קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3160/18; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת עינת וילף)
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"א–2011, של חברת הכנסת עינת וילף. לרשותך עשר דקות.
עינת וילף (העצמאות):
כבוד היושב-ראש, תודה רבה לך, השרים, חברי חברי הכנסת, טוב, אני שמחה שביום כזה, שהוא על טורים כל כך גבוהים, אפשר לקחת פסק זמן ולעסוק בדברים קצת יותר נעימים ויפים, ואני חושבת שגם חשובים לטווח הארוך.
הצעת החוק נולדה מדיונים שהתקיימו בוועדת החינוך של הכנסת. אני בטוחה שהורים ואנשים שמגיעים לוועדת החינוך של הכנסת ישמחו לדעת שקולם נשמע. הרקע היה, שבמסגרת ניסיונות בעיריות מסוימות להכניס שיעורים ממוחשבים לבתי-הספר, הם הכריחו הורי תלמידים ותלמידים לרכוש מחשבים ניידים בעלות די גבוהה. כשההורים אמרו – חברי קדימה, אני מבינה שרק מעניינים אתכם המשחקים האלה ולא ממש העתיד – – –
נחמן שי (קדימה):
אל תחליטי איזה משחקים.
עינת וילף (העצמאות):
לא, אבל אני אשמח אם יהיה שקט.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, רבותי.
נחמן שי (קדימה):
– – –
עינת וילף (העצמאות):
כאלה משחקים, כן, כן.
נחמן שי (קדימה):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי חברי הכנסת מקדימה, חבר הכנסת נחמן, אני לא ארשה לכם – – –
נחמן שי (קדימה):
לא, זה לא נכון. זה משחקים? ההצעה הזאת זה משחק – – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת חסון.
נחמן שי (קדימה):
ההצעה הזאת זה משחק, זה קשקושים להביא את זה היום.
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת נחמן שי, אני לא רוצה להוציא אתכם מהמליאה.
יואל חסון (קדימה):
איפה הציבור שלכם – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת חסון, אני קורא לך פעם ראשונה.
מגלי והבה (קדימה):
חמישה חברי כנסת חמישה שרים.
עינת וילף (העצמאות):
כן, כשיודעים לפחות – – –
יואל חסון (קדימה):
וגם – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת חסון, אני קורא לך פעם שנייה.
עינת וילף (העצמאות):
כשיודעים לפחות – – – לכבודה של הכנסת.
נחמן שי (קדימה):
אין דבר, אתם תרוצו אחרי האנשים האלה.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת נחמן שי.
עינת וילף (העצמאות):
הבה נחזור להתנהלות ראויה. לא רוצים להקשיב, לא צריך. אבל לפעמים כדאי לעסוק גם בנושאי חינוך ולא רק במשחקים קואליציוניים שבינם לבין לנסות להשיג משהו אין דבר וחצי דבר. בואו מדי פעם נדבר על המהות. מדי פעם, לא צריך כל הזמן.
יואל חסון (קדימה):
את לא תלמדי אותנו מוסר פוליטי. תלמדי קודם – – –
עינת וילף (העצמאות):
טוב, ונחזור קצת לענייני מהות וחינוך – –
נחמן שי (קדימה):
אין חשמל באוהלים.
עינת וילף (העצמאות):
– – עבור אלה שבכל זאת מתעניינים בנושאים האלה.
יוחנן פלסנר (קדימה):
המהות היא למכור את המפלגה שלך בשביל איזה מקום – – –
עינת וילף (העצמאות):
הדיון עכשיו הוא על ספרים דיגיטליים. מעניין – בבקשה, לא מעניין – אתם מוזמנים לקחת הפסקה.
יואל חסון (קדימה):
בסדר, המורה וילף.
עינת וילף (העצמאות):
כן, כן – – –
מגלי והבה (קדימה):
תפסיקי לחלק ציונים.
עינת וילף (העצמאות):
לא מחלקת ציונים, רק אומרת: רוצים להקשיב? בבקשה. אם לא – אין צורך.
