קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4), התשע"א–2011
[מס' כ/392, "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4). הואיל ואין אומרים "שהחיינו" על דבר שהלוואי שלא היינו צריכים לחוקק אותו, אני רוצה רק לומר לאדוני יושב-ראש הוועדה, שאנחנו נפגשנו, שנים רבות מאז הגירוש, עם מתיישבי גוש-קטיף, ובכל מושב של הכנסת הבטחנו להם שאנחנו נקיים את חובתנו להביא למינימום את סבלם, אם כי לעולם לא נוכל לגשר על פער הסבל, שאינו ניתן לשיעור. אבל במושב האחרון, בתחילתו, ובכנס האחרון, בתחילתו, הבטיחו, חבר הכנסת אורי אריאל וזאב אלקין, למתיישבים שנעשה כל מאמץ על מנת שחוק זה יבוא לכלל חקיקה והשלמה עד סוף המושב, וכך אנחנו עושים.
יבואו על הברכה כל אלה אשר עמלו ועבדו ועזרו, ובעיקר חברי מערכת היועץ המשפטי של הכנסת, אשר עמלו ימים ולילות. אני מודה מאוד ליועצת המשפטית של ועדת הכספים על המאמצים שעשתה, שכן הדברים לא היו פשוטים, משום שהמשרדים השונים בממשלה והיועצים שם לא שיתפו יותר מדי פעולה עם המערכת כדי להגיע לכלל מצב שבו נוכל להצביע.
אני מודה לך, עורכת-הדין אפיק. אנחנו נשמע את הצעת החוק כפי שהיא מתוארת על-ידי יושב-ראש ועדת הכספים שעמל עמל רב. אני מודה לו מאוד על שקיימנו הבטחה לאנשים, שלא היינו צריכים להבטיח להם; היינו צריכים לקיים כבר לפני שנים רבות, אם לא חודשים רבים.
אני רק רוצה להזכיר בהזדמנות זאת, חבר הכנסת אלקין, שגם אתה היית במפלגה אחרת כאשר היינו צריכים להיזעק לטובת אותם אנשים אשר שילמו את כל המחיר בשם העם כולו, ואנחנו נודה גם לעמירה דותן חברתנו, שאף-על-פי שהיתה בקואליציה היא היתה זו אשר חשבה שלא צריך לנוח ולו דקה אחת עד אשר יוכלו לתקן מעט את העוול.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
היא זו – – – בוועדת ביקורת המדינה להקים את ועדת החקירה.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
רבותי, שתיים וחצי בלילה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עכשיו נעבור למלאכת החקיקה, שהיא חשובה ביותר. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, זכית וזכינו שאתה הוא היושב-ראש שהביא לגמר החקיקה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מאוד חששתי, עקב העומס על ועדת הכספים לקראת סוף המושב; היו כמה חוקים גדולים שהיינו צריכים לסיים לפני תום המושב, ואני קצת חששתי שלא נעמוד במשימה הזאת מכיוון שבאמת היה מדובר בחוק מאוד מורכב, עם הרבה מאוד ויכוחים וחילוקי דעות עם הממשלה. אבל אני זוכר את הטלפון – אתה התקשרת אלי ואמרת לי: חבר הכנסת גפני, אנחנו לא נסיים את המושב אם החוק הזה לא יעבור בקריאה השנייה והשלישית; תוסיף לזה את הדבקות במשימה של חבר הכנסת זאב אלקין, והתוצאה הרי היא לפניכם.
ואני אומר לך, שבאמת היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין שגית אפיק, ועורכת-הדין שלומית ארליך, עסקו במלאכה הזאת באמת יום ולילה, עם הרבה ויכוחים והרבה חילוקי דעות. וגם היום, לקראת סיום החקיקה בעניין הזה וניסוח החוק, היה מצב שבו שוב היה ויכוח עם הממשלה על סעיף שהעלה חבר הכנסת אלקין; סעיף נכון ומוצדק לגבי נושא שבעצם היה יכול לעקר במידה רבה תשלומים שעל-פי החוק צריך לשלם למפונים. הצעת הניסוח של עורכת-הדין שגית אפיק לא היתה מתקבלת על-ידי הממשלה אילולא אמרת לי ולראש הממשלה: תביאו את החוק ככה. וכשאנשים שומעים שפה כזאת, אז מהר מתפשרים, וההתפשרות הרי היא לפניכם והחוק יצא חוק מושלם.
