קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 128), התשע"א-2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/593).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורי מקלב:
אוקיי, רבותי, אם כך, אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 128), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר משה כחלון, בבקשה. אנחנו הוספנו את מי שביקש ואנחנו סוגרים את הרשימה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לתקן הוראות סעיף החוק ולהאריך את תקופת התשלום הרטרואקטיבי של קצבאות הזיקנה שאינן מותנות והעמדתן על 36 חודשים במקום 12.
קריאה:
– – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
128, הוא אמר.
היו"ר אורי מקלב:
128.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מופיע 129.
היו"ר אורי מקלב:
אדוני המזכיר, מה מופיע?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
כן? בסדר?
היו"ר אורי מקלב:
128.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
חבר הכנסת רותם, יש לי שניים, מה שתבקש.
יואל חסון (קדימה):
באתי מוכן.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
בסדר, אדוני היושב-ראש?
היו"ר אורי מקלב:
כן, כן, אתה יכול להמשיך.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
מדובר פה על קריאה ראשונה. הצעת החוק באה – ואני אעשה את זה בקצרה למרות שזה דבר חשוב וזה עוול של הרבה מאוד שנים: הצעת החוק באה לתקן איזה עוול שנמשך הרבה מאוד שנים, שגרם למעשה לאפליה בין מבוטחים אשר הגישו בקשה לקצבת זיקנה באיחור.
ועכשיו תשאלו, באופן טבעי: אדם שמגיע לגיל 67, מה, הוא צריך להגיש בקשה? הרי צריכים לתת לו. אז עכשיו גם את זה תיקנו, כבר יפנו אליו. אבל אני מדבר על אנשים שבעבר נפגעו מזה, וזה יכול להיות אוכלוסיות – בדרך כלל זה אוכלוסיות חלשות, שפחות מכירות, יכולים להיות גם עולים חדשים, שפחות מכירים את המערכות והגישו באיחור. עד עכשיו החוק אפשר להם לקבל רק שנה רטרואקטיבית, ואנחנו מתקנים את זה לשלוש שנים; שיוכלו לקבל רטרואקטיבית שלוש שנים, ויוכלו, כמובן, לתקן את העוול הזה. גם אם איחרו או לא ידעו או שטעו, הם לא צריכים להיענש על זה. אלה בכל זאת הזכויות שלהם, ואנחנו באנו לתקן את זה היום.
אני מבקש מהכנסת, כמובן, לתמוך בזה; זו הצעת חוק חברתית, צודקת, נכונה. ואני גם מבקש להעביר את זה, לאחר מכן, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להמשך הליכי חקיקה. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה לשר משה כחלון. חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת דוד רותם, אחרון הדוברים; ברשימה. מה, היום יש לך טענות על אפליה?
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר הרווחה, השר – איך זה נקרא? השר לשירותים חברתיים.
היו"ר אורי מקלב:
שר הרווחה והשירותים החברתיים.
יואל חסון (קדימה):
שר הרווחה והשירותים החברתיים. החוק הזה הוא חוק חשוב, הוא חוק חברתי משמעותי, שבאמת משנה מציאות לרבים רבים מאזרחי מדינת ישראל. אבל אי-אפשר להתעלם, גם כשמעבירים חוק חשוב כזה, אי-אפשר להתעלם ברגע הזה, בזמן הזה, ממה שקורה כמה קילומטרים בודדים מאתנו, ברחובות ירושלים. מאות צעירים, מאות צעירים צועדים עכשיו אל בית ראש הממשלה ומביעים את מחאתם על האטימות הממשלתית – – –
יריב לוין (הליכוד):
לא, על ההחלטות – – –
יואל חסון (קדימה):
– – – על האטימות הממשלתית של הממשלה האטומה ביותר בתולדות מדינת ישראל, חבר הכנסת לוין. לא היה דבר כזה מעולם.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
יואל חסון (קדימה):
לא היתה ממשלה ש"זכתה" למחאה ציבורית חברתית דרמטית כל כך כמו המחאה הזאת. שנתיים, שנתיים היתה לכם הזדמנות.
ציון פיניאן (הליכוד):
לא היתה – – –
יריב לוין (הליכוד):
– – –
יואל חסון (קדימה):
שנתיים היתה לכם הזדמנות לתקן את המציאות, לתת הזדמנות אמיתית לדיור, לאנשים שהגיעו למצב – – –
קריאות:
– – –
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תגן עלי. תגן עלי בפני האטימות כלפי גם, יחד כלפי הצעירים – – –
היו"ר אורי מקלב:
היה נראה לי שאתה נהנה מקריאות הביניים האלה.
