קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/393).] (קריאה ראשונה) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אנחנו מקדמים את סדר-היום ועוברים להצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), של חברת הכנסת רוחמה אברהם, קריאה ראשונה. בבקשה. אני רוצה לומר שאף אחד מהנוכחים באולם לא ביקש רשות דיבור בקריאה ראשונה. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): בקריאה ראשונה. היו"ר ראובן ריבלין: ואם לא יהיה, אז אנחנו נצביע מייד לאחר רדתך מהדוכן. נחמן שי (קדימה): כל כך טוב, שאין – – – רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): האמת היא, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר ראובן ריבלין: נרשמו שבעה אנשים, רק הם לא נוכחים באולם. אורית זוארץ (קדימה): אנחנו נצביע בידיים. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אתה יודע, זה יהיה נכון להצביע על זה כמה שיותר מהר, כי האמת היא שיש הסכמה כל כך רחבה בסוגיה של החוק הזה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי מסדיר את זכויותיהם של המתגוררים בדיור הציבורי, אבל אינו מסדיר את הזכויות בדירה הציבורית במקרה של פירוד בין בני-זוג. נכון להיום, הנושא הזה מוסדר באופן חלקי בנהלים של משרד הבינוי והשיכון, והם קובעים כי ההורה המחזיק ברוב הילדים יהיה זכאי להמשך המגורים בדירה הציבורית. הצעת החוק המוצעת כאן נועדה להסדיר בחקיקה ראשית את הזכויות בדירה הציבורית במקרים של פירוד, לתקן את הנהלים הקיימים ולהסדיר את אכיפת המנגנון לפי החלטת הוועדה, הכוללת נציג משרד הבינוי והשיכון, נציג משרד הרווחה שהוא עובד סוציאלי ונציג החברה שבבעלותה הדירה. מוצע להבהיר כי הזכויות ביחס לדירה אינן חלק מנכסי בני-הזוג, ולפיכך לא חלות עליהן הוראות חוק יחסי ממון בין בני-זוג והן לא ניתנות להעברה או לוויתור. מוצע לקבוע כי עזיבת האשה את הדירה הציבורית למקלט לנשים מוכות לא תתפרש כוויתור על זכויותיה בדירה, ואין בהסדר הזה כדי לפגוע בבן-הזוג המפונה לסיוע על-פי חוק. הצעת החוק מעגנת את העברת הזכויות בדירה הציבורית במקרים, כמו שאמרתי, של פירוד בין בני-זוג שגרו יחד בדירה ושיש להם ילדים, ובהתאם לצורכי הילדים וצורכי בן-הזוג הנזקק מבין השניים, ולצערי ברוב המקרים זאת האשה. התקיים דיון ראשוני בוועדה למעמד האשה. היו הסכמות בין כל הגורמים הרלוונטיים, וייתכן שיהיה עוד מה לתקן, אף-על-פי שאני אומר לכבוד היושב-ראש ולבית הזה שעוד לפני שהנחתי את הצעת החוק בפני ועדת שרים לענייני חקיקה, דאגתי לכך שכל הגורמים הנוגעים בדבר – עשינו שולחן עגול, העלינו את כל הסוגיות הלא-פשוטות שצריכים להכריע בהן לפעמים בין בני-הזוג, ובעיקר ראינו את טובתם של הילדים. לכן אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בקריאה הראשונה ובקידום החוק לקריאה שנייה ושלישית, כדי שבאמת נוכל לאפשר מתן פתרון לאותם אנשים הפוחדים לעזוב את הדירה, גם במקרים של אלימות, מחשש לאבד את הזכות בדיור הציבורי. אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת ציפי חוטובלי, ולצוות המקצועי בוועדה למעמד האשה, שליווה את זה ובאמת העלה את זה לפני תום המושב – הכנסת בכל זאת מעלה חוקים לקריאה ראשונה. אני מקווה מאוד שאנחנו נקדם את זה לקריאה שנייה ושלישית. אין לי ספק שברגע שהחוק הזה יוכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, אנחנו נושיט את היד לאותם אנשים, באמת, הנשים שפוחדות לעזוב את הדבר שהוא למעשה בפועל לא שלהן, את הזכות בדיור הציבורי. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח. אורי אריאל – אינו נוכח. ישראל אייכלר – אינו נוכח. לכן אני מזמין את חבר הכנסת יעקב כץ לשאת דברים בעניין – מוותר? חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחרון הדוברים. הרשימה סגורה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יש פה משהו שאני נוהג להגיד לחברי חברי הכנסת הרבה פעמים, שאחת הפעולות המשמעותיות ביותר שעשיתי מאז שנבחרתי לכנסת זה פתיחת המשרד בשכונת-התקווה. עד שפתחתי את המשרד, הייתי בטוח שאני מכיר את הצרות שיש לעם ישראל. בדרך כלל יש לי שם יום קבוע, ולפעמים יותר מזה. השבוע יצאתי משם ביום ראשון מפגישה, מזועזע כולי. אני תיכף אספר למה. פגשתי למחרת את חבר הכנסת בילסקי. אמרתי לו: מילא שהתרבות החילונית הפשיטה ערכים, הורידה כל מיני דברים, את כל המוסכמות, את כל המוסר, כל הדברים, כל המתירנות. אבל מה הכניסו במקום? למה לא יצקתם תוכן אחר? אני לא יכול לספר מפני צנעת הפרט את הדברים, מדובר במישהו שיש לו איזה סוג של פרסום, אבל אלימות קשה ופראות של ילדים קטנים, בין אחים, עם הוריהם, עם חבריהם. חשבתי שמדובר על משהו נקודתי, דברים, שאני מצטער להגיד, אני לא מכיר מהסביבה שאני מכיר. עסקתי בחינוך המון שנים. יכול להיות שבשנתיים וחצי שאני לא במערכת אני לא יודע מה נעשה. אבל להיכן אנחנו מגיעים? איזה תוכן אנחנו יוצקים לילדים האלה? ביקרתי עם חבר הכנסת דנון במתחם האלכוהול ברחוב המסגר, וכשהייתי פה אחר כך אמרתי שכשאין כלום בפנים אז ממלאים את זה באלכוהול. אבל אנחנו צריכים לתת את הדעת. אני אסיים במשפט אחד, כי אני רואה שיש לי עוד דקה. לעומת זה, זה לעומת זה ברא אלוקים. בשבוע שעבר היה בירושלים כנס עצום של "בניין שלם". "בניין שלם" זה פרויקט אדיר שהקימו בעצם שני בני-זוג, הרב אוהד תירוש ואשתו דנה. האמת, דנה היא המובילה בדבר הזה. זה התחיל מכינוס של עשרות נשים לכמה הרצאות, ובשנים האחרונות, בשנה האחרונה, 6,000 מתוכם, 5,000 נשים ו-1,000 גברים, באים לשלושה ימים לחינוך לחיי משפחה; להתמודדות עם ילדים, עם גיל ההתבגרות, איך מדברים עם הילד. שלושה ימים, אדוני היושב-ראש, האולמות מלאים. מספר לי הרב אוהד, אומר: האנשים פה ב"בנייני האומה" מכירים כל מיני כנסים. הם אומרים שאין כזה מצב ש-5,000 איש פה ובזמן ההרצאות פחות מ-100 אנשים בחוץ. אנשים באים ומשלמים במיטב כספם. אגב, אני מביא אותו כל פעם לפה, כי הוא רוצה למנף את זה לתחומים אחרים. הוא לא רוצה שקל אחד מהמדינה. לא שהוא לא אוהב את המדינה, הוא סגן-אלוף בצה"ל, עד היום משרת במילואים, בחור משכמו ומעלה, אוהד. הוא אומר: אני לא צריך כלום. הוא רוצה לתת, הוא רוצה להעניק, הוא מצליח לממן את עצמו בצורה מלאה. זה לעומת זה ברא אלוקים. לעסוק ביציקת תוכן, לעסוק בהתמודדויות. אני רואה פה את העניין של פגיעות מיניות, אני רואה את העניין הזה של משפחות שבורות, מה שנקרא גירושין. כל הדברים האלה, אנחנו מטפלים כל הזמן במצוקות: איפה נעסוק, איפה נתמודד עם השאלה הזאת של לצקת תוכן, לצקת ערכים? העניין הזה של כיבוד אב ואם? דברים בסיסיים. כשאתה שומע, אתה בא לרחוב, אתה יוצא לרחוב, אתה יוצא אל העם, אתה שומע איפה הוא נמצא. איך נאמר? אולי משפט אחד ירשה לי. מסופר שרבן גמליאל שהודח מהנשיאות הולך לרבי יהושע בן חנניה, הולך אליו לביתו, ורואה שהבית שלו שחור לחלוטין כי הוא היה מתפרנס מעשיית פחמים. אומר לו רבן גמליאל, שהיה נשיא ובא עם כפית זהב בפה: מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה. אומר לו רבי יהושע בן חנניה: אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאין אתה יודע בצרתם של ישראל. אני קורא לנו לצאת לישראל, לראות את המצוקות האמיתיות. יש לנו פה הרבה מלחמות על כל מיני דברים שלא פתרנו אותם ולא נפתור אותם. אבל ההידרדרות של התרבות הציבורית שלנו, חייבים לתת עליה את הדעת. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. את רוצה להשיב? אנחנו נמתין עד שחבר הכנסת בן-ארי ישוב למקומו. אנחנו נצביע על הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), התשע"א–2011, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ובכן, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), התשע"א–2011, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדה למעמד האשה על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.