קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א–2011
[מס' מ/559, כ/228; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' ; מושב שני, חוב' ל"ב, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להמשך סדר-היום, ואני מזמין את ממלאת-מקום יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, סגנית יושב-ראש הכנסת, לעלות ולהציג את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א–2011.
אורלי לוי אבקסיס (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, באמת הדברים שאני נושאת הם בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אבל לכבוד הוא לי להציע את הצעת החוק הזאת.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48). הצעת חוק זו היא מיזוג של שלוש הצעות חוק: 1. הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת זבולון אורלב שאושרה בקריאה הראשונה בכנסת השבע-עשרה והוחל עליה דין רציפות בכנסת הנוכחית; 2. הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת עתניאל שנלר שאושרה בדיון מוקדם; 3. הצעת חוק ממשלתית.
בהזדמנות זו אני מבקשת לברך את חברי הכנסת זבולון אורלב ועתניאל שנלר על יוזמתם הברוכה.
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, מגן על זכויות הורים בעבודה בתקופות של היריון, לידה וטיפולי פוריות, מאחר שבתקופות אלה העובדים חשופים יותר לפיטורים ולפגיעה בתנאי העבודה. מוצע להחיל את הזכויות וההגנות שבחוק עבודת נשים גם על הורים מאמצים, הורים מיועדים, דהיינו הורים שהתקשרו עם אם פונדקאית לצורך הולדת ילד, ועל הורים במשפחות אומנה.
יצוין כי כבר היום קובע החוק כי חלק מההוראות שבו יחולו על הורים מיועדים והורים מאמצים, אך החלה זו כפופה לשינויים שייקבעו בתקנות, ובפועל לא הותקנו תקנות כאמור.
אפרט את הזכויות העיקריות שמוצע להעניק להורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה: 1. חופשת לידה; הארכת חופשת הלידה במקרה שבו נולד יותר מילד אחד או במקרה של אשפוז היילוד; שמירה על הזכויות התלויות בוותק במהלך חופשת הלידה; 2. הזכות להיעדרות מהעבודה שעה אחת ביום לאחר תום חופשת הלידה במשך ארבעה חודשים, המכונה "שעת הנקה", וזכותה של עובדת לצאת לחל"ת בתום חופשת הלידה; 3. איסור העסקת עובדת בחופשת הלידה; 4. הגנה מפני פיטורים מהמועד שבו ניתנה למעביד הודעה על כוונה לשמש כהורה במשפחת אומנה, הודעה על כוונה לאמץ או הודעה על הריונה של אם פונדקאית, כמפורט בחוק המוצע, ועד יום קבלת הילד או עד תום תשעת החודשים מאותו מועד, לפי המוקדם, כמובן, ולגבי אימוץ בין-ארצי גם במשך תקופה ארוכה יותר מתשעה חודשים, בדומה להגנה הניתנת לעובדת בהיריון; 5. איסור פיטורי עובדת במהלך חופשת לידה ובחופשה ללא תשלום ובתקופה של 60 ימים לאחר מכן; 6. איסור פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת במהלך התקופות המוגנות מפני פיטורים; 7. זכאות לדמי לידה בתקופת חופשת הלידה.
בתא משפחתי שבו שני בני-הזוג הם הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הזכויות האמורות רק על אחד מבני-הזוג, לפי בחירתם, ואולם הם רשאים להתחלק בחופשת הלידה, בחל"ת שלאחר חופשת הלידה ובשעת ההנקה כך שכל אחד מהם ינצל את הזכות בחלק מהתקופה. במקרה שבן-זוגו של הורה שכיר שהוא עובד עצמאי יחולו הזכויות האמורות על ההורה שהוא עובד שכיר אם בן-זוגו העצמאי לא ניצל את הזכות האמורה.
מוצע כי הוראות החוק האמורות יחולו רק לגבי אימוץ ואומנה של ילד שגילו פחות מעשר שנים, ולגבי הורים במשפחות אומנה מוצע לקבוע כי חופשת הלידה לגבי ילד שגילו מעל שלוש שנים תהיה ארבעה שבועות בלבד.
