קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51)
(השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/403).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א–2011. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת. רבותי, אני סוגר את רשימת הדוברים שמונחת לפני.
יריב לוין (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני בהחלט שמח להציג בפני הכנסת הצעת חוק שהיא במובנים רבים תקדימית, ובאה לתקן עוול ממושך; הצעת חוק שהיא פרי יוזמה משותפת של חבר הכנסת ציון פיניאן עמיתי ושלי.
ישנו בארץ ציבור גדול מאוד, ציבור קהילת יוצאי אתיופיה, שכולל בתוכו קבוצת אוכלוסייה לא מבוטלת של אנשים מבוגרים יחסית שאינם שולטים בעברית ושעבורם ערוץ טלוויזיה שמשדר בשפה האמהרית הוא אמצעי הבידור, אולי אמצעי התקשורת המרכזי, אם לא היחיד.
הערוץ הזה שמשדר היום סובל משורה ארוכה של בעיות, ובראשן בעיות כלכליות קשות כתוצאה מהעובדה שמדובר כאן בציבור שאיננו בעל יכולת כלכלית רבה. מטבע הדברים, אין תנועה וכניסה של פרסומות בהיקף שיכול להחזיק ערוץ כזה או אפילו להתקרב לכך, וכתוצאה מכך נמצאנו במצב שבו נדרשת פעולה מהירה של המדינה על מנת לממן, ולו באופן חלקי, את השידורים על מנת שהערוץ הזה לא ייסגר וקהילת יוצאי אתיופיה תישאר בלא שידורים.
אני אומַר בגילוי לב דבר שהוא אולי נדיר. אני כמציע החוק אומר לך, חבר הכנסת שלמה מולה, שהבעת בעבר התנגדות לחוק הזה – ואני מקווה שאולי תשנה את דעתך – אני אומר לך: כן, החוק הזה רחוק מלהיות מושלם. אני אומר לך יותר מזה: אני חושב שהעובדה שכדי לקלוט את שידורי הערוץ הזה יש צורך להתחבר לשירותי הכבלים או הלוויין, ויש צורך לשלם דמי מנוי – גם עבור הערוץ וגם עבור שירותי הכבלים והלוויין – דבר לא טוב ולא נכון. ראוי שקהילת יוצאי אתיופיה תוכל לקבל ערוץ פתוח, חינמי, שכולם יוכלו לצפות בו. זה נכון, אין לי בכלל ויכוח.
נכון גם שהכרחי שערוץ כזה ישדר לאורך כל היום, לפחות לאורך מרבית שעות היום. אין שום טעם בשידורים ייעודיים שמשודרים ב-02:00 או ב-03:00, לפנות בוקר, בשעות שבהן אין פרסומות ואין צופים. אני חושב שהקהילה הזאת זכאית לערוץ שישדר במספר שעות משמעותי לאורך היום, כולל בשעות צפיית שיא.
שלמה מולה (קדימה):
מה הוא משדר, אתה יודע?
יריב לוין (הליכוד):
תיכף אני אענה לך גם על זה. את כל הדברים האלה אנחנו מבטיחים כאן, כאשר בפעם הראשונה, לראשונה מזה עשרות שנים, הצלחנו, חבר הכנסת פיניאן ואני, לקבל הסכמה של הממשלה, של משרד האוצר, ואני מודה על כך לשר האוצר, לתקצב את הערוץ הזה, וכרגע על-פי נוסח הצעת החוק מדובר ב-4.5 מיליון שקלים בשנה.
רחל אדטו (קדימה):
למה דווקא באמהרית?
יריב לוין (הליכוד):
לא לא לא. לתקצב ערוץ לקהילה האתיופית. עכשיו אני אסביר. החוק שאנחנו מדברים בו, בדיוק נועד למצב שבו מבחינתנו, הנכון והטוב ביותר זה שתהיה תחרות; שיבואו כמה מציעים, כמה יזמים, כמה גורמים שמוכנים להפעיל שידורים כאלה, יציעו הצעות והטוב ביותר ייבחר. והדבר הזה נעשה על-ידי כך שהכסף לא הולך לערוץ מסוים אלא הוא מיועד להפקות מקומיות בשפה האמהרית; שייתנו, אגב, תעסוקה ליוצרים, לזמרים, לתסריטאים, לבמאים, שכולם מבני הקהילה. החוק מייעד 4.5 מיליון שקלים בפעם הראשונה, שיועברו למועצת הכבלים והלוויין, והיא ורק היא תחלק ותעביר אותם למי שיעמוד בקריטריונים הנוקשים שקבועים כאן, כולל מסגרת שעות שידור וכולל קריטריונים שנוגעים לתכנים. אני חושב שזה הישג אדיר, חבר הכנסת מולה – –
שלמה מולה (קדימה):
לא, ממש לא.
