קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת סכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/2981/18; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרינה סולודקין) היו"ר דני דנון: אנחנו חוזרים להצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת סכום להשתכרות בנוסף לקצבה), של חברת הכנסת מרינה סולודקין. בבקשה, חברת הכנסת סולודקין. אני מציע לחברי בקואליציה לשים לב שהדוברים לא תמיד ממצים את הזמן העומד לרשותם. חברי לאופוזיציה, אני מבין את ההתרגשות על ההצבעה הצמודה, אבל אני מבקש לשבת. מי שרוצה לדבר – חבר הכנסת שי, בילסקי – יכול לעשות זאת בחוץ. בבקשה, חברת הכנסת סולודקין. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת סכום להשתכרות בנוסף לקצבה) – להעלות את סף ההכנסה מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה שטרם הגיעו לגיל פרישה מ-5% ל-15% מהשכר הממוצע ליחיד ומ-7% ל-17% למי שיש לו בן-זוג או ילד. אציין שבתחילת הקדנציה הגשתי הצעת חוק שעל-פיה אמור היה לעלות סכום המותר להשתכרות לקשישים המקבלים קצבת זיקנה בתוספת הבטחת הכנסה, אך הצעת חוק זו נפלה בהצבעה בקריאה טרומית ב-2 במרס 2011 בגלל התנגדות הממשלה. בעת הדיונים על הצעת החוק הנ"ל פניתי אל שר האוצר יובל שטייניץ ואל מנכ"לית המוסד לביטוח הלאומי גברת אסתר דומיניסיני וניסיתי לשכנע אותם לתמוך בה. לא קיבלתי תשובה משר האוצר. גברת דומיניסיני ציינה בתשובה מפורטת מאוד, ש"המדיניות החברתית נועדה לקדם שוויון בין קבוצות האוכלוסייה השונות. היא אמורה להעניק לקבוצות החלשות ולמעוטי ההכנסות העדפה על פני קבוצות אחרות בחלוקת המשאבים, ובכך ליצור הזדמנות לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים". עוד ציינה גברת דומיניסיני במכתבה, שיש אי-שוויון בין מקבלי הבטחת הכנסה הצעירים לבין קשישים המקבלים תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזיקנה: סף ההכנסות מעבודה אצל הקשישים גבוה בהרבה מסף ההכנסות מעבודה אצל הצעירים. "לפיכך אנו סבורים", כותבת גברת דומיניסיני, "שבשקילת סדרי העדיפויות יש להעלות את אחוז ה- disregard (דהיינו, סף ההכנסות המותר) למשפחות עד גיל 55, אשר אחד מבני-הזוג עובד, ועדיין מתקשות לספק לעצמן ולילדיהן את הצרכים הבסיסיים ולהילחץ מהעוני". מתשובה זאת למדתי, שהמוסד לביטוח הלאומי יתמוך בהצעת חוק המעלה את סף ההכנסות המותר למשפחות צעירות המקבלות קצבת הבטחת הכנסה. לכן הגשתי את הצעת החוק הזאת, שבה אנו דנים היום. אך ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. מכך למדתי שהממשלה הנוכחית לא מעוניינת בהוצאת משפחות המקבלות קצבת הבטחת הכנסה ממעגל העוני; הרי אישור הצעת החוק על-ידי הכנסת היה מסייע למשפחות הללו. אציין שהממשלה הקודמת תמכה בהצעות החוק שלי, של חבר הכנסת זאב אלקין ושל חבר הכנסת דאז אביגדור יצחקי, שהעלתה את שיעור ההשתכרות לקשישים המקבלים קצבת זיקנה בתוספת הבטחת הכנסה. הצעת חוק זאת אושרה על-ידי הכנסת, ואזרחים קשישים רבים שמחו מאוד על כך ובירכו את חברי הכנסת היוזמים. מן הצד השני, לא הופתעתי מהתנגדות הממשלה הן להצעת החוק של הגדלת סכום ההשתכרות לקשישים והן להצעת החוק על הגדלת סכום ההשתכרות לאזרחים עד גיל 55 המקבלים קצבת הבטחת הכנסה. הממשלה הנוכחית מובילה מדיניות אנטי-חברתית: היא לא מגדילה תקציבים למטרות חברתיות, מסרבת להעלות את הקצבאות, אף-על-פי שרבים ממקבליהן אינם מסוגלים להתקיים בכבוד, וגם לא נותנת למקבלי הקצבאות הזדמנות לצאת מהעוני בכוחות עצמם, ואני מדגישה: לא נותנת. זוהי המדיניות הגרועה ביותר – הממשלה לא רק לא פועלת בכוחות עצמה לפתרון הבעיות החברתיות הבוערות ביותר, היא גם לא נותנת לאחרים לפעול. כל הצעות החוק החברתיות המשמעותיות שהוגשו בקדנציה הנוכחית על-ידי חברי כנסת מאופוזיציה, ובחלק ניכר מן המקרים גם על-ידי חברי כנסת מהקואליציה, נדחו בהצבעות בקריאה טרומית. מטרת הקואליציה הנוכחית היא לשמור על סטטוס קוו בכל התחומים: הן בתחום המדיני, הן בתחום החברתי והן בתחום הרפורמות הליברליות, ולשרוד – להמשיך ולהחזיק בשלטון בכל מחיר. כתוצאה מכך מדינת ישראל לא רק שלא מתקדמת בשום תחום; היא נסוגה. ברצוני גם להדגיש שבחודשים האחרונים אנו רואים לאיזה תוצאות עלולה להוביל מדיניות של שמירת סטטוס קוו. רבים מהמשטרים הערביים הובילו מדיניות זו במשך עשרות בשנים, והיא התפוצצה למנהיגים בפרצוף. ראינו את זה בתוניסיה, ראינו את זה במצרים, עכשיו אנו רואים את זה בלוב ובסוריה. גם אצלנו כבר מתרחשים פיצוצים, עדיין פיצוצים קטנים; ראינו את זה כשהועלו מחירי המים, ראינו את זה כשהועלו מחירי הדלק, וראינו את זה גם ב"מחאת הקוטג'". פיצוץ הרבה יותר חזק מצפה לנו בקרוב בתחום הדיור כתוצאה מעליית מחירי הדירות – הן דירות להשכרה והן דירות למכירה – על רקע הפסקת התוכניות לבניית הדיור הציבורי והפרטת הדיור הציבורי הקיים. ובמקביל לעלייה מטאורית במחירי כל מוצרי ומצרכי היסוד, לא מאפשרת הממשלה לאלה הרוצים והיכולים לעבוד, להרוויח קצת יותר. הרי מדובר על תוספת של רק 10% מהשכר הממוצע – כ-800 ש"ח לחודש. בושה להם. העובדה שהפקידות הבכירה לא מאפשרת לאזרחים פשוטים להרוויח סכום קטן זה ובו בזמן מעניקה מתנות במיליוני שקלים לזכייניי גז, מוכיחה שממשלת ישראל הנוכחית אינה מסוגלת להסיק מסקנות נכונות ממה שמתרחש סביבנו. אם אין מספיק כסף בתקציב המדינה להנהגת רפורמות חברתיות נחוצות עד מאוד ולמאבק ביוקר המחיה, תטילו מס עיזבון על הירושות הגדולות – מעל 10 מיליון שקל – מס שקיים יותר מ-100 שנה במדינות מערב מפותחות. אך הצעת החוק שלי ושל חברת הכנסת שלי יחימוביץ בנושא זה נדחתה בקריאה טרומית ב-12 בינואר 2011. קואליציית הליכוד, ישראל ביתנו, העצמאות והמפלגות הדתיות מטפחת את העשירים ודורסת את המעמד הבינוני והבינוני-נמוך. מדיניות כזאת לוקחת את ישראל עשרות שנים אחורה ומקרבת אותה למדינות העולם השלישי. חייבים לשים לזה קץ. תודה רבה. היו"ר דני דנון: אני מודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. ישיב על ההצעה השר משה כחלון, שר הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה. רוני בר-און (קדימה): כל הממשלה זה כחלון? מה הולך פה? היו"ר דני דנון: אתם רוצים להמשיך ולהחמיא, חבר הכנסת בר-און? אפשר. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק של חברת הכנסת סולודקין יש בה הרבה היגיון אבל גם הרבה מאוד כסף. מדובר על הצעת חוק שתעלה לאוצר המדינה 320 מיליון שקל, קצת קשה במכה אחת, אבל אי-אפשר להגיד שזה לא נכון. מדובר על מה שנקרא disregard, חישובי הכנסה לצורך מיסוי. המספרים שאת מדברת עליהם פה, חברת הכנסת סולודקין, הם מספרים גבוהים מאוד. בימים האלה ובעקבות ההצעה שלך ומתוך רצון לשפר את מצבן של אלפי משפחות חד-הוריות, שכמובן מתקיימות מהבטחת הכנסה ונמצאות מתחת לקו העוני, אנחנו מקדמים יוזמה להעלאת הרף ל-11% מהשכר הממוצע. היום זה 7%, אנחנו רוצים לקדם את זה ל-11%, ואז זה סדרי-גודל של משהו כמו 50 מיליון שקל. זה לא יהיה קל, אני מניח שעוד יהיו לנו עם זה בעיות, אבל אני לא יכול לומר שהדברים שאמרת הם לא נכונים; רק במספרים האלה יהיה מאוד קשה לעמוד. אנחנו נתחיל עם החד-הוריות שנמצאות מתחת לקו העוני, ואני מעריך שאם נגיע ונצליח להגיע ל-11% מהשכר הממוצע במשק, זה יוציא עשרות אלפי משפחות מקו העוני, יעלה אותן מעל קו העוני, דבר שעל פניו הוא חשוב והכיוון הוא נכון. שוב, אני מצטער. אם זאת היתה באמת הצעת חוק שמדובר אפילו על 30–40 מיליון, אפשר היה לעשות את זה. אני לא יכול לבוא באמת בטענה, כי באמת החוק הוא נכון. נעשה את זה, מה שנקרא, בכמה פעמים. כרגע נעשה לחד-הוריות ולאחר מכן נמשיך לכל מקבלי הבטחת הכנסה. אנחנו נצטרך להתנגד, והמשרד כבר יוביל את העלאת הרף לחד-הוריות. היו"ר דני דנון: תודה רבה. אני מודה לשר כחלון. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה. אני מבקש לשמור על השקט. בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): קודם כול, אני מאוד שמחה שהממשלה מתכוונת לעזור לחד-הוריות ולהעלות את הרף ל-11%, אבל מה שאני אומרת, כמו בממשלת ביבי הראשונה, אני לא מאמינה בפעימות, אדוני השר. אורית זוארץ (קדימה): אנחנו לא מאמינים בביבי. מרינה סולודקין (קדימה): אני לא מאמינה בפעימות מפני שהמצב של העוני מחפיר, ואני גם אגיד לך בצורה ידידותית, כל עניין ה-disregard, כל העניין של העלאת יכולת לעבוד ולהרוויח, שזה עולה לאוצר שלנו, זה שגיאה תיאורטית, זו אסכולה לא נכונה לגמרי. בגלל זה חבל מאוד שלא לקחו את החוק במלואו, אבל גם בשלבים אני מקווה שאנחנו נשפר את המצב של המשפחות במעמד הבינוני-נמוך והבינוני. תודה. היו"ר דני דנון: תודה רבה. אני מודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת סכום להשתכרות בנוסף לקצבה). הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת סכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשע"א–2011, נתקבלה. היו"ר דני דנון: בעד – 26, נגד – 36, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה.