קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 52), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/605).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 52), התשע"א–2011. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. נא לא להפריע לסגן שר האוצר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת הונחה ביום רביעי שעבר ומשום מה, למרות שהיא הצעת חוק טובה שבאה לפתור את אחת הבעיות הקשות שאנחנו חווים בתקופה הזאת, של מצוקת הדיור, למרות כל זאת, קבוצה לא קטנה של חברי כנסת הצביעה נגדה, תרגיל פרלמנטרי בשביל להפיל אותה. כך שאנחנו מציגים אותה היום שוב ומעניין מה יצביעו אותם חברים שביום רביעי הצביעו נגד; אנחנו נעקוב, יש לי את הרשימה – מי הצביע נגד, מי הצביע בעד.
היו"ר מגלי והבה:
אתה יכול להקריא את הרשימה. תהיה ערני, אדוני, ואז לא יעשו לך תרגילים. לא אתה אישית.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל פנים, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 52). הממשלה החליטה ב-12 במאי 2009 להקים רשות מקרקעין ממשלתית שתנהל את מקרקעי ישראל. בהמשך להחלטת הממשלה נחקק חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט–2009, המתקן את חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, על-פי החוק המתקן הוקמה רשות מקרקעי ישראל הבאה במקום מינהל מקרקעי ישראל בעניינים שונים.
אדוני, בסעיף 49(ג) לחוק המתקן נקבע כי הרשות לא תחל לפעול אלא לאחר שייחתם הסכם קיבוצי המסדיר את זכויותיהם של עובדי המינהל. ביום 18 במאי 2011 נחתמו שני הסכמים קיבוציים בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה: הסכם אחד בדבר סיום עבודה במינהל, אשר על-פיו חלק מעובדי המינהל שעליהם חל ההסכם יסיימו את העסקתם בשירות המדינה, חלק אחר מהעובדים יועברו במסגרת שירות המדינה ויתר העובדים יעברו לעבוד ברשות; הסכם שני, בדבר תנאי העבודה ברשות, אשר מסדיר את שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הרשות שעליהם הוא חל.
תיקון החוק המוצע המתקן את חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970, קובע הוראות מיוחדות לעניין חישוב קצבת הפרישה שתשולם לפי חוק הגמלאות לעובד מדינה שהתמנה למשרה בתקן ברשות ואשר פרש מהשירות, ומבוסס על ההבנות שגובשו בין המדינה לבין ההסתדרות בהסכמים האמורים ועוגנו בנספח להסכם העבודה ברשות.
השינוי המרכזי, אדוני היושב-ראש, בתיקון המוצע, עוסק באופן קביעת המשכורת הקובעת לעובדי הרשות. בהתאם למוצע, המשכורת הקובעת תתבסס על המשכורת של העובד ערב תחילת עבודתו ברשות מקרקעי ישראל, כשהיא מעודכנת בהתאם לשיטה המפורטת בהצעת החוק. שינוי זה שומר על תכלית ההסדר החקיקתי הקיים, אשר נועד להבטיח מקורות מחיה נאותים לעובד שפרש משירותו ושמתקיימים בו תנאי הזכאות לקצבה לפי חוק הגמלאות, אך הוא יוצק בו שינויים משלימים לנוכח הסדרי השכר החדשים שיחולו ברשות.
כבוד היושב-ראש, שינוי נוסף כולל הגדלת שיעור קצבתם של עובדי מינהל, לרבות אלה שיעברו לרשות מקרקעי ישראל, אשר יפרשו במהלך יישומה של הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, כהסדר חריג שגובש בשים לב לצורך לעבור מהמצב הקיים במינהל לרשות החדשה, בעלת היקף כוח-אדם קטן יותר, השונה במבנה הארגוני שלה, בחלק מהעיסוקים בה ובמתכונת העבודה שלה.
השלמת חקיקתה של הצעת חוק זו היא תנאי סף – ושימו לב, הערה מאוד חשובה – לכניסתם לתוקף של הסכמים אלה ולתחילת פעולתה של הרשות.
קבלת החוק תאפשר לממשלה לעמוד ביעדים האלה – אני חוזר ומקריא אותם, כדי שיהיה ברור לכולם, גם לחברי האופוזיציה: הרחבת היצע – הגדלת היצע הקרקע לבניית יחידות דיור; פישוט הליכים – הפחתת ביורוקרטיה מבעלי בתים ועסקים; עידוד היוזמה הפרטית והמוניציפלית; התמקדות ביעדי המינהל החשובים. כל היעדים החשובים האלה חשובים לכל יושבי הבית הזה, מקיר לקיר.