יריב לוין (הליכוד):
– – דבר שלא היה עד היום, ואני אומר לך בצורה ברורה: אם לא נאשר את החוק הזה, לא יהיה אף פעם.
שלמה מולה (קדימה):
אתה תשמע אותי תיכף.
יריב לוין (הליכוד):
לא יהיה אף פעם.
רחל אדטו (קדימה):
מה לך ולאמהרית?
יריב לוין (הליכוד):
עכשיו אני אומר לך משהו על התכנים.
רחל אדטו (קדימה):
למה אתה ואמהרית – – –
יריב לוין (הליכוד):
מה לי ולאמהרית, אני אגיד לך בדיוק. הם אחים שלי כמו כל אחד אחר. אני דואג למי שהגיע מרוסיה, למי שהגיע ממרוקו ולמי שהגיע מאתיופיה אותו דבר. את כולם אנחנו מייצגים. איזה מין שאלה זאת בכלל? מה, למישהו יש מונופול על העניין הזה? איפה זה נשמע, חברת הכנסת אדטו? אני מציע שתמשכי את ההערה הזאת.
רחל אדטו (קדימה):
לא אמשוך את ההערה כי אתה תיכף תשמע את – – –
יריב לוין (הליכוד):
לא מכובד. לא מכובד. אני גאה לייצג את הציבור הנאמן הזה, שיש לו תרומה אדירה, והגיע הזמן שהוא גם יקבל; לא רק יתרום למדינה, גם יקבל ממנה. וסוף כל סוף הצלחנו להוציא כאן תקציב שהציבור הזה בפעם הראשונה יקבל.
עכשיו אני אומר לך משהו על התכנים, חבר הכנסת מולה. אני שמעתי את מסעות ההפחדה האלה על ערוץ שכביכול משדר תכנים נוצריים – סיפורי סבתא – ואתה יודע את זה טוב מאוד. אבל אני אגיד לך יותר מזה – – –
שלמה מולה (קדימה):
אתה ראית את – – – אתה מכיר – – –
יריב לוין (הליכוד):
אני אגיד לך יותר מזה. הרב הראשי של יהודי אתיופיה מברך אותנו על החוק ותומך בו. אתה מעלה בדעתך שהוא היה תומך בערוץ שמשדר שידורים נוצריים?
שלמה מולה (קדימה):
אתה לא מכיר – – –
יריב לוין (הליכוד):
אבל אני אגיד לך, כדי שלא תדאג.
שלמה מולה (קדימה):
אתה לא מכיר – – –
יריב לוין (הליכוד):
חבר הכנסת מולה, כדי שלא תדאג. גם אני לא אתן את ידי לבדל שידור שיש בו בדל של חשש שיביא אותנו למקום כזה, ולכן זה כל כך חשוב שבפעם הראשונה ישדרו כאן לא את מה שמביאים מאתיופיה אלא את מה שיוצרים כאן. ישדרו כאן הפקות מקוריות מכאן, שנעשו על-ידי יוצרים מכאן, מתוך קהילת יוצאי אתיופיה מכאן, עם תכנים שלנו. בדיוק את זה אנחנו מבטיחים בהצעת החוק הזאת, בפעם הראשונה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
יריב לוין (הליכוד):
ולכן, אני מבקש מחברות וחברי הכנסת לתמוך בהצעה הזו, ולהודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, על קידום החוק עד לשלב הזה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יריב לוין. אם כן, אני עובר לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת דב חנין – איננו. חבר הכנסת אורי אריאל – איננו. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – איננו. חבר הכנסת יעקב כץ – איננו. חבר הכנסת יואל חסון.
קריאה:
איננו.
יואל חסון (קדימה):
היית רוצה.
היו"ר יצחק וקנין:
אחריו – חבר הכנסת שלמה מולה.
קריאה:
ואחריו?
היו"ר יצחק וקנין:
נסים זאב.
