קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/1586/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים להצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ט–2009, של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב. ינמק מהמקום חבר הכנסת גפני. בבקשה. ישיב השר כחלון. ראיתי אותו, את השר כחלון, אבל אם השר כחלון לא יהיה פה להשיב אנחנו נראה זאת כאי-תשובת הממשלה ונעבור להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת אורי מקלב ושלי, הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים. גם פה נצטרך לשנות את התאריך – התשע"א–2011. החוק הזה מדבר על המציאות הזאת, שבה כאשר אדם מתקשר, גם כשיש מצב חירום לאומי או שיש מצב חירום פרטי, והוא צריך כמה שירותי חירום – הוא צריך גם את המשטרה, הוא צריך גם את מד"א, הוא צריך גם את שירותי ההצלה, את מכבי האש – אם נשאל את האזרחים מה מספר הטלפון של מכבי האש, לא תמיד אנשים יודעים להגיד, בוודאי לא בשעת מצוקה. ואז הוא צריך להתקשר למוקד אחד, למוקד שני, מוקד שלישי, לפעמים להרבה מוקדים, וזה עלול לעלות בחיי-אדם. במדינות המערב, בעיקר בארצות-הברית, כולם יודעים, יש קו חירום אחד. קו החירום הזה הוא 911, כולם מכירים את זה. כאן בארץ אנחנו כולנו יודעים, ושם זה יעיל. אין שום סיבה בעולם, אדוני היושב-ראש, שלא יעשו את הקו הזה, שהוא יהיה קו שבאופן אוטומטי מנתב את מצוקת החירום, את קריאת החירום, לכל שירותי ההצלה שיכולים, רשאים וצריכים לסייע במקרה הזה. אז אם זה לא שרפה, ולא צריך את מכבי האש, אז הם יודעים שלמקרה הזה – הם שמעו את השיחה – הם לא באים. אבל אם זה מצב של תאונת דרכים, חס וחלילה, שאיש נלכד בתוך רכב, וכשמתקשרים למוקד הזה, 911, גם המשטרה יודעת, גם מד"א יודעים, גם שירותי ההצלה כולם יודעים, וגם מכבי האש יודעים, ולא צריך לעשות טלפונים על הכביש, כשלפעמים גם לא זוכרים את המספרים. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לומר שאני – אני מתנצל שהיום אני משבח הרבה מדי, אבל זה המצב – אני משבח את ועדת השרים שאישרה – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא נראה את זה כתקדים. משה גפני (יהדות התורה): בדיוק. אברהם מיכאלי (ש"ס): זה לא מחייב אותך. משה גפני (יהדות התורה): בדיוק. אני משבח את ועדת השרים, שאישרה את זה; אני משבח את השר לביטחון פנים, שנוגע ישירות להצעת החוק הזאת, ותמך בזה בוועדת השרים; אני מודה לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שגם הוא נוגע בעניין הזה וגם הוא הביע את תמיכתו; גם שר הרווחה והתקשורת – – – היו"ר ראובן ריבלין: איפה יהיה המוקד, המוקד יהיה במשטרה? משה גפני (יהדות התורה): נצטרך לדבר בוועדה על החלק הטכני. מותר לנו גם ללמוד דברים מסוימים מארצות-הברית, אבל – – – היו"ר ראובן ריבלין: החוק שלך הוא גם דרך מחשבה, הליך מחשבה – – משה גפני (יהדות התורה): כן, כן. היו"ר ראובן ריבלין: – – למשל, אם מתהפכת מכלית של חומר כימי מסוכן, תשע מערכות מטפלות בזה, אבל בלאו הכי המשטרה היא זאת שאחראית, כי היא זאת שנתקלת במקום. אבל המשרד לאיכות הסביבה, ומשרד המדע, ומשרד הביטחון, ומשרד הבריאות – אבל יש רק שוטרים. לכן אתה צודק. משה גפני (יהדות התורה): מאה אחוז. אגב, מדינה שיודעת לשלוח חלליות לחלל תדע להקים מוקד, באופן טכני, שמצוקה או קריאת חירום מגיעה לכל הגורמים הנוגעים בדבר בשיחת טלפון אחת. לפי דעתי אין שום בעיה. אנחנו נסדיר את זה בוועדה, בתיאום עם המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ואני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. ישיב שר התקשורת. שר התקשורת משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמובן, מדובר בהצעת חוק, כפי שהסביר חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, הצעת חוק ראויה, הגיונית, לכן ועדת השרים תומכת בה. אני לא רואה צורך לחזור ולהדגיש את החשיבות שלה, את החיוניות שלה, את הסיוע שלה לאזרחים. יש לנו בכלל מצב שהוא בעייתי, שמוקדי החירום, או שירותי החירום, נמצאים בפיזור כזה, אבל היות שאנחנו לא יכולים לקבל החלטות על צירוף של – – – היו"ר ראובן ריבלין: דרך אגב, בנורבגיה הבינו את זה השבוע. שר התקשורת משה כחלון: כן. – – – אנחנו לא יכולים לקבל החלטה על איחוד הגופים, אז לפחות נוכל לקבל החלטה על איחוד הקווים. לא פעם, בזמן של – אפילו, חבר הכנסת גפני – אירוע, אסון גדול, לא תמיד יודעים – מגיעים מכבי אש, משטרה – בכלל מי מפקד האירוע. המשטרה בינתיים אחראית לסדר, מכבי האש אחראי לחילוץ, ומגן-דוד – מי מסנכרן את הגופים האלה? לכן אני חושב שטוב יהיה אם ממשלת ישראל תאחד את הגופים האלה ויהיה בעל-בית אחד לכל הסיפור. או אם, חלילה, מדברים שיש איזה חשש לרעידת אדמה, מי נותן את ההוראות מה צריך לעשות: מנהלת בית-הספר? המורה בכיתה? האחראי לביטחון? הדברים האלה, לצערי, לא מסודרים. אבל נסתפק בינתיים בחלק הקטן שחבר הכנסת גפני הציע, באיחוד קווי החירום. מובן שוועדת השרים תומכת בזה, כמובן בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, שאם אינני טועה זה משרד הבריאות, שאחראי למד"א, המשרד לביטחון הפנים, שמוביל הצעת חוק ואז זה יצרך להשתלב יחד, ואין יותר משרדים, נכון? יעקב ליצמן (יהדות התורה): שלך. שר התקשורת משה כחלון: המשרד שלי? עם המשרד שלי אין שום בעיה. היו"ר ראובן ריבלין: המשרד שלו הוא רק מקשר. שר התקשורת משה כחלון: אני מקשר, ואנחנו כמובן תומכים – – – היו"ר ראובן ריבלין: המשרד שלו הוא ברמה הטכנית, לא ברמה הביצועית. יעקב ליצמן (יהדות התורה): – – – שר התקשורת משה כחלון: את זה ציינתי. הממשלה תכין הצעת חוק ממשלתית, יוביל אותה השר לביטחון הפנים, שאחראי היום למשטרה ולשירותי כיבוי, ומשרד הבריאות, כמובן, עם חבר הכנסת גפני. לכן – הצעת החוק היא ראויה ואנחנו תומכים בה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לשר. הממשלה מסכימה, חבר הכנסת גפני, אתה מסכים להתניות הממשלה. ובכן, אנחנו מעמידים להצבעה את הצעתם של חברי הכנסת גפני ומקלב, המייצגים את היהדות המתנגדת בישראל. אנחנו נצביע עליה, כל המתנגדים, אין להם שיקול דעת, כל השאר – אנחנו מבקשים מהם להצביע בעד. בבקשה, נא להצביע. הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ט–2009, של חברי הכנסת מקלב וגפני – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה – – – אמנון כהן (ש"ס): אפשר גם בוועדת הפנים אומנם – – – היו"ר ראובן ריבלין: כתוב לי ועדת הכלכלה, כי כך החוק. אתה רוצה ועדת פנים? אורי מקלב (יהדות התורה): כספים. אם החוק הקודם יכול להיות כלכלה – – – היו"ר ראובן ריבלין: הכול יכול להיות, מה שהוועדה תחליט ומה שהמליאה מחליטה. מה אתם רוצים, ועדת – – –? אמנון כהן (ש"ס): ועדת הכנסת תחליט. היו"ר ראובן ריבלין: אומרים כספים, אומרים פנים, אומרים כלכלה. חבר הכנסת לוין, פעם נוספת המטלה מוטלת עליך. אתה תקבע מהי הוועדה אשר תדון בהצעת החוק של גפני ומקלב בעניין איחוד קווי החירום. תודה רבה.