על כן, רבותי, אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לסגן שר האוצר. חברי חברי הכנסת, נרשמו להתדיין על הצעת החוק בקריאה הראשונה כמה מחברי הכנסת. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת דב חנין – לא נמצא כאן; חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא כאן; חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת שלמה מולה, ואחריו – כמובן, אחרון הדוברים היום, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אתה לא תוכל לקחת את התפקיד של חבר הכנסת נסים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
רק מילוי מקום.
היו"ר מגלי והבה:
מאה אחוז. בבקשה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שהיינו צריכים להתנגד לחוק הזה, כי הוא מפלה בין עובדים שפורשים ממינהל מקרקעי ישראל לבין עובדים אחרים, שפורשים ממשרדים אחרים, אבל היתה לנו עוד סיבה להתייחס לחוק הזה, זאת הבעיה של מינהל מקרקעי ישראל, שהפך למינהל מספסרי ישראל. זה כבר כמה וכמה שנים שמינהל מקרקעי ישראל רואה את עצמו – ממי שמופקד על קרקעות המדינה כדי לספק קורת גג לאזרחי הארץ – ראה את עצמו כמעין משאב או בנק של משרד האוצר להעצים רווחים ולמקסם רווחים, כאילו מינהל מקרקעי ישראל היה איזה בנק פרטי של משרד האוצר, וכאילו קרקעות המדינה ניתנו כדי להעשיר את משרד האוצר.
רק לפני שלוש שנים הרוויח האוצר קרוב ל-3 מיליארד שקל מעסקי נדל"ן. לפני שנתיים כבר הרוויח 6 מיליארד. ב-2010 – 14 מיליארד שקלים הכנסות המדינה ממינהל מספסרי ישראל על-ידי שוק הנדל"ן. זה בא על חשבון מישהו; זה לא בא על חשבון עתירי הון בלבד, או טייקונים. זה בא על חשבון הקונה של הדירה, שהוא אדם שאין לו בכלל, או שהוא אדם שיש לו קצת והוא לוקח משכנתה כבדה לכל החיים, כדי לממן את הספסור הזה של הקרקעות.
והבעיה המרכזית היא שגם אנשים שכן מרוויחים – אני לא מדבר על עשירים, שלא מרגישים בזה – אנשים מהשוק, אנשים מן הרחוב, משלמים כסף שלא שייך בכלל למדינה, הוא שייך להם, והמדינה הולכת וגובה את זה מהם שלא בצדק.
הגיע הזמן לעשות מהפכה, ואני מברך את הממשלה על הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, גם אם אנחנו צריכים לשלם עכשיו מחיר שהוא לא סביר, כך אומרים לי אנשים שבדקו את החוק, לתת כאלה תנאי פרישה לעובדים האלה. אבל אם זה היה חלק מהרפורמה, שוועד העובדים יסכים, ואנחנו צריכים לשלם מחיר כל כך כבד – אבל הוא הרבה יותר זול מאשר לתת להם להמשיך לספסר בקרקעות ישראל.
אני מציע – עכשיו כל הארץ מלאה במאהלים. כל זמן שאנחנו זעקנו פה בכנסת – זה גם מלמד אותנו מה מעמדה של הכנסת היום; חברי הכנסת מדברים כבר שנה, שנתיים, שלוש וחמש על בעיית הדיור ומצוקת הדיור, ואין קול ואין קשב. ברגע שכמה סטודנטים יצאו לרחובות ונשכבו על כיכר-רבין, על הרצפה ב"הבימה" או בשדרות-רוטשילד, כל כלי התקשורת בארץ, ואפילו בעולם, כבר מדברים על כיכר תחריר של מדינת ישראל, מהפכה. מה קרה? פשוט מאוד, כלי התקשורת העבירו את המצלמה לכיוונם, ועכשיו מבינים כולם שיש בעיה. כל זמן שהבעיה היתה קבורה במחסנים – שאנשים גרו בעליות גג, ששילמו 3,000 או 4,000 שקל לשכר דירה עבור חדר וחצי, לאף אחד זה לא היה אכפת. לא שמעו בכלל, האטימות היתה מוחלטת.
רק לפני שבועיים אמר נציג משרד האוצר בכנס: המדינה איננה אחראית לספק קרקעות לתושביה.
