קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון – החלת החוק על בעל מוסד חינוך), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/2989/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון – החלת החוק על בעל מוסד חינוך). ישיב השר גדעון סער, וינמק מהמקום חבר הכנסת זבולון אורלב. עשרה קבין של חקיקה נטלה הכנסת, תשעה מהם נטל חבר הכנסת אורלב. זבולון אורלב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, בשנת 2000 יזמתי חוק שנמצא בספר החוקים של מדינת ישראל, להבטיח ולהגן על כספי החינוך שמגיעים לרשויות המקומיות, והחוק הזה אומר ארבעה דברים: 1. רשות מקומית חייבת לפתוח חשבון מיועד לכספי חינוך; 2. משרד החינוך חייב להעביר את הכספים אך ורק לאותו חשבון; 3. הכספים האלה לא ניתנים לעיקול; 4. ארגוני המורים יכולים להגיש תביעות פליליות אם רשות מקומית לא עומדת בחוק. הצעת החוק הזאת מבקשת להרחיב את החוק הזה גם על הבעלויות בחינוך העל-יסודי. נעשה תיאום מאוד מדויק עם משרדי הממשלה – משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד התמ"ת – כדי להגדיר את ההגדרות המאוד-המדויקות. ובתשובה, כשהיושב-ראש ישאל אותי, כמובן אסכים לתנאים ששר החינוך יציע. החוק הזה יבטיח, אדוני, שהתמוטטויות של בעלויות בגלל עניינים כספיים לא יתרחשו, ומורים יוכלו לקבל את משכורותיהם, כי הכספים שמשרד החינוך מעביר לצורך תשלום המשכורות יהיו מוגנים מפני שימוש של הבעלות בעניינים אחרים, או מפני שמישהו הטיל עיקול על הבעלות הזאת – כך יהיו מוגנים תלמידי ישראל מפני השבתות. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. יעלה ויבוא כבוד שר החינוך, אשר – קודם נפלה אי-הבנה, ואני מבקש להתנצל בפניו, אבל בדרך כלל נהוג ששר ישיב. חמד עמאר הציע הצעת החוק, ופתאום הוא התייחס לכבוד שר החינוך, אז לא רציתי לפגוע בחבר הכנסת חמד עמאר, אבל בהחלט, אם הייתי יודע שהוא מבקש להתנצל בפני שר החינוך, הייתי עושה זאת באהבה וברצון. תודה רבה, אדוני. שר החינוך גדעון סער: אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, הצעת החוק של חבר הכנסת אורלב מבקשת להרחיב את חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), גם על בעלויות פרטיות, קרי: על תאגידים המפעילים מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ברשיון ממנכ"ל משרד החינוך בהתאם להוראות חוק הפיקוח על בתי-הספר, התשכ"ט–1969. כידוע, חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס–2000, קובע כי כל התשלומים המועברים על-ידי משרד החינוך לרשויות המקומיות לשם מימון מוסדות החינוך הרשמיים עוברים לחשבון בנק ייעודי ונפרד, חסין ומוגן מפני עיקולים של נושים. הטעם לחוק הקיים – לוודא את יציבותה הפיננסית של מערכת החינוך ואת פעילותה התקינה אפילו במצב שבו הרשות המקומית היא גירעונית, קופתה בחסר ויש צווים של נושים וספקים ביחס לסכומי הכסף שבקופת העירייה. חבר הכנסת אורלב, בהצעת חוק זו, ביקש להרחיב הסדר זה גם על בעלויות, קרי: על תאגידים פרטיים המפעילים מוסדות חינוך ברשיון מאת המשרד, ולא רק על מוסדות רשמיים או בבעלות