני חושב שיש עליו קונסנזוס. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה קרוב ל-40,000 משקי-בית, קרוב למחציתם מחוברים לערוץ ייעודי בשפה האמהרית. כדי להבטיח את המשך השידורים הללו בהפקה מקומית, בהשתתפות בני העדה יוצאי אתיופיה ובתנאים שקבעה ועדת הכלכלה – שרצועת השידור לא תפחת מ-12 שעות ביום, כך שיינתן השירות המלא תוך מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם, את מסורותיהם, להבליט את הישגי בני הקהילה בתוך הקהילה כלפי החברה הישראלית כולה וכן לתת מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי ממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה; כמו כן, להציג את אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל, ולרבות הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראלית. כמו כן, הגדירו מציעי החוק בהצעת החוק שתוכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני ההנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, ותופק בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או התיגרינית – רוב פה זה לא רוב של מחצית אלא רוב של שלושה רבעים; כלומר, זה גם מבטיח יצירה אמיתית לבני הקהילה האתיופית, גם מבטיח תעסוקה מצד שני. צריך להודות פה לאוצר, שהסכים לתקצב את הצעת החוק הזאת, וכמובן להודות על רעיון והיוזמה, ולחברי ועדת הכלכלה, שגם היושב-ראש נמנה עליה. היו"ר אופיר אקוניס: בהחלט. כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): כמובן לצוות הוועדה הנפלא, היועצת המשפטית, ממלאת-מקום היועץ המשפטי לכנסת, עורכת-הדין אתי בנדלר, מנהלת הוועדה הגברת לאה ורון ועוזרי הנאמנים, שסייעו בכל מלאכת החקיקה. תודה רבה ליושב-ראש. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה, אדוני. כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. היו"ר אופיר אקוניס: כן, זה נכון, אבל יש כמה הסתייגויות. כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): לדחות כמובן את כל ההסתייגויות. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת טיבייב, ראשון המסתייגים – לא נמצא. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ – לא נמצאת. חבר הכנסת יואל חסון – לא נמצא. חבר הכנסת שלמה מולה – בבקשה, אדוני. אתם בטוחים שזה 17 דקות? אתה יכול 17 דקות, אבל אתה לא חייב. ציון פיניאן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, עד 17. היו"ר אופיר אקוניס: אתה לא חייב. שלמה מולה (קדימה): אני מבטיח לך שיהיה פחות. היו"ר אופיר אקוניס: תודה, חבר הכנסת מולה. בבקשה, אדוני. שלמה מולה (קדימה): אמרתי שאני אדבר פחות. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לשבח את חבר הכנסת יריב לוין וגם את ציון פיניאן על הצעת החוק, על הרצון הטוב לקדם את הצעת החוק. אתה יודע? יותר מזה, גם אפילו על הדיאלוג שהיה במהלך הדיון, גם בקריאה ראשונה, גם במהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, למעט ההצבעה על הרוויזיה שהיתה, שאני חושב שזה לא היה לעניין. אני רוצה לדבר לגופו של עניין. הצעת החוק בעצם באה בהחלט לסייע לעולי אתיופיה, אין עוררין על כך בכלל. אבל אני סברתי, עדיין אני סבור, שהדבר הנכון ביותר שצריך לעשות הוא, שכל קהילת יוצאי אתיופיה שרוצים לקבל שירותי טלוויזיה אל הבית שלהם, יקבלו אותם בחינם. במה