אני חושב, מעבר לחילוקי הדעות בנושא המדיני לגבי גוש-קטיף, אני חושב שהמדינה חייבת חוב ציבורי, מוסרי וגם הלכתי, לעניות דעתי. והחוק הזה, נדמה לי שהוא החוק האחרון ברשימת החוקים והדברים, ושום פיצוי לא יביא בסופו של דבר – המשבר שהאנשים עברו שם, שהם גרו שם בהחלטות ממשלה ופינו אותם משם, יש שם משבר וטראומה שאי-אפשר לרפא, ולכן מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים את המעט.
אני מתכבד, אדוני היושב-ראש, להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4), התשע"א–2011. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שהוגשה בראש ובראשונה על-ידי חבר הכנסת אלקין, ואתו חברי הכנסת אברהם מיכאלי, דוד רותם, זאב בילסקי, משה גפני, אורי אורבך, ציון פיניאן, אריה אלדד, רוברט אילטוב, דני דנון, מרינה סולודקין, אופיר אקוניס ומירי רגב.
הצעת חוק זו נועדה לעגן חלק ממסקנות ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש-קטיף וצפון השומרון, בין היתר בהיבטים של הסדרי הפיצוי. ההצעה קובעת כמה מנגנוני פיצוי חדשים, שנועדו לענות על הבעיות ולפתור את כל הנושאים שנותרו פתוחים מאז חוק יישום תוכנית ההתנתקות.
את הצעת החוק הזו הכינה הוועדה ביום מלא אחד, מבוקר עד לילה, בשיתוף עם מינהלת "תנופה", עם המפונים ועם משרדי הממשלה – משרד המשפטים ומשרד האוצר. כולם נרתמו יחד על מנת להביא לחקיקה חשובה זו ולהסדיר את נושא הפיצויים למפונים.
להלן אסקור את מנגנוני הפיצוי החדשים:
1. לגבי עסק שהעתיק את פעילותו ולגבי עסק חלופי, מוצע שהם יהיו זכאים להגדלת מענק ההשקעה הקבוע כיום בחוק ביחס לעסק ממשיך, בשיעורים שונים, אשר נקבעו בהתחשב בסוג העסק.
2. לגבי עסק שקיבל פיצוי בשל מבנה והוקם במקומו עסק ממשיך וכן לגבי עסק של חממה, שקיבל פיצוי לפי ערך נורמטיבי והוקם במקומו עסק ממשיך של גידולים חקלאיים בחממה, מוצע שהעסקים האלה יהיו זכאים לשיפוי בשל השקעותיהם העודפות בעסק הממשיך.
3. לגבי זכאי לפיצוי בשל נחלה ביישוב חקלאי או בשל קרקע חקלאית, מוצע הסדר חדש שלפיו הזכאי רשאי לבקש מהממשלה לפעול לאיתור קרקע חקלאית עבורו בתנאים שתקבע הממשלה. זכאי לפיצוי כאמור אשר יבחר שלא לקבל קרקע חלופית חקלאית, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסך 400,000 שקלים ביחס לנחלה ובסך 11,800 לדונם ביחס לקרקע חקלאית.
4. לגבי מי שהיה זכאי לפיצוי בשל בית המגורים, מוצע להעניק לו תוספת פיצוי בסכום השווה ל-7% מהפיצוי שניתן לו בשל בית המגורים. זכאי אשר קיבל פיצוי על בסיס שומה פרטנית יהיה זכאי לתוספת פיצוי בסכום השווה ל-11.5% מהפיצוי שנקבע לגביו בהחלטת ועדת הזכאות, על בסיס השומה שנערכה עבורו.
בנוסף על מנגנוני הפיצוי החדשים, התיקון המוצע מסדיר היבטים נוספים הקשורים בוועדה המיוחדת. כך, למשל, מוצע לקבוע מנגנון ערעור על החלטותיה של הוועדה. מנגנון כזה יאפשר לבית-המשפט לעניינים מינהליים לשקול כל שיקול ולקבל כל החלטה שהוועדה המיוחדת רשאית היתה לשקול או לקבל. ערעור על החלטותיה של הוועדה המיוחדת יידון בהרכב של שלושה שופטים.
