קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2598/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום, רבותי. השר המשיב, השר שמחון, נמצא באולם. אני מזמין את חבר הכנסת נחמן שי לעלות ולבוא ולהציע את הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה). מעניין. הממשלה מסכימה?
נחמן שי (קדימה):
לא נקטה עמדה, אז זה בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה אותו דבר. בסדר גמור.
נחמן שי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יחד עם עמיתי רוברט אילטוב – שכרגע אני לא רואה אותו – החלטנו להציע בכנסת הצעה להחליף את המונח "מעביד" במונח "מעסיק", ולוודא שבכל אחד מהחוקים – צירפנו רשימה ראשונה של 20 חוקים, אבל אני מקווה שבכל חוק שיבוא בעתיד תוחלף המלה "מעביד" או "מעבידים" במלה "מעסיק" או "מעסיקים". כך יהיה גם בכל חיקוקי העתיד במדינת ישראל בתחום דיני העבודה ויחסי העבודה. כך נוכל להשתמש במונח "מעסיק" או "מעסיקים" ולא "מעביד" או מעבידים".
היו"ר ראובן ריבלין:
אם עובד, אז אתה רוצה לקרוא – – –
נחמן שי (קדימה):
"עובד" יישאר.
היו"ר ראובן ריבלין:
כי אתם מדברים על מעסיק ומועסק.
נחמן שי (קדימה):
אני יודע שזה כאילו לא נגזר, ותיכף מישהו ירצה גם להסביר לנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, זה מאותו שורש. אם אין היגיון ב"מעביד", אין היגיון ב"עובד".
נחמן שי (קדימה):
"עובד" הוא עובד, אבל למלה "מעביד" יש קונוטציה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש עבד. הכול מעב"ד.
אילן גילאון (מרצ):
– – –
נחמן שי (קדימה):
הוא מעסיק, ואנחנו נוודא שהוא לא יהיה מעביד. אתה מסכים אתי, אדוני? הלוא ברור לך ולי שבתוך המלה "מעביד" יש גרסה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעה מאוד מעניינת.
נחמן שי (קדימה):
– – שרואה בו משהו מלשון עבד. אני חושב, ואני יודע שחברים רבים בבית הזה שותפים לדעה הזאת ונלחמים את מלחמותיהם של העובדים במדינת ישראל, ורוצים שלעובדים יהיו זכויות. ואכן, אני חושב שמדינת ישראל היא מדינה מתקדמת מבחינת החקיקה שלה בתחום הזה. אולי לא מספיק, והצביע חבר הכנסת גילאון, בצדק, על קבוצת עובדי כוח-אדם שללא ספק אנחנו צריכים לשמור עליהם, כי הם איכשהו נפלו נמוך מדי ולא דואגים להם דאגה מספקת. אבל זה לא אומר שמדינת ישראל, שלאורך ההיסטוריה שלה היתה קשובה לצורכי העובדים – פעם קראו להם "פועלים", עכשיו קוראים להם "עובדים", זה בסדר גמור – בחוק הזה תוכל גם לתת להם את ההכרה הנדרשת.
אני באמת חושב שמצב יחסי העבודה במדינת ישראל עומד היום במקום אחר, שיש הכרה בזכויות העובדים, יש ארגונים יציגים שנותנים ומשמיעים את קולם של העובדים בכל פורום שזה צריך להישמע בו. אני חושב שזו הדרך הנכונה להתייחס אליהם, כבני-אדם בעלי זכויות מלאות.
לכן חשבנו שכשחוקים רבים נוקטים את הביטוי "מעביד" – נוכל לעקור אותם, לעקר אותם, להוציא אותם מתוך השיח הציבורי. אני חושב שיש לזה גם השפעה חינוכית, אדוני היושב-ראש. אני חושב שככל שנשתמש יותר ויותר במונח "מעסיק" – אגב, באנגלית שניהם מתורגמים כ-employer, אז זה כאילו אותו דבר, אבל זה לא אותו דבר – נוכל גם ליצור את האווירה הציבורית הנכונה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כי אנגלית יותר עשירה בעניין זה.
נחמן שי (קדימה):
באנגלית יש קרוב ל-900,000 מלים ובעברית רק 300,000 מלים. אבל הלוואי שהיינו יודעים אנחנו את 300,000 המלים האלה. אני חושב שגם בקטע הזה, טוב שבשיח הציבורי, בתרבות שלנו, נדע ונעריך את המלה "מעסיק" ולא את המלה "מעביד".