יואל חסון (קדימה):
איזו ממשלה. מה אתם עושים – –
היו"ר אורי מקלב:
רבותי, חבר הכנסת ציון פיניאן, הוא לא – – – קריאות ביניים.
יואל חסון (קדימה):
– – אתם, אחי חברי הליכוד? הרי באתי מהמפלגה הזו. גדלתי במפלגה הזו. יש לי כבוד אדיר להיסטוריה שלה ולערכים שהיו לה עד שבנימין נתניהו חדר אליה.
יריב לוין (הליכוד):
עד ש – – –
יואל חסון (קדימה):
בנימין נתניהו הפך אתכם לחלק מהמכונה הקפיטליסטית – –
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת לוין.
יואל חסון (קדימה):
– – האנטי-חברתית, הפך, תנועה חברתית לאומית מדהימה, הפך אותה לתנועה חסרת רגישות, שאיבדה את הרגישות החברתית שלה.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
– – –
עינת וילף (העצמאות):
– – –
יואל חסון (קדימה):
יושבים היום, אני מכיר, אני רואה את האנשים האלה. תקשיבו לקולות בירושלים. הם נכנסים לתוך ההיכל הזה, היכל הדמוקרטיה. ואומר לכם: היום, היום מה שעשיתם בוועדת הכלכלה, לא היה כדבר הזה. לקחתם את המושג הפופולרי שנקרא "דיור בר-השגה". לקחתם אותו. זו הכותרת, על זה כולם מדברים; הכנסתם אותו – – –
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
כרמל שאמה (הליכוד):
אם תדע להסביר מה זה "דיור בר-השגה", אני מחזיר – – –
יואל חסון (קדימה):
הכנסתם אותו – חבר הכנסת שאמה-הכהן. אתה? ממך ציפינו, אבל אתה נהיית עושה דברו של ראש הממשלה.
כרמל שאמה (הליכוד):
– – –
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תגן עלי ותוסיף לי עוד דקה. תוסיף לי עוד דקה.
היו"ר אורי מקלב:
כן, אני אוסיף לך. רבותי, אני אוסיף עוד שתי דקות לא רק עוד דקה אחת.
כרמל שאמה (הליכוד):
– – – אתם לא יודעים על מה אתם מדברים.
יואל חסון (קדימה):
אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, אתה לקחת את המושג, אתה וחבריך בקואליציה, מהפחד מיושב-ראש הקואליציה וראש הממשלה שלכם.
כרמל שאמה (הליכוד):
מי זה יושב-ראש הקואליציה?
יואל חסון (קדימה):
אתם לקחתם את המושג הזה, דיור בר-השגה, שהציבור הישראלי מתחנן למלא אותו בתוכן, ושמתם אותו כאות מתה על חוק הווד"לים הזה שלכם. לא עשיתם דבר, אין בו מהות, הוא לא ישנה דבר.
כרמל שאמה (הליכוד):
החוק הזה ישאיר אתכם באופוזיציה – – –. כשהמחירים ירדו אתם תישארו באופוזיציה עוד הרבה שנים.
יואל חסון (קדימה):
מתי ראינו? מתי ראינו סיטואציה שבה הוכנס דבר רב משמעות ללא הגדרה בחוק? אף אחד לא יודע מה המשמעות של "דיור בר-השגה" בחוק שאתה אישרת.
כרמל שאמה (הליכוד):
אם לא היית בא בסוף הדיון היית שומע את – – –
היו"ר אורי מקלב:
יושב-ראש ועדת הכלכלה – – –
יואל חסון (קדימה):
חבר הכנסת שאמה-הכהן, אתם יודעים את האמת, שקמה זעקה בישראל של מעמד הביניים, של אנשים שלא חיים מקצבאות אלא מתפרנסים ועובדים ולומדים. הם קמו ואומרים לכם: די. שנתיים היתה לכם הזדמנות. שנתיים היתה לכם הזדמנות לתקן.
כרמל שאמה (הליכוד):
מי דאג למעמד הביניים? מי דאג למעמד הביניים, הירשזון ואולמרט?
קריאות:
– – –
יואל חסון (קדימה):
חבר הכנסת שאמה-הכהן, אני רוצה להגיד לך מניסיון: קריאות ביניים לא משפיעות. אתה, כיושב-ראש ועדה היתה לך יכולת להשפיע. יש לך היכולת להשפיע. יש לך הניסיון להשפיע. אם היית פועל על-פי צו מצפונך, יחד עם כל החברים שלך, ולא הייתם הופכים להיות עושי דברו של ראש ממשלה, שלא מזיז דבר ועושה רפורמות של קרטון, כמו שהוא מעלה מטוסים מקרטון.