מדובר בהצעה חשובה אשר נועדה לסייע למפוני גוש-קטיף וצפון השומרון ולהשלים את הפיצוי שניתן להם בעקבות ההתנתקות, וזאת על מנת לסייע להם להשתקם ולשוב למסלול חייהם. אני סבור שהפיצויים הגלומים בהצעה זו ייטיבו מאוד עם המפונים, ואף המפונים הביעו שביעות רצון גדולה מהצעת החוק הזו – מהקשב הרב שהוענק להם ולבקשותיהם במהלך דיוני הוועדה, הן על-ידי חברי הוועדה והן על-ידי מינהלת "תנופה" ונציגי הממשלה.
אני מודה, כפי שאמרתי, לייעוץ המשפטי, אני מודה לעובדי הוועדה, למנהל הוועדה. אני מודה לחבר הכנסת זאב אלקין, שעם ההתמדה שלו ועם העקשנות שלו הגענו לעניין. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מודה לך גם על הגב המוסרי, הציבורי והפרקטי והענייני. אני מודה לכל החברים שהציעו את הצעת החוק, לחברי הוועדה, לחברי הכנסת, ואני מבקש את התמיכה בחוק החשוב הזה בקריאה השנייה והשלישית, כי אם לא יצביעו על החוק הזה – הודיע יושב-ראש הכנסת: אנחנו לא מתפזרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לך. יש לך עוד חוק? אוקיי, תעמוד פה. ובכן, רבותי, הצעת חוק – אה, בוודאי. אז תשב במקומך ותחזור אחרי זה. גם יותר טוב שתצביע באלקטרוני. החוק הזה ייזכר, בהחלט. רק אורי או גם אלקין? אתה תדבר אחרי. טוב, באשמורת השלישית – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לא אלאה אתכם. לא אמרתי תודות בחוק הקודם בגלל השעה, אבל על החוק הזה אני מבקש לומר כמה דברים קצרים.
החוק הזה הוא לא הצדק, הוא מה שאפשר, בהמשך להסכמה בהסכם הח"כים מלפני שלוש שנים. והלוואי, הלוואי שזה יחזיר חלק מהאנשים למסלול ויעזור להם בשיקום בדרך הארוכה. בי' בטבת, בעוד כשבוע, ימלאו שש שנים לגירוש. שש שנים.
קריאה:
באב, באב.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
י' באב. סליחה. שש שנים. ועכשיו, כשיחלו אנשים, שני-שלישים בערך מהמשפחות, לבנות את בתיהן או ימשיכו, אז בעוד שנה-שנתיים הם יהיו בבתי הקבע, קרי: אחרי שמונה שנים.
אני רוצה להודות, ובזה לסיים, קודם כול למתיישבים, שהם נשוא העניין, המגורשים, ששיתפו פעולה עם זאב אלקין, עם יושב-ראש הוועדה גפני, עם אחרים – לא נזכיר את כולם, ברשותכם – בראשות הוועד שלהם, ועד מתיישבי גוש-קטיף בראשות דורון בן-שלומי, שעשו עבודה מצוינת ואפשרו את החוק הזה ואת ההסכמות הללו; ליושב-ראש הכנסת שדחף ללא לאות, לעמיתי בראשות השדולה חבר הכנסת זאב אלקין, שכבר הוזכר, שדחף והתעקש והביא את זה לסיום. אני מצטרף לברכות לחברת הכנסת לשעבר עמירה דותן, שבאמת היתה לה תרומה מיוחדת במינה מהמקום שבו היא היתה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה עשה עבודה, ובלעדיו, אני חושב, לא היינו יכולים להגיע לפה הערב הזה, לבוקר הזה. לבנצי ליברמן, יעקב שנרב, ליאורה טושינסקי, שהם מראשי מינהלת "תנופה" וכל עובדי מינהלת "תנופה", עורכי-הדין ואחרים. לעורכות-הדין אפיק וארליך, שהצלחתן. תודה. זה היה מאמץ מיוחד. ראינו אתכן בכל מיני חוקים וזה היה משהו מיוחד. ובסוף לכם, לכל חברי הכנסת, ששותפים פה בהצבעה הזאת. ונסיים בברכה הידועה: בבניין הארץ ננוחם. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני הולך להצביע, שכן אין צורך להשיב להסתייגות, שהיא אמירה. תודה רבה, אני מחכה עד שחבר הכנסת אריאל יגיע למקומו.
אנחנו נעבור להצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4), התשע"א–2011. נא להצביע.
הצבעה מס' 133
בעד סעיפים 1–15 – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–15 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
18 – ח"י – בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.
