קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/706/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, עם הצעת חוק שצמודה להצעת חבר הכנסת גילאון. לרשותך שלוש דקות.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בתמיכה מלאה בדבריו של חברי הטוב, חבר הכנסת גילאון, גם בהצגה הברורה, המשכנעת וההגיונית של הבעיה; גם בהצגה הברורה, המשכנעת וההגיונית של דרך ההתמודדות.
עמיתי חברי הכנסת, כמו שאמר חבר הכנסת גילאון, כשאנחנו מדברים על הצעת החוק הזו, כשאנחנו מציעים לעדכן ולהעלות במידה מסוימת את קצבת הנכות, אנחנו לא מתייחסים רק לקבוצה של נכים, שהיא מוחלשת בחברה שלנו, אנחנו בעצם מתייחסים לכולנו. אנחנו, בהצעת החוק הזו מציעים מבט אחר על עצמנו, על השאלה איזה מין חברה אנחנו רוצים להיות. שאלת היחס שלנו לנכים, לבעלי מוגבלויות, לקבוצות מוחלשות, היא השאלה איזה מין בני-אדם אנחנו. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, הצעות החוק האלה הן לא רק נכונות ברמה המעשית, הן נכונות קודם כול ברמה המוסרית העקרונית.
עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק שלנו, של חברי לסיעה – חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חנא סוייד, חבר הכנסת עפו אגבאריה – ושלי. הצעת החוק שלנו דומה להצעת החוק שמוביל חברי חבר הכנסת אילן גילאון, בראש קבוצה גדולה של חברי כנסת, ולכן הצעתנו הוצמדה להצעתו. וגם אנחנו הגשנו את ההצעה הזו נוכח התמונות הקשות של פעולות המחאה של הנכים, שחשפו גם אותנו למראות קשים ביותר על אודות תנאי חייהם של הנכים ודרך הייסורים הקשה שהם צריכים לעבור כדי לקבל את המעט מן המעט שיכול לאפשר להם לעמוד על רגליהם ולחיות חיים ראויים, חיים של כבוד בחברה שלנו. התמונות הקשות ההן רק המחישו לנו את הצורך בשיפור משמעותי, מעוגן בחוק, של גובה קצבת הנכות של הנכים, להגנת תנאי חייהם וחיי משפחותיהם.
אנחנו, חברי הכנסת, מציעים בצורה פשוטה להכפיל את קצבת הנכות. הכפלת קצבת הנכות בסופו של דבר מובילה את הנכים לסכום שאיננו מגיע לרמת השפע והעושר אבל אולי מאפשר התחלה של קיום צנוע בכבוד.
אדוני שר הרווחה והשירותים החברתיים, אני יודע שאתה רגיש לנושא ומראש אני אומר את הדברים שאני מניח שגם אתה, אני מקווה, תוכל להסכים להם. הדגש המרכזי פה הוא על אותם אנשים שלא מצליחים למצוא מקומות עבודה. כאן הבעיה הגדולה ביותר. אנשים שאו בגלל הנכות שלהם או בגלל לפעמים הנכות של החברה – שלא מוכנה ללכת קצת לקראת ולעזור ולהתחשב – לא מצליחים להשתלב במקומות עבודה. אנשים כאלה, אדוני השר, נמצאים בחרפת עוני ובחרפת רעב שצריכה לקומם כל אחד מאתנו ברמה המוסרית. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. בבקשה, השר משה כחלון ישיב על שתי הצעות חוק.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמובן, מדובר בהצעת חוק ראויה וטובה, אפילו לא 40%, למה לא 50% ו-60%? אני לא אומר את זה חלילה בציניות. זה 3,000 שקלים לחודש, או 3,100, זה לעג לרש. אני חושב שיש הרבה מקום להרבה יותר. אבל את המגבלות כולנו מכירים. אני לא אעמוד פה ואסתתר מאחורי המגבלות, אבל הנימוק המרכזי של ועדת השרים לחקיקה לא לאשר את החוק – פשוט מדובר ב-6 מיליארד שקל.