קריאה:
ואחריו?
היו"ר יצחק וקנין:
הרשימה סגורה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, באופן עקרוני כוונתה היא כוונה טובה וחיובית, אבל יש בה בעיות. אני מאוד מציע להקשיב לחבר הכנסת שלמה מולה, שיודע והוא בן העדה ובוודאי מכיר היטב, ודאי את השפה האמהרית – –
ציון פיניאן (הליכוד):
– – –
יואל חסון (קדימה):
– – בוודאי את שידורי הערוץ המדובר. אני מציע לכם להקשיב לו היטב, ואני מתאר לעצמי שאם חבר הכנסת שלמה מולה היה חושב שהערוץ הזה, שהדרך הזאת היא הדרך הנכונה, כמו שהוא תמך בחוקים אחרים של הממשלה, הוא היה תומך גם בחוק הזה, ואני סומך את ידי על חבר הכנסת שלמה מולה בעניין הזה. אני מציע – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
שנה לקח לשכנע את האוצר. שנה.
יואל חסון (קדימה):
מאה אחוז, האוצר – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
שנה.
יריב לוין (הליכוד):
אבל אתם לא מבינים שלא יהיה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, נא לא להפריע לו.
ציון פיניאן (הליכוד):
לא יהיה כלום.
יריב לוין (הליכוד):
במקום להגיד תודה שסוף-סוף יש כסף. באמת.
יואל חסון (קדימה):
תראה, קודם כול, אתם – – –
יריב לוין (הליכוד):
איזה חוסר אחריות זה.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי. חבר הכנסת יריב, הסברת את זה בטוב טעם. למה אתה צריך להפריע לו?
יואל חסון (קדימה):
חבר הכנסת פיניאן, חבר הכנסת לוין, שניכם חברי כנסת רציניים, שאני מקווה וגם יודע שלא עושי דברו של האוצר, ואם האוצר הסכים לנוסחה הזאת דווקא, אולי זה דווקא אומר שזו הנוסחה המצמצמת ביותר, אולי המצומצמת ביותר.
יריב לוין (הליכוד):
הפוך.
יואל חסון (קדימה):
צריך לבוא ולראות ולהבין איפה הצעת החוק הזאת לא מלאה, איפה היא לא נותנת מענה אמיתי. אולי היא הרבה יותר ממה שהיה, אבל היא עדיין לא מספיק.
ולכן אני אומר לכם. חבר הכנסת לוין, אני התרשמתי מאוד מהביטחון, מהדרך שבה הצגת את הדברים – הדרך הבטוחה שבה אתה בטוח שזו הדרך הנכונה. אני סומך את ידי על חבר הכנסת שלמה מולה, סומך את ידי על בני העדה האתיופית, שכתבו, אמרו, פנו והתריעו שזה לא הדבר המלא והשלם שהיינו רוצים.
לכן, אני מקווה מאוד שההצעה הזאת, אם אכן נצביע נגדה, לא תעבור, אבל אם היא תעבור, תהיו קשובים בשלב הבא, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לתיקונים הדרושים, ולהביא את זה להיקף רחב יותר של האוכלוסייה האתיופית ולא לקהל מצומצם, שאולי הוא זה שדווקא פחות יצרוך את הערוץ הזה, אלא למי שזקוקים, אלה שיש להם את "עידן פלוס" לדוגמה. לכן, אנא היו קשובים לדברים האלה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יואל חסון. יעלה חבר הכנסת שלמה מולה, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
נסים, תעשה טובה.
נסים זאב (ש"ס):
אני עשיתי טובה קודם ולא דיברתי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – כל היום לעסוק בחסד.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת מולה, לרשותך שלוש דקות.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יריב, אני רוצה בבקשה את הקשבתך. אין לי ספק שלך ולציון ולהרבה מאוד אנשים יש כוונות טובות. אני לא מטיל דופי כהוא זה. אני עוד יותר שמח שהצעות החוק לא באות רק ממני, בגלל שאני שייך לעדה האתיופית. זה גם בסדר. אני מנסה להסביר – אני שמח שהשר כחלון נכנס. אני אנסה שלא להתעסק באמת בדברים לא נכונים. אני אנסה לנמק מדוע אני מתנגד.
