קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15), התשע"א–2011 [מס' כ/329; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ד, עמ' 11533; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק וקנין: סעיף 12 בסדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15), התשע"א–2011. לקוחות פרטיים רבים משלמים בצ'קים ואינם מודעים למאפייניו הייחודיים של הצ'ק, המהווים גם חלק מיתרונותיו המרכזיים לעומת אמצעי תשלום אחרים. ראשית, ככלל, לא ניתן להעלות כנגד פירעון הצ'ק טענות הנובעות מעסקת היסוד; שנית, הצ'ק הוא מסמך סחיר שניתן להעבירו גם לצדדים שלישיים שאינם קשורים לעסקת היסוד, אלא אם כן הסכימו הצדדים על הגבלת סחירותו; כמו כן, רואים אדם המחזיק צ'ק שקיבל לידיו, בין היתר, בתום לב ובתמורה כאוחז כשורה. לכן, הוא רשאי להסב את הצ'ק, ומוקנות לו זכויות משמעותיות לגבי תביעה על-פי השטר ואכיפת תשלומו, וכן הגנה מפני תביעות מסוימות של אחרים. מאפיין ייחודי נוסף של הצ'ק לעומת שטר חליפין אחר נעוץ בכך שהנמשך הוא תאגיד בנקאי, וניתן לפרוע אותו עם דרישה. מכאן שאם הלקוח אינו מגביל את סחירותו של הצ'ק, הוא עלול להיפגע מהאפשרות להעביר את הצ'ק לצד שלישי. כך, למשל, אם לקוח שילם לעוסק את תמורתה של עסקה בצ'ק שסחירותו אינה מוגבלת, הוא עלול למצוא עצמו במצב שבאמצעותו שילם לעוסק נפרע, גם אם הוא לא קיבל את הסחורה שהעוסק התחייב לספק בהתאם לעסקה. זאת, מאחר שהצד השלישי שקיבל את הצ'ק מהעוסק יהיה בדרך כלל עוסק אוחז כשורה. אציין כי גם בית-המשפט העליון נדרש לפער האמור שעלול להיווצר בין כוונת הצדדים לעסקה להגביל את הסחירות של צ'קים לבין דיני השטרות, שקובעים שברירת המחדל היא שצ'ק הוא סחיר, אלא אם כן הוגבלה סחירותו. כך, בערעור אזרחי 1560/90, ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, ובערעור אזרחי 6909/00, בנק דיסקונט לישראל נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ, נפסק כי צ'ק מסורטט עם המלים "למוטב בלבד" אינו סחיר. לאור האמור, הצעת החוק קובעת כי ברירת המחדל בהנפקת הצ'קים ללקוח פרטי תהיה הפוכה מזו הקיימת כיום, דהיינו, בטופסי צ'קים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, הצ'קים יהיו מסורטטים ויהיו מודפסות עליהם המלים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי צ'קים ללא הסרטוט והמלים כאמור. מאחר שתכליתה של הצעת החוק היא להגן על לקוחות פרטיים, שבדרך כלל אינם מודעים למאפייניו של הצ'ק כאמור, החליטה הוועדה שהיא לא תחול לגבי לקוחות שהם תאגידים, בשל ההנחה שתאגידים הם בדרך כלל לקוחות המודעים לזכויותיהם ואין צורך שהמחוקק יתערב ביחסים החוזיים בינם לבין התאגיד הבנקאי. הוועדה היתה מודעת לכך שייתכן שכאשר ברירת המחדל תהיה כזאת שצ'קים לא יהיו עבירים, עלול להיפגע האשראי שתאגידים בנקאיים מעמידים לטובת העסקים הקטנים. ואולם, הוועדה סברה שהתועלת הוודאית שתצמח מההגנה על הלקוחות הפרטיים תעלה על הנזק שלכאורה יכול להיגרם לעסקים הקטנים בכל הנוגע לאשראי שיעניקו להם התאגידים הבנקאיים. כדי לאפשר לתאגידים הבנקאיים להיערך ליישום ההסדר הקבוע בהצעת החוק, הוועדה החליטה כי תחילתו של החוק המוצע תהיה ביום 1 באוקטובר 2011, ולבקשת הממשלה, החליטה שלא תהיה סנקציה עונשית בשל הפרת החוק המוצע. חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק צרכנית, שתסייע ללקוחות הפרטיים של התאגידים הבנקאיים, דהיינו כמעט לכל האוכלוסייה בישראל. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה שלישית – לא לפני שאודה, כמובן, ליוזמת החוק, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, שיזמה, דחפה והקפידה שהחוק יתקדם ויושלם ויגיע לקריאה שנייה ושלישית במליאה. כמובן, עם כל מאמציהם של חברי הוועדה, יחד עמי, וכמובן, בליווי היוזמה והדחיפה של חברת הכנסת קירשנבאום, החוק לא היה מגיע לכלל השלמה ללא הצוות המופלא של ועדת הכלכלה, שעובד – – – היו"ר יצחק וקנין: סביב השעון. כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): כן. – – – שעובד בין לבין סביב השעון, גם סביב הצעות חוק ממשלתיות וגם סביב הצעות חוק פרטיות. כמובן, בראשות מנהלת הוועדה הגברת לאה ורון והיועצת המשפטית, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר, ושאר צוות הוועדה וצוות עוזרי. דוד רותם (ישראל ביתנו): ראש הוועדה, שמבטל נסיעות לחוץ-לארץ בשביל – – – כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): ראש הוועדה, שמבטל נסיעה לסין בראשות ראש משלחת מאוד מוצלח, ונשאר לחוקק חוק, ומקבל עליו גם ביקורת, אבל באהבה. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – מחוקק. כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): וכמובן, העוזר המשפטי – אני חושב שזה החוק האחרון שהוא מציג יחד אתנו במליאה, ואנחנו נפרדים ממנו בצער, אבל בשמחה על זה שהוא היה אתנו, ומאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך, ניר ימין. באמת תודה על כל השירות, לא רק בחקיקה הזאת, אלא לאורך כל הדרך – שירות יסודי בסבלנות, בסובלנות. הברכה מכאן גם אליך. חברי הכנסת, אני מקווה שחוק זה, שקשה שתהיה עליו מחלוקת, יתקבל פה-אחד. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. אם כן, רבותי, כפי שנאמר, אין הסתייגויות לחוק. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, קריאה שנייה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 17 בעד סעיפים 1–3 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 התקבלו. היו"ר יצחק וקנין: 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ובכן, אדוני היושב-ראש, אפשר להצביע בקריאה שלישית? כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה): פאינה, מה את אומרת? היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15), התשע"א–2011 – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 18 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת חוק זו נתקבלה, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.