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת חסון, תן לה בבקשה להציג את הצעת החוק. תודה רבה.
קריאה:
– – –
עינת וילף (העצמאות):
לא, רק כדי שיהיה שקט צריך לדבר, לא? טוב, נחזור להתחלה.
נחמן שי (קדימה):
מפלגה דיגיטלית והצעה דיגיטלית.
עינת וילף (העצמאות):
אתה רוצה להמשיך לשחק את המשחקים האלה, או שמעניין אותך באמת לשמוע על הצעת חוק שיש בה היבטים חיוביים? לפעמים זה קורה, אני יודעת.
מגלי והבה (קדימה):
שמה?
עינת וילף (העצמאות):
שיש הצעות חוק עם היבטים חיוביים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מציעה לא להשיב. תציגי את הצעת החוק וזה יהיה הרבה יותר – – –
עינת וילף (העצמאות):
אני אשמח אם יהיה שקט ואפשר יהיה לדבר. תודה רבה.
הצעת החוק הזאת נולדה כתוצאה מדיונים בוועדת החינוך של הכנסת, שבה הורים באו והתלוננו על כך שבעיריות מסוימות ניסו להכניס שיעורים מתוקשבים, ממוחשבים, והכריחו תלמידים לרכוש מחשבים ניידים בעלות גבוהה. הורים אמרו שאינם רוצים – או חושבים שזה לא ראוי לרכוש לתלמידים מחשבים ניידים בעלות כל כך גבוהה – – –
אלי אפללו (קדימה):
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
זה לא מתאים לך, זה לא מתאים לך. אני מבינה – – –
אלי אפללו (קדימה):
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת אפללו.
אלי אפללו (קדימה):
אין להם חשמל באוהלים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
סליחה, עמיתי לסיעה, היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה. זו הצעת החוק שהיא מציגה ותאפשרו לה להציג את הצעת החוק שהיא מציגה. אתה לא רוצה, אתה לא תומך בהצעת החוק הזאת – יש לך אפשרות אחת: להצביע נגד.
עינת וילף (העצמאות):
כן, אתם מוזמנים להתנגד – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אבל תאפשרו לה להסביר את הצעת החוק. בבקשה.
נחמן שי (קדימה):
אבל היא מחלקת ציונים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת נחמן שי.
מגלי והבה (קדימה):
שלא תדבר אלינו, שתדבר לחבר'ה שלה שלא נמצאים פה – – –
נחמן שי (קדימה):
לאוהלים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תדברי ישר.
עינת וילף (העצמאות):
כן, אני פשוט אדבר לאלה שכן מעוניינים להקשיב.
אריה ביבי (קדימה):
יש להם הדירה, יש להם הכול, הם גרים ב"אקירוב". אתה מבין, אז הם רוצים עכשיו – – –
עינת וילף (העצמאות):
ושוב, אני אתחיל, עד שאפשר יהיה לעשות את זה כמו שצריך. אז כמו שאמרתי, הצעת החוק הזאת נולדה מדיונים בוועדת החינוך של הכנסת שהגיעו אליהם הורים שהרגישו שמכריחים אותם לרכוש מחשבים ניידים בעלות גבוהה כדי לאפשר, בחלק מהשיעורים, שיעורים ממוחשבים. כשהם אמרו שהם לא רוצים או לא יכולים לרכוש את המחשבים האלה, נאמר להם שהילדים שלהם לא יוכלו להשתתף בשיעור, כיוון שהשיעור כולו מיועד לכך שלילדים יהיה מחשב נייד. חשבתי שהתשובה שניתנה היא תשובה לחלוטין לא מקובלת, ולא ייתכן שיגידו שילד לא יוכל ליהנות משיעור מכיוון שהוריו חושבים שלא נכון לרכוש מחשב בעלות גבוהה. ניסיתי לחשוב איך ניתן להקל את המעבר הזה, כיוון שבכל זאת רצוי שפה ושם יתקיימו השיעורים האלה, והרעיון – – –
אריה ביבי (קדימה):
גברתי, זה היה בשדרות?