מוצע כי הזכויות האמורות יינתנו בעת קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ, ומכאן שעובד שהיה הורה במשפחת אומנה ואחר כך אימץ את אותו ילד לא יהיה זכאי פעם נוספת לזכויות האמורות, כלומר הוא יוכל לנצל את הזכויות פעם אחת. הגיוני.
עוד מוצע לקבוע כי עובדים הנמצאים בהליך של אימוץ בין-ארצי יהיו זכאים להיעדר מעבודתם בלא תשלום לתקופה שעד 45 ימים לכל הליך אימוץ, לשם נסיעות למדינת חוץ לצורך הסדרת האימוץ. בתקופה זו יהיו מוגנים שני ההורים מפני פיטורים בדומה להגנה הניתנת לעובדת בעת הריונה.
לסיום, אני רואה חשיבות רבה בהצעת חוק זו, אשר תסייע להורים במשפחות אומנה אשר לקחו על עצמם מלאכת קודש, ולהורים המבקשים לממש את זכותם להורות בדרך של פונדקאות או בדרך של אימוץ בארץ או בחו"ל, בהגנה על זכויותיהם במקום העבודה.
נוסף על כך, חשיבותה של הצעת חוק זו היא בכך שהיא מקדמת את רווחתם וטובתם של ילדים בכלל ושל ילדים שנמסרו לאימוץ ולאומנה בפרט; ילדים במשפחות אומנה הם על-פי רוב ילדים שהיו במצבי סיכון בבית הוריהם, ולכן חשובה הצעת החוק הזאת כלפיהם בעיקר. תהליך ההתקשרות של ילדים אלו למשפחות האומנה הוא תהליך ארוך ומורכב, בשל החוויות הקשות שעברו ובשל המשבר שנגרם להם עם העברתם למקום חדש ולא מוכר והניתוק מהוריהם. דברים אלו נכונים גם לגבי חלק מהילדים שנמסרים לאימוץ. החוק המוצע יאפשר בין היתר להורה לשהות עם הילד עם קבלתו לביתו וליצור אתו קשר משמעותי אשר יקל את קליטתו של הילד במשפחת האומנה או במשפחה המאמצת.
אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה, לעורכת-הדין נועה בן-שבת, לעורכת-הדין שמרית שקד, שהשתתפה בדיוני הוועדה, לצוות הוועדה, ולמנהלת, כמובן, הגברת וילמה מאור, ולמזכירות הוועדה: מעיין, אתי וענת, ולעוזרים הפרלמנטריים: איילת השחר ואילן ולי, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, למעט הסתייגויות דיבור. אני קוראת לכם לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה לכם.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ינמקו שתי הסתייגויות – אני מבין שאתם לא – – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
אתם רוצים לברך? אז אתם לא תנמקו. מקובל גם על חברי עתניאל שנלר? אתה מוותר על זכות הדיבור?
עתניאל שנלר (קדימה):
לא, אני רוצה לדבר.
היו"ר יצחק וקנין:
בבקשה. יש לך חמש דקות לנמק את ההסתייגות.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כנסת נכבדה, החוק הממשלתי הזה, שחבר לחוק מצוין שחבר הכנסת זבולון אורלב יזם וטרח לקדמו, וההצטרפות לחוק שיזמתי לפני יותר משנתיים – מה שמעניין הוא התהליך, איך החלק שלי בחוק נוצר.
ובכן, קיבלתי לפני שנתיים טלפון מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה, מסטודנטית שמספרת שהם עושים עבודת השוואה בין הורים מאמצים מהארץ להורים שעוברים הפריה מלאכותית, או הפריה בדרך כזאת או אחרת, והם רואים שיש פער גדול בין מאמצים לבין היריון רגיל; יותר מזה, לגבי מאמצים מחו"ל נוצר פער גדול מאוד.
אז רק בשביל הסיפור על תהליך חקיקה – שוחחתי עם הבנות, ולא רק בנות, היו שם גם סטודנטים, בראשות פרופסור דפנה כרמלי, מאוניברסיטת חיפה, במשך שעה תמימה, ויחד אתם גיבשתי את החוק. לקחנו את הפערים, ראינו מה הבעיות באימוץ, לקחנו את האימוץ מחוץ-לארץ, ואמרנו: בואו נראה איך אנחנו מסוגלים לייצר כאן משהו משותף. ולכן אני רוצה להגיד תודה רבה מאוד על העבודה של הסטודנטים – המגבשים חוק.
