קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרעייה, התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/1111/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שי חרמש) היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אני יודע שסדר-היום רץ מהר, אבל חברי הכנסת צריכים להיות נוכחים במקום. הצעת חוק הרעייה, התשס"ט–2009, של חבר הכנסת שי חרמש. שי חרמש נמצא במקום. תשיב שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד. שי חרמש (קדימה): ברכותי לשרת החקלאות שזו הפעם הראשונה שהיא משיבה על הצעת חוק שלי. בהצלחה, אורית. מכובדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים, מטרת החוק היא להסדיר את השימוש בשטחי מרעה, על מנת לווסת את ניצול את שטחי המרעה, למנוע שימוש יתר ושימוש לא ראוי בהם, למנוע מחלוקת בין חקלאים, להיאבק בגנבות החקלאיות, בהסגות הגבול ובעבריינות בתחומים החקלאיים, להגביר את אכיפת החוק ואת אכיפת דיני המס בענף הפרוץ של גידול הצאן והבקר. מדובר בחוק שבא להסדיר רעייה של בעלי-חיים במקרקעין ציבורי לצורך שמירה על מקרקעי הציבור ועל השטחים הפתוחים והיערות בפרט. זאת כדי להבטיח שימוש בר-קיימא בשטחים וביערות ולקדם שימוש לקיום המגוון הביולוגי בהם, כושר הייצור, כושר התחדשות והחיוניות שלהם, את היכולת לעשות בהם שימושים למטרות אקולוגיות, כלכליות וחברתיות. מדובר לא רק בחוק חקלאי ולא רק בחוק שבא לאכוף חוק וסדר, אלא מדובר – וחבל שהשר להגנת הסביבה לא נמצא אתנו – באחד החוקים הסביבתיים המשמעותיים ביותר שעומדים היום על סדר-היום. ולא פלא הדבר שבמקביל להצעת החוק – – – היו"ר יצחק וקנין: זאב, לאפשר לו, אף שהוא לא היה? זאב בילסקי (קדימה): על חשבון הזמן שלי. היו"ר יצחק וקנין: אתה רואה, חברים כאלה ואתה מסודר. שי חרמש (קדימה): יואל, אם אתה רוצה פעם להיות רועה צאן, אז תקשיב מה אני אומר. החוק הזה בא בעצם לשמש גם כחוק אקולוגי, שבא לתת עיגונים בחקיקה ומחויבות גם של המשתמשים וגם של הרשויות לאכיפת שמירת השטחים הפתוחים שבמידה רבה הם היום במדינת ישראל שטחים פרוצים, מחוץ לכל חוק ואכיפה. מאז הקמת המדינה עברנו שני חוקים שהיו אמורים לתת מענה לעניין ולא צלחו: האחד היה חוק הרעייה בפקודת הרועים, 1946, עוד לפני הקמת המדינה; החוק שבא אחרי – חוק הגנת הצומח (נזקי עזים), ב-1950. ברבות השנים לא התאימו שני חוקים אלה למצב שהתפתח בארץ, דבר שמחייב היום הסדרה מחודשת של כל הסוגיה של שימוש בשטחים הפתוחים. בתחילה הסתמכה הרעייה באופן בלעדי על המרעה הטבעי והפתוח. הדבר גרם ברבות השנים לנזקי קרקע בלתי הפיכים, סחיפה, הידלדלות הצומח, לצד קרקע לצורכי רעייה שהיתה אז, וגם היום, כמובן כמו כל קרקע אחרת, משאב טבע במחסור. במקביל, עולה הדרישה לקבלת קרקע ציבורית לצורכי רעייה, מה שאומר שצריך היום הסדרה מסודרת, נוהל מסודר, ועדות מסודרות והקצאה לא לכל בר-זרוע למינהו, אלא על-פי קריטריונים ונהלים מוגדרים ושמורים. החוק המוצע מבקש לקבוע מנגנון חדש שיטפל בהקצאת מקרקעין אלה לצורכי רעייה, שתהיה בו שקיפות, והוא יקל גם על ציבור מגדלי בעלי-החיים לדעת מה מגיע ומה לא מגיע, מה אפשרי, מה מותר ומה אסור. בהתאם למנגנון המוצע, אנחנו נפרסם – ברגע שהחוק ייכנס לתוקף – מראש, בתחילת כל עונת רעייה, את רשימת הגושים, החלקות הזמינות לרעייה. מי שמבקש היתר ידע למי לפנות, מתי לפנות ומה הזכות שבידיו לקבל את מה שמגיע או לחלופין כמובן את מה שלא מגיע, היושב-ראש. מקרקעי הציבור, מצד שני – יחליטו על בסיס השיקולים הקבועים בחוק מהם הקריטריונים ולמי יוקצה כמה ואיך. פועל יוצא של החלטות אלה יהיו היתרי רעייה מסודרים כחוק שיינתנו בכל שנה לתקופת הרעייה בלבד. הם ישלבו בין מקבל הרשיון, שהוא המגדל, בין עדר בעלי-החיים, שיהיה סוף-סוף עדר מזוהה ויהיה ברור מי עולה על השטח, וכמובן גודל העדר, סוג בעלי-החיים, זהותם וסימון מדויק של קטע הקרקע שעומד להקצאה. הקריטריונים, כמובן, ייבנו וייעשו בהתאם להצעת החוק ויישאו קודם כול במשמעות המקצועית של כמה קרקע יכולה לשאת. אוסיף ואומר שהצעת החוק הזאת מבטיחה שילוב בין אכיפת חוק, פיקוח, יחד עם תכנון לאומי, יחד עם מחויבות מקצועית לשמירת חקלאות בת-קיימא. בימים אלה של האמרת מחירי המזון בעולם – וכולנו חווינו הבוקר את קמפיין ה"קוטג'" – אנחנו צריכים להבין שגדלה פי כמה החשיבות של נתינת תשומת לב לסוגיה, לסקטור ולמגזר שבעבר היה בבת-עינינו והיום משום מה קצת נדחק לקרן זווית, וזה החקלאות, החקלאים והשימושים החקלאיים. אין ספק שהצעת חוק בנוסח הזה תסדיר את הפרצות – והייתי אומר שכמו בגבינה שוויצרית שיש בה יותר חורים מאשר גבינה, יש יותר פרצות מאשר חוק, ויעשו גם אכיפה וגם ניהול מושכל ונכון של חקלאות בת-קיימא במגבלות של אמצעי הייצור וכמובן במגבלת הקרקע. אוסיף ואומר לסיום שהצעת החוק כמובן מתואמת, גברתי השרה, עם יוזמה ברוכה של משרדך. הייתי אומר, בשמץ של חוצפה, שלפעמים כדי להניע הצעת חוק חשובה צריך לדחוף את הממשלה קדימה, ולא אחת אנחנו רואים שהצעות חוק פרטיות רצות מהר יותר. אני יודע שוועדת הכלכלה כבר התחילה לדון. אני אצטרף ואני מבטיח אישית נוכחות מלאה שלי בישיבות האלה. אני יודע שכבר נקבעו פגישות – כבוד היושב-ראש איציק וקנין, נדמה לי שאתה אמור להוליך את זה – בשבוע הבא, כדי להביא את זה מהר. לדאבוני הרב, מסיבות בלתי ענייניות, בכנסת הקודמת יורטה הצעת החוק; היינו יכולים כבר מזמן להיות אחרי זה. גברתי השרה, היית אחת היוזמות של הצעת החוק בכנסת הקודמת וחבל שדברים כל כך חשובים נדחים. אני אנצל את 21 השניות שנותרו ואומר על קמפיין ה"קוטג'" מלה אחת קצרה: חוק החלב עבר בכנסת לפני חודש. כל גידול החלב בארץ מפוקח, מתוכנן, החקלאי מקבל את התמורה על-פי פיקוח מחירים מלא. את כל הטענות על ה"קוטג'" נא להפנות ליצרנים, למשווקים, לרשתות, לסיטונאים ולכל מי שעושה את המרווחים הגדולים בין החקלאי שקם בבוקר לבין הלקוח התמים שנאלץ לשלם 8 שקלים לצלוחית "קוטג'", כאשר, תאמיני לי, גם ב-5 שקלים כולם היו מרוויחים. ניצלתי את ההזדמנות, הזמן עבר, ותודה רבה, היושב-ראש. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת שי חרמש. תשיב שרת החקלאות ופיתוח הכפר, השרה אורית נוקד. שי, הקצרניות אמרו שהן לא עומדות בקצב של הכתיבה של הנאום שלך. שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד: אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הפרטית שמונחת לפנינו מבקשת להסדיר את תחום המרעה בחקיקה באמצעות קביעת מנגנון למתן היתר רעייה והענקת סמכויות אכיפה. בשנתיים האחרונות שקד משרדי על הכנת הצעת חוק ממשלתית להסדרת הרעייה. הצעת החוק הממשלתית כבר עברה קריאה ראשונה במליאת הכנסת ולפני שבועיים אף התקיים דיון בה בוועדת הכלכלה. הצעת החוק הממשלתית משקפת את כל ההסכמות שגובשו בין גורמי הממשלה השונים המעורבים בהסדרת תחום הרעייה. הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חברי, חבר הכנסת שי חרמש, בכפוף לכך שעם הגעת הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת חרמש לשולחן ועדת הכלכלה היא תמוזג עם הצעת החוק הממשלתית על כל תנאיה. אני מודה לך על קידום הנושא; אכן, נכון, גם אני הייתי מיוזמות החוק בכנסת הקודמת, ואני מקווה שנצליח לקבוע תשתית ראויה לנושא הרעייה בארץ. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר, השרה אורית נוקד. שי, רק לעדכן אותך – היום בבוקר נאמר לי שלא יהיה דיון בשבוע הבא בנושא הזה של חוק הרעייה, בהצעת החוק הממשלתית, כיוון שעדיין אין הסכמות מסוימות וכנראה שזה יידחה. על כל פנים, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הרעייה, התשס"ט–2009, של חבר הכנסת שי חרמש – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 30 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרעייה, התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 30 בעד, אני מבין שזה בטעות – חברת הכנסת רונית תירוש הצביעה בטעות נגד ולא בעד – – – קריאות: – – – נח, נחמן – – – רונית תירוש (קדימה): זה במקום – – – היו"ר יצחק וקנין: אה, במקום נחמן. אוקיי. אז זה נרשם בפרוטוקול, רבותי. אם כן, רבותי, הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה והיא תאוחד עם הצעת החוק הממשלתית. הצעת חוק הביטוח הלאומי – – – קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: יואל, יואל. נכון. אדוני. אני הסכמתי לחזור אף שחבר הכנסת יואל חסון לא היה.