רוברט טיבייב (קדימה):
או באופקים?
עינת וילף (העצמאות):
זה היה בוועדת החינוך – אה, באיזו עירייה זה היה? זה היה בפתח-תקווה – – –
אריה ביבי (קדימה):
ובתל-אביב.
עינת וילף (העצמאות):
לא, לא בתל-אביב. אחד היה בפתח-תקווה, אחד בבת-ים – –
אריה ביבי (קדימה):
אבל לא בשדרות ולא באופקים.
עינת וילף (העצמאות):
– – והיתה עוד עירייה אחת. זו היתה יוזמה של העירייה, בכל מקרה. אני חושבת שעוד אחת גם בגני-תקווה. אבל יש ניסיונות כאלה בעוד עיריות, ותמיד יש בעיה שמסתמכים על תרומות בדברים האלה, ולא ראוי לעשות את זה כך.
למשרד החינוך יש בעצם כוח משמעותי, הכוח שמאפשר לו לאשר ספרי לימוד. הצעת החוק בעצם אומרת למשרד החינוך: תעשו שימוש בכוח שיש לכם לאשר ספרי לימוד, כדי להכריח את המוציאים לאור להוציא עותק אלקטרוני שניתן לקרוא בקורא אלקטרוני, מחשב נייד, כל מחשב לוח, כדי שהם יוכלו לשבת עם זה בכיתה.
בעצם ההצעה לא תקציבית, אינה עולה דבר, לא לילד ולא להוריו, ובעצם נותנת את האפשרות לילדים – – –
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
זה לא נכון, זה עולה הרבה כסף.
עינת וילף (העצמאות):
לא, זה לא עולה. אני אסביר למה זה לא עולה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
זה עולה ועוד איך.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברת הכנסת מיכאלי.
עינת וילף (העצמאות):
ההצעה לא משנה בכלום את המצב שיש כיום. המוציאים לאור ימשיכו להציע גם ספרים מודפסים וגם עותק דיגיטלי, כשהעותק הדיגיטלי יהיה נמוך משמעותית במחירו מהעותק המודפס, כמחצית המחיר. זה אומנם לא מוגדר בחוק אבל אלה הדברים שעליהם מדובר. הסכום יהיה נמוך משמעותית, וההורה יוכל להחליט אם הוא ממשיך לרכוש ספרי לימוד רגילים או שהוא רוכש את העותקים הדיגיטליים ואת הקורא האלקטרוני. לקורא האלקטרוני אכן יש עלות – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
מה בשאלה של השוויוניות בין התלמידים?
עינת וילף (העצמאות):
אוקיי, אז אני אתייחס גם לזה. לקורא האלקטרוני אכן יש עלות, אבל בהנחה שהספרים יהיו במחצית מהמחיר או 60% מהמחיר, העלות של הקורא הדיגיטלי תחזיר את עצמה בתוך שנה, שנתיים, לכל היותר שלוש שנים.
ולכן, בפועל, יש כאן החלטה של ההורים. הם לא מחויבים לדבר, איש לא מכריח את הילד בשום הוצאה. הם יכולים לבחור, ניתנת להם אפשרות הבחירה, כשיש להם גם יתרונות שהספרים כמובן יותר קלים והתלמידים לא צריכים לסחוב ילקוט לבית-הספר.
לגבי שאלת השוויוניות, ההנחה היא – ואנחנו ראינו את זה בהקשרים אחרים – שאנחנו נותנים את האופציה. בכיתה עצמה התלמידים יוכלו לעשות שימוש במה שנוח להם. חלק ירכשו ספרים וחלק ירכשו קורא דיגיטלי וספרים דיגיטליים, ובהתחלה, בשנה הראשונה, זה נכון, ישבו בכיתה תלמידים שעושים שימוש בכלי הזה ותלמידים שעושים שימוש בספרים מודפסים. בשנה השנייה כבר מחצית מן הכיתה, מן הסתם, תעשה בזה שימוש, ובשנה השלישית אולי כבר כל הכיתה. המחירים יורדים כל העת, ואנחנו מדברים על הגישור על תקופת המעבר.