היו"ר מגלי והבה:
מי אמר את זה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כוגן, שהוא הרפרנט של משרד האוצר בעניין הזה של הקרקעות. בשיא הפשטות הוא אמר את זה: מדיניות. מה זה נקרא, המדינה איננה אחראית? המדינה הזאת בנתה עשרות אלפי דירות בשנות ה-50, ה-60 וה-70 לעולים חדשים. בשנות ה-90, כשהיו גלי עלייה, המדינה הזאת בנתה. היה "עמידר", היה "עמיגור", היתה בנייה ציבורית. מה קרה שהיום אין, כאילו זה עסק כלכלי, מכולת? מכולת צריכה למקסם את הרווחים שלה מהרעב של השכונה, אבל המדינה, האוצר ומינהל מקרקעי ישראל לא יכולים להגיד את זה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מציע לסיום, אדוני היושב-ראש – והצעתי את זה לשר האוצר ולראש הממשלה – –
היו"ר מגלי והבה:
שר האוצר שומע אותך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – להוציא את מרכיב המרבה במחיר מהמכרזים לשיווק קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל, להוציא את הספסרות הזאת, ובכך תבוא ישועה על כל המגזרים בכל תחומי הנדל"ן. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אייכלר. אני מזמין את חבר הכנסת שלמה מולה, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ויסכם את הדיון שר האוצר. בבקשה.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, רבותי השרים, האמת היא שהצעת החוק הזאת היא אותה הצעת חוק – המשך להצעת החוק רפורמת הקרקעות שלכם, רפורמת הקרקעות שתקועה, ועוד איך שהיא תקועה. לכן אתם מנסים עכשיו עוד פעם לתלוש מאותה הצעת חוק, ובעצם לפגוע בעובדים. במה מדובר? תמיד דיברנו, במסגרת הרפורמה של מינהל מקרקעי ישראל – אתם הייתם צריכים להגיע להסכם עם העובדים. במקום להגיע להסכם עם העובדים אתם באים ואומרים במסגרת חקיקה ראשית – אתם פשוט רוצים לפגוע בזכויות שלהם.
אדוני שר האוצר, האמת היא – אני חושב שבמקום להתעסק עם העובדים במינהל מקרקעי ישראל, כדאי שתתעסקו בביורוקרטיה. תתעסקו בביורוקרטיה, להוציא את הפקק של הביורוקרטיה, לשחרר את אותן 160,000 יחידות דיור מאושרות בכל מקום. אדוני שר האוצר, לך, באופן אישי, יש סמכות הרבה יותר משמעותית היום לשחרר את הפקקים האלה בכל מיני מקומות. אני יודע שבחוק הווד"לים דנים עכשיו בעוד ועדה ועוד ועדה ועוד בעיה.
מה הבעיה? אתה פשוט מזמין את ראש עיריית חיפה, ואם הבעיה תקועה נניח במשרד להגנת הסביבה, אתה מביא את שני המשרדים, אתה דופק על השולחן, בא ואומר: רבותי, אני רוצה לשחרר 30,000 יחידות דיור מאושרות בחיפה. במקום לעשות את זה אתם מסתובבים סביב-סביב. עוד פעם מסביב ועוד פעם, כאילו שאתם מקלים בביורוקרטיה.
הדבר הנוסף, אדוני שר האוצר, אנחנו אומרים לכם גם מכאן, גם מהדוכן הזה – תפסיקו להתעסק בעובדים, תתעסקו במהות. הנה לכם, אתם יכולים היום להעביר גם בחוק הווד"לים, או ביום רביעי בהצעת החוק שאני אביא, אתם יכולים לתמוך בהפקעת קרקעות ודיור בר-השגה. המשמעות של זה – אתם יכולים לתת יותר דירות, אתם יכולים לתת קרקעות לראשי רשויות או לוועדות התכנון, לתכנן דירות לאותם אנשים בעלי קושי להגיע לדיור.
מה שקורה היום, במקום שאתם – הנה, יושב-ראש הוועדה המשותפת נכנס, הוא יודע בדיוק כמה זה חשוב להכניס את הסעיף הזה של דיור בר-השגה גם בווד"לים, בכל מקום שאתם יכולים, כדי לקצר תהליכים.
אם לא כן, אדוני שר האוצר, אני מציע לך, תאמצו את מה שהיה בשנות ה-90, תביאו כאן למדינת ישראל 100,000 קרווילות, תציבו אותן בכל עיר ועיר, תפתרו את בעיית הזוגות הצעירים, תאפשרו להם לחיות בכבוד, לשכור דירות במחיר יחסית מסובסד. הקרווילות האלה יכולות לשמש אותם לחמש שנים, בינתיים במסגרת התכנון הרב שיהיה לכם, אתם יכולים לשחרר קרקעות.