הדברים אמורים? על-פי הצעת החוק, שכנראה תעבור היום, מי שיקבל בעצם את שירותי הטלוויזיה זה דווקא אנשים בעלי יכולת כלכלית שהתחברו או יתחברו לכבלים, לשירותי לוויין והכבלים. זאת אומרת, כדי לקבל את השירות הזה אתה חייב להתחבר לכבלים בעלות של כמעט 250 שקלים, פחות או יותר, ועוד 16 שקל כדי לקבל את הלוויין באמהרית. אז בסוף בסוף בסוף, מי שיקבלו, רק 16,000 בתי-אב בלבד. היתר, יותר מ-24,000 בתי-אב לא יקבלו. למה לא יקבלו? כי הם לא מחוברים לכבלים. למה הם לא מחוברים? אין להם יכולת כלכלית להתחבר. דווקא אנטיתזה. מי מחובר? דווקא משפחות שהן משפחות עם יכולת כלכלית נמוכה, שהיכולת שלהן ללמוד עברית היא מאוד פחותה. רובן הן משפחות של מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי. אז מה אנחנו עושים? אנחנו עושים שדווקא אלה שיש להם כסף ושמסוגלים להוציא כמעט 3,000 שקלים בשנה, הם מקבלים תוספת של הפקת מקור ישראלי – זה ראוי וחשוב. והם יקבלו עכשיו, אותו מפעיל יקבל עוד 4.5 מיליון שקלים. אני שואל אתכם, באמת: האם זה הגון? האם זה באמת ישר? התשובה שלי היא: זה לא הגון, זה לא ישר, זה לא נכון. כל זה למה? לא שיריב לוין לא רצה ש-24,000 משפחות יקבלו, הוא רוצה. אבל האוצר כנראה בא ואומר: אני יכול רק לתת 4.8 מיליון שקלים. אני חשבתי, דווקא בגלל הסכום המועט שיש, אני חשבתי שדווקא השידור צריך להיות, שתינתן עדיפות למי שיהיה מסוגל להעביר את התוכנית ל"עידן פלוס". המשמעות של "עידן פלוס", בעצם אותם ערוצים שאנחנו העברנו בחוק ההסדרים כדי לסייע למשפחות מעוטי יכולת, זאת המחשבה. אני יודע ששר התקשורת אמר שהוא יפעל להכניס את זה ל"עידן פלוס". אמרתי לו ואמרתי לו. חשבתי יותר מזה: אפילו התוכנית, ראוי וחשוב שתהיה במסגרת יותר ממלכתית של ערוץ-33 או ערוצים אחרים. יש, דרך אגב, ערוץ-33, בהתנדבות, מעבירים תוכנית של חצי שעה בשבוע. זה דבר שהם לא ביקשו עליו כסף. היו"ר אופיר אקוניס: זה לא בהתנדבות. כל משלמי האגרה משלמים עבור הדבר הזה. זה לא התנדבותי. שלמה מולה (קדימה): לא, לא. ההחלטה שלהם היתה החלטה – – – היו"ר אופיר אקוניס: נכון, אבל זה חלק מהשידור הציבורי, זה לא התנדבות. שלמה מולה (קדימה): – – – הם החליטו לעשות זאת. מה שקורה עכשיו, בסופו של דבר, אני לא רוצה להאריך בדברים. משה גפני (יהדות התורה): אני כבר הבנתי מה שאמרת. שלמה מולה (קדימה): אני אומר לכם, הדבר הוא דבר לא חכם, לא נכון. אני חושב, הרי מישהו היה מעלה על דעתו שאני אעלה על דוכן הכנסת ואני אתנגד לחוק שאמור לשרת את קהילת עולי אתיופיה? נו, באמת. הרי אף אחד לא חושד בי. אבל אני לא הייתי יכול מצפונית להסכים שדווקא 24,000 משפחות מעוטי יכולת, הן יופקרו ו-16,000 האחרים דווקא הם יקבלו. זה, אדוני היושב-ראש, בקצרה, בנימוק מאוד מאוד ברור. עכשיו, יש לי הרבה מה להגיד על התוכן של אותו לוויין שמגיע מאתיופיה. מה משודר בו, איזה תוכן יש בו, מבחינת האפשרות שזה יסייע לקידום עולי אתיופיה, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. אתה יודע מה? אני משאיר את זה למי שצופה, הוא יראה, יצפה ויחליט. אני רוצה לבוא ולהגיד, אדוני היושב-ראש, אני יודע שיש רוב, הרוב זה – – אלי אפללו (קדימה): מה קרה, גפני? רק עכשיו אתה מתחיל להבין? משה גפני (יהדות התורה): עכשיו הבנתי. אלי אפללו (קדימה): עכשיו הבנת. ברוך השם. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבוא ולהגיד: אני יודע שיש רוב לקואליציה, דווקא בניגוד למה שאני חושב. הקואליציה תעביר את זה, בסדר גמור. זה לגיטימי וזה חשוב. היו"ר אופיר אקוניס: אז אתה מסיר את ההסתייגות. שלמה מולה (קדימה): לא, לא, לא. ממש לא. אני רוצה – עד הסוף, דווקא אוותר על הדקות אבל לא על ההסתייגויות. אני רוצה שנצביע עליהן. אבל אני רוצה להגיד לכל מי שיצביע ומצביע היום, בא ואומר: אנחנו מסייעים ל-16,000 בתי-אב יוצאי אתיופיה ו-24,000 בתי-אב יוצאי אתיופיה, מעוטי יכולת, שאין להם אפשרות להתחבר לכבלים, אנחנו אומרים להם: תעמדו בתור. תודה רבה, אדוני היושב ראש. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת רוברט טיבייב, שגם הוא נרשם להסתייגות – אתה יכול לעלות. תעלה. לא מפה, מפה. רוברט טיבייב (קדימה): – – – היו"ר אופיר אקוניס: אם אתה מתכונן, זה בסדר גמור. אם סיעתך הסמיכה אותך להיות סגן יושב-ראש, אז בבקשה. בבקשה, אדוני. רוברט טיבייב (קדימה): הבטחתי, אני אהיה ממש קצר. שני משפטים. היו"ר אופיר אקוניס: קצר ביותר. ביקשת שתי דקות. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, נסים זאב ויתר. היו"ר אופיר אקוניס: מצוין, טוב מאוד. אז אתה אחרון. נסים זאב (ש"ס): מה, אתה מאמין לו? היו"ר אופיר אקוניס: אני מאמין לו. מה אני יכול לעשות? אלי אפללו (קדימה): אתה טועה. רוברט טיבייב (קדימה): תודה, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברי חברי הכנסת, בדרך כלל כשרוצים לפתור את הבעיות של החרדים אז פונים לחברי הכנסת החרדים ומנסים לפתור את הבעיות. פה, במקרה הזה, אני חושב שצודק חבר הכנסת שלמה מולה, חברי הטוב, שאם רוצים לפתור איזושהי בעיה בקהילה, אז מובן מאליו שצריך לפנות קודם כול לחבר הכנסת שמייצג את הקהילה, ואתו יחד כנראה היו צריכים לבנות את הצעת החוק. אז, כנראה, גם היינו מגיעים לנקודות ולכל מיני הסתייגויות וכן הלאה. זו דרך המלך, כמו שאני רואה את זה. חבל שהדבר הזה לא נעשה. מי יותר מכיר את הבעיות של הקהילה מחבר הכנסת, בכבוד רב, שמייצג את הקהילה? תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך. תודה לך. אנחנו נעבור להצבעות. אנחנו מתחילים בהצבעות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51). הסתייגות חברי הכנסת מולה, חסון, שמאלוב-ברקוביץ ורוברט טיבייב לסעיף 1 – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 66 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 19 נמנעים – אין ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת שלמה מולה לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: ובכן, שישה בעד, 19 נגד, אין נמנעים. חברת הכנסת אדטו, את מבקשת להוסיף את הצבעתך, בעד ההסתייגות, כמובן. אוקיי. אנחנו לא מוסיפים, אבל נרשם. ובכן, ההסתייגות לא התקבלה. על סעיפי לחלופין אנחנו צריכים להצביע על כל אחד בנפרד? שלמה מולה (קדימה): אני מוותר. היו"ר אופיר אקוניס: אוקיי, אתה מוותר. תודה. חבר הכנסת מולה מוותר. אנחנו מצביעים – הסתייגות שנייה לסעיף 1. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 67 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 23 נמנעים – 1 ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת שלמה מולה לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: שבעה בעד, 23 נגד ונמנע אחד. הסתייגות שנייה, לחלופין (א), לא התקבלה. לחלופין (ב) – אתה עדיין עומד על לחלופין (ב)? מוריד. הוא ויתר על ההסתייגות, אז נצביע על הכול, כולל (ג), (ד) ו-(ה), שלא יהיו אי-הבנות. מצוין. הסתייגות שלישית לסעיף 1 – מוותר? שלמה מולה (קדימה): לא, לא מוותר. היו"ר אופיר אקוניס: לא מוותר. אז בבקשה, נא להצביע. בהרמת יד – מי בעד? שלמה מולה (קדימה): למה? אלקטרונית. היו"ר אופיר אקוניס: אתה רוצה אלקטרונית, טוב. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 68 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 22 נמנעים – אין ההסתייגות השלישית של חבר הכנסת שלמה מולה לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: שמונה בעד, 22 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת מולה הודיע לי שהוא מסיר את כל ההסתייגויות. יפה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעת החוק, לפי הצעת הוועדה, בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 69 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 24 נגד – 7 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר אופיר אקוניס: 24 בעד, שבעה נגד, אין נמנעים. חבר הכנסת זאב, היתה לך כאן הסתייגות, אבל כיוון – הוא הוריד, יופי. מצוין. נא לרשום גם בפרוטוקול. ובכן, הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. אדוני היושב-ראש, האם לעבור לקריאה השלישית? בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 70 בעד החוק – 32 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51), התשע"א–2011, נתקבל. היו"ר אופיר אקוניס: 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) עברה בקריאה שנייה ושלישית והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חבר הכנסת יריב לוין וחבר הכנסת ציון פיניאן, יוזמי החוק – בבקשה, חבר הכנסת לוין ביקש לברך. יריב לוין (הליכוד): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. למרות השעה המאוחרת, נדמה לי שעל החוק הזה אי-אפשר לעבור ללא דברי התודה. אני רוצה, קודם כול, להודות לשותפי לחוק, חבר הכנסת ציון פיניאן. אדוני היושב-ראש יוצא עכשיו מניהול הישיבה; אתה גם שותף עם חבר הכנסת פיניאן בחוק נוסף, חוק ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, שגם הוא עבר. אני חושב שאנחנו היום משלימים עוד צעד חשוב בשילוב ובחיזוק של בני הקהילה יוצאי אתיופיה בארץ. אני רוצה להודות – באמת, תודה רבה – ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, שנתן לחוק הזה עדיפות וקדימות ואפשר לנו לסיים אותו עוד במושב הזה. תודה ענקית, באמת תודה ענקית, תודה מעומק הלב למנהלת ועדת הכלכלה הגברת לאה ורון וליועצת המשפטית אתי בנדלר, שלא רק תרמו לחוק הזה את המקצועיות ואת הידע העצום שלהן, אלא באמת גם את הנשמה, ולמרות כל העומס וכל הקשיים, באמת עשו הכול כדי שאנחנו נוכל לסיים את זה. באמת תודה ענקית, מגיע לכן בגדול. תודה גדולה גם לצוות של סיעת הליכוד: לעליזה, לעינת, לרפאל, שגם הם עזרו מאוד בגיוסים הלא קלים כדי להעביר את החוק הזה; להללי אדמסו, לשלמה נגוסה, שתרמו ועזרו לנו כדי לקדם את החוק; לצוות העוזרים הפרלמנטריים, גם של חבר הכנסת פיניאן וגם שלי, וכמובן, לכל חברות וחברי הכנסת שתמכו בחוק, הן בוועדת הכלכלה בשלבים השונים והן, כמובן, במליאת הכנסת. תודה רבה.