קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011
[מס' כ/378; "דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מגלי והבה:
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. את הצעת החוק הנכונה והחשובה הזאת יזמו חברי הכנסת חברי הרב אורי מקלב, יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת, ויושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, ובהזדמנות זו אני שמח להודות להם על יוזמתם המבורכת.
הצעת החוק מבקשת להעניק לצרכנים שמשלמים באמצעות הוראת קבע, המכונה בחקיקה "הרשאה לחיוב חשבון", יותר חופש בחירה בקביעת מועד התשלום החודשי. כיום צרכן שבוחר לשלם את חשבונותיו באמצעות הוראה לחיוב חשבונו – הוראת קבע, כאמור – נאלץ על-פי רוב להיות תלוי לחלוטין בעוסק, אשר בוחר את המועד החודשי שבו יחויב חשבונו של הצרכן, ללא קשר למועד שבו מקבל הצרכן את משכורתו או את קצבתו. אציין כי בעיה זו אינה קיימת ככל שמדובר בהרשאה לחיוב באמצעות כרטיס אשראי, שכן כבר היום החברות המנפיקות כרטיסים מאפשרות לצרכנים לבחור אחד ממועדי חיוב שהן מציעות להם.
לפי הצעת החוק, עוסק שמחייב צרכן בהוראת קבע יחויב לתת לצרכן אפשרות לבחור את מועד התשלום הנוח לו ביותר מבין לא פחות מארבעה מועדים, אשר בין כל אחד ואחד מהם מרווח של שישה ימים לפחות.
במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה, אדוני היושב-ראש, בעת הכנתה של הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, הוחלט שלא לקבוע בחוק ארבעה מועדים קבועים בחודש, כפי שהוצע בנוסח הצעת החוק בקריאה הראשונה, ולאפשר גמישות מסוימת לעוסקים במשק, בלי לוותר על האינטרס הצרכני המובהק שעליו ביקשו יוזמי הצעת חוק להגן.
בנוסף, מוצע שצרכן שלא יבחר במועד חיוב, יחויב, כברירת מחדל, ב-10 בחודש, שכן עד למועד זה אמורים כל העובדים לקבל את שכר העבודה החודשי שלהם, לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958.
הצעת החוק מבקשת להחיל את ההסדר המוצע גם על הרשויות המקומיות, המועצות המקומיות והתאגידים העירוניים, כל עוד הם לא פועלים בכובעם השלטוני המובהק, או כחלק ממערכת היחסים שבין האזרח לבין השלטון העירוני. כלומר, הוחלט שההסדר לא יחול על תשלומי מסים, אגרות, היטלים ודמי השתתפות, אך כן יחול במקום שהרשות המקומית מספקת שירות אחר בתשלום, כגון תשלום בשל השתתפות בחוגים – אוה, אדוני יושב-ראש, אתה אחד היוזמים.
היו"ר אורי מקלב:
זה לא סתם.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא שמתי לב שהתחלפתם. – – – כגון תשלום בשל השתתפות בחוגים, כניסה לבריכת שחייה עירונית, שכר לימוד ואף תשלומי חשבונות מים.
כדי למנוע ספק כלשהו, הוחלט להבהיר בחוק עצמו, שההסדר המוצע גובר על כל הסדר קיים, ושעוסקים לא יהיו רשאים בשום מקרה לגבות תוספות כלשהן, כגון ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה או קנס, בשל העיכוב בתשלום שנגרם כביכול מביצוע הוראות החוק המוצע.
על מנת לאפשר לשוק להיערך לשינוי המוצע נקבע כי יום תחילתו של החוק יהיה 1 בינואר 2012. כמו כן נקבע כי הוראות החוק לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני יום התחילה, אלא אם כן הצרכן ביקש לשנות את מועד החיוב בהתאם להוראות הצעת החוק, ובלבד שהעוסק יידע את הצרכן בדבר זכותו לשנות את מועד החיוב.
אני מקווה שהצעת החוק המונחת בפניכם תאפשר למשקי הבית בישראל לנהל את חשבונותיהם בצורה מושכלת, באופן שניתן יהיה לתכנן את מאזן ההכנסות וההוצאות על פני החודש, ותמנע חובות מיותרים והצטברות יתרה שלילית בחשבונותיהם של צרכנים רבים.
אני רוצה לשוב ולהודות לחברי הכנסת שיזמו הצעת חוק זו, ומבקש מכם לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. לא אסיים ולא ארד מדוכן הנואמים לפני שאודה לצוות הנפלא של ועדת הכלכלה, בראשות מנהלת הוועדה הגברת לאה ורון והיועצת המשפטית, ממלאת-מקום היועץ המשפטי לכנסת, עורכת-הדין אתי בנדלר. ברוכים כולכם תהיו ביוזמה, בחקיקה ובעשייה.
אני מבקש מכולכם להצביע בעד, ללא התנגדויות וללא הסתייגויות. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 14
בעד סעיפים 1–5 – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים.
יושב-ראש הוועדה נותן לנו את ההרשאה להצבעה בקריאה שלישית; אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 15
בעד החוק – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, עבר, ויופץ בספר החוקים של מדינת ישראל.
דברי תודה, בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת.
אורי מקלב (יהדות התורה):
כמה מילות תודה קצרות. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. קודם כול, תודה רבה לחברי יוזמי החוק, חבר הכנסת משה גפני וחבר הכנסת יריב לוין. זה עוד אחד בשרשרת חוקים להגנת הצרכן, שאנחנו רואים כחובה וכזכות לחוקק אותם. חלקם נובעים מפניות לוועדה לפניות הציבור – הן המחוללות של החוקים האלה. אין ספק שתודה מיוחדת מגיעה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, שמניף את הדגל של ההגנה על הצרכן והשירות לצרכן, מזרז ומביא את החוקים האלה ושותף פעיל לחקיקה הזאת. בוודאי, תודות למנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון, לכל צוות הוועדה וליועצת המשפטית, עורכת-הדין אתי בנדלר, ולכל צוות הלשכה המשפטית. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אורי מקלב.