קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי לסטודנט ללימודי רפואה במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3123/18; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת רחל אדטו)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי לסטודנט ללימודי רפואה במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשע"א–2011, של חברת הכנסת רחל אדטו. אני מבקש – אם תוכלי לקצר, כדי שנעבור להמשך סדר-היום. אם אפשר ששר הרווחה ייכנס, הוא צריך להשיב.
רחל אדטו (קדימה):
טוב, אני בינתיים אתחיל.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לתקן ולהשוות מעמדם של סטודנטים למעמד של סטודנטים במדינת ישראל. כידוע, סטודנט בתקופת לימודיו, במידה שאינו עובד, משלם לביטוח לאומי סכום של 19 שקלים לחודש, ונוסף על כך הוא משלם מס בריאות, אבל לא על זה אני מדברת. כלומר, סטודנט במדינת ישראל משלם 19 שקלים לחודש. סטודנט ישראלי שלומד בחו"ל משלם 57 שקלים לחודש, והשאלה – למה סטודנט שלומד בחו"ל משלם פי-2.5 מסטודנט ישראלי. אמרתי שצריכים להשוות את התנאים של הסטודנט הישראלי הלומד בארץ והסטודנט הישראלי הלומד בחו"ל.
נכון היה לקחת את כל הסטודנטים הישראלים בחו"ל ולהגיד: נשווה את כולם. אבל מלכתחילה הנחתי שזה לא ריאלי לקחת את כל הסטודנטים בחו"ל, מפני שבין הסטודנטים בחו"ל יש כאלה שלומדים לתואר ראשון, תואר שני, פוסט-דוקטורט – המספר הוא מאוד גדול וזה יהיה לא ריאלי. לכן התמקדתי בקבוצה של הסטודנטים לרפואה, משלושה טעמים.
הטעם הראשון הוא שהסטודנטים לרפואה נאלצים ללמוד בחו"ל מפני שהארץ לא נותנת להם את המסגרת ההולמת. אין מספיק מקומות ללמוד, ולכן הם נוסעים לחו"ל; לא כי הם רוצים ללמוד בחו"ל, אלא כי אין להם ברירה והם נוסעים ללמוד בחו"ל. אז מענישים אותם כפול: גם הם צריכים ללמוד בחו"ל, וגם הם צריכים לשלם יותר ביטוח לאומי.
הטעם השני הוא שבחו"ל המקצוע הזה של רפואה הוא היום מקצוע בדרישה או ברצון, במחסור, ואנחנו רוצים לעודד אותם לחזור לארץ בתום הלימודים. אם אנחנו נבוא לקראתם ונראה שיש כוונה טובה ונשווה את הביטוח הלאומי שלהם בחו"ל לביטוח הלאומי שמשלמים בארץ, יש בזה מין כוונה או רצון טוב לקראתם.
הדבר השלישי, כמובן, הוא המספר. אנחנו יודעים לומר שבחו"ל נמצאים כ-1,500 סטודנטים בלבד, לכן הצעת החוק הזו מדברת על מספר שהוא מספר מוגבל.
לכן, משלושת הטעמים האלה: רצון טוב, בלית ברירה ומספר מוגבל, חשבתי שמן הראוי לקחת ולהשוות את הסטודנטים בחו"ל, שרובם ככולם הם סטודנטים ששירתו בצבא, עשו שירות לאומי, והם מתכוונים לחזור לארץ, ולתת להם את אותם תנאים של הביטוח הלאומי, בלי להפלות אותם יחסית לאלה שלומדים בארץ.
זו מהות הצעת החוק, אני חושבת שהיא נכונה וראויה, ואני לא מבינה למה הורידו אותה, הממשלה מתנגדת לה, אבל אני מקווה שבכל אופן תהיה תמיכה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת רחל אדטו. ישיב שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר משה כחלון.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת אדטו, המציעה, מדובר אכן בהצעת חוק שעל פניו נראה שהיא רוצה ליצור שוויון בין הסטודנטים שלומדים בארץ ללומדים בחו"ל. הנושא הזה הוא טיפה מסובך, ואני אפרט בהמשך, אבל, חברת הכנסת אדטו, אני ממש חושב שאם אנחנו רוצים לקדם ולהתקדם עם זה, אני אציע לך בשלב הזה להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום. נדון בה בוועדה, כי תיכף אפרט פה – יש פה המון פרטים שצריכים להתעסק אתם: מי זה סטודנט שלומד בחו"ל, איזה קטגוריה הוא, עובד או לא עובד? עובד בחו"ל? הוא לא עובד בחו"ל? אם הוא עובד בחו"ל והוא ישלם כמו שסטודנט פה בארץ שלא עובד, אז יצרנו עכשיו אפליה הפוכה. למה רק רפואה? למה סטודנט למשפטים לא יקבל?
שלמה מולה (קדימה):
– – – רפואה.
רחל אדטו (קדימה):
הייתי רוצה לתת לכולם, אבל – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
יש עוד מקצועות שהם מבוקשים, באמת יש עוד מקצועות שקצת קשה להשיג מקומות בארץ. הנימוק של רפואה הוא נימוק נכון, אבל יכול להיות שיש עוד נימוקים. אני אומר: הוא לא היחיד. לכן אני חושב שבסך הכול, באמת, כפי שאת אומרת, לא מדובר במספרים גדולים.
רחל אדטו (קדימה):
1,500 בסך הכול.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
1,500 לרפואה, אבל אם אנחנו נפרוס את זה, לא נוכל להסביר לעולם למה רק סטודנט לרפואה מקבל את ההקלה הזו, וסטודנט לנושא אחר, לארכיטקטורה – לא. לכן, יכול להיות שבאמת, האוכלוסייה הזו אפשר לייחד אותה, אפשר להחריג אותה, אני לא אומר שלא. כי הם משלמים היום, אם אני לא טועה – –
רחל אדטו (קדימה):
– – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
57 שקלים בחודש, כאשר 19 שקלים משלמים הסטודנטים בישראל שלא עובדים. אז גם הפערים כאן לא גדולים, אבל בכל זאת, אני חושב אפילו בשביל המסר, אולי באמת צריך להשוות את זה.
לכן, מה שאני מציע, כדי לא להרוג את זה, מה שנקרא – את אמרת הרי שוועדת השרים החליטה להתנגד לחוק, מהסיבה הזו, כי ועדת השרים יש לה אחריות כוללת. את מטפלת בנושא של הרפואה, אבל הממשלה צריכה לטפל בכול. אז אני מציע, כדי שלא להפיל את החוק, שנהפוך את זה להצעה לסדר-היום, ניגש עם זה לוועדה, לראות אם אפשר למצוא דרך כדי לתקן את זה. אני כבר מודיע לך שאני אתמוך בזה. אבל כרגע אני לא יכול לתמוך, כי אני צריך לתת מענה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חברת הכנסת רחל אדטו – מסכימה להצעתו של השר?
רחל אדטו (קדימה):
מאחר שהשר – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני השר, אנחנו נעבור להצבעה. רבותי, אנחנו לא מצביעים על הצעת חוק, אנחנו מצביעים על הצעה לסדר-היום. הצעת החוק הפכה להצעה לסדר-היום. מי בעד? מי נגד? זה יועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 38
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה לסדר-היום תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
אנחנו ממתינים כל רגע לכניסתו של נשיא הפרלמנט האירופי. לכן, אני לא חושב שכדאי שאני אמשיך בהצעת חוק נוספת, מכיוון שזה יהיה באמצע הדברים. כל רגע הם צריכים להיכנס.
יואל חסון (קדימה):
אולי שירה בציבור?
היו"ר יצחק וקנין:
לא, אפשר להגיד דבר תורה גם, יואל. רבותי, מייד בתום הנאומים של נשיא הפרלמנט האירופי וגם של יושב-ראש הכנסת אנחנו נמשיך בהצעות חוק, ואחרי כן יש היום דיון מיוחד בעקבות 40 חתימות בנוכחותו של ראש הממשלה, ומייד אחרי כן יהיו הצעות לסדר-היום. כך שסדר-היום ארוך מאוד. אם כן, רבותי, אני ממשיך בסדר-היום. אני מבין שיש שהות מסוימת, הם עדיין משתהים. חבר הכנסת אריה ביבי נמצא, נכון?
אריה ביבי (קדימה):
כן.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת ביבי, אם כן, אתה תעלה הצעת חוק שלך.