אני עובר להצביע בקריאה שלישית, לפי הסכמתו של יושב-ראש הוועדה. תודה רבה. בקריאה שלישית, הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4). מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה מס' 134
בעד החוק – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
17 – טו"ב – בעד, 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4) עברה בקריאה שלישית לאחר שעברה קודם בקריאה שנייה ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.
בבקשה, חבר הכנסת אלקין, יבוא על הברכה בשמו ובשם – – –
זאב אלקין (הליכוד):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שלא חשבתי שאני אעמוד כאן על הדוכן נרגש כל כך מהצעת חוק שתיקרא "יישום תוכנית ההתנתקות".
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
זאב אלקין (הליכוד):
זו איזה אירוניה שחורה, שלמעשה אחד מהחוקים שעד עכשיו, אולי החשובים ביותר, שאני יחד עם חברי, לפחות מבחינתי, הצלחנו להעביר, בכנסת הזאת, ייקרא "יישום תוכנית ההתנתקות". אבל, כמובן, המפתח זה "תיקון מס' 4". היות שלא עלה בידנו בימים ההם לגרום לכך שלא יהיה חוק יישום תוכנית ההתנתקות הראשון – ויושב כאן השר עוזי לנדאו, שאז הוביל את המחנה בניסיון שלא יהיה החוק הראשון – חובתה של המדינה, בלי שום קשר למחלוקת ההיא על ההתנתקות, חובתה של המדינה היתה לבוא ולפצות.
והגענו כאן למעמד, אדוני היושב-ראש, אני מניח – כך לפחות אנחנו התחייבנו, כשדולה שעוסקת במגורשי גוש-קטיף, וכך התחייבו המפונים, שזו הפעם האחרונה שאני עומד כאן על הדוכן ומודה לכנסת על חקיקה בנושא עזרה למפונים, כי הגענו למעשה לסוף הדרך בעניין הזה. רחוקה עוד הדרך של המדינה ביישוב המפונים במגורי קבע. אני מאוד מקווה – אנחנו מדברים על שש שנים לאחר תוכנית ההתנתקות; זכור לכולנו: תוך שנתיים כולם בבית – אני מאוד מקווה שגם המלאכה הזאת תושלם. אבל בנושא של החקיקה לפיצויים הגענו לסוף הדרך.
לא כל רצוננו התגשם, זה נכון, דיבר על זה חבר הכנסת אורי אריאל, אבל בסופו של דבר הגענו כאן להסכם על דעת ההנהגה של המפונים, של הוועדים השונים, שמיישם בחקיקה את מסקנות ועדת החקירה הממלכתית.
ולכן, בצדק אמרו קודמי, ואני אצטרף לזה: מגיעה תודה גדולה לחברת הכנסת לשעבר עמירה דותן, שבלעדיה ועדת החקירה הזאת לא היתה מוקמת בקדנציה הקודמת, ולחבר הכנסת זבולון אורלב, שנמצא כאן אתנו, שהוביל להקמת ועדת החקירה, שכתוצאה מהמסקנות שלה באותן סוגיות שהיו במחלוקת, המדינה למעשה נאלצה להודות בכך שנעשו טעויות ולפצות בסכומי כסף גדולים מאוד. זה מאות מיליוני שקלים שוועדת החקירה חייבה את המדינה להוסיף, ושבאים בסדרה של החוקים שאנחנו כאן אישרנו, והחוק הזה הוא האחרון והמקיף ביותר בסדרה.
מגיעה תודה גדולה, וציין את זה אורי, לנכונות של הממשלה לדרך חקיקה מאוד לא שגרתית. הרי הדרך הטבעית היתה שהממשלה תחוקק; אבל זה שקע בדיונים וביועצים, ואז הממשלה נענתה לאתגר שהצבנו בפניה אנחנו, חברי כנסת, ואמרה: אתם תחוקקו; נשתף אתכם פעולה, נעשה את זה בהסכמה, אבל אתם תדעו לעשות את זה מהר יותר. ואכן המציאות הוכיחה שידענו כאן כולנו, כל היוזמים, ובעיקר באמצעות העזרה והתמיכה שקיבלנו מיושב-ראש ועדת הכספים, שנתן לזה עדיפות עליונה, ומצוות הוועדה, מטמיר ומהייעוץ המשפטי, משגית ושלומית, שעמלו על זה באמת לילות כימים; כאן זה פשוטו כמשמעו.
היו"ר ראובן ריבלין:
להתמודד עם משרד המשפטים רק שגית יודעת.