במדינת ישראל יש 40,000 משפחות של יוצאי אתיופיה, ומתוכן רק 16,000 מחוברים לכבלים ול"הוט", לשידור שמביא תוכניות מאתיופיה לארץ. 24,000 אינם מחוברים. ה-16,000 האלה שמחוברים לכבלים משלמים 230 שקל ופלוס 16 שקל ביחד. 24,000 המשפחות האלה לא מסוגלים לשלם כל חודש, ולכן לא צורכים טלוויזיה באמהרית, בעיקר – רובם הם צרכני הביטוח הלאומי.
מה אתם מציעים עכשיו בהצעת החוק הזאת? אתם באים ואומרים: קודם כול יש להם את השידור מאתיופיה – ואני אומר לך, יריב, תקשיב לי בבקשה. אני אומר לך: יהודי אתיופיה – יהדותם נשמרה; אך ורק חיים יהודיים היו להם. הטלוויזיה שמגיעה מאתיופיה לכאן איננה עוזרת מאומה לקליטת יהודי אתיופיה בארץ. אל תפחידו אותי, אל תשכנעו אותי. אני רוצה תוכנית הפקות מקור בארץ. אני רוצה שהתוכניות שיהיו כאן יינתנו חינם. אני רוצה שיקבלו חינם; שיהיה להם פיקוח על התכנים שלהם, לא שידורים שאולי העדה האתיופית לא זקוקה להם.
אני ביקשתי רק דבר אחד: מי שמפיק את התוכנית הזאת יעשה זאת באמצעות "עידן פלוס". אתם בחוק ההסדרים הכנסתם את "עידן פלוס", אנחנו ביקשנו שיהיה עליו תכנים. ב"עידן פלוס" אנשים צריכים לקבל חינם. מה שאתם באים ואומרים: בגלל שהאוזר, מזכיר הממשלה, הבטיח לתת כסף ל"פסילדן", אתם מנפנפים, באים ואומרים: הנה, אנחנו מעבירים לך 4.5 מיליון שקל. אני אומר לך, אני לא אהיה שותף לשחיתות הזאת. אני לא אסכים בשום פנים ואופן שאתם תעשו קומבינה פוליטית על גבה של העדה. אני, שלמה, לא אסכים. אתם רוצים להעביר – יש לכם רוב, תעבירו, אהלן וסהלן, אין לי שום בעיה, אבל אני לא אהיה. מישהו חושב שאני, שלמה, אהיה נגד שידור בטלוויזיה בשפה האמהרית? אתם העליתם על דעתכם? אבל אני לא אתן שדווקא 24,000 המשפחות של מעוטי היכולת האלה, שלא יכולים להתחבר לכבלים – לשלם 230 שקל לכבלים ועוד 16 שקל לאותו שידור – וגם לשלם לרשות השידור, ומה לעשות? זו המציאות.
לכן, אדוני, אני לא רוצה להיגרר לדברים אחרים. לא רוצה להיגרר להשמצות. ואני מציע דווקא לכם, חברי ש"ס, וגם חברי ישראל ביתנו: תחשבו אם זה נכון, אם זה משרת את עולי אתיופיה. זה נכון, גם אני רוצה 12 שעות שידור אמהרית ישראלי נטו. אתה לא יכול, אתה לא מסוגל. תשמע, יש ערוץ-33 שמשדר פעם בשבוע, חצי שעה. מה הבעיה לבוא ולהגיד לרשות השידור, באמצעות ערוץ ממלכתי שישדר ב"עידן פלוס", יוכל לזכות – לאפשר לו לזכות?
מה שאתם עושים זה דבר שלא ייעשה. אתם מפקירים 24,000 משפחות. בשביל מה? גם בזה שאתם מחייבים אותם להיות מחוברים לכבלים מאתיופיה שהתועלת שלהם לקליטה היא אפס. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת נסים זאב. אני אתן לשר לסכם את הדיון. חבר הכנסת נסים זאב. השר כחלון ביקש לסכם את הדיון. שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כולנו מודעים לצורך החיוני בשידור באמהרית. יש 116,000 תושבים דוברי אמהרית שמתגוררים במדינת ישראל.
שלמה מולה (קדימה):
130.