החוק גם נותן מענה לשאלה של המורים, שהיא מאוד חשובה, איך יהיו להם כלי אכיפה וגיבוי להבטיח שהשימוש בכלים האלה יהיה אך ורק ללימוד, ואנחנו גם ניתן את דעתנו על הנושא של המוציאים לאור, להבטיח שאכן רכישת העותקים היא רכישה כדין ואין רכישה של עותקים פיראטיים ועותקים פרוצים.
יש כאן בעצם הצעת חוק שמאפשרת מעבר שמונע חיכוכים עם הורים, שמונע עלויות מיותרות, שנותן – בסך הכול הוא רק נותן אופציות, נותן בחירה ומאפשר לנו להתקדם בקצב הרבה יותר מהיר ליום שבו כולם יוכלו לשבת בכיתות ולעשות שימוש באמצעים המתקדמים ביותר, ואז גם אפשר יהיה להתחיל להתאים את חומר הלימוד לאמצעים האלה באופן שייעשה שימוש בכל היתרונות שיש לאמצעים הדיגיטליים.
אני רוצה להודות לשר החינוך שהחליט לתמוך בהצעה. זה חלק מהחזון הכולל שלו בנושא של מחשוב מערכת החינוך, אז אני מברכת אותו שהוא החליט לתמוך בזה. אני רוצה גם להודות – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני רוצה לומר שעד עתה, שר החינוך שאמור להשיב על הצעת החוק – – –
עינת וילף (העצמאות):
אני חושבת שסגן שר החינוך אמר שהוא ישיב.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא. אז אני מודיעה שאף אחד כרגע לא אמור להשיב על הצעת החוק.
זאב אלקין (הליכוד):
סגן שר החינוך – – –
עינת וילף (העצמאות):
סגן שר החינוך אמר לי שהוא משיב.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
סגן שר החינוך, אוקיי.
עינת וילף (העצמאות):
כן, כן. סגן שר החינוך אמר לי שהוא משיב. שר החינוך אמר שהוא תומך בזה בוועדת שרים לענייני חקיקה, ואני בהחלט רוצה להודות לו על תמיכתו, וגם לציין את נועם בר-לוי, עוזרי הפרלמנטרי, שעבד על החוק רבות במשך חודשים ארוכים והביא לתוך העניין את שלל האיזונים.
אז אני רוצה להודות לכם, לבקש את תמיכתכם, ותודה רבה לכם.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה לך, חברת הכנסת עינת וילף. יעלה ויבוא כבוד סגן שר החינוך, חבר הכנסת מוזס. חבר הכנסת מוזס, נא לעלות להשיב לחברת הכנסת עינת וילף על הצעת החוק. אני מבינה שהממשלה תומכת.
מגלי והבה (קדימה):
מוזס, אתה דיגיטלי או – – –
קריאות:
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בבקשה, אדוני.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
– – דברי תשובה להצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, של חברת הכנסת עינת וילף, פ/3160. הצעת החוק שבנדון נדונה בוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון האחרון, 17 ביולי. הצעת החוק אושרה לקריאה טרומית בלבד, ובכפוף לכך שהמשך החקיקה ייעשה בהסכמה ובתיאום עם שר החינוך.
הצעת החוק מבקשת לקבוע שכל ספרי הלימוד שיאושרו על-ידי משרד החינוך יצאו לאור בגרסה דיגיטלית, במקביל להפצתם בגרסה קשיחה. הצעת החוק מגדירה ספר דיגיטלי כגרסה של ספר הניתנת לקריאה באמצעות קורא אלקטרוני ומבקשת להחיל את החוק שנה מיום פרסומו; אז תהיה החלת החוק. הצעת החוק עולה בקנה אחד עם יעדי המשרד להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 ומסמנת מגמה חיובית אשר לתקשוב מערכת החינוך.