זאב אלקין (הליכוד):
עם משרד המשפטים ועם הייעוץ המשפטי של משרד האוצר, ואפשר להמשיך את הרשימה של עוד כמה יועצים משפטיים שהיו מעורבים כאן. באמת היתה כאן מלאכה רבה, והצלחנו להביא לסיומה, ועל זה מגיעה להן תודה רבה. מגיעה תודה גדולה לך, אדוני היושב-ראש, שהבהיר לממשלה שעד שלא מסיימים את החוק תהיה הארכת מושב הכנסת, ולמעשה הובלת את הכנסת ואת הממשלה לסגירה של כל הפינות הקטנות, שכמובן תמיד ייווצרו בחוק מסוג כזה. מגיעה תודה גדולה לשני אנשים במשרד ראש הממשלה – למנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, ששינה כאן כיוון לחלוטין בהובלה של כל התחום הזה של המפונים בהרבה מאוד החלטות חשובות, וגם בהליכה אתנו יד ביד, למרות הרבה ספקות. הזהירו אותו ואמרו לו: אל תלך לזה, והוא הלך. והנה כאן אנחנו מסיימים את המלאכה. וכמובן לבנצי ליברמן, שהוא – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אריאל שרון לא הוביל את זה?
זאב אלקין (הליכוד):
– – מנכ"ל מינהלת "תנופה" – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הוא הוביל אותנו עד הלום.
זאב אלקין (הליכוד):
– – ומאז שנכנס לתפקידו יש כמובן שינוי מאוד משמעותי בטיפול בסוגיה הזאת, ובסופו של דבר הוא תרם תרומה אדירה לכך שנסגרו כל הקצוות והממשלה התייצבה מאחורי החקיקה.
בתוך החוק יש גם סוגיה אחת שאני לא יכול שלא להזכיר במיוחד, וזו סוגיית החקלאים. אנחנו כאן בכנסת הזאת ליווינו – וזאת אולי הסוגיה הכבדה ביותר בכל הסוגיות שמגיעות כאן לאיזה הסכם ולאיזה ציון דרך – אנחנו ליווינו את העוול שנעשה לחקלאים מפוני גוש-קטיף עוד מימי הקדנציה הקודמת. אנחנו כאן בכנסת חוקקנו חוק שעבר קריאה טרומית והגיע לידי קריאה ראשונה, ועל כך מגיעה תודה לשני אנשים שיושבים דווקא בצד הזה של האולם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון מאוד.
זאב אלקין (הליכוד):
– – לקודמי בתפקיד, חבר הכנסת יואל חסון, אז יושב-ראש הקואליציה, שלמרות הלחצים הגדולים שהיו עליו מצד מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אמר: עם החוק הזה אנחנו נלך ולא נוותר, ולא נכנע ללחצים ונתן לנו אור ירוק, והתקדמנו דרך ארוכה, ואם לא היו מגיעות בחירות, אני חושב שהיינו משלימים את החקיקה בנושא של החקלאים; וליושב-ראש סיעת העבודה דהיום ויושב-ראש סיעת העבודה דאז, חבר הכנסת איתן כבל, שנתן תמיכה אדירה אז להצעת החוק. הוא נכנס כמתווך, כמפשר, כמגשר, ועזר לגבש את התמיכה של הנהלת הקואליציה בחוק, למרות התנגדות הממשלה. ועל כך מגיע לכם יישר כוח. ומה שעשינו אז כולנו ביחד מוטמע כאן בחוק הזה, בדרך קצת אחרת, אבל העיקר שהסוגיה של העוול שנעשה לחקלאים מגיעה לקצה בחוק הזה. רצינו יותר, אבל מה שמגיע כאן זו תמיכה מאוד רצינית לנושא של החקלאים.
על כן אני מודה לכל חברי הכנסת שאישרו את החוק ותמכו בו. אני מודה להנהגה של המפונים: לוועד מפוני גוש-קטיף, לוועד חקלאי מפוני גוש-קטיף, לוועד "ארז", לוועד עסקים, שידעו להוביל בחוכמה ובתבונה תהליך מאוד לא פשוט של גישור, ידעו לפשר, ידעו גם לוותר כשהבינו שהכול אי-אפשר וידעו להביא את כולנו למצב שכולנו יחד אומרים: סיימנו את הסאגה העצובה הזאת בנושא של הפיצויים, ומכאן על כולנו החובה כמדינה להשלים את היישוב בבתי קבע ולשים נקודה בסיפור העצוב מאוד הזה בתולדות מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אלקין ותודה רבה לכל המצביעים.