החוק הזה, מבחינתי, הוא לא רק מה שצוין, מיותר לחזור על הדברים, הוא דבר מהותי בשני היבטים. האחד, אין הבדל – אין הבדל, חברי חברי הכנסת, בין לידה טבעית, הפריה מלאכותית ואימוץ – מבחינת הזכות להורות. היא אותה זכות בדיוק. חייב להיות בחוק, וכך מופיע בחוק, שאין הבדל בין הגבר לאשה – יש שוויון בתהליך ההורות. להיות אבא או אמא זה לא משנה, יש שוויון באחריות ובתהליך ההורות. והדבר השלישי, אין נפקא מינה מהותית איזה סוג תא משפחתי – משפחה רגילה, או משפחה חד-הורית, או משפחה מסוג אחר. כל תא משפחתי, יש לו זכות משפחתית להורות. בזה אני רואה חשיבות גדולה מאוד בחוק. הוא מבהיר שאין בהקשר הזה שינוי. בעיני החוק מבטא את השוויון הנדרש בחברה מודרנית, תוך כיבוד הזכות להורות של כל אדם באשר הוא אדם. זאת בעצם מהות החוק מבחינתי.
אני רוצה להודות בעיקר לסטודנטים, וכמובן לחברי הכנסת ששיתפו פעולה, לוועדה כולה, על כל העוסקים, לצוות, וכמובן ליושב-ראש הוועדה, אבל בעיקר להודות לאותם – אני לא חושב שאני מגזים אם אומר – יותר מעשרה זוגות של הורים מאמצים מכל מיני סוגים, אשר יחד אתי תיאמו את תהליך ניסוח החוק כדי לעלות על כל הליקויים שהתגלו עד היום.
אני שמח שחוקקנו – נחוקק, בעזרת השם, עוד חוק בהסכמה מלאה של כל חלקי הבית, לשוויון מלא בין המשפחות, בין המינים, בחברה כולה, על הזכות להורות. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. רבותי, אם כן, ההסתייגויות היו הסתייגויות דיבור בלבד, לא הסתייגויות לעצם החוק.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א–2011, קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–7 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–7 נתקבלו.
היו"ר יצחק וקנין:
19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. רבותי, הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א–2011 – קריאה שלישית, רבותי. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אנחנו עוברים – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הצעת חוק ההוצאה לפועל.
היו"ר יצחק וקנין:
אורלב רוצה לברך. ודאי. אני יכול לדלג עליך, אדוני?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אין שום סיכוי בעולם.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ, ולממלאת-מקומו חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, על הצגת החוק, על המסירות; להודות למנהלת הוועדה, לווילמה, האחת והיחידה, שיודעת לתמרן.
היום, אדוני היושב-ראש, היה דיון בוועדת העבודה והרווחה בהצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
גם שלך.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
– – ובהצעת חוק שלי בנושא השמה חוץ-ביתית של ילדים. מוסכם על כולם שאם יש ילד שהוא כבר בקצה בקצה, ואין שום אפשרות לטפל בו בקהילה, הפתרון הטוב ביותר מחוץ לביתו זה משפחה אומנת, כיוון שמשפחה אומנת, יש בה יכולת לתת משהו מהמשפחתיות, מתשומת הלב לילד.
דא עקא שלאורך שנים שירות האומנה נאבק על מתן זכויות לאותן משפחות, שעושות מלאכת קודש. זה הכול מתוך רצון, מתוך בחירה חופשית, זה לא עסק, זה לא רווחים, זה הרבה מאוד אנושיות. וזו ההזדמנות באמת להודות לאותן אלפי משפחות שנותנות את השירות הזה עם הרבה נשמה והרבה לב.
אני חושב שהכנסת עשתה היום צעד חשוב מאוד לעודד, לטפח, להרחיב את מעגל משפחות האומנה כחלופה המועדפת על פנימיות, על מוסדות, על מקומות שבהם הילד לא תמיד זוכה לקבל את תשומת הלב האישית. שוב, תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב.