קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7) (הפעלת צו הגבלה), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/401).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. סעיף 16 לסדר-היום: הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7) (הפעלת צו הגבלה), קריאה ראשונה. חבר הכנסת עתניאל שנלר יציג לנו את הצעת החוק.
עתניאל שנלר (קדימה):
תודה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תופעת מסורבות ומסורבי הגט במדינת ישראל היא תופעה שכולם רוצים לצמצם אותה ככל שרק ניתן. נכון לרגעים אלה יש במדינת ישראל כ-190 מסורבות גט ומספר דומה של מסורבי גט, והמאבק לשחרר כל אחד ואחד – את האשה או את הבעל – להקים משפחה חדשה גם אחרי הפרידה, הוא משימה מאוד מאוד חשובה למדינה יהודית מתוקנת.
מה ניתן לעשות? ניתן לפתוח את הלב ואת השכל, לא רק בין בני-הזוג, אלא בעיקר בקרב הפוסקים. חשוב להאיר פנים, חשוב מאוד להזדרז בדיונים – ולא בהכרח כל הרכבי בתי-הדין יודעים להזדרז – וחשוב לעשות מאמץ בפסיקה שיאפשר מתן גט. לא בכל מקרה צריכים לחפש את שלום הבית ולהשאיר עגונות; לא בכל מקרה צריכים לחשוש מגט מעושה ולהשאיר עגונות. צריכים לאמץ פסיקה שמאפשרת לכל אחד לחזור חזרה ולהקים את חייו מחדש. צריך לסייע באיזון המשאבים, צריך לסייע בפסיקות המשמורת וצריך לקבוע מתן גט.
אם הכול בסדר, אז מה הבעיה? אם הכול בסדר, אז הכול בסדר. אבל זה לא כך, כי היום גם כשבית-הדין פוסק חיוב או כפייה לגט או כל לשון אחרת, לא בהכרח הגבר מעניק את הגט לאשתו. האשה מסכימה לקבל את הגט. כך נוצרים עיכובים ואנשים שלא מקבלים את הגטין שלהם.
מה הכלים העומדים לרשותנו? הכלים העומדים לרשותנו הם צווי הגבלה, סנקציות, החל בהפקעת חשבונות בנק, איסור יציאה מהארץ, וכלה בהכנסת האדם המסרב לבית-הסוהר. האם בית-הדין מזדרז להטיל את אותן סנקציות? התשובה היא לא, לצערנו. בית-הדין לפעמים נמנע מלתת סנקציות, שמא הגט יהיה – אולי – מעושה, ואולי תקלה אחרת.
לכן, יחד עם דיינים, גיבשנו חוק אשר לא נוגע למהות צווי ההגבלה, אבל נוגע להכרח להוציא צווי הגבלה. אני אפרט את זה במלה אחת, בשביל שלא להאריך, בגלל השעה. החוק מדבר על כך שאם בית-הדין קובע חיוב או כפייה במתן גט, על בית-הדין לקבל עוד שתי החלטות במקביל: האחת – דיון בתוך 30 יום ממתן פסק-הדין לסידור הגט, או במלה אחרת, לכתיבת הגט, אבל במקביל גם לקבוע דיון בתוך 45 יום מהפסיקה, קרי, בין 30 יום של סידור הגט ועד עוד שבועיים – דיון בצווי הגבלה, ובית-הדין יהיה חייב בתוך 90 יום מיום הפסיקה לקבוע מהם צווי ההגבלה. החוק לא נכנס למהות צווי ההגבלה, וזאת נקודה חשובה לפרוטוקול. הוא לא נכנס למהות של הצווים; לזה יש בית-דין. אבל החוק קובע את הצורך לקבוע צווי הגבלה בתוך 90 יום.
עוד מלה אחת. בוויכוח שהיה בוועדה – ואני התחייבתי בשם יושב-ראש הוועדה לומר את זה כאן במליאה – משרד המשפטים ביקש להרחיב את החוק: לא רק בקביעה לחיוב או בכפייה לתת גט, אלא בכל לשון אחרת, הפרוצדורה הזאת חייבת תהיה להיות. סוכם על דעת משרד המשפטים ועל דעת כולם שבעת הזאת אנחנו מצביעים כלשון החוק המוצע, בלשון כפייה או חיוב. הפרוצדורה הזאת תצטרך להיעשות. לקראת הקריאה השנייה והשלישית נדון בשאלה של לשון אחרת, מעבר לכפייה או חיוב.
אסכם ואומר: חברה יהודית בריאה צריכה לעשות הכול, הכול, למנוע מסורבות גט. הדת היהודית רחבה מאוד, רחבה הרבה יותר, לפעמים, מאלה שמבקשים לייצג אותה בבתי-הדין הרבניים. עם זאת, בתי-הדין הרבניים עושים עבודה מצוינת, וצריך לברך אותם על כך, וכולנו, דרך החוק, נזרז ונצמצם את בעיות מסורבות הגט, כי אנחנו מדינה יהודית שלא רוצה לראות מסורבות גט. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. נרשמו להתדיינות על החוק: חבר הכנסת דב חנין – לא נמצא פה. חבר הכנסת אורי אריאל – מוותר; אני מודה לך. חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא כאן.
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, וחבר הכנסת שנלר כבר בעמדת ההצבעה, כך שנוכל לעבור להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7)
(הפעלת צו הגבלה), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 7, נמנע אחד. אם כך, אני קובע שהצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7) (הפעלת צו הגבלה), עברה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.