נסים זאב (ש"ס):
זה עלה, ברוך השם. כן ירבו. בעיית ההסתגלות שלהם בארץ והקשיים חברתיים ידועים לכולנו. אני מסכים עם חבר הכנסת שלמה מולה שברמת העיקרון לא כולם יש להם אינטרנט, ולא כולם יכולים להיכנס וליהנות בסופו של דבר ולהיות בתוך החדשות. בוא נאמר – 4.5 מיליון שקלים, זה באמת, הייתי אומר, "הא לחמא עניא" – לחם עוני לתת לעדה הזאת. אם רוצים להכניס אותם לחיים הפוליטיים ולאפשר להם להיות מעורים יותר בקהילה, זה צריך להיות בדיוק כמו שיש תחנה רוסית – לא אומר באותה רמה, כי שם יש משקיעים, ויש אנשים שיש להם אינטרסים כלכליים. אבל אם המדינה באמת רוצה להשקיע – ויש צורך להשקיע, צורך רב, כמו שאני מבין – צריך לתת להם לפחות שעה של שידורים, שכל אתיופי שרוצה לפתוח חדשות יודע שבין השעה 13:00 לשעה 14:00 יש לו אפשרות לפתוח את תחנת הרדיו הרגילה, לשמוע חדשות ולדעת מה קורה בעולם. אני חושב שזה דבר מאוד חיוני כדי לשלב אותם – – –
רחל אדטו (קדימה):
לשמוע חדשות כמו שנתניהו רוצה שהם ישמעו.
נסים זאב (ש"ס):
לא משנה. את יודעת מה? שישמעו גם אותך, אין להם בעיה. ודאי באופן יחסי זה יתחלק בין כל חברי הכנסת, כי כל אחד יאמר את עמדתו ואת דעתו, והם ישמחו לדעת בדיוק מה כל אחד חושב. אבל זה לא העניין.
עכשיו, בדרך אגב, אני רוצה לומר משפט נוסף, והוא חשוב מאוד. קול ישראל בערבית – אדוני השר, מכובדי השרים, אנחנו נמצאים בעידן שמי שמשדר את שידורי ישראל בערבית זה בדיוק חברי הכנסת הערבים, פה, מעל בימת הכנסת. הסתה בלתי נפסקת כנגד מדינת ישראל. אנחנו שומעים אותם יום-יום. מה, אתה לא שומע אותם? זה פה, קול ישראל. אני אומר את זה בציניות, אבל אני מתכוון למה שאני אומר. זה קול הרע מקהיר, וזה קול אירן מטהרן. יותר מזה – אני אומר לך, זה פשוט נורא ואיום.
השר מיכאל איתן:
אולי נסגור את – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני לא יודע, זה החלטת ממשלה.
היו"ר יצחק וקנין:
דרך אגב, אם אתה סוגר את הערוץ, הניזוק הראשון יהיה נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לכם, צריכים להשקיע הרבה יותר בנושאי הסברה לערביי ארץ-ישראל, ששומעים פה רק דברי בלע, ושומעים את חברי הכנסת הערבים, שלא מפסיקים לרגע קט להסית ולהדיח כנגד ממשלת ישראל ומדינת ישראל.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
שמעת שאמרתי לו תודה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כן, אבל הוא לא שמע.
נסים זאב (ש"ס):
ולכן, אני אומר, אם כבר אנחנו כל כך דואגים לעדה הזאת, אמהרית, צריכים גם לדאוג – והרבה יותר, ביתר שאת – שיהיו באמת שידורים שישדרו לעולם הערבי כולו, אבל ודאי גם לתושבי מדינת ישראל.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יסכם את הדיון שר התקשורת, השר משה כחלון.
שר התקשורת משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת רותם צודק שהשתכנענו, אבל גם אם לא השתכנענו, אז יש לנו רוב. אבל נאמרו פה דברים לטעמי קשים, לא נכונים, ואני לא יכולתי להיות אדיש.
בוא נאמר קודם כול לעצם הצעת החוק. אני ניסיתי כשר התקשורת לגייס 2.5 מיליון שקלים לטובת הפקות באמהרית – נכון, על הפלטפורמה שהזכרת – ולא הצלחתי. כמעט שנה וחצי ניסיתי לעשות את זה, כי אני חושב שהשידורים עדיין דלים, ויש עוד הרבה מה להעשיר את השידורים באמהרית. תיכף נעבור גם לפלטפורמות, אבל הפלטפורמה הנוכחית.