גם אם אתם אומרים היום שאתם מציפים את השוק בקרקעות, עד שאנחנו נראה תוצאות ייקח הרבה זמן. תאמצו את מה שהיה בשנות ה-90, תביאו קרווילות, תאפשרו לראשי רשויות להציב אותן, לתת תשובה זמנית מהירה. אדוני השר, נראה לי שזה הפתרון הטוב ביותר, במקום להתעסק בביורוקרטיה. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת מיכאלי, תודה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש – – –
כרמל שאמה (הליכוד):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
רבע שעה. שתה חופשי, עלי.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, מדברים על מקרקעי ישראל, ואני רוצה לדבר, כפי שדיברו שאר עמיתי כאן, על העניין שבאמת מציק ומעיק על ממשלת ישראל, שמנסה לגלגל אותו כאילו אין בעיה, כאילו הבעיה שייכת לממשלות קודמות, ואני רוצה לומר לממשלת ישראל – עליכם העניין ולא על אף אחד אחר.
עליכם העניין ולא לעניין אחר, ואני רוצה לומר אולי שתי נקודות, ואולי כדי להספיק אני אומר נקודה אחת, ובהמשך, בהזדמנויות נוספות, נפרט בנקודה נוספת.
אני גר, אדוני היושב-ראש, ביישוב שנקרא קרני-שומרון. אני גדלתי בתל-אביב; אני ועוד שניים מאחי גדלנו – כולנו גדלנו בתל-אביב, אבל אנחנו גרים היום באוויר הפתוח, באדמותיו של העם הזה, של המולדת הזאת, לא על אדמות מדינה. אנחנו, לדוגמה, לא גרים על הכפר הערבי אל-חרם, כמו שגרה פה חברת כנסת פעם מהשמאל, שולמית אלוני. היא גרה על אדמות כבושות של הכפר הערבי אל-חרם, מה שנקרא היום כפר-שמריהו. אנחנו לא. אנחנו גרים על אדמות מדינה.
לא התעקשתי לגור בתל-אביב. ארץ-ישראל גדולה ורחבה, ההרים מדברים אלי, האוויר הנקי מדבר אלי ולהמוני בני בנינו. אנחנו חיתנו בתוך המשפחה – לא ילדי, ילדי עדיין צעירים מדי – בשנה האחרונה שניים מהאחיינים שלי התחתנו. הם רוצים לגור בקרני-שומרון, הם רוצים לגור בקדומים, אין חדר להשכרה. אז איפה הם גרים? זוג אחד גר ברמת-גן וזוג אחר גר בגבעת-שמואל. על חשבון מי זה בא? על חשבון צפיפות הדיור. מי הביא את הצרה הזאת? מי שפגע בארץ-ישראל.
תשמע לי, השר בוגי יעלון, תבדוק. מי שפגע בארץ-ישראל זו ממשלה שלא שרדה. אתם שהבאתם את החרם הקשה, האכזרי ביותר, על יהודה ושומרון; אתם שהבאתם לדה-לגיטימציה הקשה ביותר ביהודה ושומרון – בחוק הנורא הזה, בתקנה הנוראית, האכזרית, המרושעת של ההקפאה, של החנק על ההתיישבות – והבאתם למצוקה הזאת עכשיו של אלפי דירות חסרות.
אם הייתם משחררים ביישובים – דיבר קודם חבר הכנסת אריאל על 7,000 יחידות דיור – בשנים האחרונות היה אפשר להגדיל את ההתיישבות ביהודה ושומרון ב-40%–50%. מדובר במשפחות גדולות, מדובר באפשרות לבנות – בבנייה רוויה, בבנייה לא רוויה. מה עשיתם? חנקתם. מה אתם חושבים? כשחונקים מכאן, יוצא משם. וזה מה שהבאתם. ואתם הבאתם על עצמכם את הצרה הזאת. אתם המחרימים הגדולים. עשיתם חוק החרם, הצבעתי בעדו כי אני נגד חרם נגד יהודים, אבל מי הביא את החרם הגדול? זה אתם.
היו"ר מגלי והבה:
נא לסכם.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אסכם את דברי. הוא הלך לשתות.
היו"ר מגלי והבה:
פחות מעניין.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אה, אבל הוא צריך לענות, אז אני צריך להתחשב בו.
היו"ר מגלי והבה:
שר האוצר יענה לך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני צריך להתחשב בו.
חיים כץ (הליכוד):
למה צריך לסכם? בקריאה ראשונה לא צריך לסכם.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אה, לא צריך לסכם. אני אומר, אדוני – – –
חיים כץ (הליכוד):
לא.
היו"ר מגלי והבה:
אלא אם השר מבקש.