רשות חינוך מקומית – יש בעלויות שונות, בחטיבה העליונה "אורט", "עמל", "עתיד" – דוגמאות בלבד. חבר הכנסת אורלב מציין כי שיקול של יציבות מערכת החינוך בהיבט פיננסי, וכפועל יוצא – תפעול תקין ורציף של המערכת, רלוונטי והגיוני להחלה גם מקום שהמוסד הוא מוכר שאינו רשמי. העיקרון הגלום בהצעה ראוי; לא יעלה על הדעת כי בשל היות התאגיד גירעוני המורים ימצאו עצמם בלי משכורת במועד, וכפועל יוצא תשובש אולי פעילות בית-הספר, ואין ספק כי הרצון הוא להגן על ציבור מורים והתלמידים ככל האפשר. עם זאת, ההצעה העלתה קשיים משפטיים ואחרים, כגון: 1. האיתנות הפיננסית של התאגיד המפעיל מוסד חינוך מוכר שאיננו רשמי היא סוגיה הנבחנת על-ידי המשרד בבואו ליתן רשיון ותקצוב, על-פי הנהלים מכוחו של חוק הפיקוח על בתי-הספר; 2. חשבון הבנק עלול לשמש מקלט עבור תאגידים עבור נושאים שאינם קשורים לחינוך; 3. סוגיות הקשורות לזכות הקניין, וכדומה. מטעמים אלה ואחרים התבקש המציע לצמצם את הצעתו, ראשית, כך שהחוק יחול רק על תאגידים פרטיים המפעילים חטיבות עליונות, ולא בכלל. בחטיבה העליונה כולם נדרשים לרשיון הפעלה, לפי חוק הפיקוח, ואין הבחנה בין מוסד רשמי למוכר, כך שלמעשה אין, לדעתי, רשמיים בכלל בחטיבה עליונה, כך שלא תהיה פגיעה משמעותית – אין קשר לנושא של פגיעה בחינוך הרשמי. שנית, ביקשתי – משרדי ביקש שיצמצם הצעתו באופן שרק רכיבי השיפוי של המדינה לתאגיד הפרטי המפעיל את בית-הספר בגין שכר העבודה של הסגל הפדגוגי בתאגיד – הוא ורק הוא יועבר לחשבון חסין מעיקול, כאשר ממילא קיים רציונל לעניין זה, הקשור לדיני העבודה ובחוקי העבודה המגינים על שכרם של עובדי ההוראה, כך שלא ימצאו עצמם ללא שכר וכו'. חבר הכנסת אורלב, מתוך הבנה של הקשיים הללו, ניאות לקבל את שני הסייגים שפירטתי ועתיד לצמצם את נוסח הצעת החוק באופן שיעלה ממנה באופן ברור כי הרחבת החוק תבוצע רק ביחס לחטיבות העליונות ורק ביחס לשכר עובדי ההוראה. בנסיבות אלה סוכם על תמיכה בהצעת החוק בקריאה טרומית, כפוף לסייגים הנ"ל. הוסכם על המציע שקידומה של ההצעה יהיה בתיאום ובהסכמה של משרד החינוך לגבי התוכן והניסוחים, ולכך, כפי שציין המציע בדבריו, הוא הסכים. בנסיבות אלה אני מציע למליאת הכנסת לתמוך בהצעה בקריאה טרומית ולהעבירה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. כבוד השר התנה שני תנאים: 1. שהוא מסתייג מנושא מסוים שאתה מסכים לו – – – זבולון אורלב (הבית היהודי): שני התנאים מקובלים עלי. היו"ר ראובן ריבלין: שני התנאים מקובלים עליך – גם התיאום וגם האמירה המפורשת שדרגות ההתייחסות יהיו לגבי החטיבה העליונה בלבד. ובכן, יש הסכמה של חבר הכנסת אורלב להתניות הממשלה, ולכן יש הסכמת הממשלה. יש פה התנגדות? לא, אין התנגדות. לכן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת אורלב, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון – החלת החוק על בעל מוסד חינוך), התשע"א–2011. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון – החלת החוק על בעל מוסד חינוך), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך כדי להכינה לקריאה ראשונה. תודה.