הגיעו חברי כנסת שאני אומר לך, כבן העדה, היית פשוט צריך לעמוד פה ולהגיד להם תודה; פשוט להגיד להם תודה על הפעולה שהם ביצעו והצליחו לגייס 4.5 מיליון שקל – לא לשידורים מאתיופיה, אתה פשוט לא מעודכן, להפקות. כתוב: להפקות מהארץ, להכניס הפקות מקוריות ומקומיות, לא כדי לקנות סרטים באמהרית. הכסף הזה מכניס לתעשייה עובדים, הפקות, הכשרות לצעירים עולי אתיופיה כדי להשתלב בזה. אבל בוא, אני לא באתי לעשות נפשות לחוק, אני באתי לעשות פה טיפה צדק.
הדבר השני, לגבי ה-DTT, לגבי ה"עידן פלוס" – כרגע יש חמישה ערוצים שמשודרים על ה-DTT. ביום רביעי, בעזרת השם, אנחנו מביאים לפה את ההצעה על ה-18, וייכנסו שם ערוץ-9 – כפי שהתחייבתי הוא יהיה על ה-DTT – ערוץ 23 יהיה, הערוץ האמהרי יהיה. כל מה שעשינו ב-DTT כדי להנגיש את הטלוויזיה לאנשים מעוטי היכולת, או מהשכבות החלשות, זה כדי לשים על הפלטפורמה הזאת, הפלטפורמה של ה-DTT, את השידורים האלה, כדי שבאמת כל המשפחות יוכלו לזכות בזה באמצעות 250 שקלים של קנייה חד-פעמית – ולא 230, ואתה צודק בעניין הזה. כי אם אנחנו לא נעלה את זה על ה-DTT, לא עשינו שום דבר.
אני שוב רוצה להודות לכם. באמת הצלחתם איפה שאני נכשלתי, חברי הכנסת – להביא את הכסף הזה.
שלמה מולה (קדימה):
אבל אתה מסכים שבינתיים 24,000 משפחות לא ייהנו.
שר התקשורת משה כחלון:
אבל כרגע יש "בוקס" אחד ב-DTT, רק "בוקס" אחד. אתה רוצה לעשות את זה broadcast, להוציא את ערוץ-2 ולהכניס אותם? אין לך. יש כרגע "בוקס" של חמישה, אנחנו מרחיבים ל-18.
שלמה מולה (קדימה):
למה אתם מוציאים את 33 מהתחרות, למשל?
שר התקשורת משה כחלון:
מה זה קשור עכשיו? נו, מה, אתה רוצה לעשות סדר בטלוויזיה? חבר הכנסת מולה, אתה פשוט לא מעודכן.
שלמה מולה (קדימה):
אתה טועה, אדוני.
שר התקשורת משה כחלון:
אתה לא יודע איפה 33 נמצאת. אתה יודע בכלל? נו, עזוב. אני מציע לך הצעה ידידותית. כבן העדה אני חושב שאתה לא יכול להתנגד. לא שאין לנו רוב, יש רוב, וזה יעבור.
שלמה מולה (קדימה):
יש לכם רוב, ואני אצביע נגד. אתה לא משכנע.
שר התקשורת משה כחלון:
אבל אני חושב שאתה עושה פה טעות, כי זה פשוט עובר למשהו אישי, כי אם היא היתה הצעת חוק שלך, אז היא היתה טובה. בגלל שזה הצעת חוק של מישהו אחר, אז היא לא טובה.
שלמה מולה (קדימה):
לא נכון. למה אתה אומר?
שר התקשורת משה כחלון:
אני עליתי לכאן, הרגשתי שאתה השתמשת במלים – – –
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
כבוד השר, עוד מעט לא יהיה לך רוב.
שר התקשורת משה כחלון:
יהיה רוב. אתה השתמשת במלים. חבר הכנסת אילטוב, תקשיב, הציעו פה הצעת חוק. עומד חבר כנסת ואומר: יש פה שחיתות, יש פה קומבינה.
שלמה מולה (קדימה):
נכון. נכון.
שר התקשורת משה כחלון:
ואני, כאחד שמעורב בזה, חייב להגיד לפחות לפרוטוקול – – –
שלמה מולה (קדימה):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני השר. חבר הכנסת מולה, הדיון הסתיים.
שר התקשורת משה כחלון:
תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אני עובר להצבעה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א–2011, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51)
(השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
20 בעד, שלושה נגד, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.