קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/596).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: רבותי, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק בשם שר המשפטים – השר בנימין זאב בגין. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, תודה, אני מבקש להביא בשם שר המשפטים לקריאה ראשונה את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34) – סדרה של תיקונים. לפני כשלוש שנים, בשנת 2008, הוקמה רשות האכיפה והגבייה, ובמרוצת פעולתה הצטברו לקחים. הוקמה הוועדה לשיפור ולייעול הליכי האכיפה והגבייה בישראל, שגיבשה המלצות שהוגשו לשר המשפטים, החל מהשנה שעברה. עבודת הוועדה – ממרס 2010. התיקונים הם לא מעטים, ואני מבקש להביא בפני המליאה את התיקונים העיקריים. 1. על-פי החוק, בהוראת שעה קיים מסלול מקוצר לגבייה, בהתאם לבקשת הזוכה. המסלול הזה אמור היה לאפשר גבייה יעילה יותר ומהירה יותר של חובות, והניסיון המצטבר בהשוואה למסלול החלופי אכן הוכיח את התקפות של אותה הנחה, ולכן ההצעה היא עכשיו לקבוע את המסלול המקוצר בחוק, ולא כהוראת שעה. 2. תיקון אחר חשוב – קיצור הזמן להגשת בקשה לביצוע פסק-דין בהוצאה לפועל. כיום נדרש הזוכה להמתין 30 יום לפני פתיחת תיק בהוצאה לפועל, ועל-פי ההצעה החדשה, שמוגשת כאן לקריאה ראשונה, הזוכה יוכל להגיש בקשה כזאת לפתיחת תיק כבר בחלוף 14 ימים בלבד מיום שזכה בפסק-דין. התיקון השלישי נוגע לאפשרות, לחשש, לסכנה שהחייב שהפסיד בדין עומד להבריח נכסים, ולעתים, אפילו לפני כן. אם לפני כן מתעורר חשש כזה, מוצע לאפשר לזוכה אשר רואה לנגד עיניו חשש של הברחת נכסים, לפתוח תיק, להגיש בקשה לעיקולים עוד לפני מתן אזהרה, אם אכן רשם ההוצאה לפועל החליט שהעיכוב בפתיחת התיק בהוצאה לפועל עלול באמת לסכל את ביצוע פסק-הדין. ובהמשך, עוד תיקונים אחדים הנוגעים לסמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל – הסמכות להטיל הוצאות על הצדדים להליך; להטיל הוצאות על זוכה שמקבל תקבול מהחייב ואיננו מדווח על כך בתוך שבעה ימים להוצאה לפועל. כמו כן מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לזמן לחקירה גורם שנדרש להעביר מידע על-פי צו, ואיננו ממלא אחר הצו הזה. על כן הממשלה רואה בהצעת החוק הזאת חלק מתהליך מתמשך של ייעול ושיפור הליכי הגבייה בהוצאה לפועל, ובגלל האופי החיובי של הצעת החוק אני מבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה ראשונה, ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר זאב בנימין בגין. רשימת הדוברים לדיון בנושא הצעת החוק – חברי הכנסת מיכאל בן-ארי, יעקב כץ, ישראל אייכלר ונסים זאב. אני נועל את הרשימה, רבותי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מסתבר שאנחנו לא צריכים בכלל את ההוצאה לפועל – יש לנו שר המשפטים, שיש לו המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן שעוסק בהוצאה לפועל, לחטוף רבנים באמצע הדרך, להיכנס לרכב במרמה, להסיט את הרכב, לחטוף אותו, להגיד שלוקחים יהודי בן למעלה מ-80, לוקחים אותו לנסיעה של כמה דקות, ולחטוף אותו לנסיעה למעלה משעה, בלי שתהיה לו אפשרות להתקשר לעורך-דין, בלי שתהיה לו אפשרות שמישהו מקרוביו ילווה אותו. ומה פשעו ומה חטאתו של הרב? פשעו וחטאתו של הרב, אדוני היושב-ראש, על זה שהוא אמר את התורה, על זה שהוא מוסר את התורה. אני רוצה לומר את מה שכל ילד אצלנו משנן: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרו לאנשי כנסת הגדולה. ומכאן המסורת של ההלכה עוברת מדור לדור על-ידי חכמי ישראל, רבני ישראל האמיתיים. אין שום שאלה שמגדולי הדור הרב ליאור, שעלה לכאן בגיל צעיר, כפליט מהשואה, ללא משפחתו, ומספרים עליו שבזמן שלמד בישיבה לא עזב את הישיבה מעולם, כי כשכל הבחורים הצעירים היה להם לאן ללכת בשבת, היה להם לאן ללכת בחופשות, המשפחה של הרב דב ליאור היתה הגמרא שלו, ולכן, אתה יודע, ידידי חבר הכנסת כץ, שבחתונתו הרב צבי יהודה הכהן קוק רקד ושר: 'דב לי דב לי תורת פיך' – כך שר לו הרב צבי יהודה בחתונתו, ביום חתונתו של הרב ליאור. אבל על מה הטירוף הזה? היתה פה שאלה? יש פה מה לחקור? הכול כתוב – הוא כתב הסכמה לספר. לפני שנה עצרו את הרב יצחק שפירא באמצע הלילה,, שמו אזיקים בידיו, ברגליו, השב"כ. האם ידוע לך אם עד היום ההוצאה לפועל של אדון שר המשפטים הגישה כתב-אישום? אין כתב-אישום; יש רדיפה, יש רצון לומר: אנחנו העליונים, אנחנו נרמוס אתכם. תורה – אתם קטנים, אנחנו נרמוס אתכם, נעצור את הרבנים שלכם באזיקים, בידיים, ברגליים, ניקח את גאון ישראל, הרב ליאור, נעצור אותו באמצע הדרך. בושה וחרפה. ביזיון התורה. איך אפשר לשתוק על כזה דבר? לא מבינים את העלבון, לא מבינים. לאן נוליך את החרפה הזאת? איפה שר המשפטים? היכן הוא בורח? שיבוא וייתן ויסביר את זה. אנחנו יכולים לעבור לסדר-היום על זה? לקחת את התורה ולרמוס אותה? חזרנו לימי הצאר הרוסי? זה המצב כאן, זה הרצון. עומד ד"ר באוניברסיטה, אומר: לשבור מפרקות; עומד שטרנהל, אומר: לירות במתנחלים – איש לא חוקר אותו. על הסכמה לספר? היכן הגענו? רבותי חברי הכנסת, צריך לצאת מפה קול זעקה ומחאה על החרפה הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת יעקב כץ. חבר הכנסת בן-ארי, אמרת את הדברים מעל הדוכן, דבריך נשמעו. אם לא – המשמעות שלהם. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אני רוצה להצטרף להודעה ולקריאה שבאמת יש דין לייעל את הליכי האכיפה והגבייה. ולצערנו הרב, בימים האחרונים אנחנו רואים, היכן שצריך לאכוף, אדוני היושב-ראש, לא אוכפים. אתמול, או שלשום, יהודי נכנס בטעות לשכונת עיסאוויה, מרחק חמש דקות נסיעה מפה, וכמו בגרמניה הנאצית, אחד מהילדים, כפי שהוא תיאר היום ברדיו, ילד בן 11 זיהה שמדובר ביהודי – אנחנו מדברים על חמש דקות נסיעה מפה, מהכנסת, שבע דקות נסיעה – אומר: יהוד, ובתוך שנייה – מספר הבחור שטעה בדרך למעלה-אדומים – התנפלו עליו מאות, עשרות אנשים, "אטבח אל-יהוד", "אטבח אל-יהוד", ואילולא היה שם איזה בחור ערבי שהציל אותו, היו טובחים בו כמו שטבחו ביהודים במהלך הדורות באירופה. "אטבח אל-יהוד" במדינת ישראל, כבוד ראש הממשלה. "אטבח אל-יהוד", חמש דקות מהכנסת, כבוד ראש הממשלה, ואין דין ואין דיין, הגברת חוטובלי. ראש הממשלה שלך אדם עלוב, מבזה ומשפיל את מדינת ישראל. בושה וחרפה. אלקין, תקשיב, בושה וחרפה שראש ממשלה מאפשר לערבים לרצוח יהודים חמש דקות מהכנסת. ציון פיניאן (הליכוד): כצל'ה, לאט לאט. דוד רותם (ישראל ביתנו): חבר הכנסת כץ, אתה הצעת היום אי-אמון ולא הצלחת, מה אתה רוצה? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): ההודעות המסחררות על המחבלים שנמצאים בכלא, על ההנאות שהם נהנים, וכל הודעות השווא שלו, הזחוחות, שאין מאחוריהן שום דבר. אני הראשון שאכיר במדינה פלסטינית, הראשון שאמכור את ארץ-ישראל. ארץ-ישראל שלי, ארץ-ישראל של אבא שלו, ארץ-ישראל של סבא שלו, ארץ-ישראל של כל הדורות כולם, היא שלנו, אבל אם תהיה מדינה פלסטינית, ואתם תכירו בעם היהודי, שזו המדינה שלו פה, בתחומי הגטו, בגבולות אושוויץ, אני הראשון שאתמוך במדינה פלסטינית. לבושתנו ולחרפתנו. והיום, היום, לעיני כול, לעיני מצלמות, כמו בימי לנין וסטלין, חוטפים רב יהודי בן 80, לא את הרב שך, ולא את הרב עובדיה יוסף, ולא את הקאדי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, שאומר וקורא לרצח יהודים, אבל רב בן 80, שנתן הסכמה לספר, לבושתנו ולחרפתנו, במדינת ישראל. תתבייש לך, ראש הממשלה. תתבייש לך, ראש הממשלה, שאתה מחזיק שר משפטים כזה, שהכיפה היא שקר על ראשו לאורך כל הדרך. משתף פעולה עם הדברים הכי רעים, נאמן. שקר וכזב, נאמן, אתה לא שר משפטים – – – רודף יהודים. בושה וחרפה לעצור רב יהודי בן 80 על הסכמה לספר. בימי לנין וסטלין ככה עשו ליהודים. ופה, במדינת ישראל. תתבייש לך, נתניהו. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. חבר הכנסת ישראל אייכלר. דוד רותם (ישראל ביתנו): למה אדוני תוקף את שר המשפטים? מה אתה רוצה משר המשפטים? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): הוא חבר שלך. דוד רותם (ישראל ביתנו): אתה צריך להגן עליו. אם אתה לא תגן עליו, אני אגן עליו. חבר הכנסת בן-ארי דיבר באמת בכאב, אתה רק עושה הצגה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): כבר שכחת מה זה כאב. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לסערת הרוחות שיש פה עכשיו בכנסת – אני לא יכול לעמוד ברף הזה, של הזעם, המוצדק והצודק. יום היסטורי היום בארץ-ישראל; רב נעצר כאחד הפושעים, באותה עיר שלא נעצר אפילו מחבל אחד, בעיסאוויה, שאתמול כמעט טבחו שם יהודי. אף חשוד אחד לא נעצר, בתוך ירושלים, ורב מחברון, גדול בתורה, בן 80, ניצול השואה, נעצר. גיבורים על מי? אני לא יכול – יש הבדל בין חברי הכנסת יעקב כץ ומיכאל בן-ארי לבינינו מבחינה השקפתית. לפי השקפתו של הרב דב ליאור, שדינא דמלכותא דינא שייך גם בארץ-ישראל וגם על מלכות חילונית, הוא היה צריך לקיים את החוק. אבל אני לא נכנס לעניין הזה, כי מעבר לוויכוחים האידיאולוגיים וההשקפתיים, יש עניין של כבוד לתורה, ויש ביזיון לתורה, ויש לגיטימציה בשלטון במלכות הרשע והזדון לפגוע ברב, מה שלא היה מעזים לעשות לפרופסור מחוגי השמאל, לא היו מעזים לעשות למופתי ממסגד אל-אקצא, וכן – גיבורים על הרב ליאור. אותו הדבר יש השבוע בעניין של פרובוקטורית בשם – גברת אלוני, שהלכה ועלתה על אוטובוסים כדי ליצור פרובוקציה, להראות שנשים נפגעות באוטובוסים "מהדרין". ברוך השם, הציבור החרדי הוא ציבור בוגר, ואף אחד לא פגע בה ואף אחד לא העיר לה. על מי אתם גיבורים? על חרדים ועל רבנים. פה הם מרגישים שהם מגשימים את הריבונות הציונית על ארץ-ישראל. כשמדובר מול האויב הערבי שרוצה לחסלנו הם ממש מתחננים לשלום – גם אנחנו רוצים שלום. אבל עם היהודים שומרי התורה והמצוות הם מחפשים כל דרך שאפשר לעשות מלחמה. דוד רותם (ישראל ביתנו): לא, גם שלום. ישראל אייכלר (יהדות התורה): לא, רק מלחמות רוצים. רק אנחנו אומרים – אנחנו מקבלים את עול החוקים של המדינה, ואנחנו מכבדים את החוקים שלכם, אז פתאום מחפשים לעשות פרובוקציות באוטובוסים. היום ועדת שרים לענייני חקיקה דחתה הצעה שלי לאפשר לאנשים חרדים לומדי תורה להתקבל למשרות ולהכיר בהשכלה תורנית כהשכלה כללית – לגבי תואר שאיננו רלוונטי. הממשלה דחתה את זה, אותה ממשלה שאנחנו שותפים לה. אין זכות ליהודי חרדי להתקבל, אבל באים עוד להעליל בכל העולם כולו שהחרדים לא רוצים לעבוד, שהחרדים רוצים להתפרנס על חשבון הציבור, בשעה ש-700,000 אנשים מתפרנסים מכספינו, ממסינו. אני חושב שהיום זה יום מכריע. מדברים הרבה על התקוממות ה"קוטג'". אני קורא לכל הציבור הדתי המסורתי וציבור אוהב ישראל להתקומם נגד המעצר של הרב ליאור, כי זו רק סנונית ראשונה. זה ממש כמו בימי סטלין, כמו ברוסיה, שבאות מכוניות שחורות ועוצרות רבנים. לא יעלה ולא יבוא. יש עדיין רוב יהודי גדול בארץ-ישראל, חילוני ודתי, שלא ירשה את הדבר הזה, ובעזרת השם, מי שעשה את ההחלטה הזאת חייב לבוא על עונשו. היו"ר יצחק וקנין: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי שהכיר את הרב שפירא – אני הכרתי אותו אישית בעקבות אירוע שהיה לי באיתמר; אני הייתי המוהל והוא היה מקדש על מערכת הקידוש. הוא נתן לי את הספר "תורת המלך", אמר לי: אני מבקש ממך, תעיין בספר. תגיד לי איפה ההסתה בספר הזה? תאמינו לי, ישבתי שעה שלמה וחיפשתי איפה הוא כתב שאפשר להרוג גויים, שאפשר לרצוח ערבים. אז אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד. מאיפה המשטרה הזאת, או משרד המשפטים החליטו שיש פה הסתה לרצח? רק מפני שהתקשורת או איזה שטן החליט שצריכים עכשיו לקטרג ולעמוד על ימינו לשטנו? מה קרה פה? מה ההתלהמות הזאת? דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דוד רותם. החלטת להפריע לכולם היום. נסים זאב (ש"ס): אני אומר לכם, יש הרב שפירא, אבל יש הטייס שפירא. אתם שמעתם על הטייס שפירא? ראיתם אתמול את הכתבה? האיש שמסית ומדיח נגד מדינת ישראל בכל העוצמה שלו. מה הוא לא עושה, מסתובב בעולם כולו ואומר: אני הייתי טייס. הוא גאה בזה שהוא טייס, אבל הוא רוצה להטיס את המדינה. ואני רוצה לומר לכם, אם אנחנו לא נהיה מספיק חכמים להבין ולדעת – ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות, את הטוב ואת הרע, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך – אם לא תהיה לנו ההבחנה להבחין מה זה טוב ומה זה רע, ונשאיר את ההפקרות הזאת וההשתוללות הזאת, שיבוא מאן דהוא ויחליט מה זה נקרא הסתה בלי שהוא מבין בספר – אני אומר לכם, מי שקיבל את ההחלטה הזאת לא יודע לקרוא ספר, לא יודע הלכה, הוא בור ועם הארץ, שלא יהיה לכם ספק, והוא מקבל החלטה כזאת שצריכים קודם כול לעצור את הרב שפירא, באזיקים לכבול את ידיו ואת רגליו באמצע הלילה. הוא סיפר לי את זה. פשוט מזעזע. אז שם לא היתה הסתה, אבל אלה שחתמו לו הם מסיתים ומדיחים והם מסיתים לרצח? היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. נסים זאב (ש"ס): אני לא יודע מאיפה עלילת הדם הזאת. אדוני היושב-ראש, יש פה עלילת דם. מעבר לזה שבאים ועוצרים את הרב דב ליאור, שזה ביזיון למדינת ישראל, בושה וכלימה, אבל עלילת הדם הזאת – איך אפשר כשאנחנו מדברים על עלילות הדם שהיו בסוריה, שהיו באירופה, ועכשיו אנחנו באים ומאמצים את זה פה במדינת ישראל. היו"ר יצחק וקנין: תודה. נסים זאב (ש"ס): לכן, הסר השטן מלפנינו ומאחרינו. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה – – עינת וילף (העצמאות): – – – שיהיה ברור שאנחנו מצביעים על החוק הזה. היו"ר יצחק וקנין: – – על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. רבותי, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 16 בעד, שניים נגד, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.