קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הסביבה (מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה ולהעברתם), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3221/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כעת אנחנו עוברים להצעת חוק בנושא – הצעת חוק הגנת הסביבה (מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה ולהעברתם), התשע"א–2011. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מתקרבים לסיכומו של יום הסביבה – יום מוצלח, עשיר בפעילות, שהתנהל היום בכנסת. דיונים חשובים ורציניים בוועדות הכנסת – בוועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת הפנים, ועדת המדע; דיון ארוך, רציני, חשוב, בשדולה הסביבתית-חברתית. מאות פעילי סביבה מילאו היום את הבית הזה, השתתפו בדיונים, נפגשו עם חברי כנסת. זה היה מפגן כוח של התנועה הסביבתית, של יכולותיה, של המקצועיות שלה, המוכנות שלה להתמודד, להתגייס לשינוי חברתי וסביבתי, להפוך את הארץ הזאת למקום נכון יותר, מקום הגון יותר, מקום בריא יותר, מקום סביבתי יותר.
עמיתי חברי הכנסת, בשנים האחרונות יצרנו מסורת בכנסת, שביום הסביבה אנחנו לא מסתפקים בדיונים, אלא אנחנו מנצלים את היום הזה לקידומן של החלטות מעשיות, והחלטות כאלה אכן התקבלו. בוועדת הפנים והגנת הסביבה נדונו תקנות חשובות שהביא המשרד להגנת הסביבה, גם בנושא של היטל על הזרמת שפכים לים. למרות כל הוויכוחים שהיו בדיון, אני חושב שזו מסורת חשובה – לקבל החלטות מעשיות ולנצל את היום לא רק לדיבורים, אלא לקדם את העניין הסביבתי בפועל.
כמובן, גברתי היושבת-ראש, גולת הכותרת של העשייה בכנסת היא החקיקה. אני חייב לומר לך שאני נרגש לעמוד על הדוכן הזה ולהציג את הצעת חוק המרשם הלאומי לשחרור כימיקלים לסביבה והעברתם. השם של החוק הזה נשמע קצת טכני, אבל, גברתי היושבת-ראש, זוהי חוברת. אני יכול לתת לך אותה לעיון.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
יש לי אותה פה.
דב חנין (חד"ש):
יש לך. חוברת רצינית, מקיפה, ואנסה בקצרה להציג אותה בפני הכנסת.
עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מהפכנית. מדובר בחוק מהפכני, חשוב, שעומד בשורה אחת עם חוק אוויר נקי, חוק המזהם משלם, חוק האכיפה הסביבתית – אותם חוקי ענק של המהפכה הסביבתית שאימצה הכנסת הקודמת. אפשר לומר שהחוק הזה הוא תרומה חשובה לתחרות בריאה של הכנסת השמונה-עשרה עם הכנסת השבע-עשרה, שהיא הכנסת של המהפכה הסביבתית בחקיקה.
החוק שבפניכם, עמיתי חברי הכנסת, הוא חוק מאוד רציני, כפי שאתם תקראו ותראו, חוק מפורט ביותר, מקצועי, של 32 עמודים. אני חייב לפתוח את דברי בהערכה לצוות המקצועי הרציני של "אדם, טבע ודין", שהקדיש ימים ולילות, עבודה עצומה, כדי לגבש את עקרונות הצעת החוק הזאת. אני רוצה גם להביע הערכה לדרגי המקצוע, אדוני השר, במשרד להגנת הסביבה, שקיימו מרתון של דיונים אתנו והגיעו להסכמות מורכבות ולא פשוטות, אבל ששיקפו רצון טוב מכל הצדדים ונכונות להגיע לפתרונות מעשיים. וכמובן, אדוני השר, אני רוצה להודות לך על החלטתך, נכונותך והתייצבותך לצד החוק החשוב הזה. אני חושב שזו דוגמה ומופת לשיתוף פעולה מצוין בין הדרג הממשלתי לבין הדרג הפרלמנטרי, בין המערכת המשרדית לבין הארגונים החברתיים והאזרחיים.
עמיתי חברי הכנסת, המשבר הסביבתי, מקובל לומר, יש לו כמה מופעים. המופע המוכר מכולם הוא כמובן המופע של משבר האקלים, מה שנקרא התחממות האטמוספירה. זה מופע שמדברים עליו הרבה. מופעים חשובים אחרים של המשבר הסביבתי הם משבר הפסולת – העובדה שאנחנו הולכים ומציפים את עצמנו בפסולת שהסביבה שלנו איננה מסוגלת לעכל – ומשבר הרעילות, הדיון בהפיכתה של החברה המודרנית לחברה רעילה, Toxic Society. אנחנו מסנתזים לכלכלה שלנו חומרים שאין לנו שום מושג על השפעתם על חיינו, על השפעתם על הגוף שלנו, על השפעתם על בריאותנו.
בתחום הזה של הכימיקלים החדשים והישנים יותר שאנחנו מוציאים אל הסביבה שלנו, נעשית בעולם עבודה עצומה, נעשית עבודה גדולה מאוד גם באירופה. החוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא קפיצת מדרגה אמיתית גם בישראל בקביעה של מערכת שאנחנו קוראים לה PRTR – Pollution Release and Transfer Registers – מערכת מידע שבה מדווחים גופים העוסקים בכימיקלים דיווח שנתי לרשות המוסמכת על כמויות הפליטה של כימיקלים שונים לאוויר, למים, לאדמה, וכן על השינוע וההעברה של כימיקלים אלה מאתר לאתר. הדיווח הזה יירשם במרשם ממוחשב ויהיה פתוח ונגיש לציבור.
המידע הזה יוכל לשמש לגיבוש עמדה סביבתית לקביעת סדרי עדיפויות לטיפול, לפיקוח על עמידה במדיניות סביבתית, להתרעה על ריכוזי כימיקלים גבוהים באזורים מסוימים וכדומה.
מדינת ישראל התחייבה להקים מערכת כזאת כחלק מהמחויבות שלנו בתהליך ההצטרפות ל-OECD. לפי לוח הזמנים שנקבע אנחנו צריכים להשלים את החקיקה הייעודית עד סוף 2011, להתחיל את חובת הדיווח במהלך שנת 2012 ולהגיע להפעלה מלאה של המערכת בתחילת 2013. הצעד שאנחנו עושים היום בכנסת בהעברת הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית, הוא כמובן צעד מאוד חשוב וחיוני בכיוון הזה.
עמיתי חברי הכנסת, אני כמובן לא יכול לסקור במסגרת הזמן הקצרה שיש לי את כל המבנה של החוק המשוכלל והמורכב הזה. אני רק אומר שהמרשם יכלול ארבעה מרכיבים עיקריים: 1. בסיס נתונים של הנתונים המדווחים והמחושבים; 2. אתר אינטרנט, שהופך את בסיס הנתונים לפומבי ומאפשר מגוון אפשרויות לחיפוש, לתצוגה ולשמירה של הנתונים; 3. בסיס נתונים נוסף של כל הדיווחים הסביבתיים האחרים על הגורמים המדווחים; ו-4. בסיס נתונים סודיים חסוי של נתונים מדווחים המוכרים בהתאם להוראות החוק כחסויים מסיבות שונות.
המידע שיופיע במרשם כולל מידע על אודות שחרור כימיקלים לסביבה, העברות של כימיקלים מחוץ לאתר, וכן מידע ומדדים נוספים. אחד המנגנונים המרכזיים הוא אתר האינטרנט של המרשם הפומבי, מרשם שיהיה פתוח ונגיש לכול באינטרנט. יהיה מאגר מידע גם לנתונים החסויים. אני לא אכנס כרגע לכל הפרמטרים שמוגדרים בחוק לגבי איך נבנית המערכת של הנתונים החסויים ואיך היא מוגדרת, אבל הנתונים החסויים גם הם יישמרו כולם במאגר מידע שלם. ישנה מערכת מסועפת של תפקידים ואחריויות על הגורמים המדווחים, אותם גורמים שמתעסקים בכימיקלים, הוראות לגבי ספק דיווח, בקרת איכות לנתונים המדווחים. ישנו מנגנון חשוב ביותר של שיתוף הציבור. המטרה העיקרית של המרשם הזה היא הרי העמדת נתונים סביבתיים לרשות הציבור, ולכן היישום של העקרונות של שיתוף הציבור הוא כמובן מתבקש בחוק הזה.
כלי נוסף שהחוק יוצר כדי לוודא שהנתונים במרשם משמשים להסקת מסקנות ולגיבוש מדיניות הוא הכלי של הדוח השנתי שעל הממונה להכין מדי שנה על בסיס המידע המדווח. הדוח הזה יכלול סיכום ועיבוד של הנתונים שדווחו בשנה החולפת, וכן השוואה בין המידע הזה לבין מידע שהצטבר במרשם מיום הקמתו, לרבות הצבעה על מגמות, דירוג גורמים מדווחים וזיהוי מוקדי זיהום.
בחוק יש מנגנונים שלמים של סנקציות. אני רוצה לשים את הדגש על המנגנונים החדשים שקידמנו, החל בחוק המזהם משלם, שהם מנגנוני העיצומים הכספיים המינהליים. העיצומים הכספיים המינהליים לא באים במקום ענישה פלילית. ענישה פלילית יכולה להיעשות גם במישרין וגם בעקיפין, לאור העובדה שכל גורם מדווח חותם על תצהיר שמאמת את הדיווח, כך שדיווח שקרי יחשוף אותו גם לסנקציות פליליות. אבל הדגש שאנחנו שמים על המנגנון של העיצומים המינהליים הוא דגש שמטרתו להבטיח יעילות. עיצומים מינהליים הם כלי מהיר, כלי נוח, כלי אפשרי, שיכול להבטיח תוצאות מהירות ומעשיות שיפעלו מול כיסם של הגורמים המפירים בצורה כלכלית אפקטיבית ומהירה.
גברתי היושבת-ראש, אני רק רוצה להזכיר את שותפי לייזום הצעת החוק החשובה הזאת: חבר הכנסת משה גפני, שהוא יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת דוד אזולאי, שהוא היושב-ראש היוצא של ועדת הפנים, חבר הכנסת אמנון כהן, היושב-ראש הנכנס של ועדת הפנים, חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו, חבר הכנסת איתן כבל שנמצא עמנו, חבר הכנסת אברהים צרצור וחבר הכנסת ניצן הורוביץ.
אני רוצה, גברתי היושבת-ראש, לומר גם מעל הבמה הזאת, כפי שאמרתי גם קודם, אנחנו לקראת העברת החוק הזה בקריאה טרומית הגענו להסכמות מאוד מפורטות עם המשרד להגנת הסביבה, ובכוונתי – בכוונת כל היוזמים של החוק הזה – לעמוד בהסכמות האלה. אני מקווה שנוכל לקדם את החוק במהירות, ושנביא את החוק המתקדם, אך היפה, החשוב הזה, להשלמה בקריאה שנייה ושלישית במהרה בימינו בכנסת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אמן. ישיב על הצעת החוק השר להגנת הסביבה גלעד ארדן.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
גברתי, תודה, כנסת נכבדה, בהחלט, יום הסביבה שמתקרב לסיומו מגלה לכולנו – בטח לי כשר – כמה חשוב הוא כדי לקדם נושאים סביבתיים ולהעלות את הנושא למקום שהוא ראוי לו, ואני בטוח שעוד יהיו בו באופן קבוע בעתיד, לא רק בימי הסביבה – ובהחלט היו בו – הישגים מרשימים. אנחנו אולי נדבר עליהם בהמשך בהצעה לסדר-היום.
אשר להצעת החוק ששותפים לה מספר רב של חברי כנסת, אבל כפי שנעשה במקרים רבים בעבר, היא הובלה על-ידי חבר הכנסת דב חנין, שחוץ מבנושא הסביבתי, שאני תלמיד שלו, אני כמעט לא מוצא אתו בדרך כלל הסכמות. לא, דווקא בנושאים חברתיים כן, אבל אין ספק שצריך להביע את ההערכה והתודה – בשמי, בשם כל מי שהסביבה חשובה להם, אני חושב בשם כל אזרחי המדינה, על הפעילות החשובה שלו בנושא הזה בכל מקום שבו הוא פעיל.
אני רוצה שהכנסת תדע שבמקביל מתקדמות ויתקדמו שתי הצעות חוק: הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית, וראיתי חשיבות גדולה שגם יהיו כאן הצעות חוק פרטיות, או הצעת חוק פרטית ששותפים לה חברי כנסת, כי ככל שחברי הכנסת יכירו את הנושא הם יבינו את חשיבותו וייתנו לו מקום גבוה יותר בסדר העדיפויות. והצעת החוק הזאת היא דוגמה, בדיוק, לפער בהבנה בינינו לבין מדינות אחרות.
כי מאיפה נולד הצורך בהצעת החוק הזאת, חוץ מהצורך המהותי, כמובן, שהיא מגלמת, את עקרון השקיפות? מפעל שמרוויח כסף, אבל אגב התהליכים שבהם הוא מרוויח כסף הוא פולט – לא משנה כרגע, פסולת, שפכים – הוא פולט חומרים כימיקלים שמסכנים את הבריאות של כולנו; מפעל כזה, לכל הפחות, עוד לפני שאנחנו מדברים על רמות הטיפול שצריך לחייב אותו בו כדי למנוע את הזיהום, קודם כול הוא חייב להיות שקוף לחלוטין לציבור, כדי שאותו בעל הון, שהוא הבעלים שלו, או המנהלים, שנורא נהנים להתחכך ולהופיע בכל טורי הרכילות העסקית, וכולנו סוגדים להם ומעריצים אותם, שהציבור גם ידע באופן שקוף – זה מה שמעודד את התקשורת שחיה מהפרסומות שהם מממנים אצלה, אין מה לעשות, זה ה-DNA – שהציבור גם ידע מה האחריות של אותו בעל הון גם לכמות הזיהומים שמסתובבת בשטחינו ומרעילה את ילדינו.
הצעת החוק הזאת היא לא גחמה של איזה ארגון קיצוני שמה שמעניין אותו זה לדאוג לבעל-חיים נדיר. גם זה חשוב, דרך אגב; אני לא מזלזל בזה. הצעת החוק הזאת היא התחייבות של ממשלת ישראל במסגרת תהליך הקבלה לארגון הכלכלי הכי מתקדם בעולם, ה-OECD. כשישבנו עם ה-OECD ובחנו מה יש בישראל ומה אין בישראל, אחד הדברים שישראל התחייבה להעביר אם יקבלו אותה ל-OECD, זה חוק שמגביר את השקיפות, ובעצם מחייב את כל המפעלים מעל סדר גודל מסוים לדווח לציבור כל הזמן באתרי האינטרנט, ושלא יהיה צריך להתאמץ – לא חוק חופש המידע, ולא לשלם אגרה, ולא לחכות. פשוט להיות שקופים לציבור – אתם מרוויחים כסף ממה שאתם מוכרים לציבור, תספרו לו גם במה זה עולה לו מבחינת הכימיקלים, השפכים והזיהומים שזה פולט לסביבה של כולנו, ששם ילדינו מסתובבים.
ואנחנו מאמינים, בדיוק כפי שהמדינות המובילות בניהול הכלכלי שלהן מאמינות, שאותה שקיפות תתרום גם לשיפור הביצועים. אף אחד לא אוהב – אומנם ביהדות אנחנו אומרים שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, וכך גם כאן. לא אכפת לי אם אותו בעל מפעל יטפל בשפכים שלו כי הוא באמת מבין את האחריות שלו, או כי לא נעים לו מהציבור שרואים למה הוא אחראי ועלולים עוד לכעוס עליו ולהחרים גם את ה"קוטג'" שהוא מייצר – כמובן בהשאלה. ולכן, השקיפות הסביבתית והנגישות של המידע לציבור שיקודמו על-ידי מרשם לאומי, כפי שמוצע כאן בהצעה, הן ערך סביבתי לקידום הנושא – עליון, ולכן טוב שתהיה גם הצעת החוק ממשלתית וגם הצעת חוק פרטית, ובעזרת השם, כששתי הצעות החוק האלה תעבורנה, נתקדם צעד אחד נוסף בדרך להשלמת המהפכה הסביבתית.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בעזרת השם.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
ולכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהעבירה לוועדת הפנים להכנתה לקריאה ראשונה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אדוני השר, בהיקש לדברים שאמרת, אז בקבלתנו ל-OECD התחייבנו גם לצמצם פערים. אני מבינה שהולכת להיות הצעת חוק ממשלתית ככה רחבה שתתמודד עם הנושא, או שזה – – – -
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
כיוון שעדיין יש לי רק תיק אחד, לא קיבלתי עוד תיקים בינתיים מראש הממשלה, אני פועל במה שהופקדתי עליו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – – צריך לקיים. התחייבנו ל-OECD, אני מקווה – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני מציע לך לאתגר את כל השרים, ולבחון. אני לא יודע – יש בתחום החינוך, יש בהרבה תחומים. מציע שהכנסת בתפקידה כמפקחת ומבקרת את פעולות הממשלה תעסוק בכך. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך.
ואנחנו תיכף עוברים להצבעה – הצעת חוק הגנת הסביבה (מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה ולהעברתם), התשע"א–2011, של חבר הכנסת דב חנין וחברים נוספים. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הסביבה (מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה ולהעברתם), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תוצאות ההצבעה: בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה המוקדמת, והוועדה המוסמכת לדון בה הינה ועדת הפנים והגנת הסביבה. היא תוגש לשם להמשך הכנתה לחקיקה.