אבל אני רוצה דווקא לדבר על החלק האחרון – – –
אילן גילאון (מרצ):
– – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני רוצה דווקא לדבר על הדברים שחבר הכנסת חנין סיים אתם. יש, לדעתי – ואני ביקשתי מהמציעים להפוך את זה להצעה לסדר-היום כדי שלא להפיל את זה – יש בכל זאת קבוצות מסוימות שאני חושב שהן צריכות כן לקבל את הטיפול. בלי לעשות כרגע את העניין של הכסף. בואו נתחיל מזה שכולם צריכים לקבל, וכולנו רוצים, כולנו עם רצון טוב לסייע עד כמה שרק אפשר לאנשים מוגבלים, וזה דבר נכון. אבל על מנת להפוך את זה לריאלי אני הצעתי להעביר את זה במסגרת הצעה לסדר-היום לוועדת העבודה והרווחה, לפנות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, אולי באמצעות ועדת משנה או משהו, לבדוק אם יש אוכלוסיות שנופלות במצב שחבר הכנסת חנין דיבר עליו, שהן לא מסוגלות לעבוד, הקבוצות האלה, כל מיני בעיות מיוחדות, ולסמן את הקבוצה הזו למתן סיוע. ביחד עם יושב-ראש הוועדה ועם חברי הוועדה, ועם חברי הכנסת וכמובן הסיוע שלנו, נוכל לטפל בהם.
אבל לבוא ולומר לכם שאנחנו יכולים לאשר הצעת חוק במספרים האלה, וחבר הכנסת גילאון – אז לא 6 מיליארד, אז 5 מיליארד אנחנו יכולים? ו-4 מיליארד אנחנו יכולים?
אילן גילאון (מרצ):
אבל אתה יכול להציע את המקור, אדוני.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אתה יודע שאם הייתי – – – לא למיקרופון הייתי יושב, תאמין לי, היו מתחלפים שנינו במקורות. על כל פנים, אני מבקש לקבל את ההצעה הזו, להגיע לוועדת העבודה והרווחה, ליושב-ראש הוועדה, לנסות למצוא ולאתר קבוצות שהן בעייתיות באופן מיוחד ואולי שם נצליח לתת מענה לנושא הזה.
היו"ר אורי מקלב:
ואתם, המציעים, מסכימים להצעה לסדר-היום? גם חבר הכנסת דב חנין?
אילן גילאון (מרצ):
אני יכול לענות לשר?
היו"ר אורי מקלב:
זאת הצעה לסדר-היום, אבל בסדר.
אילן גילאון (מרצ):
אני אעשה את זה קצר וכדי שלא נהיה במתח אני רוצה להיעתר לכך משום שאני גם בן-אדם מפוכח ואני מבין שאין לי סיכוי להעביר הצעה – אתה צודק, 6.3 מיליארד שקלים. זה נכון, אני, עוד יותר בקלות מאשר טענתי את טיעוני יכול להצביע על מקורות המימון, אבל שוב, זה לא יתקבל.
אני רוצה להציע לך דרך חשיבה אחרת. אני חושב שאחת הבעיות שלנו, כאשר אתה אומר, תאתר קבוצה כזאת או תאתר קבוצה אחרת, אני כאן הצעתי ואני לא יודע אם שמתי את הדגש מספיק על הדרך שבה אנחנו הולכים לאוניברסליות מוחלטת, כלומר, עושים הפרדה. אני לא רוצה לחפש חד-הורית שיש לה מכונית מודל 2011, "קבריולט" עם גלגלי מגנזיום והזרקת דלק. זה לא מעניין אותי. אני רוצה לתת לה את קצבת החד-הוריות שלה. אני בכוונה לוקח מונח שלא מתוך העניין של האנשים המוגבלים. לתת לה את זה כהכנסה ולמסות את הכול ביחד. לא להתחיל להגיד לאדם נכה: שמע – גם אחרי ועדת-לרון, אגב, הבעיה נפתרה בחלקה, להתחיל להגיד לו: אתה תלך לעבוד אבל תיזהר, לא לעבוד יותר מדי.
אני אומר, עצם זה שאתה יוצא אל החיים עם אבן ריחיים מאוד כבדה על כתפיך, עם מינוס מסוים, אוברדרפט אני אקרא לזה, בסדר? אוברדרפט בחיים. אני כחברה מבטח אותך בעניין הזה כמו שאני מבטח את עצמי וכל אחד אחר. אבל מכאן ואילך אני הולך במבנה כלכלי שקוף לגמרי, שהוא גם ברור וגם אנשים יכולים להאמין בו, כי הם גם יבינו אותו.
