קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הדייר (תיקון – תובענה לפינוי), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/763/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הדייר (תיקון – תובענה לפינוי), של חבר הכנסת שיח' אברהים צרצור וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת צרצור – בבקשה, אדוני. ישיב שר המשפטים יעקב נאמן.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, מכובדי השרים, כנסת נכבדה, סוגיית הדיירות המוגנת מוסדרת כידוע בחוק הגנת הדייר, התשל"ב–1972. תכלית החוק היא הכוונה לאפשר גם לאנשים בעלי הכנסה נמוכה להבטיח לעצמם קורת גג לכל חייהם. כיום, לצערי הרב, יש קריסה של מוסד הדיירות המוגנת, ועל כן בתי-המשפט נוטים לפרש את חוק הגנת הדייר בצמצום. אולם בחוק הגנת הדייר מנויות עילות הפינוי היחידות שבעטיין אפשר לפנות דייר מוגן מדירתו: כאשר הדייר צובר חובות ולא משלם את דמי השכירות, כאשר הדייר לא קיים תנאי מתנאי השכירות ואי-קיומו של תנאי זה מאפשר לבעל-הבית את הזכות לפנותו לפי תנאי השכירות, או כאשר המושכר ניזוק נזק ניכר, בזדון, על-ידי הדייר.
אפשרויות אחרות לפינוי דייר מוגן כרוכות במציאת דיור חלופי, ובזאת אני אתמקד. כאשר בעל-הבית הוא גוף ציבורי, והוא נדרש להשכרה למעוטי יכולת, ובמקביל התנאים שהביאו להשכרתו לדייר חדלו מלהתקיים, על בעל-הבית למצוא לדייר סידור חלופי. חוק הגנת הדייר, כבוד היושב-ראש, מאפשר לבית-המשפט להימנע מלצוות על פינוי על אף קיומה של עילת פינוי שמניתי קודם. כאשר בית-המשפט נותן פסק-דין של פינוי במקרה של דיירות מוגנת, הוא רשאי ליתן לדייר ארכה של שנה אחת, אם קיימת לכך הצדקה.
על כן, הצעת החוק שמונחת בפניכם באה לטפל בסוגיה זו. רבים מהדיירים המוגנים כיום מוצאים את עצמם תחת תביעות פינוי בעילה של אי-קיום תנאי או שינוי במושכר, לאחר שעברו שנים רבות מאז האי-קיום או השינוי הנטענים, ולמעשה הדבר מאפשר פינוי הדיירים ברגע שבעל הנכס חפץ בכך. לכן מוצע לתקן את סעיף 131 לחוק הגנת הדייר ולקבוע כי תובענה לפינוי דייר מוגן בעילה של אי-קיום תנאי מתנאי השכירות תוגש לבית-המשפט המוסמך בתוך שבע שנים ממועד אי-קיום התנאי, וזאת, כאמור ברישא של אותו סעיף: על אף האמור בכל דין, חוזה או הסכם.
כבוד היושב-ראש, מדובר במאות משפחות קשות יום, משפחות חד-הוריות, מעוטי יכולת, זקנים, נכים ומשפחות הנתמכות על-ידי לשכות הרווחה של העיריות והמועצות המקומיות, ויש מקום להתחשב במצבן על-ידי מתן אפשרות למשפחות אלה להסדיר את עניינן בלי צורך לזרוק אותן לרחוב.
כבוד היושב-ראש, אני באופן אישי ביקרתי בשכונות מהסוג הזה, שבהן דיירים מוגנים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
האם החוק היום לא מאפשר לבית-המשפט לתת "הגנה מן הצדק", מה שנקרא?
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
יש, אמרתי זאת לפני כמה רגעים, אבל, לצערי הרב, הצד שהוא בעל הנכס – או איש פרטי, או הממשלה, או משרד השיכון, או חברה מסוימת – לא נוטה תמיד לדבוק בעקרונות הצדק כפי שהם באים לידי ביטוי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בית-המשפט צריך לדבוק.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
בית-המשפט קובע, כפי שאמרתי לפני כמה רגעים, כבוד היושב-ראש, נותן ארכה של שנה. במסגרת השנה הזאת הדייר המוגן צריך לפתור את הבעיה. אבל מדובר במאות משפחות שהיכולת שלהן לא מאפשרת להן לפתור את הבעיה הזאת. ולכן באה הצעת החוק הזאת, כדי לתקן את המצב הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להשאיר לשיקול דעת החברות.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
בדיוק ככה. היות שאני הבנתי שהממשלה מתנגדת לחוק, אני נעניתי לבקשה להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום, בתקווה שהנושא הזה, כבד המשקל, יידון במסגרת ועדת הכלכלה בצורה מעמיקה ביותר. הנושא אולי לא יבוא על פתרונו על-ידי חקיקה, אבל משרד השיכון, משרד האוצר – אושיות השלטון צריכות למצוא את הדרך, בצורה יצירתית – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כי ההצעה שלך היא הצעה שמתאימה לדב חנין, באידיאולוגיה, זאת אומרת רפורמה אגררית, כי פה, בכל זאת, אם אני הבעלים, ואתה נכנסת אלי כדייר, ואתה רוצה מן הצדק לתת לו, שזה דבר חשוב מאוד, אתה גורם לי נזק גדול, ואני לא בטוח – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
דרך אגב, כבוד היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – שהתנועה שאדוני מנהיג אותה מסכימה.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
– – דווקא הצעת החוק הזאת באה לפתור את הבעיה לא במה שנקרא הסקטור הפרטי, אלא בסקטור הציבורי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אה, זה דבר אחר.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
בדיוק ככה, היות שהדייר המוגן קיים גם כאן וגם שם. אני התחלתי להגיד שאני ביקרתי בהרבה שכונות ערביות בערים המעורבות, באופן נקודתי, והבעיה הזאת קיימת בצורה המחמירה ביותר, דרך אגב, כבוד היושב-ראש, בערים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד חבר הכנסת השיח', אני רוצה לומר לך, המסורת היהודית לא אפשרה לאדם לקבל ריבית כאשר הוא נותן הלוואה.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
נכון, גם אצלנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור. אני אומר לך רק מה היה הפתרון אצלנו. נוצר מצב שבו כל העשירים שמחו, אמרו: אני לא יכול לתת לך הלוואה כי אסור לי לקחת ממך ריבית. באו ותיקנו תקנה, שנקראת "תקנת פרוזבול", שבאו ואמרו: אנחנו מתירים לקחת ריבית. אל תעשה טובות. פה אותו דבר. אם תעשה איזה דבר שיציל כמה משפחות, להבא כבר לא ייתנו לאף אחד איזו מערכת להיכנס אליה, מתוך ידיעה שבסופו של דבר היא תופקע מידי הממשלה.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
ולכן – אני ידעתי, כבוד היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לכן – מי שרוצה לפעמים לעזור למסכנים מוצא את עצמו – – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
– – על בסיס אותו עיקרון שדיברת עליו עכשיו, כבוד היושב-ראש, אני נעניתי בחיוב לבקשה להפוך את הצעת החוק להצעה רגילה – –
אילן גילאון (מרצ):
– – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
– – היות שאני מאמין שבמסגרת ועדת הכלכלה נוכל לבדוק את הסוגיה הזאת בצורה מעמיקה ביותר, ואולי בשיתוף פעולה עם רשויות השלטון, הממשלה, נוכל למצוא גם פתרונות לבעיות הקריטיות האלה, הקשורות לחיי היום-יום של משפחות, כפי שאמרתי, נטולות כל יכולת, ובזה צריכים להתמקד. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אברהים צרצור. כבוד השר ישיב, מתוך ידיעה שחבר הכנסת צרצור הסכים להעביר את זה לוועדה שאנחנו נקבע, לדיון כהצעה לסדר-היום.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר ולקבוע כי תובענה לפינוי הדייר המוגן, בעילה של אי-קיום תנאי מתנאי השכירות, תוגש לבית-המשפט המוסמך בתוך שבע שנים ממועד אי-קיום התנאי, על אף האמור בכל דין, חוזה או הסכם. זאת, על-פי דברי ההסבר, משום שדיירים מוגנים רבים מוצאים את עצמם עומדים בפני תביעות פינוי שנים רבות לאחר האי-קיום או השינוי של תנאי השכירות הנטענים.
תביעה לפינוי דייר מוגן מכוח סעיף 131 לחוק הגנת הדייר היא תביעה במקרקעין כמשמעותה בסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות; כך פסק בית-המשפט העליון בעניין פדריקו בע"מ נגד וילוז'ני, וגם שרקאוי נגד מינהל מקרקעי ישראל. סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה במקרקעין שהם מקרקעין מוסדרים תהא 25 שנה, ובמקרקעין שאינם מוסדרים 15 שנה. מכאן אפוא שעל-פי הדין הקיים זכאי בעל דירה להגיש תביעה לפינוי דייר מוגן גם בחלוף זמן רב יחסית מן המועד שבו נוצרה העילה.
עוד נציין כי ייתכן שההפרה תהיה הפרה נמשכת, דהיינו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
טענת השתק תהיה מ-15 שנה במקום 25 שנה? זאת אומרת שהוא יאמר – בעלות נוגדת במקום 25 שנה, יהיה 15 שנה לפי ההצעה?
שר המשפטים יעקב נאמן:
לא. לפי החוק הקיים, מקרקעין שאינם מוסדרים, זה 15 שנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ומוסדרים, מה שרשום בטאבו – – –
שר המשפטים יעקב נאמן:
25 שנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 שנה. אוקיי.
שר המשפטים יעקב נאמן:
עוד נציין כי ייתכן שההפרה תהיה הפרה נמשכת, דהיינו כזאת שנוצרה מדי יום מחדש. בנסיבות אלה, כל עוד לא חדל הדייר המוגן מן ההפרה עדיין לא החל מירוץ תקופת ההתיישנות, ולפיכך ייתכן שגם בחלוף זמן רב מן המועד שבו החלה ההפרה לא התיישנה עדיין התביעה של בעל הדירה לפינוי הדייר.
זהו כאמור הדין הקיים, והצעת החוק מבקשת למעשה לשנותו על-ידי קיצור תקופת ההתיישנות. אלא שלא הוצגו טעמים טובים לכך.
נוסיף לכך גם את העובדה כי לאחר חוקי-היסוד סבורים בתי-המשפט כי יש לשנות את הגישה כלפי הדיירות המוגנת בשל הפגיעה הקשה שיש בזכות הקניין – ראה למשל פסק-הדין בעניין "מודרן בילדינגס הולדינגס" נגד יהודה לנקרי, ונראה כי אין טעם טוב לקיצור תקופת ההתיישנות בהקשר זה, ויש להותיר את הדין הקיים על כנו.
עוד נדגיש כי מדיניות זו אושרה אך זה מקרוב על-ידי ועדת השרים לחקיקה במסגרת אישור הצעת חוק דיני ממונות (הקודקס האזרחי), התשע"א–2011, אשר אימצה בחלק ההתיישנות את הדין הקיים.
מכל הטעמים האמורים אנו מציעים להתנגד להצעת החוק. יחד עם זאת אין לממשלה התנגדות, כפי שהציע המציע הנכבד, שהדבר יידון במסגרת הצעה לסדר-היום בוועדה שתקבע ועדת הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
באיזה ועדה אדוני רוצה שזה יהיה? חבר הכנסת צרצור, באיזה ועדה אתה מבקש שזה יהיה?
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
ועדת הכלכלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ועדת הכלכלה. בסדר גמור. ובכן, יש הסכמה של הממשלה להעברת הנושא כהצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה לדיון ממצה, ולכן אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק הגנת הדייר (תיקון – תובענה לפינוי), היא תהפוך להיות הצעה לסדר שתועבר לדיון, אם הכנסת תסכים, לוועדת הכלכלה. מי שבעד להעביר לוועדת הכלכלה – בעד; מי שנגד – להסיר מסדר-היום.
נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 31
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעתו של חבר הכנסת אברהים צרצור לגבי הנושא תובענה לפינוי זכתה ברוב של 31, כשאחד נמנע, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. תודה רבה.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חברת הכנסת גלאון ירדה מהצעת החוק שלה בשלב זה.