קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון אגרת הסעה לצורך טיפול), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3099/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה הפרטית. בחקיקה הפרטית אנחנו מתחילים עם הצעת חוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר, ושר הבריאות נכנס במלוא המרץ על מנת להשיב. חבר הכנסת אייכלר – בבקשה, אדוני. אין כאן הסכמת ממשלה, או יש הסכמת ממשלה ואדוני מבקש לדבר מפה, אני לא יודע מה. זאת לא הנמקה מהמקום, ולכן תעלה – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא, זה הפך להצעה לסדר-יום.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה הופך להיות הצעה לסדר-יום?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אם לא תהיה ברירה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי. על כל פנים, אתה מגיש הצעת חוק שכותרתה: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון אגרת הסעה לצורך טיפול).
חיים כץ (הליכוד):
ואז הוא יהפוך את זה להצעה לסדר-היום.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ואז, אני מקווה שיושב-ראש ועדת הרווחה יעשה את זה כחוק מחייב, ותיכף אני אענה מדוע.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זאת הצעת החוק הראשונה שהגשתי מייד כשנכנסתי לכנסת, מתוך ניסיון של הרבה אנשים שפנו אלי. אני בטוח שכל חברי הכנסת יסכימו לחוק הזה.
בחוק, במשפט ראשון ובכותרת – אדם שמגיע לבית-החולים באמבולנס, אם הוא חולה אונקולוגיה או חולה דיאליזה, או אדם – כפי מנהג המדינה, כשמגיע אמבולנס לבית של אדם והוא אומר שהוא לא מרגיש טוב, נהג האמבולנס לא רוצה, ואפילו הפרמדיק לא רוצה לקחת אחריות על עצמו, ואומר: אדוני, אני רוצה שרופא בבית-החולים יקבע מה מצבך. ואז הוא מגיע לבית-החולים, בודקים אותו פה ושם, הלחץ בחזה עבר, והוא לא מאושפז. ואז המשפחה צריכה לממן את האמבולנס הזה.
במקרים אחרים, למשל אונקולוגיה ודיאליזה, מקבלים 50% בלבד, אף שזה סבל בלתי יתואר של כל שבוע, שלוש פעמים בשבוע. מדובר על אנשים שלא יכולים להגיע במונית, כי אם הוא מגיע במונית או באוטובוס הוא מקבל החזר. אבל אם הוא אדם חולה באמת, שלא מסוגל, וחייבים להביא אותו באמבולנס, הוא לא מקבל החזר.
החוק הזה היה לי כל כך מובן, והיה ברור לי שזה יעבור ב"צ'יק", שאולי אני אתחיל להתחרות עם חבר הכנסת זבולון אורלב בהצעות חוק טובות כאלה, אבל ראיתי שאני נתקל בקיר אטום. כבר חצי שנה, שבעה חודשים כמעט אני בכנסת, והחוק הזה לא זז, אף שחברי וידידי הרב יעקב ליצמן הוא סגן שר הבריאות, וגם הוא מאוד רוצה את החוק הזה. אני לא יודע למה הוא לא מצליח לעבור.
בחוק נאמר – לפני זה, יש עוד מקרים. ילד מקבל חלילה משהו בעין. העין על-פי ההלכה – יש לזה דין של פיקוח נפש גם בשבת, כי עין זה דבר שעלול להיגרם בו נזק של פיקוח נפש. אם הוא מגיע לבית-החולים עם מקרה עין, מה שנקרא, אם הוא לא מאושפז, הוא לא יקבל החזר. אותו דבר אדם ששבר את שתי רגליו; לוקחים אותו באמבולנס – הוא לא מקבל החזר. כל הדברים האלה היו צריכים להיות חלק מסל הבריאות. אפילו העניין של הדיאליזה והאונקולוגיה, שכן מקבלים 50% מההסעות – לא באמבולנס. נשאלת השאלה, למה 50%? יעלה על הדעת שייתנו 50% טיפול בחולה דיאליזה בבית-החולים, או ייתנו 50% מהתרופות שהוא נזקק להן, לחולה אונקולוגיה?
רבותי, אנחנו מדברים באלפים בכל רחבי הארץ, וזה חוק שלא היה צריך בכלל לחוקק אותו בכנסת כחוק נפרד, זה היה צריך להיות חלק מסל הבריאות. תאר לעצמך שיגידו שכמות החמצן או כמות החומרים שמכניסים למכשיר הדיאליזה תהיה רק 50%. זה לא ייאמן הדבר הזה. לכן הצעתי שיהיה כתוב שבמקרה שבו הנסיבות מחייבות את הבאתו של החולה לטיפול בבית-החולים באמצעות אמבולנס או מונית, על-פי קביעת הרופא המטפל – לא כל אחד שלא מרגיש טוב; אבא שלו מצלצל, אבא מבוגר, אומר: אני לא מרגיש טוב, אז הבן ייקח אמבולנס לבית-החולים; לא, על-פי קביעת רופא מטפל – ימומנו הוצאות הנסיעה בדרך הזו מביתו לבית-החולים ובחזרה במלואן.
סעיף נוסף: הסעת מבוטח לבית-החולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס של מד"א, שתמומן על-ידי הקופה בכל מקרה שבו נסיבות המקרה, שוב, על-פי קביעת הרופא המטפל, חייבו את פינויו לבית-החולים לשם קבלת טיפול.
והדבר השלישי: ישנה תופעה מבורכת של ארגוני מתנדבים – "עזר מציון", "עזרה למרפא", ויסלחו לי כל אלה שאני לא זוכר כרגע, הרבה הרבה, "ביקור חולים" – הרבה ארגונים שמסיעים חולי אונקולוגיה ודיאליזה ואנשים לבתי-חולים. הם לא יכולים אפילו לקבל את ה-50% החזר כי הם מתנדבים, כאילו. רק מד"א יכול לקבל. למה? כבר שמענו בוועדת הרווחה על כל הבעיות בין מד"א לבין המסיעים הפרטיים. פה מדובר בארגונים מתנדבים, שעולים כסף. למה שלא יממנו גם להם כמו שמממנים, במקרה שמממנים? אז שיהיה גם לגוף המסיע ישירות על-ידי קופות-החולים.
ועוד תוספת היתה – לגבי מקרה שבו הנסיבות מחייבות את הבאתו של החולה לטיפול בבית-החולים, שוב על-פי קביעת רופא מטפל, והוא לא אושפז; כי כשהוא אושפז הוא מקבל את זה: "ימומנו הוצאות הנסיעה בדרך הזו מביתו לבית-החולים ובחזרה במלואן". אלו סעיפים שאני חושב שאף אחד לא יכול להתווכח על זה. וגם מבוטח שמוסע לבית-החולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס של מד"א, תמומן הסעתו על-ידי הקופה בכל מקרה שבו נסיבות המקרה חייבו את פינויו לבית-החולים.
רבותי, אני לא צריך להאריך הרבה, אבל אתם יכולים לקרוא בדברי ההסבר שהיום חולי אונקולוגיה ודיאליזה זכאים רק למחצית מדמי הנסיעה באמבולנס או מונית לצורך טיפול בבית-החולים, וכאשר הוא מפונה בהסעת חירום באמבולנס או במונית לצורך קבלת טיפול בבית-חולים או בחדר מיון קדמי, קופות-החולים לא משלמות עבור ההסעה אלא אם כן אושפז החולה לאחר הטיפול הראשוני שניתן לו, והבאתי פה דוגמה. שמעתי מיושב-ראש ועדת הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יעקב כץ, שסיפר – – –
חיים כץ (הליכוד):
– – – הוא רוצה – – – הוא צריך להצטרף לקואליציה, אבל אנחנו – – – זה יוצא חצי-חצי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
חבר הכנסת חיים כץ, מי שנקרא כץ תמיד יש לו הבעיה הזו. גם כהן. אומרים – יעקב כץ, אבל תהיה רגוע. שמי הוא אייכלר, שזה לא שם כל כך נפוץ, ותמיד מחליפים בין יעקב לישראל. וישראל ויעקב זה אותו שם – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אתה כבר נכנסת לתוכנית של האח שלך – – –
קריאות:
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אף פעם שלא יהיה לך אח בתקשורת, כי הוא אף פעם לא יוכל להכניס אותך.
קריאות:
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני בשם חברי הכנסת תובע מיעקב להכניס את הקטע הזה – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
טיבי, יעקב אחרי חיים.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כאשר יעקב – – – נקרא ישראל.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – – יעקב את ישראל, וינצח אחמד.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן. אבל שאחמד לא יגיד שהישראלים והיעקבים – טוב, אז זה מאוד נחמד, אבל אני רוצה לחזור לעניין. חבר הכנסת חיים כץ העיד שגם יש לו, ברוך השם, הורה זקן, וכאשר הוא לא מרגיש טוב, לפעמים יש מצב שהפרמדיקים מחליטים על דעת עצמם לפנות אותו, ואני יודע את זה מהרבה מקרים. עכשיו, הפרמדיק חייב כיסוי, כי אם יקרה משהו לאיש המבוגר ולא יביאו אותו לבית-החולים הוא יהיה אחראי. אז אלפי אנשים מוזרמים לבתי-החולים במשך כל יום, וחוזרים הביתה בשלום, ברוך השם. מי ייתן וכל החולים יגיעו לבית-החולים ולא יאושפזו ויחזרו הביתה בשלום. אבל התשלום אחר כך מגיע בדואר – 800 שקל, במקרים אחרים זה הרבה יותר, ואצל אנשים מבוגרים זה יכול לקרות, ובפרט אצל חולי אונקולוגיה ודיאליזה שמניתי פה, שבעוונותינו הם צריכים לבוא כמה פעמים בשבוע או כל שבוע. הייסורים שלהם מספיק גדולים.
לכן, אדוני השר, אני קיוויתי וציפיתי שמשרד הבריאות יתמוך בזה בשתי ידיים, ואני מקווה שזה עוד יקרה, והקואליציה תתמוך בזה, ואפילו האופוזיציה תתמוך בחוק הזה. ואני לא יודע, משום מה כבר כמה פעמים ועדת השרים הפילה את הצעת החוק הזו, ועכשיו ביקשתי שאני רוצה להעלות את זה, אבל לא רציתי שזה יופל. אז אני מבקש מאדוני היושב-ראש – אם הקואליציה לא תשתכנע לתמוך בזה, אנחנו נהפוך את זה להצעה לסדר-היום, ואני מקווה שזה ייכנס אצל חבר הכנסת חיים כץ, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואתה במהרה בימינו תחזור לוועדה עם הצעת חוק ויהיה זה שכרך. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא מתנה לקואליציות שום התניה, אף-על-פי שהקואליציה חזקה מאוד דה-פקטו, דה-יורה אין לה מעמד. לכן אדוני יחליט אחרי שהשר ידבר אם הוא מסכים להעביר את זה להצעה לסדר-היום, שעליה נצביע ולא על הצעת חוק. אין מעמד לקואליציה למרות איתנותה וחוסנה בכנסת. אין לה מעמד פורמלי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן. אני חושש שגם לחברי הקואליציה אין מעמד. עובדה שאני כחבר קואליציה, שבעה חודשים לא מצליח אפילו להעביר הצעת חוק כזו, אז שלא יגידו שחברי הקואליציה יכולים לעשות כל דבר. חברי הכנסת, מה הם עושים שם – הם יכולים לעשות דברים טובים ולא עושים כלום. רבותי, יושב-ראש הכנסת יעיד לכם שלא רק לקואליציה אין מעמד אצל יושב-ראש הכנסת אלא לחבר הקואליציה אין מעמד בכנסת כאשר הקואליציה לא מעבירה לו את החוקים שלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בדרך כלל הקואליציה צריכה לתמוך בממשלה, עד כמה שהדבר אפשרי, אלא אם כן היא אומרת לממשלה – עד כאן. כבוד שר הבריאות יעלה ויבוא וישיב, ואז אנחנו נחליט, אנחנו נחליט – – – הצעה לסדר-היום או הצעת חוק.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אייכלר, כל מלה שאמרת כאן – צודק, בהחלט צודק. הבעיה היא יותר תקציבית. לכן, מה שאני רוצה לעשות זה ככה: קודם כול, אני תומך שזה יהיה כהצעה לסדר-היום, אבל בשוני ממה שיש כל פעם – הצעות לסדר-היום, אני בוודאי רוצה ללבן את זה ביחד עם האוצר איך מעבירים את זה כהצעת חוק. אני בהחלט חושב שזה ראוי. כרגע לא יכולתי לגבש הסכמה. אני מניח שיש אפשרות בוועדה, אצל חיים, שנוכל לגבש את זה גם כהצעת חוק בהסכמת הממשלה. ולכן כרגע אני לא יכול להגיד לך שאני תומך, אבל אני מציע להפוך את זה להצעה לסדר-היום, אבל בוועדה, יכול להיות כתוצאה מהדיון – אנחנו בהחלט נוציא את זה כהצעת חוק. לכן אני חושב שמעבר לכל ההסברים שיש לי להסביר, אתה צודק במאה אחוז בכל מה שאמרת כאן, ואני שמח להעביר את זה לוועדה, ואז אנחנו, אני מקווה, נעביר את זה כהצעת חוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אייכלר, האם אתה מסכים להעביר את זה – להפוך את זה להצעה לסדר-היום?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מודה לסגן השר, מבקש להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. יש לשר הרווחה מעמד בנושא ולכן אני מאפשר לו גם לומר כמה מלים, בהסכמת שר הבריאות, כמובן. ההצעה שלך מעוררת עניין, שלא שר אחד מבקש לענות לך, אלא שניים.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אכן מדובר בהצעת חוק שהיה לי מאוד קשה בוועדת שרים – בדרך כלל אין פרוטוקול מוועדת שרים, אבל אני לא התנגדתי להצעת החוק הזו, אני חושב שזו הצעת חוק צודקת, אבל כפי שאמר סגן השר ליצמן, הבעיה התקציבית היא מאוד מאוד גדולה. אני מברך על זה שהסבת את זה להצעה לסדר-היום כדי לא להרוג את העניין, ואין לי ספק, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, הרבה עיניים נשואות אליך; אני חייב לומר לך. הנושא הזה יגיע אליך. אין לי ספק שאתה תדע לקדם אותו אבל אני אתן את חלקי. אם אני אצטרך להגיע לדיון הזה אני אגיע, אבל אני אתן את חלקי מפה.
אלפי נכים חולים, קשים, דיאליזות, אנשים שצריכים טיפול בבתי-חולים, הם מגיעים לרווחה אחרי שהם לא מצליחים לקבל את ההסעה הזו, ולצערי, תושב קריית-שמונה שצריך טיפול מהסוג הזה – הוא צריך להגיע ל"רמב"ם". זה 1,000–1,200 שקל אמבולנס. וכן הלאה בכל המקומות, בדרום ובמרכז. לכן, כרגע הרווחה משתתפת ב-5 מיליון שקל, שזה כלום, פשוט כלום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין דיאליזה בצפת?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אין, אין, לדעתי אין.
היו"ר ראובן ריבלין:
השר ליצמן, אין דיאליזה בצפת?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
קשה לי לענות על זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה שאומר שר הרווחה זה – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אבל העניין הוא, אני רק אבהיר רגע ליושב-ראש הוועדה על מה מדובר.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אם אין, זה חמור.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
מדובר באנשים שסובלים. מדובר באנשים שסובלים. אנחנו, כרווחה, מגיעים אלינו בסוף, אז אנחנו יכולים לתת את הפרוסה שאנחנו יכולים, וזה 5 מיליון שקלים. אני חושב, להשית את הכול על סל הבריאות אולי זה יותר מדי, ולשנות את הרכב הסל אולי – אתם מבינים בזה יותר טוב ממני. אבל, אדוני יושב-ראש ועדת הרווחה, חבר הכנסת כץ, הרבה עיניים נשואות אליך בעניין הזה, וכמו שאמר יושב-ראש הכנסת בדיון הקודם, כולנו נעזור, תוביל את זה. צריך לתת מענה לאנשים האלה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לשר הרווחה. חבר הכנסת אייכלר הסכים להפוך את הנושא להצעה לסדר-היום, הקואליציה מסכימה, השר מסכים, לכן אנחנו נצביע על הצעתו של חבר הכנסת אייכלר כהצעה לסדר-היום, אשר אם היא תאושר תועבר לוועדת העבודה והרווחה כדי שהיא תדון ותמליץ המלצות למליאה בעניין המשך הטיפול בנושא החשוב שהעלה חבר הכנסת אייכלר.
רבותי, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אייכלר, שנושאה ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון אגרת הסעה לצורך טיפול), תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כדי לדון בה בהשתתפות השרים – שר הבריאות או נציגי משרד הבריאות ונציגי משרד הרווחה – לפי בקשתו של שר הרווחה, שהובעה מעל במת הכנסת במענה להצעתו של חבר הכנסת אייכלר. תודה רבה.