אחת הבעיות של הביטוח הלאומי, אדוני השר, שיש יותר נסתר מהנגלה. אנשים לא יודעים, יש קבוצה כזאת וקבוצה אחרת. ההוא יש לו הכנסה מזה, והוא השכיר את האופניים שלו. ממה נפשך? למה ללכת על מבנה כזה? כל אחד צריך לקבל על-פי הסטטוס שבו הוא נמצא. נכים קשים שזכאים לשר"מ, יקבלו שר"מ, אנשים שיש להם נכות בסיסית רפואית, יקבלו את הנכות הבסיסית הרפואית. שינויים בסטטוס כן ייתנו כפל קצבה.
תראה מה שקורה. אדם מגיע באמת לגיל – 67 גברים, 62 נשים. כל הזמן קיבל קצבת נכות. הוא הגיע לגיל 67 ומה? הוא מפסיק להיות נכה? הוא הופך לאצן אולימפי? מה פתאום. הוא אדם מוגבל, קשיש באותו זמן, והבעיה שלו עולה בטור הנדסי. לכן מה הפתרון האחד? ללכת למבנה שקוף ואוניברסלי שאומר: תשלומי ההעברה שאתה מקבל, שהם מתוך בנייתה של כל כלכלה, הרי כל כלכלה יש לה תשתיות.
הכי חשוב להשקיע בזה, מסים ותשלומי העברה. אתה תקבל תשלומי העברה על-פי המצב האובייקטיבי שבו אתה נתון. אני לא נכנס לך לקרביים. אל תרמה אותי, אני לא ארמה אותך, תעבוד, לא לעבוד. תעבוד ותרשום, תשלם מס. הגעת, נניח, סך הכול, יחד עם הקצבה, עם כל הקצבאות שלך, לגובה של השכר הממוצע במשק, תתחיל לשלם מסים מהכול. אין מבנה יותר הגון מזה.
אגב, אני לגמרי לא בטוח שהמדינה תפסיד מהדבר הזה.
חיים כץ (הליכוד):
אילן, תבדוק את זה טוב שלא יצא שכרנו בהפסדנו.
אילן גילאון (מרצ):
אני אומר לך – אין שכרנו בהפסדנו. שכרנו זה שנלך על מערכת הגונה שקולטת את אנשיה. אנחנו לא ספסרים בשוק. אני לא בהכרח אומר – בסופו של דבר החשבון הוא לגבי כולם, אבל הוא יעשה צדק במכניזם אחד לגבי כולם.
ככה מה יקרה? ינסו למצוא איזו קבוצה בתוך הקבוצות שהיא לא מתפרנסת, שני ההורים. אחד ההישגים, אני לא מבטל אותו. היום זה מינימום קצבה לזוג, היום יהיה קצבה לבודד, אבל שוב, זה רק ברמת הכוונות. אתה הרי יודע, גם זה ברמת הכוונות של ועדת-דומיניסיני.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה.
אילן גילאון (מרצ):
אני מודה לך, אדוני, אני רק אומר לך שהמבנה הכי שקוף, הכי נכון, הכי הוגן והכי ברור ומובן לאנשים שבו אפשר לייצר אמון בין אזרחי מדינת ישראל לבין מי שמוביל אותה, זה מצד אחד תשלומי העברה ומצד שני מסים. אל תערבבו שמחה בשמחה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך. אני מבין שגם הסכמתם להפוך את הצעת חוק הביטוח הלאומי, גם שלך גם של חבר הכנסת – – –
אילן גילאון (מרצ):
אנחנו בהחלט מסכימים; בעיקר אם זה יעבור לוועדת העבודה והרווחה, ודאי שאנחנו מסכימים.
היו"ר אופיר אקוניס:
מה זאת אומרת? איזו שאלה. לפי תקנון הכנסת הוועדה היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות חבר הכנסת חיים כץ.
אנחנו מצביעים, אם כך, על שתי ההצעות. אנחנו נצביע פעם אחת כיוון ששתיהן הפכו להצעה לסדר-היום. בבקשה.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדות העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. שתי הצעות חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות) עוברות אליך, חבר הכנסת חיים כץ, אל ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
גדעון עזרא (קדימה):
אפשר לצרף אותי?
היו"ר אופיר אקוניס:
כן. חבר הכנסת גדעון עזרא מבקש לצרף אותו, זה יהיה 12. וגם את חבר הכנסת גילאון, זה יהיה 14. אנחנו מצרפים את חבר הכנסת מקלב, את חבר הכנסת גילאון, את חבר הכנסת עזרא ואת חבר הכנסת אקוניס, זה בסך הכול 15.