קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על-פי פסק-דין), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3130/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על-פי פסק-דין), התשע"א–2011, של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת איתן כבל נמצא? נמצא.
איתן כבל (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אקדים ואומר שהצעת החוק הזאת מובלת על-ידי חבר הכנסת דוד אזולאי יחד אתי, יחד עם פניה קירשנבאום וחבר הכנסת זבולון אורלב, בעקבות יוזמה של "צהר לחקיקה" בראשות הרב גנזל.
אני קודם כול אקרא את ההסבר לחקיקה הזאת, כי יש הרבה טועים ומתבלבלים וחושבים שמדובר עכשיו בחוק דתי שבא לעשות שינויים בכל תהליכי או במערכת היחסים או בסטטוס-קוו שקיים לגבי נישואין ולגבי רישום יהודים ומי שאינם יהודים. אז קודם כול נבהיר במה דברים אמורים.
במרשם האוכלוסין נרשמים פרטיו האישיים של כל תושב, לרבות הלאום והדת שאליהם הוא משתייך. על מנת שפקיד הרישום במשרד הפנים ירשום אדם כיהודי, על המבקש להצהיר על דתו וכן להציג תעודה ציבורית, כדוגמת פסק-דין של בית-משפט מחוזי, או תעודה המעידה על יהדותו של אדם שהוצאה על-ידי רב קהילה יהודית בחוץ-לארץ.
במצב הנוכחי, ייתכן כי פקיד משרד הפנים לא יהיה מוכן לקבל כראיה ליהדותו של אדם פסק-דין של בית-דין רבני בישראל אשר קבע כי האדם יהודי, בעוד שהוא יהיה מוכן לקבל כראיה תעודה ציבורית המעידה על יהדותו של אדם ואשר עליה חתום רב או גורם קהילתי יהודי מכל זרם שהוא בחוץ-לארץ.
על סירוב משרד הפנים לתקן את הרישום על-פי פסק-דין של בית-הדין הרבני נסבה עתירה לבג"ץ בתיק בג"ץ 7490/09. משרד הפנים טען כי פסק-דינו של בית-הדין הרבני אשר הכיר ביהדותו של אדם לעניין נישואין אינו מהווה "תעודה ציבורית" או ראיה להיותו יהודי. בסופו של דבר, באותה פרשה הסכים פקיד משרד הפנים לרשום את העותרת כיהודייה, אך ההתנגדות העיקרית לא סרה. עד היום טרם התקבלה כל הודעה ממשרד הפנים כי מעתה והלאה יירשם אדם כיהודי על-פי פסק-דין של בית-הדין.
מצב זה מהווה פגיעה חמורה בכבוד האדם של אותם יהודים המבקשים שמדינת ישראל תכיר ביהדותם בהתאם לפסיקה של ערכאה שיפוטית במדינת ישראל. בנוסף, יש במצב הקיים פגיעה בכבודה של מדינת ישראל, שכן יוצא כי מוסד שיפוטי ישראלי, בית-דין רבני של מדינת ישראל, הוא במעמד נחות מזה של רב קהילה בחוץ-לארץ. על כן מוצע להבהיר כי בית-דין רבני מוסמך לתת פסק-דין בעניין יהדותו של אדם וכי פסק-דין זה ייחשב כראיה לצורך רישומו של אדם כיהודי. וכאן משפט מאוד חשוב: יש לציין כי אין מדובר על מתן בלעדיות לבית-הדין הרבני לקבוע כי אדם הוא יהודי אלא בהוספת הליך שהתווסף לאפשרויות המגוונות הקיימות כיום.