גם בעידן של ההפרטה, שמדינת ישראל נוקטת אותה, וראינו בתקופה האחרונה שוב דיונים רבים בסוגיות האלה, איכשהו בקטע של ההפרטה מעמדם של העובדים או של הפועלים לשעבר נפגע. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל התיאוריות בתחום הזה, אבל אנחנו יודעים שבפועל עידן ההפרטה דחף את העובדים מדרגה אחת נמוך יותר וקידש את הערכים של הוצאת שירותים ציבוריים ומכירת חברות ממשלתיות לאנשים פרטיים. איכשהו הדרג שבסופו של דבר מזין את המערכת הזאת ומניע אותה, יצא נפגע. גם פה כדאי שאנשים שזכו בחברות ובגופים המופרטים האלה ידעו היטב שבסופו של דבר הם קיימים בזכותם של העובדים שמייצרים את העבודה, עובדים קשה מאוד, ורשאים להתייחסות הראויה והנכונה.
אז אני חושב שגם בשיח הציבורי של 2011 במדינת ישראל – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
למה לא ראוי לקרוא "עובד" – – –
נחמן שי (קדימה):
"עובד" זה בסדר, אבל את המלה "מעביד" אני מוציא.
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – –
נחמן שי (קדימה):
לא, אבל במלה "מעביד", ידידי ניצן, חבר הכנסת הורוביץ, יש אותו צליל זר שהייתי רוצה להוציא אותו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אוקיי, נדמה לי שהבהרת את הדברים.
נחמן שי (קדימה):
אני חושב שהסברנו את עצמנו. אני לא רוצה לגזול יותר מזמנה של הכנסת, אדוני. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעת החוק הזאת ואני מודה להם מראש; ואני רוצה לציין בתודה את חברי רוברט אילטוב, שהגיע, וגם את איגוד לשכות המסחר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
גם אתה נגד עבדות, חבר הכנסת אילטוב?
נחמן שי (קדימה):
– – – וגם את איגוד לשכות המסחר, שסייע לנו בהכנת הצעת החוק הזאת, ואני אודה לחברי הכנסת על תמיכתם. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הואיל ואין תשובה מהממשלה, שכן אין לה עמדה בעניין זה והיא משאירה זאת לשיקול דעת חברי הכנסת – אה, שלום שמחון, לא? השר שמחון, אתה יש לך עמדה? אמרו לי שאתם לא משיבים. אדוני רוצה להשיב?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
על מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
על הצעת החוק.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אין עמדת ממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין עמדת ממשלה, הבנתי. חבר הכנסת אילטוב, אני יודע שאתה, יש לך השפעה גדולה על הממשלה, אבל אני חייב לשאול את הממשלה, אף-על-פי שאני יודע שהתשובה שלך תהיה מדויקת. אני חייב לשאול את הממשלה, שמא אחר כך היא תאמר שאני לא שאלתי אותה. אומר השר שמחון – אין לך עמדה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
שאלת? אפשר להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר להצביע. הואיל וכך, יש הסכמה של הממשלה, קמה זכות לחבר כנסת להתנגד, ומי שנרשם להתנגדות – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה, גברתי. חמש דקות עומדות לרשותך.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש מעסיקים שנוקטים עמדות עבדות, זאת אומרת, הפוזיציה שלהם הרבה יותר מתקרבת למלה "עבדות" מאשר "מעבידים", כי אדם שאתה שוכר את שירותיו – הוא לא עובד אצלך; הוא עובד אצל מי שאתה שולח אותו אליו, ושם יש עבדות. בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
חברי חבר הכנסת נחמן שי, זהו? פתרתם את כל הבעיות של העובדים במשק?
נחמן שי (קדימה):
לא.
שלי יחימוביץ (העבודה):
נשארה רק עוד בעיה קטנה אחת, קטנטנה, לפתור, וזה להחליף את השם "מעביד" ב"מעסיק". ולחוקק הצעת חוק בשביל זה? עכשיו, שפה זה דבר חשוב, אני מסכימה אתך. שפה מעצבת תודעה ומשקפת תודעה, אבל יש משהו כל כך אורווליאני – דווקא בתקופה הזאת שאנחנו נמצאים בה, להחליף את השם "מעביד" ב"מעסיק"? אגב, הצליל "מעביד" לא מפריע לי בכלל. יכול להיות שהוא מזכיר "עבדות" לאנשים מסוימים. היינו יכולים להחליף את המלה הזאת כאשר היינו מחזירים באמת את הכבוד ואת הביטחון התעסוקתי לאנשים העובדים, ואז היינו אומרים: פסה מהעולם המלה "מעביד", בואו נשנה ל"מעסיק".
אבל מתי אנחנו מעבירים את הצעת החוק הזאת? כש-50% מהעובדים במשק לא מגיעים לסף המס בכלל? כש-50% מהאנשים העניים הם אנשים עובדים? כשכמיליון איש מועסקים באמצעות חבילות עבודה, חברות כוח-אדם, קבלני כוח-אדם, חבילות שירותים, ולא יודעים אפילו מי המעסיק שלהם או מי המעביד שלהם? הם לא יודעים, כי הם עובדים אצל הקבלן, ומי שמעסיק אותם בפועל לא קוראים לו "מעסיק" ולא קוראים לו "מעביד", כי הוא לא מכיר אותם בכלל. הוא לא מכיר את הפנים שלהם, הוא לא יודע את השם שלהם, הוא לא יודע כשהם חולים, הוא לא יודע כשהם מתים, הוא לא יודע כשהם יולדים.
הרי אנחנו נמצאים במצב של הידרדרות תמידית בכבוד האדם העובד וחירותו, הידרדרות שהיא לא של סקטור. זה משנה את כל פניה של החברה הישראלית. אנחנו רואים תנועה עיקשת של ההון מהרבים אל המעטים ואובדן צלם כבוד האדם של האדם העובד. ואז, בעיצומו של התהליך הזה, אנחנו באים ואומרים: לא, לא "מעביד", "מעסיק". וככה, באמצעות זה שנשנה את השפה, אולי גם נשנה את המציאות. זה "1984" של אורוול, ושם אנחנו לא צריכים להיות. אני מפצירה בכם להצביע נגד החוק הזה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי, אם אתה רוצה להשיב אתה יכול להשיב. יש לך חמש דקות.
נחמן שי (קדימה):
הכול חשבתי, אדוני היושב ראש, אבל לא ציפיתי שההצעה הזאת תגיע לכנסת בעיצומם של הפריימריס במפלגת העבודה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
איזה שטויות. נחמן – – –
נחמן שי (קדימה):
ואני תמה, ואני תמה שחברים אחרים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת, חברת הכנסת יחימוביץ.
שלי יחימוביץ (העבודה):
לא, באמת, יש גבול, יש גבול, יש גבול – – –
נחמן שי (קדימה):
מה לעשות, כולנו יודעים לקרוא את השפתיים של הפוליטיקאים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל זה פרלמנטרי.
נחמן שי (קדימה):
כולנו יודעים לקרוא את השפתיים של הפוליטיקאים, ואנחנו מבינים מה מעסיק אותם בימים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לשבת, גברתי, נא לשבת.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
מעסיק או מעביד?
נחמן שי (קדימה):
אה, יפה, יפה. תודה, אדוני השר. תודה, אדוני השר. אז אני מקווה שמעסיקים אותם הדברים המהותיים.
יואל חסון (קדימה):
נחמן, סליחה, תשאל אותה לא מי המעסיק או המעביד אלא מי הפוקד. זאת השאלה.
נחמן שי (קדימה):
יפה, ומי הפקיד, לא אצל שלי, כנראה, אבל אנחנו לא יודעים גם את זה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, נדמה לי – חבר הכנסת חסון, נדמה לי שהאדם היחידי שאי-אפשר לשאול אותו זה חברת הכנסת יחימוביץ.
יואל חסון (קדימה):
אני לא יודע.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו כולנו קוראים.
נחמן שי (קדימה):
אנחנו לא יודעים. אני מאחל לידידתי חברת הכנסת יחימוביץ שלא אצלה, אבל אני אומר, אני מאוד מכבד את דברייך, כידוע לך, לא רק פה ובעניין הזה, אבל אני חושב שהנושא הזה, יכולת להניח לו לשם שינוי. גם אני אמרתי, גם אני אמרתי שיש לנו בעיות אמיתיות ונכונות במערכת של יחסי התעסוקה במדינת ישראל ושיש לנו תופעות שצריך להילחם בהן, ושצריך להקנות זכויות לעובדי קבלן ושצריך לחשוב איך ישראל נוהגת בעובדיה בעידן ההפרטה. ואני לא מתחמק מזה, ואני מקווה שאני אוכל ממקומי בכנסת – ואני אשתף פעולה אתך ועם כל חבר כנסת שירצה בכך. יחד עם זאת, אמרתי שיש בחוק הזה אקט חינוכי מסוים, ציבורי מסוים, ויש אמירה מסוימת, ואותה אנחנו רוצים להנחיל. ואני מקווה שחברי הכנסת יסכימו אתי בעניין הזה ויתמכו בחוק. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, רבותי. לממשלה אין עמדה והקואליציה משאירה לשיקול – תומכת, נו, בבקשה.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה, ואנחנו מצביעים על הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת השימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010. נא להצביע – מי בעד, מי נגד, מי נמנע. נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 46
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 2
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
46 בעד, שניים נגד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה והרווחה על מנת להכינה לקריאה ראשונה. תודה.