קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30), התשע"א–2011
[מס' כ/377; "דברי הכנסת", חוב' כ"ד, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30) – קריאה שנייה ושלישית. יביאה לפנינו יושב-ראש ועדת הכלכלה, העומד כעת להציג בפני הכנסת ארבעה חוקים פרי יוזמת – אני מבקש ממך להביא את כל ארבעת החוקים אתך. יש עם הסתייגויות? אם אין הסתייגויות תביא את כל ארבעת החוקים, ואתה תעמוד פה ואנחנו נצביע עליהם. באחרונה יש, אז באחרונה אנחנו נשמע את המסתייגים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
חבר הכנסת שאמה כבר העביר היום כמה חוקים.
היו"ר ראובן ריבלין:
הם מנסים כולם להביא לידי הספק של ועדת החוקה, חוק ומשפט.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אי-אפשר. ועדת חוקה לא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אי-אפשר, אתה אומר. בכל זאת להשתדל, אתה מבין. בקדנציה הזאת אתה מתכוון.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בקדנציה הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30). בבקשה.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30), התשע"א–2011, שיזמתי יחד עם חבר הכנסת אורי מקלב – יותר נכון יזמו חבר הכנסת אורי מקלב ואני, ואני מבקש לנצל את ההזדמנות ולהודות לו על עזרתו בקידומה של הצעת חוק זו. תודה, חברי חבר הכנסת אורי מקלב.
הצעת חוק זו עוסקת באיסור גביית עמלה ובדרכי תשלום בעד שירותים או טובין שהתשלום בעדם נקבע לפי דין, דהיינו שמחירם מפוקח. מתלונות רבות שהגיעו אלינו עלה שיש עוסקים שגובים מצרכנים, בעד טובין או שירותים, גם עמלות, נוסף על התעריף המפוקח, כך שבפועל הצרכן משלם סכום גבוה מהסכום שהיה עליו לשלם לפי דין. עוד התברר לנו כי יש עוסקים המכתיבים לצרכנים את אמצעי התשלום שבאמצעותם ניתן לשלם עבור מוצרים או שירותים מפוקחים, דהיינו מציבים חסם לרכישת אותם טובין או שירותים, למרות שכידוע, מחירים מפוקחים נקבעים רק למוצרים או שירותים בסיסיים או חיוניים, כמו גז, מים וחשמל ושירותי טלפון של חברת "בזק".
בהצעת חוק זו מוצעים הסדרים בשני נושאים אלה. ראשית, מוצע לאסור על עוסק לגבות עמלה כלשהי מצרכן עבור התשלום, ללא קשר לאמצעי התשלום שבו הוא משלם. עמלה, לעניין זה, היא לא רק הסכום המשולם עבור עצם ביצוע התשלום באמצעי תשלום כלשהו, אלא גם עבור פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של גובה החיוב. לדוגמה, חברת גז הגובה עמלה עבור "שירות קריאת מונה" – אותה פעולה בסיסית שספק גז צריך לעשות כדי לדעת כמה גז צרך הצרכן – או עמלה בשל תשלום בכרטיס אשראי. למען הסר ספק, הבהרנו בהצעת החוק שאיסור גביית עמלה יחול גם במקרה של חשבון שמכיל בתוכו הן חיובים בתעריף מפוקח והן חיובים בתעריף שאינו מפוקח.
שנית, אדוני היושב-ראש, מוצע לחייב עוסקים לאפשר לצרכן לבחור כיצד לשלם עבור מוצר או שירות שמחירם מפוקח, בעסקה מתמשכת: באמצעות הרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע, באמצעות הרשאה לחיוב חשבון בכרטיס אשראי או באמצעות תשלום במזומן או בצ'ק בבנק הדואר או בגוף אחר בעל פריסה ארצית, ובלבד שהגוף האחר לא יגבה מהצרכן עמלה בשל ביצוע התשלום באמצעותו.
אסביר את דברי, בבקשה. כדי להימנע מהענקת מונופול בחוק לחברת הדואר בתחום גביית התשלומים במזומן או בצ'ק בעד טובין או שירותים מפוקחים, קבענו בהצעת החוק מנגנון שלפיו עוסק יוכל להתקשר עם גוף אחד או יותר שיגבה עבורו את התשלום במזומן, ובלבד שיקבלו אישור מהשר על כך שאפשרות לתשלום במזומן תהיה בפריסה ארצית, בדומה לפריסה הארצית של בנק הדואר, ובתנאי שיתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה מהצרכן עבור התשלום.
הצעת החוק מתייחסת גם למקרה שבו שר או גוף אחר ממונים על הסדרת הענף שבו פועל העוסק שלטובין או לשירותים שהוא מוכר נקבעו תעריפים מפוקחים. במקרה כזה רשאי הרגולטור האחר שהסדיר את המקרים ואת הנסיבות שבהם חייב העוסק לאפשר תשלום במזומן, לפטור את אותם עוסקים מהחובה הכללית שנקבעה בהצעת חוק זו לאפשר תשלום במזומן. כך, למשל, יוכל השר או הגוף הממונה לדרוש תשלום באמצעות הוראת קבע, ולא במזומן, ממנויים המנצלים את האפשרות לתשלום במזומן ומשלמים באופן סדרתי את חשבונותיהם באיחור, לאחר מועד התשלום המחייב.
כדי לתת שיניים להוראות שהצגתי, מוצע להסמיך את בית-המשפט לחייב עוסק שלא קיים את ההוראות המוצעות לאחר שצרכן ביקש ממנו לפעול לפיהן בתשלום פיצויים לדוגמה, בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.
מאחר שרצינו לאפשר לעוסקים להיערך להוראות המוצעות, קבענו שהן יחולו על תשלומים שישולמו מיום 1 בינואר 2012 ואילך, לרבות בשל התקשרויות שנעשו לפני יום זה.
חברות וחברי הכנסת, ההחלטה שמחירם של מוצרים או שירותים מסוימים יהיה מפוקח במדינת ישראל, שבה השוק הוא שוק חופשי, נעשית בדרך כלל מסיבות טובות מאוד, ובאה להגן בעיקר על אנשים קשי-יום. הצעת חוק זו נועדה לקיים הלכה למעשה את הפיקוח על המחירים ולמנוע מעוסקים למצוא דרכים עקיפות להעשיר את קופתם על חשבון הצרכנים, בניגוד למחיר שנקבע על-פי דין, ולעזור לאותם אנשים קשי-יום בתשלום חשבונותיהם גם במזומן, וללא עמלה נוספת.
אדוני היושב-ראש, אסביר בכמה מלים נוספות. תשלום עבור חשבון "בזק", כשאנשים קשי-יום רוצים לשלם, הם רגילים לשלם בסניף הדואר, ללא עמלה. לאחרונה הפכה "בזק" את שיטת התשלום ואמרה: אתם רוצים לא לשלם עמלה? תשלמו את זה ב"שופרסל", כי "שופרסל" גובה עמלה נמוכה יותר מ"בזק" עבור גביית התשלום, כי "שופרסל" מרוויח עוד משהו – הוא מכניס את אותו אדם שבא לשלם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא קונה גם – – –
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – מעביר אותו דרך הקופה. והפריסה של "שופרסל" היא לא בכל שכונה כמו הדואר.
היו"ר ראובן ריבלין:
עד היום חשבתי שזה בקזינואים – נותנים לך ללכת לכל מקום, ואתה פוגש את המכונות. היום זה ב"שופרסלים", כלומר הם הפכו להיות קזינואים של המדינה.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
ואנחנו באנו ואמרנו: זה יהיה או במזומן בבנק הדואר או בפריסה ארצית דומה. כלומר, אם רוצה חברת "בזק" – תציג לשר התמ"ת, שהוא השר האחראי לעניין זה, את הפריסה שהיא רוצה עם גוף רציני שהיא רוצה להתקשר אתו, שהפריסה שלו היא דומה, והוא יתיר לה. אנחנו לא רוצים לקבוע שלדואר יהיה איזה מונופול על גביית תשלומים עבור האזרחים.
זו הצעת החוק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה היה בפניות הציבור?
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן, משם זה התחיל.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם להצביע בעדה בקריאה שנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בשמך אני רוצה להודות לך ולחבר הכנסת מקלב. זה מראה שהוועדה לפניות הציבור יצרה מצב שבו אנחנו נגישים לרחשי לב הציבור, ושומעים תלונות שלפעמים יכולות להתגבש לכלל חוקים. כן, חבר הכנסת מיכאלי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
באמת הנושאים שבאים שם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני בהחלט חושב שאתה צודק, כי פעמים היתה לי קצת הרגשה שהוועדה לפניות הציבור יוזמת את פניות הציבור.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. תעמוד פה, אני מוסיף את קולך. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30) – קריאה שנייה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. אני מוסיף את קולך.
הצבעה מס' 123
בעד סעיפים 1–4 – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
21, בצירוף קולו של יושב-ראש הוועדה, כרמל שאמה-הכהן, בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30), ביוזמת חבר הכנסת שאמה-הכהן וחבר הכנסת אורי מקלב, עברה בקריאה שנייה.
אדוני, להצביע בקריאה שלישית?
אני מצביע את הצעת החוק בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 124
בעד החוק – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
כאשר אני מוסיף את קולו של יושב-ראש הוועדה, כרמל שאמה-הכהן – 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30), ביוזמת חברי הכנסת מקלב ושאמה-הכהן, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה.