קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בית-העצמאות (תיקון – מושב בית-התנ"ך), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2801/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית) היו"ר ראובן ריבלין: ועכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק, ולא להצעה לסדר-היום, והיא הצעת חוק בית-העצמאות (תיקון – מושב בית-התנ"ך), התשע"א–2010, של חברת הכנסת מאיר שטרית. תשיב – שרת התרבות, השרה לימור לבנת. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, גם כאן אני מוכרח להגיד שאינני מבין מדוע הממשלה מתנגדת להצעת החוק. כידוע, אדוני היושב-ראש, בית-התנ"ך, שנמצא בתל-אביב, שבו הוכרזה המדינה, ניתן במתנה – הבית הזה ניתן במתנה כדי לשכן בו את בית-התנ"ך; זה, כמובן, הבניין שבו הוכרזה המדינה, בית-העצמאות, so called. משום מה, אדוני היושב-ראש, הממשלה מתכוונת ורוצה להעביר את הבניין הזה לעיריית תל-אביב, והודיעה שהיא מוציאה משם את בית-התנ"ך. אני לא מבין למה מישהו רוצה להוציא את התנ"ך מעיריית תל-אביב. זה 40 שנה, אדוני, פועל בית-התנ"ך בקומה השנייה והשלישית של בית-דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16 בתל-אביב. דיזנגוף נתן את הבית במתנה תוך בקשה לקבוע ששם יהיה בית-התנ"ך אשר יהיה פתוח לכלל הציבור. בית-התנ"ך מציג לציבור 800 יצירות אמנות הקשורות לנושאי התנ"ך, ספרי תנ"ך עתיקים בני 400 שנה, ספרי תנ"ך ב-160 שפות; בבית-התנ"ך מאוחסנים ועומדים לעיון הציבור כ-1,000 מחקרים והרצאות מהחוג לתנ"ך של ראש הממשלה ושל נשיא המדינה, מאז בן-גוריון, אוסף אוצר רבעוני "בית המקרא" משנת 1956 עד היום, 1,700 עבודות בחקר התנ"ך, ספרייה לתולדות היישוב והמפעל הציוני ירושתו של ד"ר ברוך בן-יהודה, מנהלה המיתולוגי של גימנסיה "הרצלייה", ספריית הסניף הישראלי של האיגוד העולמי לגנאלוגיה יהודית, ספריית איגוד נשים יוצרות הפועלת בחסות בית-התנ"ך, ארכיון וספרייה של נח"ת – נוער חובב תנ"ך, המקיים בבית היערכות לחידוני תנ"ך ולהכנת עבודות בגרות במקצוע התנ"ך, ארכיון סרטים הקשורים לתנ"ך, הגדול מסוגו בארץ. בבית-התנ"ך מתקיימות הרצאות סדירות ותכופות בנושא התנ"ך והיערכות לימודית לקראת הטיולים בארץ-ישראל המאורגנים על-ידי בית-התנ"ך. אנשי בית-התנ"ך מיסודה של החברה לחקר המקרא קיבלו את החזקת הבניין על-פי בקשתם של דוד בן-גוריון, זלמן שזר, פנחס ספיר ויהושע רבינוביץ כמשימה של הצלתו הפיזית ומילויו בתוכן של הבניין ההיסטורי הזה, שבו הוכרזה עצמאות ישראל, בניין שעמד מוזנח בשנים שטרם נכנס אליו בית-התנ"ך. במשך אותן 40 שנה, אדוני, שבית-התנ"ך פועל, פועלים 1,400 אנשי בית-התנ"ך, חדורי מוטיבציה ערכית, בהתנדבות מוחלטת, הן בעשייה, הן בתרומה כספית מכיסם האישי. בשנת תשס"ט, 2009, חוקק בכנסת חוק בית-העצמאות, שיזם יושב-ראש הנהלת בית-התנ"ך דאז, חבר הכנסת לשעבר אפרים סנה, במטרה לקיים במוסד הלאומי-ממלכתי את ההתייחסות המשולבת לנושא העצמאות כהמשך מובנה לזיקה אל התנ"ך, ברוח הנאמר בפתיח של מגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה – – – הוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". במהלך הדיון בוועדת החינוך של הכנסת ניתנה הבטחה שלטונית מפיו של גנז המדינה, מי שיועד מטעם הממשלה לממש את החוק, שבית-התנ"ך ימשיך לפעול מתוך הבית בשדרות-רוטשילד 16. על יסוד אותה התחייבות שלטונית סוכם החוק בוועדה. משהביא יושב-ראש ועדת החינוך את החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במליאת הכנסת הוא חזר בו מהבעת ההסכמה ודיווח לבית על אותה התחייבות שלטונית, ועל יסוד מצג זה חוקק החוק – הוא לא חזר בו, הוא חזר והודיע על ההתחייבות. במהלך דיוני הוועדה כתב אליה יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, שר המשפטים פרופסור יעקב נאמן – אני מצטט את יעקב נאמן: "אין ספק שיש קשר ישיר בל ינותק בין התנ"ך לעצמאות, ויש מקום לשיכונם תחת קורת גג אחת". לאחרונה, במכתב נוסף, למזכיר הממשלה, שר המשפטים נאמן – עכשיו – מגדיר את בית-התנ"ך "עמותה העוסקת בעבודת קודש": פנייה למזכיר הממשלה "לעשות ככל יכולתך לסייע לעמותה להמשיך בפעילותה". בחוק עצמו, בסעיף הגדרותיו, מטרותיו, בסעיף 5(3), מפורטת המטרה "לקיים פעילות חינוכית ותרבותית ברוח מגילת העצמאות תוך הדגשת הזיקה בין התנ"ך ובין עצמאות ישראל". על כל אלה, אדוני, על אף כל מה שציינתי, יש עכשיו מי שמנסה לעוות את החוק ואת רוחו, בניסיון לגרש את בית-התנ"ך מתוך הבית בשדרות-רוטשילד, ובכך לחסל מוסד זה, וגם להכרית את שמורת הטבע האנושית של חבורת המתנדבים, שריד של החברה מימים יפים. כדי למנוע כל פרשנות מעוותת שתביא להיפוך כוונת המחוקק ורוחו, אני מעלה את הצעת החוק הזאת, של בית-העצמאות, שהיא תיקון מילולי אבל יכלול בנוסח בית-העצמאות ביטויי הבהרה מפורשים בדבר המשך פעילות בית-התנ"ך, לשם מניעת ספק או עיוות של מהות החוק הראשי, בשל הגדרותיו ומטרותיו. מי שמנסה לעוות את מהות החוק מתכסה בתואנה שלפיה אי-אפשר, כביכול, לכלול בחוק התייחסות ספציפית לעמותה. לא מוכר לנו איסור כזה בחוק, אדוני. מסתבר מנוסח מכתב המשפטן המובהק פרופסור נאמן, שציטטתי לעיל, כי גם הוא איננו מוצא הצדקה לטענה זו. אדרבה, קיימים בספרי חוקי מדינת ישראל חוקים ספציפיים לעמותת דוד בן-גוריון, עמותת "יד בן-צבי", מרכז בגין ואחרים. יתר על כן – – – היו"ר ראובן ריבלין: אם אתה מדבר על מרכז בגין, תדע לך שבמה שנקרא Spanish colony, מול המדפיס הממשלתי ותחנת הרכבת, במרומי הגבעה שמתחתיה נמצא החאן הירושלמי, הכריז בן-גוריון על הגבעה כגבעת התנ"ך, ואפילו התחילו לבנות. הצליחו לבנות רק שלד של החנייה, ומאז, 50 שנה מאז הוכרזה הגבעה כגבעת בית-התנ"ך, עוד לא נעשה שום דבר שם. אמרו שהוא יועבר מבית צינה דיזנגוף. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, תראה, הבניין קיים 40 שנה, הוא פועל 40 שנה. השר מיכאל איתן: בסוף יהיה שם מרכז קניות. מאיר שטרית (קדימה): ודאי. אני לא מבין למה, אדוני, לאחרונה, החליט מינהל מקרקעי ישראל, בשם משרד ראש הממשלה – אני לא מבין למה – בניגוד להסכמים קודמים, לדרוש מבית-התנ"ך, כדי לגרש אותם, שכר דירה של מיליון שקל. באמת, יש תמיהה. ממתי מוסד לחינוך ותרבות כמו בית-ספר או מתנ"ס משלם למדינה שכר דירה, כאשר כל התמיכה שמקבלים מהמדינה היא, תתפלא, 30,000 שקל בשנה? ברור שאין ביכולתם לשלם למדינה מיליון שקל. אבל בגלל זה הם אומרים: תצאו מפה, ונותנים את הבניין לעיריית תל-אביב, שבטח הולכת לשפץ אותו ולזרוק את בית-התנ"ך החוצה. אני לא מבין למה מישהו מסכים לזה. אני לא מבין למה ראש הממשלה מסכים לזה. יש קשר ישיר בין התנ"ך לבין עצמאות ישראל; על בסיס התנ"ך אנחנו דורשים את המדינה הזאת. ואם אנחנו מזלזלים בתנ"ך, מי כן יתמוך בנו? אני לא מסוגל להבין את תפיסת העולם, תסלחו לי, המטופשת הזאת. למה? מה יקרה אם באמת עיריית תל-אביב תשפץ את הבניין ותשאיר את בית-התנ"ך בבניין החדש, המשופץ? למה לגרש אותם? רונית תירוש (קדימה): וזה בקומה השנייה. מאיר שטרית (קדימה): בקומה השנייה והשלישית. יש הקומה הראשונה, ששם הוכרזה המדינה. היו"ר ראובן ריבלין: נשמע את השרה, תוכל לחזור. מאיר שטרית (קדימה): אני יודע, אני אגמור את הזמן שלי, אדוני. אני רק אגמור את הזמן שלי. תראה, בעולם כולו מעריצים את התנ"ך. תרגמו את התנ"ך לאלפי ספרים. מה עכשיו, נגרש את בית-התנ"ך? זה ממש יעשה טוב למדינת ישראל. שלמה מולה (קדימה): זדון, רק זדון. היו"ר ראובן ריבלין: – – – תן לה לענות. מאיר שטרית (קדימה): מאה אחוז. הלוואי שאני אתבדה ושרת החינוך, למרות החלטת ועדת השרים, תודיע שהיא מסכימה. אגב, למען הגילוי הנאות, אדוני, כדי שלא יהיה דבר לא ברור, אני החלפתי בתפקידי את סילבן שלום, השר סילבן שלום, שהיה יושב-ראש מועצת בית-התנ"ך, ואחרי שהוא פרש, בגלל היותו שר בממשלה, אני החלפתי אותו בתפקיד. אני משמש יושב-ראש מועצת בית-התנ"ך. היינו יחד בטקס ההחלפה, ועכשיו הממשלה רוצה למחוק את בית-התנ"ך, אדוני השר סילבן שלום. אני מנסה לשכנע אותם על-פי הצעת החוק שלי להשאיר את בית-התנ"ך בבניין הזה, גם אם תשפץ אותו ותסדר אותו. היו"ר ראובן ריבלין: עד שייבנה בית תנ"ך – – – מאיר שטרית (קדימה): שיבנו בית תנ"ך. אני חושב שיש קשר בין המקום שבו הוכרזה עצמאות מדינת ישראל לבין התנ"ך. יש זיקה ישירה, על בסיס התנ"ך – – – היו"ר ראובן ריבלין: – – – מיועד לבית-התנ"ך. מאיר שטרית (קדימה): על בסיס, אדוני, התנ"ך, אנחנו דורשים את המדינה הזאת, אומרים: זה שלנו. אברהם, יצחק ויעקב, זו הארץ תהיה לכם, תסתכל צפונה, דרומה, כל מה שתראה יהיה שלך. אז בסדר, ויתרנו כבר על חלקים, אולי נוותר עוד... מרינה סולודקין (קדימה): – – – מאיר שטרית (קדימה): אבל למה להוציא את בית-התנ"ך? על התנ"ך אסור לוותר. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ביקרתי בבית-התנ"ך כמה וכמה פעמים, ואני ראיתי את הפעילות שנעשית שם. זה פשוט חבל, כואב הלב. מה יקרה שם? מה, יעשו שם, מסעדה? יעשו איזה טיולים לתיירים? מה הרעיון? גם היום, אגב, מגיעים כיתות תלמידים מכל הארץ לבקר בבית-התנ"ך, עושים שם שיעורים על התנ"ך, מקבלים הרצאות על התנ"ך. מגיעים תיירים מכל העולם לראות את בית-התנ"ך ואת בית עצמאות ישראל, ופתאום, במחי יד מישהו החליט – בוא נמחק את זה, נהפוך את זה לכסף, נפריט את זה. אני אומר לכם, זה פשוט סקנדל. אם עם שוכח את השורשים שלו, יש לו שאלה, ספק אם הוא יכול להתקיים. והתנ"ך הוא מבחן אמת. זה לא עולה כסף לאף אחד, לא עולה כסף למדינה. עובדים שם אלפי מתנדבים. אני לא מבין למה מישהו צריך למחוק את הדבר הזה. אני באמת זועם על העניין הזה, כי באמת זה עוול; אני לא ידעתי את זה, התקשרתי בגלל זה. שלמה מולה (קדימה): – – – מאיר שטרית (קדימה): אז אני מבקש מהשרה, אולי באמת תשנו את עמדתכם וכן תאשרו את החוק ותאפשרו שבית-התנ"ך ימשיך להתקיים בבית-העצמאות. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לשר לשעבר שטרית, מציע הצעת חוק בית-התנ"ך. גברתי שרת התרבות תשיב בשם הממשלה. חבר הכנסת שטרית, לא הבנתי. בבית צינה דיזנגוף, בית-התנ"ך הוא על-פי חוק? מאיר שטרית (קדימה): – – – היו"ר ראובן ריבלין: ברור. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את דבריו הנלהבים והנזעמים של חברי חבר הכנסת מאיר שטרית. אני מבקשת להעמיד דברים על דיוקם ולהשיב לחבר הכנסת מאיר שטרית, שזו הפעם השנייה, אם אינני טועה, במהלך השנה האחרונה שהוא מביא בצורה כזו או אחרת את הצעתו – – – מאיר שטרית (קדימה): – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: לא, לא בנוסח הזה, בנוסח אחר. מאיר שטרית (קדימה): – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: טוב, בסדר. מכל מקום, אני רוצה להבהיר את הדברים. ובכן, חוק בית-העצמאות התקבל בכנסת לפני כשנה וחצי. כאשר אומרים כאן – מישהו לוקח, מישהו עושה, המישהו הזה זה כנסת ישראל הזאת, הנוכחית. זה לא מישהו, אלא הכנסת חוקקה חוק לפני כשנה וחצי, לאחר דיונים ממושכים מאוד בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, והסוגיות שמועלות במסגרת הצעת החוק של חבר הכנסת שטרית נדונו במפורט ובאריכות בדיוניה של הוועדה במהלך גיבושו של החוק. בפני הוועדה הוצגו באותה עת הצעות מטעם עמותות. אני רוצה להבהיר כאן. מדובר כאן בגופים שהם עמותות פרטיות, בניגוד לכל מה שדובר כאן קודם. שוב, מדובר בעמותות פרטיות לא במשהו אחר. העמותות הללו דורשות שיוקנו להן זכויות קבועות על-פי חוק במוזיאון ובניהולו, וההצעות האלה נדחו הן על-ידי הממשלה והן על-ידי ועדת החינוך של הכנסת ומליאת הכנסת בחקיקה בחוק שעבר כאן. כך שכאשר, חבר הכנסת שטרית, אתה אומר: מישהו החליט – חבר הכנסת שטרית, אני משיבה לך. כאשר אתה אומר: מישהו החליט, ואתה אומר את זה בלהט כזה, בהתלהבות, ואתה אומר: אני זועם, המישהו הזה זה כנסת ישראל, לאחר דיונים בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ולאחר קריאה ראשונה וקריאה שנייה וקריאה שלישית פה, במליאת הכנסת הזו. החוק הקיים, כפי שנחקק אך לאחרונה, כאמור, מסדיר את ניהול הבניין – חבר הכנסת שטרית לא רוצה לשמוע, הוא רק רוצה לצעוק, זה בסדר. מאיר שטרית (קדימה): אני שומע. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: – – – מסדיר את ניהול הבניין באופן שיבטא את הזיקה לתנ"ך כמו גם את מורשתו של מאיר דיזנגוף, והוא מבטא הסדר שמבטיח את הגשמת המטרות הנקובות בו, בדרך שמבטיחה את הגשמת המטרות לאורך זמן ולא באמצעות קביעה של גופים פרטיים ספציפיים שינהלו אותו. אני רוצה שחברי הכנסת יבינו את העניין – לא באמצעות קביעה של גופים פרטיים ספציפיים שינהלו אותו. אני חוזרת על הדבר – מטרת החוק, כפי שהוגדרה בו, הינה לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל ביום ה' באייר תש"ח, להלן כפי שנקבעה בחוק בית העצמאות, בהיותו בעל חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה, ולהקים בו למען הציבור מוזיאון לתולדות עם ישראל בארץ-ישראל ולנושאים נוספים לפי חוק זה, לרבות שימור זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של העיר תל-אביב, שבית-העצמאות היה כמובן ביתו. המטרות האלה מושגות ומוגשמות באמצעות ההסדרים שנקבעו בחוק, ואשר על ביצועם מופקד ראש הממשלה, ומוקנות סמכויות לגנז המדינה ולמועצה שהוקמה בעניין זה. במהלך חקיקת החוק דחו הממשלה והכנסת את הגישה שביקשה לקבוע עמותות ספציפיות כבעלות זכויות בניהולו של הבניין. הצעת התיקון לחוק שמניח היום חבר הכנסת מאיר שטרית בפני חברי הכנסת מבקשת לחזור ולהפוך זאת, וליתן זכות קבועה בחוק לשני גופים שהם עמותות פרטיות – זה דבר שאיננו קיים בחוקים, ולכן אנחנו מתנגדים לו – מתחום המשפט הפרטי ולהפקידם על היבטים אלה במקום הגופים הממלכתיים שנקבעו לשם כך. עמדתה של הממשלה היא כי חשיבותו של המבנה מצדיקה את הפקדת האחריות על שימורו והקמת המוזיאון בידי המוסדות הממלכתיים המוזכרים ולא בידי גופים פרטיים. גופים פרטיים מקבלים כידוע החלטות במוסדותיהם, ואף עשויים במהלך השנים לשנות את מטרותיהם, ואף לא בהכרח כדי לעלות בקנה אחד עם מטרות החוק. לא למותר לציין, כי לפי הוראות החוק הקיים כבר התקיים מכרז על-ידי משרד ראש הממשלה על מנת לבחור את הגוף המנהל של בית-העצמאות. במכרז זכתה עיריית תל-אביב–יפו. במובן זה נראה כי ההצעה לתיקון חוק בית-העצמאות מבקשת להביא למעשה לביטול ההליכים שהתקיימו במסגרת המכרז להעברת ניהול בית-העצמאות לגוף אחר באמצעות הקביעה בחקיקה ראשית שגופים אחרים יבצעו זאת. כאמור, אנחנו לא רואים מקום והצדקה לכך. היו"ר ראובן ריבלין: עמותת בית-התנ"ך היא גוף פרטי? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: ודאי. מאיר שטרית (קדימה): מה זה פרטי? היא עמותה ציבורית. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: לכן אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, להתנגד להצעת החוק כפי שמובאת היום על-ידי חבר הכנסת מאיר שטרית ולהסירה מעל סדר-היום של הכנסת. אני רוצה להוסיף ולומר שההצעה הזאת הועברה גם להתייחסות מחלקת המוזיאונים ומועצת המוזיאונים. מועצת המוזיאונים היא גוף בלתי תלוי, ואף היא מתנגדת, כאמור, להצעת החוק כפי שהוצגה כאן על-ידי חבר הכנסת מאיר שטרית. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת שטרית. רק אני לא מבין האם הממשלה נותנת דעתה על בית-התנ"ך כאיזשהו מוסד. כן, אדוני. מאיר שטרית (קדימה): אני לא שמעתי, אדוני היושב-ראש, שום הסבר שמניח את הדעת מדוע להוציא את התנ"ך מהבית הזה. אני לא מציע לתת את הבית לעמותה פרטית כלשהי או לעמותה ציבורית כלשהי. הבית שייך – מצדי שיהיה לעיריית תל-אביב. אני שואל למה להוציא את התנ"ך מהבניין. אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה, למען כבודך – אל תצביע בעד החוק הזה. אני יודע מה זה קואליציה. אני מציע לך, תצא מהאולם. באמת. אל תצביע על החוק הזה. זה שהמשרד שלך כאילו מוציא את התנ"ך מבניין העצמאות. אני לא מאמין שאתה יכול להצביע על דבר כזה. אני לא מבין, מה, אתם השתגעתם לגמרי? אני לא מבין את זה. אף אחד לא מציע להעביר את זה לשום עמותה פרטית. אני לא מציע לתת את הבניין לעמותה. אני מציע שבית-התנ"ך יישאר בבית הזה, שהתנ"ך יישאר שם. אני לא מבין מה ההיגיון שלכם. אני לא יודע אם היושב-ראש הבין. אני לא הצלחתי להבין. אדוני, בניגוד למה ששרת התרבות אומרת, החוק ב-2009 – אני ציטטתי פה מה נאמר על-ידי יושב-ראש הוועדה ומה היה הסיכום בוועדה. הנה אני מצטט שוב. חבר הכנסת אפרים סנה – הוא הגיש את החוק ב-2009. ובחוק, נאמר במהלך הדיון בוועדת החינוך של הכנסת, ניתנה הבטחה שלטונית מפיו של גנז המדינה, גם על-פי לימור לבנת, מי שיועד מטעם הממשלה לממש את החוק, שלפיה ימשיך בית-התנ"ך לפעול מתוך הבית בשדרות-רוטשילד 16. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): השאלה היא אם דרך עמותה. מאיר שטרית (קדימה): סליחה, מה זה משנה שבית-התנ"ך פועל באמצעות עמותה? את רוצה שאראה לך כמה חוקים על עמותות יש? מה זה בית בן-גוריון, בית בגין, בית יצחק בן-צבי? מה, הם לא עמותות? הם כן יקבלו בניינים, זה בסדר? מה זה, עמותה פרטית? אגב, מנכ"ל בית-התנ"ך – – – היו"ר ראובן ריבלין: בית בגין הוא מרכז מורשת, בית רבין הוא מרכז מורשת, שהוקם על-פי החוק, ויש פיקוח מלא של הממשלה גם על התוכן וגם על זה שהעמותה – – – שלמה מולה (קדימה): מה הבעיה? גם שם אפשר להסדיר את זה. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה, אדוני ראש הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו: אנחנו לא מתנכלים לתנ"ך. היו"ר ראובן ריבלין: בוודאי שלא. הוא חושש שזה עלול – – – מאיר שטרית (קדימה): מה שהחוק שלי מציע, שהתנ"ך יישאר בבניין הזה, שלא יוציאו את פעילות התנ"ך מהבניין. ראש הממשלה בנימין נתניהו: מה אכפת לך, מאיר, אם זה יהיה בבניין אחר? מה זה אכפת לך? מאיר שטרית (קדימה): אדוני, אתה מבין שיש קשר ישיר בין תנ"ך לבין זכותנו על הארץ הזאת. הרי זה בניין העצמאות שבו הוכרזה המדינה, בית-העצמאות. על בסיס זה אנחנו תובעים את מדינת ישראל. אז להוציא דווקא את התנ"ך? ראש הממשלה בנימין נתניהו: אתה צודק – – – במקום. מאיר שטרית (קדימה): למה לא? מה יש לעשות בבניין הזה? יש שם מוזיאון. מה יעשו שם? היו"ר ראובן ריבלין: בית-התנ"ך מתאים שיהיה בירושלים. בירושלים. מאיר שטרית (קדימה): למה שלא יהיה תנ"ך? אני לא מבין. היו"ר ראובן ריבלין: ראש הממשלה – – – מאיר שטרית (קדימה): אדוני, יש לי פשרה בשבילך. שיקימו בית תנ"ך בירושלים – – – היו"ר ראובן ריבלין: אבא שלך היה בין מניחי אבן הפינה לבית-התנ"ך בירושלים. בן-גוריון עשה אותו מעל ה"חאן" הירושלמי, מול המדפיס הממשלתי ותחנת הרכבת, מול מלון הר-ציון של היום; במקום של מרכז בגין היום, על אותה שלוחה. צריך באמת שבית-התנ"ך יהיה בירושלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו: – – – מאיר שטרית (קדימה): אם יקימו בעתיד בית תנ"ך בירושלים, אז באמת הבניין יעבור למקום מכובד. ראש הממשלה בנימין נתניהו: אתה יודע מה, מאיר, הצעתך מעניינת. הצעתך לגבי בית-התנ"ך, בית מכובד. מאיר שטרית (קדימה): נכון. היו"ר ראובן ריבלין: בכל זאת ראש הממשלה שואל – – – ראש הממשלה בנימין נתניהו: עכשיו אנא סעו למזכיר הממשלה לדבר אתו, ותציע שלא יהיו משאבים ונעשה דבר כזה וזה הכול. נקים את הדבר הזה. היו"ר ראובן ריבלין: אז אולי נצביע במועד מאוחר יותר. מאיר שטרית (קדימה): אתה מוכן לדחות את ההצבעה? אפשר לדחות את ההצבעה למועד אחר? ראש הממשלה בנימין נתניהו: אני אומר הפוך. מאיר שטרית (קדימה): אדוני, כל מה שהחוק שלי מציע הוא שלא יוציאו את התנ"ך מבית-העצמאות עד שיהיה מקום אחר. זה הכול. ראש הממשלה בנימין נתניהו: אני מציע הצעה אחרת. בוא נקים בית תנ"ך לפני כן. מאיר שטרית (קדימה): אני לא נגד. היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא, אבל, ראש הממשלה, אני רוצה להזהיר אותך. תישאל שאלה, מה יעשו עד אז. מאיר שטרית (קדימה): אנחנו הולכים לזרוק את בית-התנ"ך החוצה. זורקים. ראש הממשלה בנימין נתניהו: נמצא להם מקום עד אז. נמצא להם מקום עד אז. היו"ר ראובן ריבלין: מה, זה התחייבות. ראש ממשלה אומר. מה אתה רוצה יותר מזה, מאיר? ראש הממשלה בנימין נתניהו: הרעיון של בית-התנ"ך, מה שאתה אומר כיעד מעשי וגם זמני – – – היו"ר ראובן ריבלין: גם אבא שלך היה שם, וילנאי. גם אבא שלך היה – – – מאיר שטרית (קדימה): אני מוכן לדחות. אדוני היושב-ראש, מה אכפת לך לדחות את ההצבעה? אפשר לדחות את ההצבעה. אין בעיה. אני חושש, אדוני, שלא נקיים הצבעה, אני ארד מפה, בינתיים יעבירו את המכרז, המכרז ייגמר, יעבירו את הבניין לעיריית תל-אביב, ורוצים לזרוק אותם החוצה. אני אומר לך, כי דיברתי עם מזכיר הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו: אני לא אדחה את ההצבעה, אבל אני גם לא אדחה את הדיון בעניין. מאיר שטרית (קדימה): אני מציע לדחות את ההצבעה – – – היו"ר ראובן ריבלין: אם יהיה לך רוב, זה מצוין. השר זאב בנימין בגין: אם המציע ישנה ונצביע על זה כהצעה לסדר-היום, זה יגיע לוועדת החינוך ונדון בזה. היו"ר ראובן ריבלין: יעבירו את זה לוועדת החינוך ונראה מה עושים. מאיר שטרית (קדימה): לא. היו"ר ראובן ריבלין: מאיר שטרית מסכים להצעה לסדר-היום – – – מאיר שטרית (קדימה): לא, לא. היו"ר ראובן ריבלין: לא מסכים? מאיר שטרית (קדימה): אדוני, רבותי חברי הכנסת, חברים, זה באמת עניין שאין לי בו שום אינטרס. ראש הממשלה בנימין נתניהו: אז תבוא אלי. מאיר שטרית (קדימה): אני אעשה את זה anyway, אבל חוששני שעד אז לא יהיה בית תנ"ך ויעיפו אותם משם כמו טיל, עיריית תל-אביב. היו"ר ראובן ריבלין: החשש שלך מוצדק – – – מאיר שטרית (קדימה): חברי הכנסת, תשמעו, מנכ"ל הבית הוא עקיבא נוף. הוא חבר ליכוד ותיק. היו"ר ראובן ריבלין: החשש שלך מוצדק. אומר לך ראש הממשלה: תפנה אלי. לפרוטוקול הכנסת, הוא אומר לך. מאיר שטרית (קדימה): אני לא מבין איך אתם נותנים יד לדבר הזה. הם הולכים, היושב-ראש, אני אומר לך, הולכים לזרוק את התנ"ך ואת פעיליו מהבניין הזה. שלא תהיינה אי-הבנות, שלא תגיד הכנסת: לא אמרתי. עיריית תל-אביב הולכת לזרוק את אנשי התנ"ך ואת בית-התנ"ך ואת המוסרים ואת כל – – – היו"ר ראובן ריבלין: אומר לך ראש הממשלה, נמצא את – – – מאיר שטרית (קדימה): אני מקבל את זה ואני מברך על זה, אבל עד אז לא יהיה בניין, לא יהיה בית תנ"ך, ולך תמצא את האנשים מחדש. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. מאיר שטרית (קדימה): אם היה אפשר להשאיר אותם בבית-התנ"ך עד שיהיה בניין אחר, זה היה נהדר. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. הדיון מוצה. מאיר שטרית (קדימה): חברי הכנסת, אני פונה אליכם לא להצביע נגד החוק הזה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי, אנחנו מצביעים על הצעת החוק המדברת – – – נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו נמנה אותך יושב-ראש ועדות הדיונים המהירים, ואתה תקבע בעצמך. הצעת חוק בית-העצמאות (תיקון – מושב בית-התנ"ך), התשע"א–2010, של חבר הכנסת מאיר שטרית – אנחנו מצביעים כחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 30 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק בית-העצמאות (תיקון – מושב בית-התנ"ך), התשע"א–2010, נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אל תצביע עוד פעם. 19 בעד – אני מודיע שחבר הכנסת ברוורמן הצביע ליד מקומו של איתן כבל, וצריך להעביר לברוורמן – נגד – 30, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא עברה וירדה מסדר-היום. אני רושם בפרוטוקול פעם נוספת את הודעתו של ראש הממשלה לחבר הכנסת מאיר שטרית, ומקווה שבהחלט נושא התנ"ך הוא מעבר לכל מחלוקת. תודה רבה.