זאת אומרת, נוצב מצב אבסורדי שבו בית-הדין הרבני מכיר ביהדותו של הפונה, ומצד שני, המדינה איננה מכירה – זה עוד לא היה; וזה בעקבות אירוע שקרה, כך לפחות נאמר לי. יהודים שהתנצרו לפני עשרות שנים, והצאצאים שלהם החליטו – על-פי הדין אם האמא היא יהודייה – לשוב אל חיק היהדות, פנו לרבנות, והרבנות אכן חקרה ושקלה ובדקה ומצאה שאכן, איך הרמב"ם אמר? מי שיהודי הוא יהודי; לא משנה לאן הוא מגיע, בוודאי כשהוא בא ולאורך כל הדרך האם היתה יהודייה. אישרו שהם יהודים לכל דבר וכן נישאו על-פי דת משה וישראל. וכשבאו למשרד הפנים להירשם כיהודים, נמצא שהם אינם יכולים להירשם, ונוצר פה ממש מצב אבסורדי פעמיים, כפי שהגדרתי. פעם אחת – כי אם היו מביאים אישור של רב מחוץ-לארץ, זה היה בסדר.
לכן באנו להתקין ולהסדיר, וחבר הכנסת דוד אזולאי, יחד אתי ויחד עם חבר הכנסת אורלב, אני רוצה להזכיר שבאותו יום, "יום היהדות", שהוביל פה, בכנסת ישראל, חבר הכנסת אורלב, במסגרת הדיונים בוועדות עלה העניין הזה והחלטנו כולנו לחבור כדי לתת תיקון לעניין, לאבסורד הזה. אני רוצה להדגיש שבפירוש לא מדובר בתיקון שנותן סמכויות יתר בעניינים כאלה ואחרים לרבנות הראשית, אלא בפירוש מדובר רק במקרים שבהם הרבנות כבר קבעה שהאיש יהודי והמדינה היא זו שמונעת לרשום אותו כיהודי.
אני מודה לכם על התמיכה. אני מודה למשרד הפנים ושר הפנים על התמיכה בחוק. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת איתן כבל. ישיב שר הפנים וסגן ראש הממשלה השר אליהו ישי.
שר הפנים אליהו ישי:
גם בהצעת החוק הזאת אני תומך מאוד. אני חושב שבאמת החוק שדוד אזולאי הגיש יחד עם חבר הכנסת כבל – זה באמת אבסורד גדול. אני כשר הפנים ועובדי משרד הפנים לא יכולים לאשר את יהדותו של אדם שהרבנות הראשית קובעת שאכן הוא יהודי. זה משהו נורא. זה כאילו יש מצב שקשור ביהדות, אז צריך להיות אנטגוניזם דווקא הפוך. אני באמת מאוד מעריך את הצעת החוק ואת הגישה הצודקת והזועקת, משום שיכולים להיות אלפים ורבבות ועשרות אלפים של יהודים כאלה, שמוכיחים את יהדותם ושבים בחזרה לביתם, והרבנות הראשית מאשרת את זה. אז מה, נגיד להם לא? תירשמו כגויים? הם מודים שהם יהודים והרבנות הראשית מכירה אותם כיהודים.
אני באמת מברך את המציעים, חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת כבל. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר הפנים וסגן ראש הממשלה אלי ישי. מתנגד לחוק, חבר הכנסת טלב אלסאנע.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
למה הוא מתנגד?
היו"ר יצחק וקנין:
תיכף תשמע.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא פעם אנחנו נתקלים בבעיה עם מינהל מרשם האוכלוסין כאשר – אלי פונים אנשים שפנו לבית-הדין השרעי וקיבלו פסקי-דין, והרשם במינהל מרשם האוכלוסין נוטל לעצמו את הסמכות כאילו שהוא ערכאת ערעור. הוא לא מקבל את המרות ואת הסמכות של בתי-הדין השרעיים, הוא לא דואג לרשום ולקיים את פסקי-הדין, ולעתים מאלץ את אותם אנשים לפנות לבתי-המשפט המחוזיים ולבתי-המשפט לענייני משפחה.
השאלה הנשאלת, ואני מבקש משר הפנים, כאחראי ללשכת מרשם האוכלוסין, להנחות אותם שיש לכבד את החלטות הערכאות של בתי-הדין השרעיים, כי כתוב בהגדרה שהוא חייב לציית להחלטה של בית-הדין או של בתי-המשפט ולא בהכרח של בית-משפט, ובית-הדין השרעי הוא ערכאה שיפוטית מוסמכת.
אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות לשר הפנים אלי ישי בסוגיה שהעליתי כאן, מעל הדוכן, בקשר לרישום כתובתם של התושבים הערבים בנגב. יכול להיות שיש יישובים לא-מוכרים, אבל לא יכול להיות שיש תושבים לא-מוכרים. לא יעלה על הדעת שלאנשים האלה אין כתובת. לכל אזרח, לכל תושב יש שם ויש כתובת. והם עד היום חיים בעידן שהיה לפני 50 שנה, רושמים שמות של שבטים כאילו שם של שבט זה תחליף לכתובת. אני מבקש לציין ולאפשר לתושבים לרשום את כתובתם ושם יישובם על-פי השמות של אותם יישובים, לא משנה אם היישוב מוכר או לא מוכר. לציין נ"צ – באיזה מקום הוא נמצא, באיזה מחוז הוא נמצא, בקרבת איזה מקום מתוכנן ומוכר הוא נמצא. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. יש אפשרות לנימוק נוסף – של חבר הכנסת דוד אזולאי. לרשותך חמש דקות.
איתן כבל (העבודה):
אדוני היושב-ראש, נשארו לי חמש דקות, אתה יכול לתת לו עשר.
היו"ר יצחק וקנין:
זה כשעושים קיזוז, אבל אני בדרך כלל לא עושה קיזוזים. מה שמגיע לכל אחד, ידבר.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה בראש ובראשונה לברך את שר הפנים על אישור הצעת החוק הזאת, שהיא באמת הצעה ראויה. זה חוק שבא בעקבות דיון שהיה כאן ביוזמתו של חבר הכנסת אורלב ב"יום היהדות", והדיון הזה התקיים אצלי בוועדת הפנים; חברי איתן כבל היה נוכח בדיון הזה. ובאמת ישבה בפנינו משפחה שהציגה את המצוקה, כאשר יש להם כל האישורים על יהדותם, בית-הדין הרבני בטבריה אישר את יהדותם, אבל כאשר הגיעו למינהל האוכלוסין, פקיד הודיע להם שהוא לא יכול לרשום אותם. זאת אומרת, גם רב קונסרבטיבי היה יכול לאשר את יהדותם, והם היו מקבלים, אבל כשמגיעים לבית-הדין הרבני במדינת ישראל, שם הם לא יכולים לעשות כלום, והתוצאה היא שאותה משפחה לא נרשמה. יש לזה גם השלכה – זה לא רק הם, זה גם הילדים שלהם. מה שקורה לאט-לאט – במשך הזמן כל המסמכים הולכים ונעלמים, או שפג תוקפם, ואז בעצם אנחנו הופכים אותם לגויים שלא מרצונם.
לכן אני באמת רוצה להודות לחברי חבר הכנסת איתן כבל שדחף גם הוא את הנושא הזה. טוב שמאותו יום יצאה תועלת כזאת לאותה קבוצה. הם לא היחידים; אני אומר, כשראיתי אותם, עד כמה – אני אישית, כיושב-ראש ועדת הפנים לשעבר, לא הייתי מודע לנושא הזה. רק לאחר מכן ראיתי עד כמה הנושא הזה חשוב, והבאנו אותו לתיקון. לא יעלה על הדעת שלפי בית-דין רשמי במדינת ישראל, שקובע יהדות – אבל הוראה שלו לפקיד הרישום במשרד הפנים – לא יכול להירשם כיהודי. אני מאוד מקווה שהחוק הזה יתוקן.
אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שהנושא הזה יועבר לוועדת הפנים, כי זה המקום שאמור לטפל בזה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי.
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה, הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על-פי פסק דין), התשע"א–2011, של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 37
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על-פי פסק-דין), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לא הספקתי להצביע.
היו"ר יצחק וקנין:
אני יכול להגיד את זה לפרוטוקול, שלא הספקת להצביע, אבל אני לא יכול לשנות את התוצאה.
אם כן, רבותי, הצעת החוק תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה.
הכרזתי על התוצאה. הכרזתי.