חיים כץ (הליכוד):
– – – בכל רגע נתון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני, רבותי השרים, מי שנלחם במאחזים ביהודה ושומרון, יקבל מאחזים בשדרות-רוטשילד. שחררו את המאחזים ביהודה ושומרון, תנו לנו להיאחז במרחבי ארצנו, ואז, תשמעו לי – תצטרכו לשלם לאנשים לגור בשדרות-רוטשילד. מי רוצה לגור שם בכלל?
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
נחמן שי (קדימה):
יש מספיק.
היו"ר מגלי והבה:
שר האוצר ביקש להתייחס להצעת החוק, אז נאפשר לו, ולאחר מכן נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. בבקשה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מביא שוב לבית להצבעה את הצעת החוק להסדר פנסיה לעובדי מינהל מקרקעי ישראל, הצעת חוק שלצערי הרב – למרות שהיא תנאי להתחלת הרפורמה החשובה מאין כמותה במינהל מקרקעי ישראל – הופלה על-ידי האופוזיציה בשבוע שעבר, לא הבנתי למה ומדוע – –
שלמה מולה (קדימה):
שמעת אותי.
שר האוצר יובל שטייניץ:
– – מדוע בחרו כמעט 20 חברי כנסת מהאופוזיציה להפיל את הצעת החוק הזאת, ולכן אנחנו מביאים אותה עוד פעם כי היא חיונית, היא חלק ממערך צעדים לפתרון בעיית מצוקת הדיור במדינת ישראל.
אני רוצה לציין שההצעה הזו, שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הכוח המניע מאחוריה, לא התחילה היום. אני זוכר שעוד טרם הקמת הממשלה – ראש הממשלה – – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת אופיר אקוניס, אתה לא יושב-ראש הקואליציה. מקובל, לא ניגשים לראש הממשלה ולא לשרים. אתה רוצה לעשות את זה, אז פעם אחרת ובחוץ. תודה. אתה מקלקל ליושב-ראש הקואליציה.
אופיר אקוניס (הליכוד):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
הזכות היחידה שמורה לו לגשת לכל חבר מחברי הממשלה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני זוכר איך מייד לאחר שהנשיא הטיל עליך, ראש הממשלה, להקים את הממשלה הבאה, הטלת על צוות 100 הימים להכין קווי מיתאר לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל.
והנה, הגענו לשלב הסיום של הרפורמה החשובה הזו. זו רפורמה שתעזור לנו להתמודד עם המצב, אבל עם ישראל ואזרחי ישראל מחכים לרפורמה הזו לא מהיום ולא מאתמול אלא מאז שנות ה-60 של מדינת ישראל. מאז שנות ה-60 של מדינת ישראל, המבנה הארכאי והביורוקרטיה הבלתי-אפשרית של מינהל מקרקעי ישראל – ויש שם אנשים טובים אבל מבנה בלתי אפשרי – הניהול המכביד והבלתי-אפשרי של קרקעות המדינה מכביד על הכלכלה, מכביד על ההתפתחות. ולא פחות חשוב מזה – מכביד ופוגע ומטרטר ומשגע מאות אלפי ומיליונים של אזרחים במדינת ישראל, מעבר לנזק הכלכלי, עם הביורוקרטיה המטורפת שהדבר הזה יוצר.
לכן עמד ראש הממשלה על הצורך לתקן את העיוות ההיסטורי הזה ברפורמה מקיפה ובהקמת רשות מקרקעי ישראל, והנה אנחנו פה היום, והרפורמה הזאת תחלץ פקק אדיר, שמעכב בנייה למגורים, ובנייה להשכרה, ובניית מלונות, ובנייה למשרדים, ופיתוח דרכי תחבורה – פקק אדיר, וכל מה שנותר הוא לאשר את הסדר הפנסיה שסוכם, חבר הכנסת מולה, עם העובדים ועל דעתם.
לכן אני מברך את ראש הממשלה ואת הממשלה ואת הכנסת כולה על הרפורמה החשובה הזאת. מיליוני אזרחים בישראל לא רק יראו בצעד הזה, כפי שהוא, צעד חשוב שיאפשר שיווק יותר קרקעות, בנייה יותר מהירה, זירוז אישורי בנייה ותוכניות בנייה, אלא גם צעד שמקל את הביורוקרטיה ומוציא אותם משעבוד ביורוקרטי לחירות. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר האוצר. חברי חברי הכנסת, נא לשבת, מי שרוצה להצביע.
אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 52), התשע"א–2011. קריאה ראשונה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41
נגד – 11
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 52), התשע"א–2011,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 41, 11 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 52), התשע"א–2011, עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.