לסיכום, חברי חברי הכנסת, צר לי – – –
רחל אדטו (קדימה):
– – – 128 ימים שביתת רופאים ואפילו – – –
היו"ר אורי מקלב:
סליחה, סליחה, זה תיקון 128 לחוק ביטוח לאומי, אבל זה לא 128 ימים.
יואל חסון (קדימה):
חברתי חברת הכנסת אדטו מדייקת גם בעניין הרופאים. אבל בחייאת, בחייאת, חברי הכנסת של הליכוד: תתעוררו, תתעוררו, תעשו גם דברים שנוגדים את התפיסה הקפיטליסטית הכלכלית של ראש הממשלה נתניהו, שהיא לא תפיסה ליכודית. היא לא תפיסה חברתית, היא לא תפיסה של מנחם בגין. אתם יודעים שהיא לא קשורה אליכם. ואתם עדיין עושי דברו של נתניהו, ויחד אתו הציבור בישראל יוריד אתכם וידרדר אתכם, ויביא אתכם קרוב-קרוב לאופוזיציה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה.
יריב לוין (הליכוד):
– – –
יואל חסון (קדימה):
אנחנו ניתן לכם שיעורים פרטיים איך זה להיות אופוזיציה בישראל. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לדובר. אנחנו מבקשים מחבר הכנסת דוד רותם, בבקשה, בהצעת חוק הביטוח הלאומי – תיקון 128.
קריאות:
– – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת חסון.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אני מציע שתקשיבו טוב טוב לחבר הכנסת יואל חסון. איך הוא אומר לכם? אתם תהיו קרובים לאופוזיציה. זה נכון. אנחנו נמצאים בצד שמאל כקואליציה, הם נמצאים בצד ימין, זה די קרוב. אבל אתם תישארו קרובים לאופוזיציה והם יישארו באופוזיציה.
אדוני השר, שתי טענות לי בקשר לחוק הזה. לא ברור לי למה בהגיעי לגיל שמגיעה לי קצבה בלתי מותנית אני צריך להגיש תביעה. הביטוח הלאומי יודע בן כמה אני, הביטוח הלאומי יודע אם אני חי או מת, הביטוח הלאומי יודע איפה אני גר, הוא יודע את כל הפרטים עלי. בהגיעי לגיל 67 מגיעה לי קצבה בלתי מותנית, תתחילו לשלם לי.
חיים כץ (הליכוד):
– – – שאתה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא חשוב. קצבה בלתי מותנית איננה תלויה בהכנסה.
רחל אדטו (קדימה):
אתה רוצה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני רוצה שלא יהיה צריך להגיש תביעה.
דבר שני, גם אם אתה עומד על כך שצריך יהיה להגיש תביעה – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
לא תביעה, תגיש פרטים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
צריך להגיש פרטים, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אם אני חייב לביטוח הלאומי עשר שנים הם יגבו ממני עשר שנים. והם יגבו את כל החוב, כי הם עובדים בגבייה מינהלתית – – –
חיים כץ (הליכוד):
– – – לוועדה, לא יוצאים כמו שנכנסים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני מציע לך, ואני מניח, אדוני השר, שאתה תיאנס בנושא הזה, אבל לא תהיה לך ברירה: תקבע שאין מגבלת זמן. חבר הכנסת כץ, לא חשוב אם הגשתי תביעה אחרי חמש שנים, אחרי שמונה שנים, זה כסף שמגיע לי. המדינה לא צריכה להתעשר. אנחנו מדברים על קצבאות זיקנה של אנשים שמגיע להם הכסף בכל מקרה.
בואו נהיה חברתיים. בואו נדאג לציבור הזה, שמקבל קצבה זעומה: בלי הגבלת זמן. מרגע שהוא הגיש את התביעה – מגיל 67 ועד אותו יום, מגיעה לו הקצבה, ולא חשוב אם זה שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר-הכנסת דוד רותם. אם כן, הסתיים הדיון. אנחנו עוברים להצבעה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 128), התשע"א–2011. אני אמתין לכם. קריאה ראשונה. אני ממתין לדוד רותם, שיגיע למקומו.
מי בעד, רבותי? מי נגד? הצבעה, רבותי.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 128), התשע"א–2011,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק תועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
רבותי, לפרוטוקול אני אומר: כיוון שהתחלפתי עם חבר הכנסת מקלב, ועדיין לא שינו את זה במחשב, נקלט כאילו הצבעתי במקום מקלב ומקלב הצביע כאילו פעמיים.
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
לא היתה הצבעה, אוקיי. אז זה לפרוטוקול, אנחנו אומרים את זה.