חברי חברי הכנסת, משרד החינוך, במסגרת התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, מוביל בימים אלה מהלך לייצור חלופה דיגיטלית לספרי הלימוד המודפסים הקיימים, כך שבתוך חמש שנים לכל ספרי הלימוד תהיה גרסה דיגיטלית ומרבית המקצועות יילמדו באמצעות ספרי לימוד דיגיטליים. בתוך מהלך זה, החל משנת הלימודים תשע"ג יאשר המשרד ספרי לימוד רק אם יכללו גרסה דיגיטלית בסיסית. הרב גפני.
משה גפני (יהדות התורה):
מה?
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
בתוך מהלך זה, החל משנת הלימודים תשע"ג יאשר המשרד ספרי לימוד רק אם יכללו גרסה דיגיטלית בסיסית.
משה גפני (יהדות התורה):
ואם אני לא רוצה?
עינת וילף (העצמאות):
אתה לא חייב.
משה גפני (יהדות התורה):
– – – כתוב שיורידו את האישור.
קריאה:
לא יאשרו.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
עכשיו זה לא נושא – אתה יכולת להתנגד. כבוד סגן השר.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מתנגד, אני רוצה לעלות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
סליחה, א. אתה לא נרשמת. להצעת החוק יש מתנגדת אחת בשם חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, שהיא תעלה מייד אחרי – – –
מגלי והבה (קדימה):
תני לו, לפנים משורת הדין, גברתי.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא לפנים משורת הדין. נא להמשיך בתשובה, בבקשה, כרגע. לפנים משורת הדין – גם אם הוא רוצה מאוד, הוא צריך קודם כול לעשות דבר אחד, לבקש אצל מזכירת הכנסת.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
במהלך תקופת הביניים – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני סגן השר, אם אני לא רוצה – במערכת אצלי אני לא רוצה את זה – אז לא יאשרו לי את ספרי הלימוד?
קריאה:
לא.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אני חושב שבמסגרת הדיונים בוועדת החינוך יובאו הערותיך הנבונות והחשובות.
במהלך תקופת הביניים, מו"לים, מוציאים לאור, אשר ספריהם אושרו או שנמצאים בהליך אישור, אשר יציגו לקראת שנת הלימודים תשע"ג, עד סוף אפריל 2012, ספרי לימוד בגרסה הדיגיטלית, יהיו זכאים למענק עידוד חד-פעמי שייקבע בהמשך.
משרד החינוך ימליץ לבתי-הספר המשתתפים בתוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 לרכוש ספרים דיגיטליים, ובנוסף, בבתי-הספר הללו יתבצע מיפוי לגבי תלמידים שאין להם מחשבים בבתיהם כדי לאפשר מתן פתרון באמצעות הפרויקט "מחשב לכל תלמיד".
בנוסף, במסגרת הדיונים על תשלומי הורים, משרד החינוך יבחן יחד עם משרד האוצר את האפשרות לקניית זכויות שימוש על חלק מספרי הלימוד. לאחר מתן ההנחיה, ספרי הלימוד יוצעו למכירה בשני האופנים הבאים: א. ספר מודפס כולל גרסה דיגיטלית; ב. גרסה דיגיטלית בלבד, במחיר של 60% לכל היותר ממחיר הספר המודפס. אני מבין, חברת הכנסת וילף, שזה מתואם עם המשרד.
חשוב לציין בהקשר זה, כי על אף האמור, המשרד יבקש לשמור על איזון להמשך הדרך ולהמשיך לעודד תלמידים לקרוא ספרי קריאה במסגרת לימודי השפה בבתי-הספר. הרב גפני, אולי זה תשובה בשבילך גם כן.
לאור האמור, ובתנאי שחברת הכנסת המציעה מסכימה לקידום הצעת החוק בתנאים האמורים – –
עינת וילף (העצמאות):
כן.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
– – אבקש מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית בלבד, בכפוף להסכמה לתיאום המשך החקיקה עם משרד החינוך.
באותה מסגרת בוועדת החינוך אנחנו גם נדאג שלא יהיו מו"לים פיראטיים; הספרים הדיגיטליים, שלא יהיו צריבות פיראטיות. יש הרבה הרבה, בתחום הזה – כפי שאנחנו נוכחים לדעת בתחומים אחרים, אם זה בתחום של המוזיקה, וכל הדרכים האלה – הרבה הרבה זיופים, ואנחנו צריכים להישמר מכל משמר.
אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בתנאים האמורים. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לסגן שר החינוך חבר הכנסת מוזס. להצעת החוק יש מתנגדת אחת, חברת הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת גפני, זה עוד לא לך. לאחר מכן, אאפשר דקה מן הצד גם לחבר הכנסת גפני, לפנים משורת הדין.
משה גפני (יהדות התורה):
תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בבקשה, חמש דקות יש לך. סיימת, נכון? לאור ההסכמות, אני הבנתי מחברת הכנסת עינת וילף – את מסכימה לתנאים הללו להמשך החקיקה.
עינת וילף (העצמאות):
כן.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בבקשה, גברתי, חמש דקות.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מאוד מאוד שמחתי לשמוע שיש לנו הצעת חוק כזאת. אני כאן לא בשביל להתנגד אלא בשביל להימנע ולספר לכם שיש בעיה מאוד גדולה עם הנושא של דיגיטציה של ספרי לימוד. הבעיה קיימת כבר לא העשור הראשון אלא הרבה יותר. הבעיה של ספרי לימוד קיימת כבר המון שנים במשרד החינוך. המון שנים לפני השתמשנו בהם, כספר. קיבלנו ספר בבית-ספר, לא היינו צריכים לבוא ולבקש מההורים לקנות ספרי לימוד. אנחנו קיבלנו את כל החומר מבית-הספר על-פי החוק, חוק חינוך חובה חינם. אחר כך הגיעו כל מיני חברות ומו"לים שהתחילו להתפרנס. חברי חברי הכנסת, בשנת 2009 מו"לים התפרנסו בזכות הכיס של אותם הורים סכום לא קטן: 450 מיליון שקל בשנה. בשנת 2010 ההכנסות הפכו להיות מאוד גדולות, 1 מיליארד שקל בשנה. שאלתם פעם למה? למה? כל שנה אחרי החופש הגדול ההורים במצוקה, ההורים, שבעצם אין להם אחרי החופש הגדול כסף בחשבון הבנק, הם נזקקים לבוא ולקנות ספרי לימוד ולשלם 800 שקל, 1,000 שקל, וזה הון תועפות, ואחר כך, במשך השנה צריך להוסיף עוד. יש חוברת אחת שפתאום המנהלת אומרת לקנות, יש עוד ספר שצריך לרכוש. צר לי מאוד.
כשאני שמעתי את חבר הכנסת משה גפני – לא, ואם אני אתנגד, אני לא רוצה להצביע – אני מבינה אותו. לחבר הכנסת משה גפני יש שמונה ילדים, זה אדם שמבין על מה הוא מדבר. חברת הכנסת עינת וילף, העלות תהיה הרבה יותר גדולה להורים, למגזר של אותם אנשים שהחליטו להביא ילדים לעולם הזה במדינת ישראל. אני יודעת שיש הרבה מאוד חברות שיודעות להוציא כסף מאתנו, מחוברות. תאמינו לי שחברות היי-טק יפתחו אפליקציות חדשות בעתיד, פרוטוקולים מיוחדים, מערכות הפעלה בשביל להפעיל את אותם ספרי לימוד. אני מהנדסת אלקטרוניקה ורציתי להיות גם מתכנתת. אני מכירה טוב מאוד תוכנה ומחשבים.
אגיד לכם שעוד מעט, בעוד עשר שנים, אנחנו לא נוכל לפקח על ספרי הלימוד במחשבים. תסתכלו איזו פרופגנדה יודעים לעשות ערביי ישראל. הם ייכנסו לכל מערכת הפרוטוקולים של ספרי הלימוד, הם יכתבו בשבילנו את ההיסטוריה של מדינת ישראל. תתעוררו. אני מצטערת שגדעון סער לא נמצא כאן, ששר החינוך גדעון סער לא נמצא כאן. יהיו הרבה האקרים שיתקינו לנו ספרי לימוד משלהם. אתם תשכחו את התורה, אתם תשכחו מה זה תהילים. ילדי ישראל ילמדו את ההיסטוריה של פלסטין. אני מאוד מבקשת להיזהר לפני שאתם תתמכו בהצעת החוק הזאת. אני בטוחה שהיא תעבור, אבל אני מזהירה אתכם שבעוד כמה שנים אנחנו נאכל את הטעויות האלה. ועוד יותר, ההורים בזמן הזה ישלמו את המחיר שלהם. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חברת הכנסת מיכאלי, שאפשרת מזמנך, מתוך חמש הדקות, עוד שתי דקות כמעט, ואני אאפשר לך, חבר הכנסת גפני, התנגדות מהצד בפרק זמן של דקה. לאחר מכן תעלה חברת הכנסת עינת וילף. בבקשה, חבר הכנסת גפני. חברים, אפשר שקט בבקשה?
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך על זה שאת נוהגת אתי לפנים משורת הדין. אני רוצה לומר דבר ענייני: אני לא מסכים לחוק הזה. יש לי הרבה מה לומר בעניין של החוק אבל לא על זה עליתי. אני לא מתערב בחינוך הממלכתי. משרד החינוך יחליט – – –
קריאה:
בינתיים.
משה גפני (יהדות התורה):
בינתיים, בסדר, בינתיים. כל עוד אתה – לא חשוב. על כל פנים, אני לא מתערב בעניין הזה. שיחליטו. שיחליט משרד החינוך, תחליט הכנסת, לא מתערב. אני לא מסכים, מערכת החינוך החרדית, אני לא מסכים לחוק הזה. אגב, יש לי שלושה ילדים, שיהיו בריאים. אני לא מסכים לחנך לא את הילדים שלי ולא את הנכדים שלי בנושא הזה של ספרי קריאה דיגיטליים, שאחרי זה מתחברים גם לאינטרנט. לא מסכים לזה בשום פנים ואופן. בערכים שלי יש דברים יותר חשובים. דיגיטלי זה חשוב ואינטרנט זה חשוב, הכול חשוב. כל עוד יש התכנים שיש באינטרנט וכל מה שנלווה, אנחנו לא מחנכים את הילדים שלנו לזה.
עכשיו, אנחנו נותנים את הספרים שלנו לאישור משרד החינוך. אם החוק הזה, חבר הכנסת מוזס, מתקבל כמות שהוא, אנחנו יוצאים מתוך המערכת. אנחנו לא ניתן בשום פנים ואופן לחנך את הילדים שלנו בצורה הזאת. נכון, יש בעיה, ספרי הקריאה וכל מה שנלווה לעניין הזה. כל עוד לא יפתרו הבעיות של התכנים, אצלנו, במערכת החינוך שלנו, זה מעל לכול. החינוך מעל לכול, הערכים מעל לכול, הנוחיות זה רק אחר כך. אני מתנגד לחוק הזה. אם רוצים, בבקשה, בוועדה, שיוציאו את המוכר שאינו רשמי מהחוק. תתמודדו אתם עם מערכת החינוך הממלכתית המאוד-מצליחה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חברת הכנסת עינת וילף, מעוניינת לעלות?
עינת וילף (העצמאות):
יש לי הרבה – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
האם גברתי רוצה לעבור להצבעה?
עינת וילף (העצמאות):
כן.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אני אאפשר לכבוד סגן השר להגיע למקומו. בבקשה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"א–2011,
לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
36 בעד, שלושה מתנגדים, לא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"א–2011, של חברת הכנסת, תועבר לדיון ולהכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך של הכנסת.